פרס אנדרסן (אנגלית: Hans Christian Andersen Award) הוא הפרס הספרותי היוקרתי בעולם לספרות ילדים ונוער. הפרס, המכונה גם פרס נובל הקטן, נקרא על שמו של סופר הילדים המפורסם הנס כריסטיאן אנדרסן.
תיאור | פרס לספרות ילדים ונוער |
---|---|
מדינה | דנמרק |
הגוף המעניק | האגודה הבינלאומית לספרות ילדים |
תקופת הפרס | 1956–הווה (כ־68 שנים) |
נקרא על שם | הנס כריסטיאן אנדרסן |
http://www.ibby.org | |
הפרס מוענק מדי שנתיים מאז 1956, לסופר אחד ולמאייר אחד, על ידי האגודה הבינלאומית לספרות ילדים (International Board on Books for Young People - IBBY). הוא מוענק על תרומה רבת ערך בספרות הילדים בשתי קטגוריות: סופרים ומאיירים. מדליית זהב ניתנת לזוכה על ידי מלכת דנמרק.
עיטור אנדרסן
בנוסף לפרס היוקרתי מוענקים מדי שנתיים עיטורי כבוד על שם אנדרסן. העיטורים ניתנים לסופרים חברי ה-IBBY, לפי המלצת סניפי הארגון בכל מדינה. כל מדינה יכולה להמליץ על שלושה ספרים, שיזכו במתן העיטור לסופר, מאייר או מתרגם. הסניף הישראלי של המועצה הבין-לאומית לספרות ילדים ונוער על יד אונסקו, IBBY, נמצא במרכז לוין קיפניס לספרות ילדים שבמכללת לוינסקי לחינוך. במסגרתו מומלצים ומוענקים עיטורי כבוד על שם אנדרסן ליצירות ישראליות.
זוכי פרס אנדרסן
שנה | זוכי פרס אנדרסן לסופרים | זוכי פרס אנדרסן למאיירים |
---|---|---|
1956 | אלינור פרג'ן | לא חולק |
1958 | אסטריד לינדגרן | |
1960 | אריך קסטנר | |
1962 | מיינדרט דה יונג | |
1964 | רנה גיו | |
1966 | טובה ינסון | אלויס קריגייה |
1968 | ג'יימס קריס, חוזה מריה סנצ'ז סילבה | ייז'י טרנקה |
1970 | ג'אני רודרי | מוריס סנדק |
1972 | סקוט אודל | איב ספנג אולסן |
1974 | מריה גרייפ | פרשיד מתקלי |
1976 | ססיל בדקר | טטיאנה מוורינה |
1978 | פולה פוקס | סבנד אוטו |
1980 | בוהומיל ריהא | סואקיצ'י אקאבה |
1982 | ליג'יה בויונגה נונס | זביגנייב רישליקי |
1984 | כריסטינה נסטלינגר | מיצומסה אנו |
1986 | פטרישיה רייטסון | רוברט אינגפן |
1988 | אנני שמידט | דושאן קאלאי |
1990 | תורמוד האוגן | ליזבת צוורגר |
1992 | וירג'יניה המילטון | קווטה פקובסקה |
1994 | מיצ'יו מאדו | יירג מילר |
1996 | אורי אורלב | קלאוס אנסיקט |
1998 | קתרין פטרסון | טומי אונגרר |
2000 | אנה מריה מאשאדו | אנתוני בראון |
2002 | איידן צ'יימברס | קוונטין בלייק |
2004 | מרטין ואדל | מקס פלטהאוס |
2006 | מרגרט מייהי | וולף ארלברוך |
2008 | יירג שוביגר | רוברטו אינוצ'נטי |
2010 | דייוויד אלמונד | יוטה באואר |
2012 | מריה תרזה אנדרוטו | פיטר סיס |
2014 | נאהוקו ויהאשי | רוג'ר מלו |
2016 | קאו וונקסואן | רוטראוט סוזן ברנר |
2018 | אייקו קדונו | איגור אולייניקוב |
2020 | ג'קלין וודסון | אלברטין זולו |
2022 | מארי-אוד מוריי | סוזי לי |
זוכים ישראלים בעיטור אנדרסן
בפרס אנדרסן זכה נכון ל-2022 רק הסופר אורי אורלב. להלן רשימת הישראלים שזכו בעיטור אנדרסן בקטגוריות השונות:[1]
כתיבה | איור | תרגום | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
שנה | סופר | ספר (שנה) | מאייר | ספר (סופר, שנה) | מתרגם | ספר (שנת תרגום; סופר, שנה) | |
1960 | משה שמיר | כולם ביחד (1959) – לא קיבל עיטור; נכלל ברשימת המועמדים הסופית לפרס אנדרסן. | | ||||
1962 | נחום גוטמן | שביל קליפות התפוזים (1958) | | ||||
1976 | אוריאל אופק | עשן כיסה את הגולן (1974) | אראלה הורביץ | כשאסנת ואני (נירה הראל, 1973) | |||
1978 | ע. הלל | קול דודי שמחה (1976) | אורה איתן | חגיגה של שירים (עורך: מנחם רגב, 1977) | זהר שביט | חוות הקסמים (1977; א.ב. וייט, 1952) | |
1980 | נורית זרחי | לא לגרש את נני (1979) | אבנר כץ | הכייס הקטן (כץ, 1979) | גדעון טורי | המסע בדורך השחר (1979; ק.ס. לואיס, 1952) | |
1982 | אורי אורלב | האי ברחוב הציפורים (1981) | אלונה פרנקל | סיפור מהחיים (פרנקל, 1981) | יהודה מלצר | פונדק האימה (1980; יצחק בשביס-זינגר, 1967?) | |
1984 | נורית זרחי | הילדה רובין הוד (1982) | רות צרפתי | פרק אחד מחייו של אבא והוא הגן (צרפתי, 1982) | לאה נאור | ספרגל (1982; דוקטור סוס, 1968) | |
1986 | דבורה עומר | דמעות של אש (1984) | דני קרמן | גבעת הכפתורים (שלומית כהן-אסיף, 1985) | חנה קרוגיוס | האחים לב ארי (1984; אסטריד לינדגרן, 1973) | |
1988 | לוין קיפניס | חגינו (1928) | שמואל כץ | מסיפורי מר קשקש (לאה גולדברג, 1987) | אורי אורלב | קאיטוש המכשף (1987; יאנוש קורצ'אק,1934) | |
1990 | ע. הלל | ענן ביד (1989) | אורה איל | השפה המיוחדת של אורי (דויד גרוסמן, 1989) | בשמת אבן-זהר | הילדים מרחוב הרעשנים (1987; אסטריד לינדגרן, ? ) | |
1992 | סמי מיכאל | אהבה בין הדקלים (1990) | יוסי אבולעפיה | הכינה נחמה (מאיר שלו, 1990) | אביבה ברק | אגדות פרו: סיפורי אמא אווזה (1991; שארל פרו, 1697) | |
1994 | נירה הראל | אחד יותר מידי (1993) | טניה רוטמן | הסיפור של אקו ולוגי (תמר אדר, 1992) | אילנה המרמן | הנסיך הקטן (1993; אנטואן דה סנט-אכזופרי, 1943) | |
1996 | ברוך תור-רז | פרצוף צנע (1994) | רינת הופר | ציידת הנמשים (הופר, 1995) | מיכה פרנקל | באין משפחה (1993; הקטור מלו, 1878) | |
1998 | נורית זרחי | אותה קיבלו חינם (1995) | יוסי אבולעפיה | את זה! (נירה הראל, 1997) | שולמית אפפל | אני רואה את הירח (1997; ק. ב. כריסטיאנסן, 1994) | |
2000 | רות אלמוג | המסע שלי עם אלכס (1999) | דוד קדם | המלך שידע הכל (עפרה גלברט-אבני, 1998) | יחיעם פדן | מונה מספר לכוכבים (1997; לויס לאורי, 1989) | |
2002 | נעמי שמואל | ילדת הקשת בענן (2000) | רותו מודן | אבא בורח עם הקרקס (מודן עם אתגר קרת, 2000) | ש. שפרה | עלילות גלגמש לילדים (2000; 1250 לפנה"ס בקירוב) | |
2004 | צרויה להב | כפכפי העץ של אנדרה (2002) | נורית צרפתי | החתונה (נורית זרחי, 2002) | מיכאל דק | הכתה המעופפת (2000; אריך קסטנר, 1933) | |
2006 | עמי גדליה | ידידות ארוגה ברשת (2003) | אורה איתן | קאובוי דני (2003; קריסטין לומיס, 1997) | יונתן ניראד | מלכה מאי (2003; מרים פרסלר, 2001) | |
2008 | יונה טפר | אבנים קטנות של אהבה (2007) | ליאורה גרוסמן | סיפור טעים (אבישג רבינר, 2007) | עידית שורר | הגן הנסתר (2006; פרנסס הודג'סון ברנט, 1911) | |
2010 | אורית רז | ברווז ושמו געגוע (2009) | עפרה עמית | כנפיים (מאיה חנוך, 2009) | שרון פרמינגר | הרפתקאות תום סויר (2008; מארק טוויין, 1876) | |
2012 | דויד גרוסמן | חיבוק (2011) | נעמי שפירא | גברת מגזרת (נטלי בלהסן, 2011) | מאירה פירון | הכוח העליון של לאקי (2010; סוזן פטרון, 2006) | |
2014 | תמי שם-טוב | אני לא גנב (2012) | דוד פולונסקי | טינקרטנק (נורית זרחי, 2012) | דנה כספי | משפחת המומינים (טובה ינסון) | |
2016 | תמר ורטה-זהבי | "מנדלה" (2014) | עומר הופמן | חרדיל לא רגיל ( חגי ברקת, 2014) | נעם פרתום | הכל בפנוכו (של סילברסטין), 2015 | |
2018 | תמר ורטה-זהבי | "מנדלה" - סיפור חייו של נלסון מנדלה | נעמה בנזימן | הצרצר התיר (לאה גולדברג, 1950) | דנה פלג | אנה ואיש הסנונית (גבריאל סביט) |
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של פרס אנדרסן (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.