Loading AI tools
כימאית ישראלית, פרופסור מן המניין במכון לכימיה של האוניברסיטה העברית בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עידית תשובה (נולדה ב־14 בנובמבר 1975) היא כימאית ישראלית, פרופסור מן המניין במכון לכימיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. עיקר מחקרה עוסק בפיתוח תרופות מבוססות מתכות לטיפול במחלות שונות. במסגרת מחקרה בתחום הכימיה הביו-איאורגנית. פיתחה משפחת חומרים נוגדי סרטן על בסיס המתכת טיטניום, מתוך מטרה שיחליפו טיפולי כימותרפיה על בסיס פלטינה.
 | |
| לידה |
14 בנובמבר 1975 (בת 48)  |
|---|---|
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט | פרופ' משה קול |
| מוסדות |
|
| מספר צאצאים |
3 |
| אתר רשמי | |
  | |
תשובה גדלה ברחובות. היא סיפרה על עצמה: "הייתי ילדה סקרנית, התעניינתי בחומרים הנראים לעין, ועוד יותר בהרכבם האטומי שנעלם מעניינו. רציתי לדעת למה כשמערבבים תמיסות שונות הן גועשות או משנות צבע או פולטות חום, וכיצד ניתן לייצר חומרים חדשים עם תכונות ייחודיות".[1] היא למדה בתיכון דה-שליט במגמות כימיה וביולוגיה. את שירותה בצה"ל עשתה כסמלת מבצעים בגדוד נ"מ בחיל האוויר.
ב-1998 קיבלה תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת תל אביב. ב-2001 סיימה את לימודי הדוקטורט, במסלול ישיר, בהנחייתו של פרופ' משה קול באוניברסיטת תל אביב. בעבודתה עסקה בפיתוח זרזים לתהליכי פילמור על בסיס תרכובות אורגנו-מתכתיות.
ב-2001–2003 עשתה פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) במעבדת כימיה העוסקת ביישומים ביולוגיים של מתכות, במהלכו חקרה חלבונים קושרי ברזל.
ב-2003 הצטרפה לסגל האקדמי במכון לכימיה בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים, בדרגת מרצה בכירה. ב-2009 קודמה לדרגת פרופסור חבר באוניברסיטה העברית, וב-2016 לדרגת פרופסור מן המניין.
ב-2012 נבחרה לאחת מ-26 חוקרים וחוקרות צעירים עד גיל 45 של האקדמיה הצעירה הישראלית.[2]
ב-2019 כיהנה כחברת הוועדה לוולידציה של הדו"ח השנתי המוגש מהאקדמיה הישראלית לממשלה.[3]
ב-2020 שימשה כחברת הוועדה האקדמית להמלצה על זוכי פרס א.מ.ת. בננוטכנולוגיה.[4]
ב-2022 מונתה לסגנית-יו"ר המועצה להשכלה גבוהה.[3] בנוסף משמשת תשובה כיושבת ראש הקתדרה לכימיה יישומית ע"ש לסטר ארונברג, וחברה בסנאט האוניברסיטה העברית.[4]
באוניברסיטה העברית כיהנה במגוון תפקידים, לרבות חברה בוועדת המינויים של האוניברסיטה, חברה בוועדה המתמדת ובסנאט.
תשובה נשואה ואם לשלושה.
תחום המחקר של פרופ' תשובה הוא כימיה ביו-אי-אורגנית. תחום המצוי בין כימיה אי-אורגנית למדעי החיים. היא עוסקת בתכנון מולקולות אי-אורגניות סינתטיות בעלות חשיבות או יישומים בתחום הביולוגיה והרפואה ובפיתוחן. לחומר המוביל שפיתחה קראה פנולאטי (PhenolaTi), כלומר טיטניום שקשור לתרכובות מסוג פנולט (אנ'). פנולטי הוא דוגמה לחומר אנטיסרטני בעל פעילות גבוהה וללא רעילות.
תשובה פיתחה משפחת חומרים נוגדי סרטן על בסיס המתכת טיטניום. חומרים אלה עשויים להוות תחליף לתרופות הכימותרפיות הניתנות היום, ומתפקדים כתרופות לא רעילות וללא תופעות לוואי. הטיטניום אינה מתכת רעילה, ובכל זאת כנראה הורגת תאי סרטן באופן ספציפי. לכן יהיו לה פחות תופעות לוואי מאשר לתרופות הקיימות. היא נחשבת ידידותית יותר לגוף מחומרים כימיים אחרים, האתגר היה למצוא תרכובת יעילה בטיפול בתאים סרטניים.[5]
כימותרפיה אנטי-סרטנית מבוססת מתכות, בהן פלטינה, הייתה קיימת קודם לכן, אך היא בעלת תופעות לוואי חמורות. מחקרים בעבר הראו כי לתרכובות טיטניום, הידידותית יותר למערכת הביולוגית, יש תופעות לוואי פחותות בהרבה, בעוד הן שומרות על פעילות גבוהה וגם פעילות כלפי תאים העמידים לתרכובות הפלטינה. הבעיה העיקרית הייתה יציבותן הנמוכה של תרכובות טיטניום בסביבה מימית ופירוקן המהיר לתערובת תוצרים בלתי מוגדרים. התנהגות זו הקשתה את חקר המנגנון ואפיון הצורון הפעיל. בסדרת פרסומים מאת קבוצת המחקר של פרופ' תשובה תוארו היציבות הגבוהה ותהליך ההידרוליזה המוגדר של תרכובות הטיטניום-פנולט, וכן ההשפעות של גורמים מבניים על התנהגות הקומפלקסים. ההתנהגות הייחודית של קומפלקסים אלו אפשרה מעקב בסביבה מימית וחקר המנגנון.[6]
המחקר הפרה-קליני פותח דלת לכימותרפיות מודרניות המבוססות על מולקולות המכילות מרכז מתכתי מסוג טיטניום הפועלות במנגנון ייחודי ואפקטיבי.[7]
אתר האינטרנט הרשמי של עידית תשובה (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
