Loading AI tools
דמות בדיונית המשמשת כנבל בסרט מלך האריות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סקאר (באנגלית: Scar) הוא דמות בדיונית של אריה, המהווה אנטגוניסט בסרט האייקוני מבית חברת וולט דיסני, "מלך האריות". שמו נגזר מהמילה האנגלית "Scar" (בעברית: צלקת), בשל הצלקת שליד עינו השמאלית. תכונותיו העיקריות הן צביעות, תחבולנות, תאוות כוח, אכזריות ושנינות. סקאר הוא אחיו של מופסה ודודו של סימבה. בסרטי ההמשך הוא מוצג גם כאביהם של ויטני ונוקה, בעלה של זירה, ואביו המאמץ של קובו. הוא היה מיועד להיות יורש הכס של ארץ התקווה, אך תואר זה נשלל ממנו עם הולדת אחיינו סימבה. הדבר הוביל את סקאר להרוג את מופסה אחיו ולגרום לסימבה להסתלק מהממלכה על מנת לעלות לשלטון. הוא נתפס גם כמנהיגם הבלתי-חוקי של הצבועים, להם הבטיח שוויון זכויות ושליטה על ארץ התקווה. עם זאת, בסוף הסרט הראשון בסדרה מאשים סקאר את הצבועים בהרג מופסה, ובזעמם הרב הם אלה שמביאים למותו.
 | |
| הוצאה לאור | חברת וולט דיסני |
|---|---|
| שם סרט | מלך האריות |
| הופעה ראשונה |
 24 ביוני 1994 |
| יוצרים |
לינדה וולברטון איירין מצ'י ג'ונתן רוברטס |
| גילום הדמות |
ג'רמי איירונס, ג'ים קומינגס, צ'ואיטל אג'יופור, ג'יימס הוראן  |
| דיבוב | ג'רמי איירונס |
| דיבוב בשפה העברית | אלי גורנשטיין |
| מידע | |
| שם אמיתי | טאקה (לפי "סיפורם של שני אחים") |
| מקום לידה | צוק התקווה |
| גזע | אריה |
| מין | זכר |
| מקצוע | מלך (ממות מופסה עד מותו שלו) |
| מקום מגורים | צוק התקווה |
| מקום פטירה | צוק התקווה |
| סיבת המוות | מוות בקרב, על ידי צבועים |
| דמויות קשורות | |
| משפחה |
זירה קובו נוקה ויטני |
| אויבים |
מופסה סימבה |
  | |
דמותו של סקאר זכתה לשבחים רבים מצד מבקרי הקולנוע, שציינו לטובה גם את דיבובו המקורי של ג'רמי איירונס. אף על פי כן, אופיו האלים של סקאר, הצבעים הכהים שבהם השתמשו האנימטורים לציור דמותו, והפעולות התיאטרליות שביצע, היו נתונות במחלוקת, כשחלק מהצופים תפסו אותן כפשיסטיות. חרף הטענות, סקאר ממשיך להיחשב לאחת מדמויות הנבלים הגדולות ביותר של דיסני. דמותו ניצבת בראש רשימת הנבלים הגדולים בכל הזמנים של "הפינגטון פוסט", ומדורגת בעשירייה הראשונה ברשימות דומות שפרסמו חברות שונות דוגמת Yahoo! סרטים, אורלנדו סנטינל, E! ו-CNN. סקאר אף דורג בין הנבלים הגדולים בתולדות הקולנוע על ידי אנטרטיינמנט ויקלי.
ערכים מורחבים – משמר האריות - השאגה חוזרת, משמר האריות (סדרת טלוויזיה)חלקים מעברו של סקאר נחשפים בסרט "משמר האריות - השאגה חוזרת", סרט הפיילוט לסדרת האנימציה "משמר האריות" מ-2016.[1] סקאר נולד אל תוך משפחת המלוכה של צוק התקווה, אך אינו מיועד לרשת את כס המלוכה, כיוון שאחיו, מופסה, קודם לו בסדר הירושה. לאחר שהשלטון עובר לידי מופסה, מתמנה סקאר, כאח המלך, למנהיג 'משמר האריות', וזוכה לכוח המכונה "שאגת אבותינו".
במהלך משימת סיור בבית הקברות לפילים (מקום מגוריהם של הצבועים בסרט המקורי), שמטרתה לשמור על הסדר והחוק במקום, אריה מצולק בעינו הימנית בשם "של" יוצא מן הצללים ופונה לסקאר. בידיעה על כוח השאגה שלו, משכנעת אותו הדמות המסתורית כי הוא היורש האמיתי לכס המלכות. האריה מתחבב על סקאר והשניים צועדים למקום מבודד, שם מופיעה לפתע קוברה מבין הסלעים, בת בריתו של האריה המסתורי, תוקפת את סקאר ומצלקת אותו בעינו השמאלית. סקאר גוער בשתי הדמויות, ומשתמש בכוחו להורגם. הוא מנסה לקבל הערכה על כך שהרג את האריה הזר, אך אחיו מופסה מזלזל בו ומכנה אותו לראשונה "סקאר".[2] עם הזמן מתגלה כי ארס הקוברה השחית את נשמתו של סקאר והפך אותה לרעה.
בעקבות ההכשה, סקאר מבקש מחבריו למשמר האריות לחתור תחת שלטון מופסה ולהפיל את מלכותו. המשמר מסרב לשתף עמו פעולה, וכתגובה, הוא הורג את שאר השותפים לו באמצעות כוח השאגה. כעונש על השימוש לרעה בכוחו, סקאר מאבד את כוח השאגה, ומושם כאסיר במערה.[3]
ערך מורחב – מלך האריותדמותו של סקאר מופיעה בפעם הראשונה בסצנה השנייה של הסרט מלך האריות המקורי משנת 1994. סקאר הוא החיה היחידה בכל ארץ התקווה, סוואנה רחבת ידיים עליה שולטים האריות, אשר לא הגיעה לטקס הכתרתו של יורש העצר סימבה, בנו של מופסה. הסיבה לאי-הגעתו של סקאר הייתה הטינה הרבה שחש כלפי אחיו מופסה והשנאה שרכש במהרה לכפיר רך-השנים סימבה. הולדת אחיינו של סקאר הקטינה את סיכוייו להתמנות אי פעם למלך. כאחיו הצעיר של מופסה, הכתר היה אמור לעבור אליו אם אחיו ימות לפניו, אך עם הולדתו היה סימבה ליורש העצר החוקי. על כן, סקאר מתעב את אחיינו הצעיר כבר מהיום בו הוא נולד.[4]
ברבות השנים סימבה גדל והופך לכפיר, ואינו מודע לשנאה שרוכש לו סקאר. להפך, בתמימותו סימבה מגיע אל מאורתו של סקאר כדי לשחק איתו. בשלב זה, סקאר הוגה תוכנית ערמומית, שבזכותה יוכל סימבה להיהרג מבלי לקשור אותו לעניין, וכך הוא יהפוך בשנית ליורש העצר. סקאר מנצל את סקרנותו הגואה של סימבה לגבי שטחי הפרא ומתמרן אותו להגיע לשם בלי לספר על כך לאיש. שטחי הפרא הם החלק המוצל בסוואנה המשמש כבית קברות לפילים ומקום מגוריהם של הצבועים. לא ידוע כיצד סקאר הגיע למעמד זה, אך כבר בשלבים המוקדמים של הסרט הצופים נחשפים לשלטון הלא-חוקי של סקאר על הצבועים. הוא משתמש בהם כדי שיהרגו את סימבה ברגע שייצא מתחום השליטה של האריות, אך המהלך שלו נכשל ומופסה מציל את סימבה ברגע האחרון.
למזלו של סקאר, מופסה לא מקשר בין ניסיון הרצח של סימבה לבין מעורבותו של סקאר בעניין, מה שמאפשר לו להמשיך להיפגש עם סימבה ולהפעיל עליו מניפולציות. על כן, סקאר זומם תוכנית מתוחכמת שבעזרתה מופסה ייהרג, סימבה יחשוב שהוא אשם במוות ויברח, וסקאר יהפוך למלך החוקי וזאת מבלי שאיש יחשוד במעורבותו בעניין.
סקאר משתמש בידידיו הצבועים כדי שיבריחו עדר של גנו אל תוך עמק צר, שבמרכזו יחכה סימבה, ולאחר מכן קורא למופסה להציל את סימבה. התכנון הוא או שהגנו ידרסו את סימבה למוות וסקאר יתקדם בתור לכתר, או שמופסה ייהרג בניסיון להציל את סימבה והכתר יעבור אל סקאר. לבסוף, מופסה נרצח על ידי סקאר אך מצליח להציל את סימבה. סקאר משכנע את סימבה שהוא אשם במות אביו ומייעץ לו בעורמה לברוח מארץ התקווה ולא לחזור לעולם.[5] כעת סקאר מצווה על הצבועים להרוג את סימבה ובכך לסיים את המהומה, אך הם מתעצלים ומאפשרים לסימבה ללכת בלי לידע את סקאר. עצלותם מתנקמת בהם מאוחר יותר כאשר סימבה חוזר, בעל כוחות מחודשים, ומפיל את סקאר מהשלטון.
סקאר מכריז על עצמו כמלך החדש ועל שילוב אדמות ארץ התקווה ושטחי הפרא. הוא מירע את מצבם של האריות ונותן זכויות יתר לצבועים, שעד כה לא הורשו לחיות בארץ התקווה. בתמורה, הצבועים משמשים לו כצבא, והוא משתמש בכוח זה כדי לרדות במתנגדיו.[6]
בתקופת שלטונו של סקאר נופלת בצורת קשה על הסוואנה, מקורות המים מתייבשים, החיות עוזבות ולאריות לא נותר כמעט מזון. סקאר מסרב לצאת לצוד בעצמו ומכריח את הלביאות להביא לו את מעט המזון שהשיגו. לאחר מספר שנים, הלביאות פותחות בשביתה ומסרבות להביא מזון עד שסקאר לא ייצא להביא בעצמו. בעקבות זאת, סקאר מאיים להתחיל לאכול את משרתיו, ומנסה לטרוף את זאזו, המזכיר של בית המלוכה, אשר אותו ניסה לטרוף גם בתחילת הסרט.[7]
דמותו של סקאר מוצגת שוב בסוף הסרט, כאשר סימבה חוזר להתעמת איתו. סקאר אינו מודע לכך שסימבה שרד, וכשזה מופיע לפתע כאריה בוגר וחסון, סקאר משוכנע כי מדובר במופסה. נפעם ומבוהל, סקאר אינו מאמין שמופסה עדיין חי, אחרי שנפל מצוק ונדרס על ידי עדר של גנו. עם זאת, מהר מאוד מתברר כי מדובר בסימבה, וסקאר חוזר לעשתונותיו. הוא מנצל את העובדה שכאשר סימבה היה צעיר הוא שכנע אותו שהוא בעצמו הביא למות אביו, ומפעיל עליו לחץ כדי שיודה במעשה שלא עשה. סימבה מודה לבסוף כי הוא הרג את מופסה, אף על פי שהדבר לא קרה. סקאר משתמש בהודאה כעילה להילחם בסימבה, וכמעט והורג אותו. הוא מאיים להפיל אותו מהצוק בדומה לאופן שבו הרג את אביו, אך אז הוא מגלה לסימבה כי הוא זה שרצח את מופסה. כאשר סימבה מבין זאת הוא מצליח להתגבר על סקאר ומאלץ אותו להודות ברצח מופסה בפני כולם. סקאר מנסה להתגונן ומאשים את הצבועים שהם גרמו לו להרוג את מופסה, ובתגובה על השקר הצבועים מתנפלים עליו וטורפים אותו.[8]
ערך מורחב – מלך האריות 2: מלכות סימבהבשל מותו של סקאר בסוף הסרט הראשון, הופעותיו בסרט השני בסדרה מלך האריות 2: מלכות סימבה מוגבלות. עם זאת, לחייו של סקאר יש השפעה רבה על עלילת הסרט, ומבחינה סיפורית תפקידו נשאר חיוני. עם פטירתו של סקאר וחרף זאת, מתגלה כי האריה היה נשוי ואף אב מאמץ לשלושה גורים. אלמנתו, זירה, ממשיכה לשמור לו אמונים ומגדלת את משפחתה בתוך שטחי הפרא, בקרב קהילה של אריות אשר מסרבים להשתייך לארץ התקווה.[9]
מכיוון שלסקאר לא היו גורים משלו, בנה של זירה, קובו, נבחר לשמש כיורש של סקאר. סימבה אוסר על קהילת האריות של סקאר להיכנס לשטח ארץ התקווה ובתגובה זירה מאלצת את קובו להיכנס לשטח בית המלוכה ולרצוח את סימבה. אף על פי כן, קובו מתאהב בבתו של סימבה, קיארה, ובסופו של דבר מפנה עורף לזירה. במהלך הסרט ניתן גם הסבר חלופי, לפיו קובו משתכנע בכך שדרכו של סקאר הייתה פסולה, ומכיר בכך שהיה נתון בתודעה כוזבת.
סקאר עצמו מופיע בסרט במהלך סיוט לילה של סימבה. בסיוט, סימבה רץ במורד הצוק בו נהרג אביו ומנסה לחלץ אותו, אולם סקאר מתערב ומפריע לו. לאחר מכן הוא הופך לקובו וזורק את סימבה מהצוק. הוא מופיע פעם נוספת כהשתקפות במאגר מים, לאחר שקובו מגורש מארץ התקווה.[10]
ערך מורחב – משמר האריות (סדרת טלוויזיה)אף על פי שמותו של סקאר התרחש זמן רב לפני קו העלילה של הסדרה "משמר האריות", לדמותו עדיין יש חלק משמעותי במהלכה. בעונה השנייה, סקאר מוחזר לחיים כרוח על ידי הנחש אושארי והצבועים. סקאר מאחד את כל החיות שמתגוררות בשטחי הפרא ומשתמש בהם כצבא, במטרה להשתלט על ארץ התקווה. סקאר מצליח להשתלט על חלקים מסוימים מארץ התקווה, אך לבסוף קאיון מצליח להעלים את סקאר וצבאו מתפרק.[11]
הרעיון המקורי ל"מלך האריות" נהגה באמצע שנת 1988.[12] התסריט הראשוני הונח בסופו של דבר על שולחן מפיקי חברת וולט דיסני בהמשך אותה שנה, ואלה החליטו לאמץ אותו. אחד מהמפיקים אף זיהה קווי דמיון בין התסריט הראשוני שכתב תומאס מ. דיש ועלילת המלט של ויליאם שייקספיר.[13] בהקשר של עיצוב האופי של סקאר, הבמאים רוב מינקוף ורוג'ר אלרס שאפו ליצור "סרט על חיות בסביבה טבעית יותר",[14] והם תיארו את הסרט כ"יותר הרפתקה מציאותית מאשר מיתוס אפי".[15]
בהמשך העבודה על הסרט הייתה השפעה ניכרת של יצירותיו של שייקספיר על אופי הסרט. אף על פי שלא היה זה הסרט הראשון של דיסני אשר הושפע ישירות ממחזות שייקספיריים,[16] 'מלך האריות' בכלל ודמותו של סקאר בפרט הם הדוגמה הבולטת ביותר להשראה משייקספיר,[17] ונעשו הקבלות רבות בין דמויותיו לבין דמויות מהמחזה 'המלט'.[18] לשם השוואה, שני הסיפורים סובבים סביב דמויות מרכזיות המתקשות להשלים עם ההכרח להתעמת עם דודיהם הבוגדניים ולנקום את מות אבותיהם.[19]
יוצרי דמותו של סקאר הודו כי הדמות מבוססת על דמותו הבדיונית של קינג קלאודיוס המופיע בהמלט. עם זאת, על פי מגזין סלייט, בעוד שקלאודיוס הוא בעיקר "מתכנן מדרגה שנייה [...] המונע מחרדה ואשמה," סקאר דווקא "מתענג על המפלצתיות שלו".[20] גם המגזין The Week מצא פערים בין סקאר לקלאודיוס, וציין שבזמן שהאחרון נרצח על ידי הגיבור המלט, סקאר נטרף "על ידי צבא הצבועים העורק שלו, ולא על ידי סימבה עצמו".[14] בנוסף, נוצרו השוואות דווקא בין סקאר לדמותו של יאגו במחזה אותלו, וצוין כי שני האנטגוניסטים מיומנים בניצול הפחדים של קורבנותיהם.
העלילה המקורית של הסרט, לפני ששונתה במידה רבה, עסקה בכלל ביריבות מרה בין שבטי הבבונים לאריות בסוואנה.[21][22] בקו עלילה ראשוני זה, היה סקאר בבון בעצמו, ושימש כמנהיג שבטם. לאחר שרעיון זה ננטש, הוחלט לקשור את סקאר לסימבה ולמופסה בקשר דם, רבות בהשפעת המלט.[23][24] הבמאים הלכו רחוק יותר עם הרעיון והפכו את מופסה וסקאר לאחים, וכנגזר מכך הפכו את סימבה לאחיינו של סקאר, מתוך מחשבה שהקשר המשפחתי יהפוך את הסרט למעניין יותר.[25] רעיון נוסף שהועלה קודם לכן וננטש אף הוא היה להוסיף לצד סקאר דמות של פיתון שישמש כסיידקיק לסקאר.[21]
מכיוון שהסרט נועד במקור לקהל בוגר, היה תכנון כי סקאר יתאהב בחברת הילדות של סימבה, נלה, ויאלץ אותה להתחתן איתו על אף הפרשי הדורות ביניהם.[26][27] האהבה הפדופילית שחש סקאר בקו עלילה זה אל נלה הייתה אמורה להתבטא גם בשיר הנושא שלו, Be Prepared.[28] עם זאת, לבסוף הוחלט לבטל לחלוטין את כל הרעיון, משום שהוא "מצמרר ומזעזע" מדי. רעיון נוסף שהושמט בעקבות שינוי הייעוד מקהל בוגר לקהל צעיר, היה בסצנת הסיום של הסרט, כשמתרחש הקרב הגדול בין סימבה לסקאר. סצנה זו תוכננה להיות אלימה ואפלה ביותר, כששיאה הוא כשסקאר זורק את סימבה מצוק התקווה ורוצח אותו, רגע לפני שהוא נופל בעצמו אל הלהבות והשניים מתים.[26] הרעיון נזנח בסופו של דבר בשל היותו אלים באופן קיצוני, והיה מצריך הגבלת גיל שעלולה הייתה לפגוע מאוד במכירות הסרט.
כדי להדגיש עוד יותר את דמותו הנבלית, הנבזית ומרושעת, ביססו יוצרי הסרט את דמותו באופן רופף על מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר.[29][30] הרעיון הוצע על ידי הסטוריבורדר יורגן קלוביין וההפקה החליטה לאמץ אותו. ההשוואה מתבטאת בעיקר בשיר "Be Prepared", שם צועדים הצבועים בדומה למצעדי הראווה הצבאיים שהציגה המפלגה הנאצית.[29]
לדברי הבמאים, דמותו הנכלולית אך הפיקחת של סקאר הצריכה גם מידה של שנינות ו"איכות מתנשאת".[31] מינקוף אמר לימים במאמר של לוס אנג'לס טיימס כי "כשסקאר מפיל את האשמה על סימבה, זהו רעיון עז [...] ככל הנראה משהו שאינו אופייני לסרטים של דיסני".[31] בנוסף, סקאר היה מעין פריצת דרך בתחום הנבלים בסרטי דיסני, כשלפניו רשעי הסרטים היו "מטומטמים לא פחות משהיו מרושעים".[31] האנימטור האחראי על הדמות, אנדראס דג'ה, קבע כי "נבלים עובדים ממש טוב כשהם עדינים [...] לראות אותם חושבים ומתכננים זה הרבה יותר מעניין מאשר לראות אותם מכים מישהו".[31]
_(cropped).jpg)
בראשית הליהוק לתפקיד סומנו שני שחקנים כמועמדים המבוקשים לתפקיד: טים קארי ומלקולם מקדואל.[32] שני השחקנים מאופיינים בקולם הנמוך וביכולות תיאטרליות גבוהות, מה שהיווה יתרון לגילום דמותו של סקאר. עם זאת, לבסוף הוחלט למנות דווקא את השחקן הבריטי ג'רמי איירונס.[29] המפיקים הציעו את התפקיד לאיירונס בעיקר משום התמחותו במדיום התיאטרון, שכן סקאר יועד להיות דמות שייקספירית ותיאטרלית. הסכמתו של איירונס לגלם את הדמות הייתה הישג עבור האולפנים, וזאת משום שלרוב שחקני קהל בוגר מסרבים להשתתף בהפקות לילדים ונוער, ועל אחת כמה וכמה היה עלול לסרב מיד אחרי שזכה בפרס האוסקר של אותה שנה.[33] למעשה, איירונס כמעט וסירב להצעה מתוך חשש לסכן את הקריירה המצליחה שלו בקולנוע ובתיאטרון בכך שישתתף בסרט אנימציה לילדים, אך עם זאת לבסוף הוא לקח על עצמו את התפקיד.
בשלבי ההפקה הראשונים של הסרט איירונס "היסס לקפוץ מתפקיד דרמטי לסרט אנימציה".[34] המדבב כבר שיחק בעבר דמויות של אנטגוניסטים ונבלים בסרטים המיועדים לקהל בוגר[35] אך לא בסרטים המיועדים לילדים ונוער. על אף תפקידו המשובח בסרט, איירונס טען כי אין זו הסיבה להצלחה המיידית בבתי הקולנוע, אלא צוות הדיבוב השלם אשר הורכב משחקנים מפורסמים ועטורי פרסים.[36] גם היסטוריון האנימציה ג'רי בק צידד בדבריו בספרו "מדריך סרטי האנימציה" ותיאר את צוות המדבבים כ"רשימת השחקנים המרשימה ביותר שהייתה עד כה בסרט אנימציה".[37]
כבמאים, מינקוף ואלרס "עבדו מאוד קרוב לשחקנים כדי לביים את הדיבוב שלהם".[38] אלרס תיאר את איירונס כ"ג'נטלמן ושחקן מבריק", וסיפר כי השחקן נתן "פרשנויות נוספות לטקסט אשר היו פנטסטיות".[15] המפיק דון האן אמר כי איירונס "רצה לשחק במילים ובקצב" והתייחס באופן ספציפי לסצנה שבה סקאר משדל את סימבה לחכות להגעתו של אביו לבדו. לדבריו, "הקומדיה בהגייה שלו [איירונס] נבעה מכך שקולו של סקאר היה כל כך נבזי שהוא בקושי היה יכול לתזמן את סיום המשפט".[31] בנוסף, מבקרים רבים טוו קשר בין התכונות הפיזיות של סקאר לשל איירונס.[39]
בהקשר לתפקיד שזיכה את איירונס בפרס האוסקר, דמותו של קלאוס פון ביולו בסרט תהפוכות הגורל, העניקו הכותבים משפט אחד לסקאר אשר מהווה מעין 'טייק אוף'[א] על הדמות: "אין לך מושג", שנאמר על ידי איירונס באופן מדויק כמו משפט זהה של השחקן בסרט זוכה האוסקר.[41][42] לדברי הסופרת רייצ'ל שטיין, בדיבובו איירונס נותן פרספקטיבות חדשות על מגדר, מיניות ואקטיביזם, כאשר הוא מסתמך על "ההיסטוריה שלו במשחק של דמויות גבריות סוטות מבחינה מינית ומסוכנות חברתית כדי להנפיש את תיאורו של סקאר".[43] עם זאת, איירונס ביטל את הדמיון המכוון בין סקאר לקלאוס פון ביולו בראיון לערוץ קונקט סאוונה, ואמר כי "העובדה שהוא עשוי להזכיר מדי פעם את קלאוס, נובעת מהעובדה הפשוטה ששניהם חולקים את אותה תיבת קול".[44]
במהלך הקלטת שירו של סקאר, "Be Prepared", נתקל איירונס באתגרים שונים בעקבות יכולות השירה הגבוהות הנדרשות לקטע. על פי דיווחים שונים, השחקן "הרס את קולו" כאשר שר את המשפט "לכו איתי ולא תהיו רעבים לעולם!",[ב] מה שגרם לכך שלא היה מסוגל להמשיך לשיר. כתוצאה מכך נאלצו המפיקים לגייס את הזמר האמריקאי ג'ים קאמינגס, שגם דיבב את דמויות הצבועים בסרט,[45] כדי שייתחזה לאיירונס וישיר במקומו.[46] קאמינגס סיפר בראיון למגזין "הפינגטון פוסט" כי החלפת שחקנים בשירתם היא למעשה דבר שהוא עושה באופן קבוע, כמו כשהחליף את השחקן האמריקאי ראסל מיינס בקולו של הצ'יף פוהאתן בסרט פוקהונטס.[47] בראיון עם אנדראס דג'ה, האנימטור המפקח על דמותו של סקאר וכיוצא בכך גם קולגה של איירונס בעבודה על הסרט, הוא חשף כי באחת מההקלטות הארוכות בסרט בטנו של איירונס קרקרה, מה שהצריך להקליט מחדש את הסצנה המלאה. דג'ה המשועשע סיפר כי "ניתן היה לשמוע את הצליל הנוהם בהקלטה, ולכן היינו צריכים להקליט את כל החלק הזה של הדיאלוג מחדש".[48]
ב-1 בנובמבר 2017 נבחר רשמית לתפקיד סקאר השחקן הבריטי צ'ואיטל אג'יופור, זאת לרגל הגרסה המחודשת (רימייק) לסרט המקורי שהפקתה החלה זמן קצר קודם לכן בבימויו של ג'ון פאברו. אף על פי שאיירונס הביע עניין בתפקיד ואף הצהיר שהוא חושק בו בראיון ללארי קינג ב-2016,[49] הוא לא זכה בו משום שקולו כבר לא התאים לתפקיד, וצורת משחקו הייתה שונה ממה שכיוון הבמאי החדש פאברו. לעומתו, אגיופור התאים מאוד לתפקיד, והרשים את המלהקים בתפקידו כברון מורדו בסרט של אולפני מארוול, דוקטור סטריינג'.[50] אגיופור טען כי "במיוחד עם סקאר, בין אם זו האיכות הקולית שמאפשרת ביטחון מסוים או דווקא תוקפנות מסוימת, לדעת תמיד שאתה משחק מישהו שטמונה בו היכולת להפוך הכל על פיו בתוך שבריר שנייה עם מעשי אלימות שערורייתיים - זה יכול לשנות לחלוטין את הטמפרטורה של הסצנה".[51] פאברו התייחס לליהוק של אגיופור בכך ששיבח אותו ואמר "הוא פשוט שחקן פנטסטי, שמביא לנו קצת מהקצב המרכז-אטלנטי וזורק אור חדש על הדמות. הוא מביא את התחושה הזו של נבל שייקספירי עם הרקע שלו כשחקן. זה נפלא כשיש לך מישהו מנוסה ומתובל כמו צ'יווטל; הוא פשוט מפיח חיים נפלאים כל כך בדמות הזו".
| מדבבי סקאר בשפות שונות | ||
|---|---|---|
| שפת הדיבוב | שם המדבב | |
| אנגלית |
ג'רמי איירונס (ארצות הברית) | |
  פורטוגזית | חורחה ראמוס (ברזיל) רוג'ריו סמורה (פורטוגל) | |
  ספרדית | קרלוס פטרל (מקסיקו) ריקרדו סולאנס (ספרד) | |
 קוריאנית | קים ביונג-קוואן (קוריאה הדרומית) | |
 מנדרינית | שו ג'יאנצ'ון (סין) | |
 איטלקית | טוליו סולנגהי (איטליה) | |
| מנדרינית תקנית | לו גוקסיונג (סין) | |
 יפנית | הרוהיקו ג'ו (יפן) | |
 הולנדית | ארנולד גלדרמן (הולנד) | |
 זולו | רוברט דלאמיני[52] (דרום אפריקה) | |
 עברית | אלי גורנשטיין (ישראל) | |
הסרט תורגם ודובב, בנוסף לשפה האנגלית, לעשר שפות נוספות: פורטוגזית, ספרדית, קוריאנית, מנדרינית, איטלקית, קנטונזית תקנית, יפנית, הולנדית, זולו ועברית. שפרירה זכאי, מפיקת הדיבוב העברי, הציעה את התפקיד לשחקן אלי גורנשטיין. קולו העמוק ויכולותיו הווקאליות של גורנשטיין שיוו לו תפקיד של מדבב מפתח בסרט, וקולו של סקאר בישראל הפך למזוהה עם קולו של גורנשטיין.[53] על כן, הוא המשיך לדבב את סקאר גם בסרט השני, מלך האריות 2: מלכות סימבה.
בשנת 2019 עמד לצאת בישראל הרימייק המדובר, ובו דיבב את סקאר השחקן שמעון סמיט. אולם האהדה שרכש גורנשטיין בעבר עם תפקידו כסקאר זכתה למחאה של ממש, אשר דרשה מחברת וולט דיסני לבחור בגורנשטיין לדיבוב הדמות המוכרת.[54] השחקן הודה מספר ימים מאוחר יותר כי הוא מעוניין לחזור לדבב את דמותו המיתולוגית,[55] גורנשטיין אף דיבב בטריילר העברי את סקאר, אם זאת, בעקבות הוראה של חברת דיסני עבור כלל הפקות הדיבוב שיש להימנע משימוש במדבבים שלקחו חלק בסרט המקורי, גורנשטיין עצמו סורב לחזרה לתפקידו[56][57]
בראשית 2020, תקופת הגל הראשון של מגפת הקורונה בישראל, בחר גורנשטיין לחזור אל הדמות המוכרת עם שיר הנושא שלה, אך הפעם כמחאה על ניהול משבר מגפת הקורונה בישראל, ובפרט התנהלותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אשר נהג להעביר מדי ערב הנחיות חדשות לציבור. גורנשטיין דיבב מחדש את סקאר עם השיר "מלך ההנחיות" - סאטירה על ראש הממשלה - ובמהלכו השתמש בדמותו הנבזית והנכלולית של סקאר המנסה לעלות לשלטון כמטאפורה על השלטון הנוכחי.[58] השיר זכה לביקורות מעורבות, כאשר מצד אחד היו שכינו את הסרטון "צפיית חובה" ותיארו אותו כסאטירה גולמית,[59][60] אך מן הצד השני היו שביקרו אותו וגורנשטיין עצמו זכה לטוקבקים מפי תומכי ראש הממשלה, ששלחו לו הודעות נאצה שונות.[61]
בראשית היצירה של הסרט בשנת 1994 הייתה עלילתו המתוכננת משולבת עם העלילה של הסרט פוקהונטס, סרט נוסף מבית דיסני שיצא לבסוף מעט אחרי מלך האריות. תחילה, המפיקים חששו ליצור סרט אנימציה ארוך שכזה, משום שבתקופה ההיא סרטים ארוכים היו לרוב בכיכוב אנשים ולא דמויות מונפשות.[62] על כן, יו"ר דיסני, ג'פרי קצנברג, החליט לחלק את ההפקה לשני סרטי אנימציה נפרדים, מלך האריות ופוקהונטס, כאשר הצפי היה כי האחרון יהיה הסרט המוצלח מבין השניים.[63] מכיוון שקו המחשבה היה שפוקהונטס יהיה הסרט המצליח והרווחי יותר, האנימטורים המנוסים של דיסני גויסו אליו, בעוד שהאנימטורים החדשים יותר של הסטודיו נשלחו לעבוד על מלך האריות, מה שיצר צוות שלם שהיה חסר ניסיון מצד אחד אך מלא מוטיבציה של 'פרויקט ראשון' מצד שני. הצוות של "מלך האריות" קיבל את השם צוות ב' (B-team),[64] באופן חצי מבודח על הצורה הלא-הוגנת שבה חולקו הצוותים. עם זאת, אלרס קיבל בחיוב את החלטתו של קצנברג כ"הזדמנות עבור אנימטורים חדשים יותר [...] להגיע לתפקידי מנהיגות". בין האנימטורים החדשים שגויסו לצוות היה גם אנדראס דג'ה, אנימטור ממוצא פולני-גרמני שהגיע לאמריקה כדי לעבוד ב"דיסני". דג'ה מונה לאנימטור המפקח של סקאר, והוא, יחד עם מספר אנימטורים נוספים, היו אחראים על הדמות.[64] בהתייחס לעיצוב והנפשת דמות הנבל של סקאר אמר דג'ה[65] בעבר כי "זה כיף יותר מאשר לצייר גיבורים [משום] שיש לך כל כך הרבה יותר על מה לעבוד איתו מבחינת ביטויים, משחק וציור, הרבה יותר ממה שהיה לך עם נסיכה או נסיך [...] אבל המקום בו אתה צריך להיות הכי זהיר זו הטיוטה".[66]
כאנימטור המרכזי של סקאר, דג'ה לא הגיע חסר ניסיון לחלוטין. לפני כן החזיק בתפקיד אנימטור ראשי או מפקח בקרב כמה מדמויות הרשעים הידועות של דיסני. בסוף שנות השמונים היה דג'ה האנימטור המפקח על דמותו של ג'אפר בסרט אלאדין (1992) ודמותו של גסטון בסרט היפה והחיה (1991). למעשה, דג'ה בחר לפקח פעם נוספת על דמות הנבל וזאת לאחר ששקל ברצינות לפקח דווקא על הנפשת דמותו של סימבה. מה ששכנע אותו להמשיך ולעסוק בדמויות האנטגוניסטיות גם ב"מלך האריות" היה כששמע שהשחקן שידבב את סקאר הוא ג'רמי איירונס. לימים סיפר כי חשב ש"יהיה נהדר לדבב דמות עם שחקן כה יוקרתי".[67]
כשהתחילה העבודה על סקאר (אחרי שסיימו לדבב ולעצב אותו) נתקלו האנימטורים ובראשם דג'ה במגבלות ותקלות רבות בכל הנוגע לתנועה של הדמות. סקאר חווה תהליך של האנשה במידה רבה מזו של כמעט כל דמות דיסני לפניו,[68] ולכן היה מאוד קשה לגרום לו להתהלך ולנוע בצורה שהיא, מצד אחד, אנושית מאוד אך מצד שני, נמצאת בגוף של אריה ההולך על ארבע.[69] כדי להתגבר על המכשול, התמקדו האנימטורים בתמרון פניו של סקאר, ובאופן ספציפי באופן בו הוא מטה את ראשו בהתנשאות, מרים את גבותיו ואת סנטרו.[31] האנושיות שבמבטיו כיפרה על האופן החייתי שבו הוא נע בהצלחה ניכרת. בנוסף, כדי לעזור לאנימטורים לצייר את האריות בצורה אותנטית, ההפקה רכשה מספר אריות חיים שהושמו בכלוב כדי שהאנימטורים יצפו בהם וילמדו את תנועותיהם.[70]
מבקר הקולנוע אוון גלייברמן מהמגזין האמריקאי "אנטרטיינמנט ויקלי" תיאר את דמותו של סקאר כ"דמות של רחמנות ורשע, קומדיה בוגדנית [...] איירונס ממלא את תפקיד הפחדן הערמומי הזה בתיעוב עצמי שנון ובאלגנטיות".[71] כאנימטור, דג'ה דיבר טובות על איירונס אף הוא, וסיפר כי "אם יש לך מדבב נהדר לעבוד איתו, העבודה שלך מתקצרת בחצי".[72] דג'ה התרשם כל כך מיכולותיו של איירונס, עד כי ביסס במידה רבה את המראה החיצוני של סקאר על השחקן, ובעיקר את הבעות הפנים שלו.[64] כמה מהתכונות הפיזיות של איירונס שולבו בעיצוב של סקאר, ואיירונס אף הודה כי זיהה את צורת עיניו בדמות המונפשת.[31] בנוסף, דג'ה למד את הופעותיו של איירונס בסרט תהפוכות הגורל (1990) כדי לקבל השראה לדמות,[73] וכדי לשמור על ההשראה שלו בלעדית מאיירונס, הוא סירב בכל תוקף לצפות בסרט הקלאסי ספר הג'ונגל עד סיום העבודה על "מלך האריות" על מנת להימנע מהשפעה של דמות הנבל בסרט, שירחן.[74]
|
"בדיסני... אם האנשים האחראים על התעשייה רואים שאתה טוב בלהנפיש סוג מסוים של דמות, הם ימשיכו לתת לך דמויות דומות. כמו כן, אני הנפשתי מספר דמויות רעות ואמרתי למפיקים שאני יכול לעשות איתם משהו מעניין, מכיוון שהן באמת דיברו אליי. הראיתי שיש לי תשוקה לזה, שלדעתי היא חשובה מאוד. נבלים הם דמויות מאוד מעניינות, יש להם הכי הרבה 'מיץ', והם מזמינים אותך לחקור אותם. לכן, אם משהו באמת מרתק אותך, נראה שתחקור אותו". |
| האנימטור אנדראס דג'ה על הנפשת דמויות הנבלים של דיסני.[75] |
ערך מורחב – Be Preparedסקאר מככב בשיר אחד בלבד בסרט: "Be Prepared" ("היה מוכן"), שנכתב על ידי המוזיקאים אלטון ג'ון וטים רייס. השיר הוא מקדם עלילה משמעותי שבמהלכו סקאר מצהיר על תוכניותיו לעלות לשלטון על ידי הרג אחיו מופסה, ומגייס צבא של צבועים לשם כך. השיר תואר כ"אפל ביותר"[76] ו-"פיין פשיסטי לצעירים",[77] כאשר סקאר תואר כ"חתול גדול ופאשיסט".[78] לדברי אתר החדשות Business Insider, בנוסף לביסוס דמותו של סקאר באופן רופף על חזותו ההיסטורית של אדולף היטלר, יוצרי הסרט ביססו באופן ישיר את הקליפ לשירו "היה מוכן" על צעדה צבאית של המפלגה הנאצית משנות השלושים המוקדמות. ההשפעה ניכרת בתנועות הצבועים הצועדים בדומה לחיילי אס אה[79] ובמיקומו של סקאר; הוא עומד גבוה מעליהם - בדומה לדרך בה עמד היטלר על המרפסת בסרט התעמולה הנאצי "ניצחון הרצון" משנת 1935,[80] אשר מתעד את גרמניה הנאצית במהלך שנת 1934.[81]
מקורו של הרעיון לבסס את השיר על מצעדים נאצים היה מערכון שיצר כבדיחה הסטוריבורדר יורגן קלוביין, בו סקאר הוצג כהיטלר. אף שתחילה חששו המפיקים שיו"ר דיסני לא יאשר את הרעיון, בסופו של דבר הם החליטו להמשיך עם הרעיון ולהפוך את השיר למעין "צעדת נירנברג".[79]
ב-3 בפברואר 2019 דיווח אתר "The DisInsider" כי שירו של סקאר יהיה אחד מהשירים המופיעים במהדורה המחודשת של "מלך האריות" משנת 2019, בבימויו של ג'ון פאברו.[82][83] ב-24 ביוני אותה שנה פרסמה דיסני את הדיסקוגרפיה הרשמית של הפסקול - ובכללה כאמור, את השיר.[84]
ערך מורחב – מלך האריות (סרט, 2019)בראיון לרגל יציאת המהדורה המחודשת ל"מלך האריות" משנת 2019, סיפר מדבבו הנבחר של סקאר, צ'ואיטל אג'יופור, כי לפי דעתו האריה "אכזרי, פסיכולוגי וברוטלי" יותר מאשר בסרט המקורי.[85] אגיופור הוסיף כי "מערכת היחסים [של סקאר ומופסה] נהרסת לחלוטין על ידי צורת החשיבה של סקאר. הוא סובל ממחלת האגו הזו ומהרצון שלו למלוך".[86]
אחד השינויים המסיביים שנעשו בגרסה המחודשת לדמותו של סקאר היה שינוי האופי של צלקתו - בסרט החדש מסופר שהוא בכלל קיבל את הצלקת במהלך מריבה עם אחיו, זאת לאחר שהשניים חשקו בסאראבי, אשר לבסוף בחרה במופסה להיות לבעלה. בנוסף, בגרסה זו הצבועים הם לא בני הברית המובנים מאליהם של סקאר, אלא רק תומכים שלו אשר את אמונם היה עליו להרוויח בעמל רב. בתקופת שלטונו, סקאר לוקח תפקיד פעיל יותר בציד לצד להקת הצבועים, ומנסה לגרום לסאראבי להיות לו לאישה, אף שהיא אינה מעוניינת.
סקאר עבר מספר שינויים קלים בגרסת הרימייק אשר לא התקיימו בסרט מ-1994: הוא אוסר לומר בקול רם את שם אחיו המנוח, צלקתו אינה ורודה אלא שחורה והמראה הכללי שלו דומה להפליא לזה של אריה אסייתי, בעל רעמה דקה יותר ומבנה קל יותר.
במהלך סצנת השיא שבסוף הסרט, כאשר סקאר מנסה להפיל את סימבה מהצוק, הוא עושה טעות ומספר על רגעיו האחרונים של מופסה, מה שסותר את טענותיו הקודמות כי לא היה נוכח כלל באותו זמן - זאת בניגוד לסרט המקורי שבו הוא מגלה על כך לסימבה ברגעיו האחרונים לכאורה. כמו בסרט המקורי, סקאר מנסה לברוח בזמן שהצבועים נלחמים בלביאות, אך נרדף על ידי סימבה עד לפסגת צוק התקווה. שם נוצרת סצנה המושרת ממקבילתה המקורית אך שונה ממנה. סקאר מתחנף, מתחנן לרחמים ומנסה להאשים את הצבועים בפשעיו, כשהוא מכנה אותם "נבלות מורדות", מבלי להבחין שהם מאזינים לו. סימבה מסרב להאמין לשקרים של סקאר, אך חס על חייו בתנאי שיעזוב את ארץ התקווה לנצח. סקאר מסרב ותוקף את סימבה, והאחרון זורק אותו מהצוק לאחר מאבק קצר. סקאר שורד את הנפילה, אך עד מהרה הוא מוקף ומותקף על ידי הצבועים הנקמנים. בשינוי קל לסוף המקורי, סקאר נלחם בתחילה נגד הצבועים, אך הם גוברים עליו וטורפים אותו בעודו בחיים, חלק שהושמט אם כן בסרט המקורי שהיה מיועד לקהל הצעיר יותר.
ערך מורחב – מלך האריות (מחזמר)הצלחתו של 'מלך האריות' בקופות הולידה מספר הפקות לוות, בהן מחזמר בעל אותו שם אשר עלה בתיאטרון ברודוויי ומבוסס על הסרט, בבימויה של ג'ולי טימור. בנוסף יצא גם ספרון נלווה שנכתב בידיי הבמאי השותף רוג'ר אלרס והתסריטאית אירנה מכי. לתפקיד סקאר לוהק השחקן והזמר ג'ון ויקרי, עובדה שהפתיעה את הקהל משום שקולו של ויקרי הוא גבוה יחסית ומהיר, ולא איטי, נמוך וסרקסטי כשל ג'רמי איירונס, מדבבו המיתולוגי. בהפקה הלונדונית של המחזמר לוהק השחקן הבריטי רוב אדוארדס שהתאים יותר לתפקיד ואף היה מועמד לפרס טקס פרסי לורנס אוליבייה 2000 בקטגוריית השחקן הטוב ביותר במחזמר.
במחזמר מופיע שיר אחד בכיכובו של סקאר, שנקרא "טירוף המלך סקאר". במהלכו, הוא מנסה לפתות את נלה הצעירה ממנו בדור ולהפוך אותה למלכתו ולאם גוריו, אולם נלה דוחה את ההצעה ועוזבת את צוק התקווה. הקטע הוא רפרנט לרעיון המקורי לסרט בו סקאר חושק בנלה ואשר הושמט לבסוף מהסרט הסופי.[87]
דמותו האייקונית של סקאר מופיעה פעמים אחדות בספר "שש הרפתקאות חדשות", המהווה מעין ספין אוף לזיכיון מלך האריות, כשהפעם הבולטת בהן היא בסיפור "סיפורם של שני אחים" (A Tale of Two Brothers). בסיפור, המתרחש כהמשך לסרטי מלך האריות המקוריים, סימבה המלך הבוגר מפר הבטחה שנתן לבנו קופה (Kopa). הקוף הזקן והחכם רפיקי, אשר מלווה את סימבה מאז הולדתו ומעניק לו עצות רוחניות, מתריס בפניו כי אל לו להפר ההבטחה, ומספר לו על יחסיו העכורים של סקאר עם סבו של סימבה, אהאדי. בשלב זה חל פלשבק לעבר, לתקופת ילדותו של סקאר. סקאר, בעודנו כפיר, חש כי מופסה הוא האח המועדף מביניהם, חרף ביטחונו כי הוא החכם והמתקדם מבין השניים. סקאר רוקם מזימה שבעזרתה יגרום למופסה להצטייר כשוטה תוך העמדתו ליד באפלו בשם בומה. עם זאת, מזימתו של סקאר, שטרם נקרא כך אלא נשא את השם "טאקה", כשלה והיחסים בינו לבין מופסה ואביו התדרדרו עד מאוד.[88]
בשנת 1994, מעט לאחר יציאת הסרט הראשון, הונפק משחק המחשב "מלך האריות" בו מופיעה, בין היתר, גם דמותו של סקאר.[89] על פי אתר AllGame, המקביל ל-AllMusic ו-AllMovie, סקאר מופיע לקראת סיום משחק הווידאו כשסימבה "חייב להביס את דודו סקאר" ו"להפסיק את שלטון סקאר ולהחזיר לעצמו את מה שבצדק שייך לו".[90]
במשחק "ההרפתקה האדירה של סימבה" משנת 2000[91] הדמות המרכזית (סימבה) נלחמת בסקאר במה שמכונה "קרב השיא של סימבה עם סקאר המסכם את שש הרמות הראשונות של המשחק".[92] על פי אתר IGN, המפיקים הקליטו עבור המשחק את המדבבים המקוריים, ובכללם את איירונס.[91]
במשחקים "Disney's Extreme Skate Adventure" ו-"Kingdom Hearts"[93] הופיע סקאר כדמות שאיננה שחקן בתור 'שלב בוס' שבסופו הפך ל"חסר-לב" (Heartless) כתוצאה מהשנאה והקנאה שלו.[94][95] בשני המשחקים סקאר דובב על ידי השחקן ג'יימס הארון.
ישנם מספר אזכורים (רפרנסים) של סקאר בסרטים שונים של דיסני, המהווים חלק מתאוריית היקום של דיסני. המוכר שבאזכורים אלה מתרחש בסרט הרקולס מ-1997. באחת הסצנות מוצג הרקולס כשהוא מדגמן לצייר כדים כשהוא לובש פרווה של אריה בעל מראה זהה לזה של סקאר.[96][97] יש המשערים כי זוהי פרפרזה להערתו של זאזו בסרט הראשון של 'מלך האריות' לפיה סקאר ייעשה "שטיח נאה מאוד" ("וחשוב רק: בכל פעם שהוא יתלכלך, אפשר להוציא אותו החוצה ולהכות אותו!")[ג]. התאוריה קיבלה חיזוק מהעובדה כי אנדראס דג'ה, שהיה אחראי לאנימציה של סקאר, היה גם האנימטור המפקח בסרט הרקולס.
...סימבה מושפע בנוסף גם מדודו המרושע להפליא, סקאר (ג'רמי איירונס). סקאר מתכנן ומבצע את המוות המטריד של מופסה על המסך באופן שבו הוא גם מגרש את סימבה אל השממה וגם מעלה שאלות האם הסרט הזה באמת הצדיק רק ציון G [...] עבור המבוגרים הופקד מר איירונס, אשר נלכד בשטניות על ידי האמנים הגרפיים של דיסני (האנימטור המפקח של סקאר: אנדאס דג'ה), בדומה לרובין ויליאמס באלאדין. משועמם, מרושע וסרקסטי באופן מלכותי, סקאר של מר איירונס גולש עם סיפור גרנדיוזי גבוה, רוע ירוק עיניים שהוא אחד התענוגות הגדולים של הסרט. 'אה, ורק בינינו, אולי תרצה לעבוד על השאגה הקטנה שלך, הממ?' הוא מציע לסימבה, בעודו מתיימר להיות מנטור לאחיינו הצעיר. סקאר, שמעניק גם שכתוב לדמותו הידועה ביותר של איירונס מתהפוכות הגורל, אולי אינו דמות אב, אך הוא בהחלט כיף גדול.
— ג'נט מסלין, ביקורת במגזין ניו יורק טיימס[98]
דמותו של סקאר זכתה לשבחים רבים מצד מבקרי הקולנוע, שחלקם אף הגדילו וטענו כי הוא דמות טובה יותר מזו של סימבה.[99] הסופר פיטר מ. ניקולס כתב בספרו "New York Times Essential Library" שסקאר "הוא הדמות המעניינת ביותר בסרט", תוך שהוא מתאר את סימבה ומופסה כ"משעממים בהשוואה [לסקאר]".[100]
ג'נט מסלין ממגזין הניו יורק טיימס כינתה את סקאר "נבל מרושע להפליא". מסלין המשיכה לשבח את הדיבוב של איירונס, והוסיפה כי הוא "גולש עם סיפור גרנדיוזי גבוה, רוע ירוק עיניים שהוא אחד התענוגות העיקריים של הסרט".[101] לאה רוזן ממגזין פיפל תיארה את סקאר כ"מימוש של הכישרון ללא רבב של איירונס".[102] ג'ין סיסקל מכתב העת שיקגו טריביון שיבח את דמותו של סקאר באומרו "הדמות הטובה ביותר בסרט", ותיאר אותו בהומור כ"קלאוס פון בולו של איירונס רק עם פרווה".[103] באופן דומה, ג'ושוע סטארנס מאתר ComingSoon.net כתב כי סקאר הוא "החלק הטוב ביותר בסרט". בהמשך הוסיף בהקשר של איירונס כי "הוא עובר כל כך מהר ובקלות מקאמפ לקטלניות, כמו חלון ראווה לאיך להיות נבל מעל ומעבר".[104] ג'יימס ברדינלי מאתר ReelViews כתב כי "נגמר עניין שלישיית הבופונים של אורסולה, גסטון וג'אפר [...] הדרך האפלה שבה [סקאר] גורם למותו של מופסה מסמנת לנו כי מדובר באריה שלא כדאי להתעסק איתו".[105]
בתור סרט עם מיטב השחקנים והמדבבים של העשור - איירונס כסקאר, מתיו ברודריק בתפקיד סימבה, ג'יימס ארל ג'ונס בתפקיד מופסה, נייתן ליין בתפקיד טימון, ווופי גולדברג בתפקיד שנזי[106] - "מלך האריות" זכה לשבחים רבים כ"אחד מצוותי הדיבוב הטובים ביותר שהיו לסרט אנימציה כלשהו".[107] השחקן פיטר טרוורס היה מהראשונים להתייחס לסרט וכתב במאמר למגזין הרולינג סטון כי איירונס "העביר תפקיד שנון בתיקו-ניצחון עם רובין ויליאמס כאלאדין".[108] אנדי פטריזיו מאתר IGN התייחס לתפקידו של איירונס כסקאר, ותיאר אותו "נבל שייקספירי מושלם".[109] פיטר סטאק מכתב העת סן פרנסיסקו כרוניקל אמר כי דיסני "תופסת את הכישרונות הגדולים" והדגיש את תפקידו של איירונס בסרט.[110]
ביקורות העיתונות בארצות הברית שיבחו כהוגן את איירונס בתפקיד סקאר: ביל וודו ממגזין פילדלפיה דיילי ניוז תיאר את קולו של איירונס "חלק ממשי";[111] גרהאם יאנג תיאר את איירונס "שחקן מפואר";[112] טום האצ'ינסון ממגזין רדיו טיימס כתב כי "ג'רמי איירונס בולט בקולו בתור הדוד המרושע סקאר";[113] הסופר פיליפ פרנץ' כתב במאמר לעיתון הגרדיאן כי "ג'רמי איירונס הוא מצוין ממש כמו האריה המנוול 'סקאר'";[114] דייוויד סטריט תיאר את איירונס בפשטות "מבריק"[115] וג'יי בויאר סיכם את תפקידו של איירונס כשכתב כי "אחת הסיבות [שהמדבבים] עובדים כה נפלא יחד היא שאפילו בסצנות הרציניות ביותר בסרט הם מכילים מעין מגמה מוסתרת של הומור, אותה מקדם ג'רמי איירונס בתור סקאר".[116]
היו מבקרים ששפטו את הסרט לרעה ואף הגדירו אותו "סרט רע", אך עם זאת עדיין נהנו מהופעותיו של סקאר בדיבוב ג'רמי איירונס. טרנס רפרטי ממגזין "ניו יורקר" כתב כי "בין קולות הסלבריטאים בפסקול בולטות שתי דמויות. [אחד מהם הוא] ג'רמי איירונס, בתור סקאר האריה הנבל, המשתווה בצורה אלגנטית ומצחיקה לג'ורג' סנדרס".[ד][117] סטיבן האנטר מכתב העת "בולטימור סאן" תיאר את קולו של איירונס כ"עשיר במלוא האירוניה".[16] את'ן אלתר מאתר "TWoP" הודה כי מצא את הסרט משעמם, אולם דווקא לדמותו של סקאר חש חיבה. הוא הוסיף ושיבח את הדמות על היותו "נבל פנטסטי וקליל הנהדר מכל דמויות הסרט, [זאת] בזכות הביצועים המרושעים להפליא של ג'רמי איירונס והעיצוב המתוחכם מצד האנימטורים".[118] הכותב דייוויד דנבי, אף הוא ממגזין ניו יורק, חשף כי לא נהנה מהסרט אך אף על פי כן טען כי "נשמע שיש [לאיירונס] זמן מסך טוב יותר מבכל סרט ששיחק בו עד כה".[119] בביקורת פושרת מאוד ויוצאת דופן מבחינה זו, השחקן אנתוני קווין כתב במאמר של האינדיפנדנט כי ההופעה של איירונס הייתה מתוחכמת מדי, ותיאר אותה "יותר ליברצ'ה מאשר ג'ורג' סנדרס".[120]
על אף שלא זכה לביקורות נלהבות כמו איירונס, גם תפקידו של צ'ואיטל אג'יופור זכה לתשואות יחסיות. רנאלדו מטאדין מאתר CBR Exclusives שיבח את גלגולו המחודש של סקאר ותיאר אותו "מפחיד יותר מהמקור", תוך שהוא ציין את מניעיו הפשוטים יותר של סקאר ושליטתו המעורערת יותר בצבועים לחיוב.[121] מבקר הקולנוע אוון גלייברמן מכתב העת "וראייטי" שיבח את הביצוע הקולי של אגיופור, והעיר כי הצלקת שלו מעלה את הממדים הדרמטיים של הסרט.[122] סקוט מנדלסון מעיתון העסקים "פורבס" כתב כי על אף שגרסתו של איירונס היא המועדפת עליו, אגיופור עדיין הפך את הופעת סקאר למצוינת וניואנסית.[123]
על פי אתר IGN, סקאר, סימבה ומופסה הפכו מאז יציאת הסרט המקורי ל"שמות מוכרים בכל בית, וזאת הודות לפופולריות העצומה של [הסרט] ... אבל בשנת 1994, מי יכול היה לחזות שדמויות אלה ייכנסו ללקסיקון היצירות הפופולריות ביותר של דיסני?".[124] סקאר נחשב על ידי רבים לאחד הנבלים הגדולים ביותר של דיסני בכל הזמנים.[125] דזמונד ריאן ממגזין "פילדלפיה אינקוויירר" סקר את הדמות האנטגוניסטית וקבע כי הוא "הנבל הכי חי בכל סרטי דיסני לדורותיהם".[126] ברשימה שערך כתב העת אנטרטיינמנט ויקלי נכלל סקאר כאחד מ-"10 הנבלים המונפשים הגדולים ביותר אי פעם". עורכי הרשימה הסבירו את הבחירה בכך ש"אתם יכולים לצפות רק לדמות אדירה כשאתה משייך דמות כובשת ומרתקת כל כך לקולו המפתה של ג'רמי איירונס".[127] כמו כן, אלכס פלטשר מהמגזין האינטרנטי Digital Spy כתב על סקאר במאמרו "מיהו הנבל הגדול ביותר של דיסני אי פעם?" כי "הסצנה בה הוא נותן למופסה ליפול לתהום מלא חיות בר השאירה טראומה רגשית בקרב דור שלם".[128]
|
סקאר מתהלך על הקו הדק שבין טקסיות לקאמפ, כשרוב הקרדיט מגיע למדבב הסרקסטי ג'רמי איירונס. תלונתו העיקרית היא פשוט שהחיים אינם הוגנים משום שמעמדו כאחיו הצעיר של מופסה הופך אותו לבלתי כשיר לשלוט על צוק התקווה. כל מי שיש לו אחים, בין אם כחלק ממשפחת מלוכה או לא, יכול להזדהות עמו ברמה מסוימת. ואף על פי שלמען האמת ראוי להתכווץ במידת מה כשצופים בשיר "Be Preapred", הוא מוכיח את עצמו כנואם מיומן, המעורר השראה ללגיונות של צבועים שמבקשים להדיח את שלטון האריות. |
| שרה טולף מאתר Tor.com על דמותו של סקאר בסרט המקורי[129] |
במאמר שהופיע באתר ה-CNN, סקאר תואר כאחת מהדמויות המפחידות ביותר של דיסני.[130] ריצ'רד קרוז מעיתון מטרו הגדיל ואמר כי השלב בו סקאר אומר "יחי המלך" בסרקסטיות כלפי אחיו מופסה הוא המשפט הכי מרושע של הדמות.[131] הבלוגרים הרשמיים של חברת דיסני האמונים על ביקורות לסרטיה שיבחו רבות את הופעתו של סקאר וכתבו על שירו "עם זמרות הרקע שלו וכלי ההקשה העשויים מעצמות, הוא הטוב ביותר מכל שירי הנבלים של דיסני בעבר".[132]
כתב העת הפינגטון פוסט דירג את סקאר במקום הראשון ברשימת "הדירוג הסופי של 25 הנבלים הקלאסיים ביותר של דיסני".[133] בדומה לכך, גם אתר BuzzFeed דירג את סקאר במקום הראשון ברשימת "הדירוג הסופי של 20 הנבלים הטובים ביותר של דיסני". עוד הוסיף באותה רשימה הסופר ג'אבי מורנו כי סקאר אחראי ל"העלמת תמימותם של בני דור שלם".[134] סקאר עמד בנוסף גם בראש רשימת "10 הנוולים הגדולים של דיסני" שערך אתר About.com. במסגרת הרשימה סיכם הסופר דייוויד נוסייר "יש מעט דמויות בקולקטיב של דיסני שניתנות לגינוי ושפלות כמו סקאר, אשר הועצמו על ידי הדיבוב הזחוח להפליא של ג'רמי איירונס".[135] נוסייר גם כלל את איירונס בין "5 המדבבים הטובים ביותר לדמויות מונפשות אי פעם", וציין כי אף על פי ש"שיחק הרבה נבלים במהלך הקריירה שלו [...] לאף אחד מהם לא הייתה השפעה מתמשכת כמו סקאר ממלך האריות".[136]
מלבד בסרטי דיסני ובאנימציה, סקאר זוכה לעיתים קרובות לאהדה כאחד מנבלים הקולנועיים הגדולים בכל הזמנים, כולל סרטים מצולמים לקהל בוגר.[137] מגזין דיגיטל ספיי פרסם טור ביקורת דמויות של הסופר סיימון ריינולדס (אנ'), ובו דורג סקאר בין "25 הנבלים הקולנועיים הגדולים ביותר אי פעם".[138] באופן דומה, בשנת 2012, כתב העת אנטרטיינמנט ויקלי דירג את הדמות בין עשרים וחמישה "הנבלים הקולנועים הנוראים בהיסטוריה".[139] המגזין טוטאל פילם העריך פחות את הדמות, אך עדיין דירג את סקאר במקום שישים ושבע המכובד ברשימת "הנבלים הקולנועיים הגדולים ביותר אי פעם" בשנת 2014.[140]
סקאר מככב בצמרת רשימות רבות של אתרי אינטרנט ומגזינים החל מיציאתו המקורית של 'מלך האריות' ועד לימינו אנו, רבות בזכות היותו שונה וייחודי ביחס לנבלים אחרים של דיסני. מגזין אורלנדו סנטינל דירג את סקאר במקום השישי ברשימת "הנבלים הגדולים ביותר של דיסני בכל הזמנים".[141] ברשימה דומה, גם האתרים Babble.com ו-Moviefone הציבו את הדמות במקום השישי.[142][143] האתר יאהו! סרטים דירג את סקאר במקום השני ברשימת "12 הנבלים המפורסמים ביותר של דיסני מהגרוע ביותר לטוב ביותר".[144] ערוץ E! דירג את סקאר במקום החמישי ברשימת הנבלים הטובים ביותר של דיסני, כשהסופר ג'ון בון כתב כי הדמות "תכננה את אחד ממקרי המוות הכואבים ביותר בתולדות דיסני, כך שהוא לעולם לא יישכח".[145] ברשימה שערך מגזין "סטנפורד דיילי" ובו דורג סקאר במקום החמישי, נכתב כי "מההרגל שלו לשחק בצורה סדיסטית עם טרפו ועד לצבוע המטומטם שעוקב אחריו בעיוורון. ממלכת צוק התקווה הגיעה לתקופת רעב וצער, כשהוא הדיקטטור".[146] אתר BuzzFeed ערך רשימה של שירי הנבלים הגדולים ביותר של דיסני ומיקם את השיר "Be Prepared" במקום ה-2, תוך שנכתב עליו "מבין כל הנבלים של דיסני, סקאר הוא החכם והשטני ביותר, והשיר הזה מסכם אותו בצורה מושלמת".[147] רשימה דומה מיקמה אותו במקום ה-6.[148]
צופים ומבקרים רבים שמו לב עם יציאת הסרט הראשון של מלך האריות שסקאר הוא למעשה הנבל הראשון של דיסני שבאופן מפורש רצח דמות אחרת בהצלחה.[149] בדומה לסרט דיסני "במבי" שיצא לפני כן, מלך האריות - שכונה הסרט "האפל ביותר" של האולפן בזמן צאתו לאקרנים - היה חסר תקדים מבחינת תוכנו הרציני והנושאים בהם הוא עוסק: אשמה, רצח, בוגדנות, נקמה ומוות, ובמיוחד כאשר הוא מציג על המסך באופן חד וברור את מותו של דמות האב הגיבור והמושיע, שנרצח בידי אחיו.[150] על פי IGN, "מושגי המוסריות והמוות [...] היו חדשים עבור דיסני";[151] מגזין הוושינגטון פוסט 'ניבא' כבר עם יציאתו של הסרט כי "מותו ההרואי של מופסה יהיה ההיבט הכי שנוי במחלוקת במלך האריות, כאשר אנשים יתחילו להתווכח האם תוכן שכזה מתאים או לא מתאים לילדים, בדיוק כפי שהיה עם הרג אמו של במבי".[152] גם מגזין וראייטי כתב זמן קצר לאחר מכן כי "אותו הדור שצפה במות אמו של במבי בתור ילד וזוכר אותו כטראומטי צריך להחליט למי כדאי לִצְפּוֹת במלך האריות".[153] מבקרי קולנוע והורים רבים הביעו חשש כאחד שהאלימות הברוטלית והמפורשת של סקאר תפחיד ותטריד את הצופים הצעירים.[154] בדומה לכך מבקרים רבים הזהירו את הצופים אף ממותו המטריד של סקאר עצמו; אתר האינטרנט Movieline הזהיר את הקהל בביקורת שפרסם כי הסרט "מציג את חוש הצדק האפל של האגדה", ומציין בין השאר את היותו של סקאר "נאכל על ידי בעלי הברית הצבועים שלו לאחר שהוא בוגד בהם".[155] מבקר הקולנוע המוערך ג'יימס בררדינלי כתב בבלוג שלו, ReelViews, כי:[156]
המוות, דבר שלא ממש נגעו בו בשלושת סרטי האנימציה האחרונים מבית דיסני, נמצא בחזית עלילת "מלך האריות". בסצנה שעלולה להטריד את הצופים הצעירים יותר מופיע בגלוי מותו של מופסה. זהו רגע מצמרר שמזכיר לרבים את אותה סצנה קשה ב"במבי". בנוסף, הסרט מכיל גם חלק נכבד המוקדש לאלימות, כולל קרב גרפי למדי בין שני אריות. על ההורים לשקול זאת היטב לפני שהם לוקחים אוטומטית ילד מתחת לגיל שבע לצפות בסרט הזה.
בביקורת שפרסם קנת' טורן במגזין "לוס אנג'לס טיימס" הוא הזהיר את הצופים מכך ש"מותו של מופסה על המסך והקרב האלים בסיום הסרט עלולים להפחיד עד מאוד ילדים קטנים".[157] עם זאת, מבקרים שונים התלוננו על כך שסופו של סקאר היה קומי ועליצי מדי ביחס לפעולותיו ואישיותו; מגזין דזרט ניוז (אנ') פרסם ביקורת בה התלונן על סצנת הסיום של הסרט, בה נכתב כי "קרב השיא בין סימבה לדודו המרושע סקאר [...] היה בחירה גרועה של היוצרים, כאשר סימבה וסקאר נלחמים זה בזה בהילוך איטי, רגע רציני שנראה קומי בלי כוונה".[158] על פי מאמר שפרסם כתב העת סיאטל טיימס (אנ'), "ישנם מבקרים שהתלוננו כי הסרט מצחיק וטוב לב מכדי להכיל את הסיפור העגום שלו".[76]
|
עיינו גם בפורטל
פורטל דיסני הוא שער למבחר ערכים בנושא חברת וולט דיסני ומפעליה השונים. הפורטל מציג את ההיסטוריה של חברת וולט דיסני, את פארקי השעשועים שלה, את הדמויות הידועות ואת הסרטים המצליחים שיצרה החברה. הפורטל כולל אף אנקדוטות רבות ומעניינות בנושא. |
סקאר זכאי!, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:20)
קפטן אינטרנט, מלך האריות גרסת הקורונה: אלי גורנשטיין בדיבוב פוליטי מאי פעם, באתר הארץ, 22 במרץ 2020Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
