אינדפנדנט
עיתון בוקר בריטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"האינדפנדנט" (באנגלית: The Independent) הוא עיתון בוקר בריטי שיצא לאור במהדורה מודפסת בלונדון בשנים 1986 עד 2016. החל ממרץ 2016 העיתון יוצא לאור במהדורת עיתון מקוון (באינטרנט) בלבד.
| תדירות |
יומון  |
|---|---|
| פורמט |
טבלואיד |
| בעלים |
אלכסנדר לבדב |
| תאריכי הופעה |
1986,  הממלכה המאוחדת – הווה |
| שפה |
אנגלית בריטית, אנגלית |
| מערכת |
לונדון |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| ISSN | 1741-9743 |
|
independent | |
  | |
החל משנת 1997 הוא היה בבעלות קבוצת "Independent News & Media" האירית, שהייתה בבעלות המיליארדר טוני או'ריילי. מאז שנת 2010 העיתון בבעלותו של אלכסנדר לבדב, אוליגרך ואיש עסקים רוסי, לשעבר איש קג"ב[1][2].
ביוני 2015, התפוצה היומית של העיתון הייתה פחות מ-58,000 עותקים, 85% ירידה משיא התפוצה שלו ב-1990, בעוד שמהדורת יום ראשון הייתה תפוצה של קצת יותר מ-97,000 עותקים.
הגיליון הראשון של העיתון, יצא ב-7 באוקטובר 1986 בפורמט ברואדשיט. הוא הופק על ידי Newspaper Publishing plc ונוסד על ידי שלושה עיתונאים לשעבר בעיתון "דיילי טלגרף" השמרני. העיתון הוקם בזמן של שינוי מהותי בהוצאת העיתונים הבריטים. איל התקשורת רופרט מרדוק קרא תיגר על מנהגים מקובלים בתעשייה, תנאי השכר והתעסוקה, ועל כוחם של איגודי עובדי הדפוס, ובסופו של דבר ניצח אותם[3]. כתוצאה מכך, ניתן היה להפחית את עלויות הייצור של העיתון. כתוצאה ממחלוקת סביב המעבר של העיתונים של מרדוק למטה חדש במזרח לונדון, ה"אינדיפנדנט" משך כמה צוותים מעיתוניו, שבחרו שלא לעבור למטה החדש של החברה. העיתון שאף לאמץ גישה שתמשוך הן את קוראי השמאל-מרכז של "הגרדיאן" והן את קוראי הימין-מרכז של "הטיימס". לשיא תפוצתו הגיעה העיתון בשנת 1990 עם מכירות של למעלה מ-400 אלף עותקים יומיים. באותה שנה גם השיק מהדורת יום ראשון[4].
בשנות ה-90, נקלע העיתון לתחרות קשה מול קבוצת עיתוני ניוז קורפ של מרדוק, שהורידו את מחירם. ה"אינדיפנדנט" פתח במסע פרסום שהאשים את ה"טיימס" וה"דיילי טלגרף" בכך שהם משקפים את דעותיהם של בעליהם, רופרט מרדוק וקונרד בלק. הוצאת העיתון נקלע לקשיים כלכליים, ומספר חברות מדיה אחרות התעניינו ברכישתו. קבוצת המדיה של טוני או'ריילי וקבוצת עיתוני "מירור גרופ" רכשו נתח של כשליש כל אחד באמצע 1994. במרץ 1995, לאחר הנפקת זכויות, הבעלות התחלקה בין או'ריילי (43%), "מירור גרופ" (43%) ו"פריסה" (המוציא לאור של העיתון הספרדי El País) (12%). במרץ 1998 קנה אוריילי את שאר בעלי המניות תמורת 30 מיליון ליש"ט, ונטל את חוב החברה. בסוף העשור ירדה תפוצת העיתון מתחת ל-200,000 עותקים והוא המשיך לספוג הפסדים.
בשנת 2003 החל העיתון להופיע בפורמט טבלואידי (על-פי הגדרת העיתון "קומפקטי")[5]. עם זאת העיתון המשיך לפעול ברווחיות נמוכה ופעילתו סובסדה על ידי ההחזקות האחרות של חברת האם שלו[6].
ב-25 במרץ 2010 מכרה Independent News & Media את העיתון לחברה חדשה שבבעלות משפחתו של האוליגרך הרוסי אלכסנדר לבדב, תמורת תשלום סמלי של פאונד אחד והזרמת הון של 9.25 מיליון ליש"ט במהלך 10 החודשים הבאים[7]. בנו של אלכסנדר לבדב, יבגני לבדב, הפך ליושב ראש החברה החדשה[8]. בשנת 2009, לבדב גם רכש נתח שליטה בעיתון הערב הלונדוני "איוונינג סטנדרד", שאותו הוא הפך לחינמון[9].
בנובמבר 2010 השיק העיתון גרסת בוקר קצרה בשם ה-"i" שנמכרה תמורת 20 פני[10]. גרסת הבוקר וה"אינדיפנדנט" נוהלו עם מערכת אחת שב-"i" פרסמו ידיעות קצרות יותר, והוא ביקש להתאים לנוסעי התחבורה הציבורית בדרכם לעבודה[11].
במרץ 2016 חדל העיתון להוציא לאור מהדורה מודפסת[12].
באוקטובר 2023 מהלך מבצע חרבות ברזל, העיתון הפיץ ידיעה כוזבת נגד ישראל בה נראה שוטר מנסה למנוע מעיתונאי זר לדווח על פעילות צה"ל. העיתון ציין באותיות קטנות שלא מדובר בשוטר אמיתי, אך סירב לערוך את הידיעה או להסירה[13][דרוש מקור][מפני ש...]
אתר האינטרנט הרשמי של אינדפנדנט (באנגלית)
אינדפנדנט, ברשת החברתית פייסבוק
אינדפנדנט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אינדפנדנט, ברשת החברתית אינסטגרם- אינדפנדנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ה"אינדפנדנט": משרד ההגנה הבריטי ידע שהצינורות ישמשו לנשק, ואישר אספקתם לעירק, חדשות, 23 באפריל 1990
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
