היפותזת מעריצים בדיונית, שיוצרת מכל הסרטים באורך מלא שהופקו על ידי אולפני פיקסאר סיפור אחד המתרחש באותו יקום מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאוריית היקום של פיקסאר היא היפותזת מעריצים בדיונית, שיוצרת מכל הסרטים באורך מלא שהופקו על ידי אולפני פיקסאר סיפור אחד המתרחש באותו יקום. התאוריה כוללת אלמנטים של פנטזיה, היסטוריה אלטרנטיבית ותאוריות בעתידנות ומספקת עלילת מסגרת גדולה יותר, שהסרטים הם חלק ממנה. התאוריה פותחה לראשונה על ידי ג'ון נגרוני[1] (שבהמשך כתב ספר על התאוריה) באתר אינטרנט אותו ניהל, לאחר שהוצעה מוקדם יותר על ידי היוטיובר דניאל אוברייאן[2]. התאוריה אינה נתמכת על ידי חברת פיקסאר.
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: מאז יצאו עוד הרבה סרטים שאמורים להשתלב בתיאוריה (אם היא עדיין קיימת).
על אף הלוגיקה החזקה של התאוריה והרצף שלה, היא נדחתה על ידי בכירים ויוצרים בפיקסאר. כל סרט של אולפני פיקסאר נעשה בנפרד, על ידי צוות אחר, והשיתוף בסיפורים וההתאמה הרבה ביניהם לא נוצרו בכוונה תחילה[3].
לתאוריה יש גרסאות רבות וחלקן סותרות.
Remove ads
התאוריה נהגתה במנותק מהרצף בו הסרטים יצאו לאקרנים, או זמן הפקתם. כל סרט מתרחש בחלק מקרי אחר ברצף ההיסטוריה המקביל לזה של עולמנו. הסרטים שלהלן מובאים לפיכך בסדר שנקבע על פי זמן התרחשותם ולא על פי סדר ההפקה:
הדינוזאור הטוב (בערך חצי מיליון עד 1.8 מיליון שנה לפני זמננו, תקופה הפרה-היסטורית) - ההיסטוריה האלטרנטיבית מתחילה בסרט הזה. העלילה מספרת על מציאות חלופית בה המטאור שאמור היה לפגוע בכדור הארץ ולהרוס אותו ובכך להביא להכחדת הדינוזאורים לא פגע בו ולא השמיד אותם, ואלה חיו מיליוני שנים נוספות במקביל לאבולוציית האדם המוקדמת. מיליוני השנים בהם הדינוזאורים היו קיימים הביאה לכך שהם החלו לדבר, להקים יישובים חקלאיים ולתקשר כבני אדם, ואילו בני אדם היו נמצאים ברמת התפתחות נחותה מהם (במציאות החלו בני אדם להתפתח כמה מיליוני שנים לאחר סיום הכחדת הדינוזאורים). עם זאת, ישנו כנראה גם כוח קסם מסוים שהיה תמיד קיים בסיפור, והוא זה שגרם לדינוזאורים להתפתח ברמה כזו. אי פגיעת המטאור מונעת מוות המוני של דינוזאורים ומונעת היווצרות של חלק גדול מדלק מאובנים, שנוצרת משקיעת חיות מאובנות באדמת כדור הארץ. עובדה זו משנה את התגלגלות ההיסטוריה המקבילה.
אמיצה (המאה העשירית לספירה, ימי הביניים) - בסרט, מכשפה בעלת חוכמה וכוח רבים מצליחה לגלות את כוח הקסם ולהשתמש בו ולשלוט בו, וכך לכשף חיות וחפצים, לגרום להם לדבר ולקום לחיים ולהפוך בני אדם לחיות ולהפך. היא זו שמגלה לראשונה את כוח הקסם הזה ומשתמשת בו. לדמות המכשפה יש חשיבות רבה בתאוריה והיא המפתח לחלקים רבים ממנה. כמו כן, בית הזקנה מלא בפסלי דובים.
משפחת סופר על (שנות ה-50 וה-60) - משפחת סופר על מתקיימת במציאות חלופית בשנות השישים של המאה העשרים, בני אדם התפתחו ברמה המוכרת לנו היום, ההתפתחות הטכנולוגית גורמת לתאגיד ממשלתי לגלות את כוח הקסם, ומשתמשת בו כדי לשדרג בני אדם ולתת להם יכולות קסם של גיבורי על. כוח הקסם עובר לחפצים דוממים ובסרט הנבל סינדרום יוצר רובוט מלחמה עם אינטליגנציה מלאכותית חזקה שמונעת מרצונות משלה. בסופו של דבר זו הורגת אותו והשימוש בטכנולוגיה הזו יוצרת נבלי על נוספים.
צעצוע של סיפור 1ו-2 (שנת 1995–1996) - הסרט מתרחש כמה עשורים אחר כך, בשנות התשעים. הניסוי בכוחות הקסם יוצא מסיבה מסוימת משליטה והיא עוברת כבר לחפצים דוממים בלי תכנון מראש. חפצים רבים, בעיקר צעצועים, יוצרים עולם סודי משלהם שמתקיים מחוץ לעיניהם של בני אדם. בשלב זה הצעצועים נהנים מאינטליגנציה גבוהה, ויכולת להרגיש ולפתח רגשות כמו עצב, שמחה, נאמנות, וחברות, ומתחילים לפתח יחסים מורכבים עם בני אדם ובסרט השני אנחנו רואים שג'סי מפתחת יחסי אהבה-שנאה עם בני אדם ולילדה אמילי שנטשה אותה.
מוצאים את נמו ומוצאים את דורי (שנת 2003–2004) - כוחות הקסם מתחילים להפיץ את עצמם ליצורים חיים בכל העולם, כוח הקסם הזה משתכלל, וניתן לראות זאת בכך שהדגים באוקיינוס, וגם חלק מהציפורים, מפתחים מערכות מורכבות של ציוויליזציה שכוללים בתי ספר, קניית בתים, והם מודעים לעזרה הדדית וחווים ניסיון להימנע מחלק מהטבע שלהם (כמו כרישים שמנסים להיגמל מהאהבה לטרוף דגים). בעיית האמנזיה של דורי, קורית בשל ההתפתחות המהירה ממנה לא כל החיות נהנות, זו הסיבה שיש חיות ויצורי מים שלא מצליחים לתקשר או לדבר בכלל כמו דורי, נמו ואחרים, ודורי נהנית מהיכולת באופן יחסית חלקי, כלומר יש לה הרבה יכולות מאוד אנושיות, אבל הזיכרון הקצר (שקיים אצל דגים רגילים) עדיין נשאר. לדגים באקווריום יש אף יכולת לתכנן תוכניות בריחה מתוחכמות למדי ויכולת לנתח את מעשיו המקצועיים של רופא השיניים. בשלב זה לחיות הים יש יחסים שליליים לבני אדם והם רואים בהם כגורמי רוע שמזהמים, רוצחים וכולאים חיות.
רטטוי (שנת 2007) - הסרט אינו מוסיף הרבה לתאוריה, אבל הוא מראה שהכוח הקסום ממשיך להשפיע על עוד ועוד חיות, ואף להשתכלל עוד, ויחסיהם של העכברים לבני אדם שלילי ביותר. בניגוד לחיות בסרטים עד עכשיו, רמי מפתח רגשות אנושיים גבוהים אף יותר, כמו האהבה שבעשייה, רצון ליצור ורצון להשאיר חותם על העולם. עוד בניגוד למוצאים את נמו ומוצאים את דורי, ברטטוי רמי כבר משתף פעולה עם לינגוויני, ואחר כך שאר החברים במסעדה מודעים לעובדה שלעכבר יש יכולות בישול.
צעצוע של סיפור 3 (שנת 2007) - מתקיים כמה שנים לאחר שאנדי גדל והולך לקולג', הצעצועים עדיין חיים בסתר מבני האדם, אבל כאן חפצים קסומים כבר יכולים לפתח ממש טינה לבני אדם כמו שקורה ללאצו הדובי שלא רק חש יחסי אהבה-שנאה כמו ג'סי, אלא ממש שונא בני אדם בשל חוויית נטישה אישית שעבר מילדה.
למעלה (שנת 2007) - גם סרט זה אינו מוסיף הרבה לתאוריה, אך בסרט זה, אנחנו נחשפים לכלבים בעלי אינטליגנציה שיכולים להטיס מטוסים ולתפקד כבעלי אינטליגנציה מלאכותית ואף לדבר בעזרתה (אבל לא עצמאית). גם היכולות של קארל וראסל להטיס בית בעזרת בלונים ולהחזיק אותו נובעת כנראה מיכולת הקסם, שכן הדבר אינו אפשרי פיזיקלית בלעדיו. התאגיד שמנסה לקנות את ביתו של קארל הוא אחד הגורמים לזיהום המתרחב בכדור הארץ ולמחיקת החיים בה בעתיד הרחוק.
הקול בראש (שנת 2015) - ב"הקול בראש" אנחנו לומדים שהרגש הדומיננטי אצל ילדים הוא שמחה, ורק בבגרות הרגשות האחרים כמו עצב, כעס, פחד וגועל/סלידה עובדים במידה שווה. לעובדה זו תהיה השפעה על המשך התאוריה שכן צחוק והזיכרון לחיה גדולה ופרוותית משפיעה על מפלצות בע"מ ואמיצה.
קוקו (שנת 2017) - הסרט הזה לא מוסיף הרבה לתאוריה, אבל הוא כן מראה את עולם המתים.
נשמה (שנת 2020) - הסרט הזה מרחיב את הידע של הצופים על איך היקום של התאוריה עובד, כשמגלים על הנשמות ועל איך הן עובדות. זה אומנם סותר את עולם המתים של קוקו, אבל אפשר להסביר זאת בכך שעולם המתים שאליו אדם מגיע הוא עולם המתים שהאדם מאמין בו.
אדומה אש (שנת 2022) - בסרט הזה הצופים מקבלים עוד מידע על הקסם של היקום הזה, וזה הסרט בו אבי ("בּוּ") (חברה של מיי לי) מגלה את הקסם ביקום הזה ומתחילה לפתח תקוווֹת למצוא את המפלצת שהיא כל כך אהבה בילדותה (סַאלִי).
מכוניות (שנים 2110-2804) - העולם מאוכלס על ידי כלי רכב, והם פיתחו מערכות משלהם. במכוניות 2 התאגיד BNL משתמש רק בשמן ומזהם את כדור הארץ, מה שהוביל למוות המוני של בני אדם ובעלי חיים מלבד חרקים.
וול-E(שנת 2805) - וול-E הוא רובוט קטן שנועד לאסוף את כל הזבל בעולם אחרי שנכחדו כל צורות החיים בכדור הארץ בשל הזיהום הכבד של בני האדם, וול-E עובד מכוחות אינטליגנציה מלאכותית שמופקת מחשמל של אנרגיית השמש וגם מכוחות הקסם, שגורם לו להרגיש רגשות אנושיים כשאר היצורים המכושפים ביקום של פיקסאר. על כדור הארץ שומרת רובוטית שתפקידה למנוע מבני אדם לחזור לכדור הארץ, בסופו של דבר זו מובסת, בעזרתו של ג'וק קטן, ובני האדם חוזרים לכדור הארץ. בסיום, הם שותלים שתיל קטן של עץ.
קדימה (שנת 2110+) - הסרט הזה מתרחש על כוכב אחר שעליו התרסקה אחת מהחלליות מוול-E, וככה התגלתה הטכנולוגיה וזו הסיבה שהאנשים בעולם הזה הפסיקו להשתמש בקסם.
באג לייף(שנת 2898) - מתרחש לאחר חזרת חלק מהחיים לכדור הארץ, והסיפור של באג לייף מתרחש על העץ אותו שתל וול-E בסוף הסרט, החרקים מגיעים לרמה של פיתוח אנושי ויכולות אנושיות מורכבות ביותר בכל סרטי פיקסאר (בזכות הקסם). בני אדם מוזכרים בקושי כלומר הם נדירים או כמעט לא קיימים.
מפלצות בע"מ(שנת 3100–5201) - מפלצות בע"מ הוא הסרט שסוגר את התאוריה ומבסס אותה. מפלצות בע"מ מסופר בעתיד הרחוק, הזיהום שגרמו בני האדם ממשיך לחלחל ולהשפיע ויוצר מוטציות שונות, שניזונות מפחד וצרחות של ילדים כמקור אנרגיה (כל הדלק והנפט נגמרו והמפלצות זקוקות למקור אנרגיה אחר). הילדים הנורמליים המספקים את הצרחות קיימים בעבר הרחוק של כדור הארץ, לפני שהמין האנושי הוכחד. המוטציות המפלצתיות מצאו דרך לשרוד על ידי חזרה בזמן מהקסם שנותר על כדור הארץ, וכך להגיע לילדים מהעבר ולשאוב מהם אנרגיה בעזרת צרחות. כמו שנלמד ב"הקול בראש", הרגש הדומיננטי ביותר אצל הילדים הוא שמחה. גם המפלצות לומדות זאת כשילדה המכונה (על יד סאלי) בּוּ (או בשמה האמיתי - אבי (שמופיע גם בסרט "אדומה אש")) נקלעת לעתיד הרחוק, ובעזרתה המפלצות מגלות שצחוק של ילדים מספק הרבה יותר אנרגיה מאשר צרחות. לבסוף סאלי נאלץ להחזיר את "בּוּ" להווה שלה ו"בּוּ" גדלה עם זיכרון של חיה גדולה ופרוותית שעשתה אותה שמחה. לאחר כמה שנים "בּוּ" מגלה את הקסם ואת היכולת של חזרה בזמן, ולבסוף "בּוּ" מגיעה למקום המוקדם ביותר שבו השתמשו בקסם, המאה העשירית לספירה, לסרט "אמיצה". לאחר מכן, "בּוּ" כנראה נתקעת בזמן הזה ומבלה שם את חייה בשימוש בקסם ובפיסול וגילוף דמותה של החיה הגדולה והפרוותית היחידה שהיא מכירה – דובים. למעשה "בּוּ" מ"מפלצות בע"מ" (שהיא גם אבי מ"אדומה אש) היא המכשפה הזקנה בסרט "אמיצה".
Remove ads
בסרט מפלצות בע"מ הדלתות בבימת ההפחדה הן מכונות זמן לעבר שבו עוד היו בני אדם, והן עובדות באופן שונה ממכונות זמן בסרטים וסיפורים אחרים. הן משגרות את המפלצות אחורה פרק זמן מסוים שלא משתנה, במקום לשגר אותם לאן שירצו. לדוגמה, אם המפלצת נמצאת בשנת 4023, והדלת משגרת את המפלצת אלפיים שנה אחורה ל-2023, אז שנה לאחר מכן ב-4024, הדלת תשגר את המפלצת ל-2024. לכן כשבו גילתה את הקסם, היא נסעה אחורה מדלת בתקופה שלה, מה שגרם לה להגיע לזמן שבו מתרחש הסרט "אמיצה".
בו זוכרת את סאלי, המפלצת מילדותה, ומנסה לחזור אליו בעזרת הקסם. היא מגלה שהדלתות בבימת ההפחדה מאפשרות מסע בזמן, חוזרת בזמן לתקופה של "אמיצה", ומחכה לו שם במשך כל חייה.
בני האדם שכחו את התוכנית שלהם לחזור לכדור הארץ, מה שגרם להם להפוך לטיפשים ותלותיים. הצמח שוול-E מגלה קיים בגלל שהוא זוכר את בני האדם.
Remove ads
מהתאוריה עולות מספר סתירות ושאלות ללא פתרון. נמתחה עליהן ביקורת, ואלה הנקודות העיקריות שבה:
לפי התאוריה יש בעולם מחסור חמור בדלק מאובנים, לפי זה האנושות הייתה אמורה להתפתח לאט יותר מבתאוריה וגם למות ולהיכחד מוקדם יותר.
המכוניות מתות מחוסר דלק, ותלויות בו בחייהם, אך אין ממש הסבר מדוע הם אינן יכולות לחיות רק מכוחות הכישוף האלה בלי להצטרך דלק כמכוניות רגילות.
במכוניות הראשון, על גביע הבוכנה שצ'יק היקס מנצח בו כתוב 1958 ו-1959 כלומר שנים בהם בני אדם עדיין היו קיימים, או שהתקופה בה מכוניות מתרחשת היא מוקדמת יותר, או שבתקופה זו בהיסטוריה המקבילה לא היו בני אדם, אחרת זה לא מסתדר. גם התקופה בו מסופר שהתחנה בעמק רדיאטור הייתה פעילה ומלאת חיים היא בסגנון שנות השישים אבל בני אדם לא קיימים שם[4].
לא ברור איך בו (מהסרט "מפלצות בע"מ) מצאה שדווקא בזמן שבו התרחש הסרט אמיצה, היא גילתה את כוחות הקסם שמקימים חפצים לתחייה.[דרושה הבהרה]
מדוע בחרה הזקנה להישאר בסרט אמיצה ולא למצוא אותו במקום אחר, כי כבר בתקופת הדינוזאורים הכוח כבר קיים[5].[דרושה הבהרה]