ספר הברית השלם

ספר הברית השלם שנכתב על ידי הרב פנחס אליהו הורביץ הוא חיבור תורני רחב יריעה הכולל נושאי אמונה, הלכה, מוסר, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע, וטכנולוגיה. מטרתו המוצהרת המקורית של המחבר הייתה לכתוב ספר הכנה מקדים המבאר את החלק השלישי שבספר "שערי קדושה", שכתב רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י, "אשר בו מורה דרך ישר לעם הקודש עד שכל אדם מישראל יכול שיעלה ויבא ויגיע למדרגת רוח הקודש, אפילו בזמן הזה ובחוצה לארץ".

ספר הברית השלם
ספר הברית

שער ספר הברית דפוס ראשון, ברין ה'תקנ"ז
מידע כללי
מאת	פנחס אליהו הורביץ
שפת המקור	עברית
נושא	רוח הקודש, מדע פופולרי, פילוסופיה יהודית, קבלה
הוצאה
מקום הוצאה	ברנו
תאריך הוצאה	1797

הספר נדפס לראשונה בעילום שם בשנת ה'תקנ"ז (1797) תחת הכותר ספר הברית, והפך מיד לרב-מכר בקרב עם ישראל. החל מהמהדורה השנייה והמורחבת שהודפסה בשנת ה'תקס"ז (1807) שונה שמו לספר הברית השלם. מאז הופעתו הראשונה הודפס הספר למעלה מ-36 פעם בבתי דפוס שונים באירופה, ארצות הברית וישראל, ואף תורגם ליידיש וללאדינו, והוא משמש כמקור ואסמכתא לרבנים, פוסקי הלכות, חוקרים ומחברי ספרים, בכל רחבי העולם.

המחבר

ערך מורחב – פנחס אליהו הורביץ

בחלק ב, כותב המחבר שהוא כמעט התעוור, ואז נדר נדר באמצע חיבורו שאם יפרסמו הוא יעשה זאת בעילום שם, וכתב את שמו ברמז "אני פחות נבזה חיברתי ספר זה אבל לאל יתברך השבח וההודיה" - (דהיינו "אני פנחס זה אליהו"). בגלל שבתחילה לא צוין שם המחבר היו שחשבו שהגר"א חיברו.^[1] מחבר הספר הוא הרב והמקובל פנחס אליהו הורביץ, שנולד בלבוב ביום ב' באייר ה'תקכ"ה (23 באפריל 1765), למאיר ויענטה ילידי וילנה. בילדותו ונעוריו התגורר יחד עם משפחתו בבוצ'אץ', שם גם התחיל לכתוב את הספר. להשלמת והדפסת הספר נדד למעלה מעשר שנים ברחבי אירופה המרכזית ואירופה המערבית ולבסוף התיישב בקרקוב שם נפטר ביום שבת ד' חול המועד פסח ה'תקפ"א (21 באפריל 1821).

בנוסף כתב את החיבורים: (א) "טעם עצו" – פירוש לספר "משנת חסידים" שכתב הרב עמנואל חי ריקי; (ב) "מצוות טובים" – דיון על טעמי המצוות; (ג) "בית היוצר" – פירוש ל"ספר יצירה"; (ד) "מטמוני מסתרים" על צירופי אותיות; (ה) פירוש לספר "חיי העולם הבא".^[2]

מטרת הספר

במהלך כתיבת הספר – שנמשך כעשר שנים, תוך כדי מסעות ברחבי אירופה וביקור במספר קהילות יהודיות – המחבר מחליט לא רק להתמקד בנחוץ להבנת החלק השלישי של ספר "שערי קדושה", אלא מייעד את ספרו לשתי מטרות עיקריות נוספות. האחת, לחזק את אמונת אחיו היהודים ו"לקרבם לעבודת ה', לתורתו יראתו ואהבתו, ולדבקה בו בשמחה רבה, ולהאמין בו כפי המסורה". והשנייה, ללמדם בתמצית על עולם הטבע, ידיעות הנחוצות להבנת ספר "שערי קדושה", ועל-מנת "שידע האדם כמה גדולים מעשה ה' בסתרי הטבע". בעניין עולם הטבע הוא מרחיב מאוד ומוסיף גם דברים בנושאי פילוסופיה, מדע וטכנולוגיה, "כי ראוי ונכון מאד לכל איש ישראל שיהיה לו יד בכל החכמות כולם, גם אותם אשר אינם נצרכים להגעת התכלית המיוחד ליהודים, כדי שלא יהיה כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בחכמות הטבע והעולם, למען אשר לא יבוש כי ידבר את חכמי הגויים בשער. והוא קידוש ה', שלא יאמרו הגויים: הן עַם ה' אלה כולם טפשים וסכלים, אֵין אִתָּם יוֹדֵעַ בשום חכמה וְלֹא עַם בִּינוֹת הוּא. כל זה, אם לומד אותם מתוך ספרי הקודש המלאים עם זה יִרְאַת ה', לא הלומד אותם מתוך ספרי הגויים בכתבם ובלשונם".

החלק הראשון - "כתב יושר"

"כתב יושר", חלקו הראשון של הספר, "המיוחד לדברי חכמת אדם" בענייני מדע והגות, מהווה פרוזדור ומבואה לחלקו השני – "דברי אמת", "המיוחד לדברי תורה וחכמת אלקים" – הטרקלין המרכזי והחשוב. כתיבת דברי עיון מקדימים בענייני הטבע תואמת את סדר הדברים בספר "שערי קדושה". לימוד מקדים בתחום מדעי הטבע תואם גם את גישתו של הרמב"ם כפי שהיא מבוטאת בספרו המפורסם "מורה נבוכים" בפרק הפתיחה: "וזו, חוכמת האלוהות, אינה מושגת אלא לאחר חוכמת הטבע; שכן חוכמת הטבע גובלת בחוכמת האלוהות וקודמת לה בזמן ההוראה".

מתוך עשרים ואחד המאמרים בחלק זה, שמונה עשר המאמרים הראשונים עוסקים בעולם הטבע על-פי סדר בריאתו – דומם, צומח, חי, מדבר – החל מחומרי היסוד "הפשוטים" (שאינם מורכבים) וכלה בנפשו של האדם. בדרך זו כותב המחבר כמעט על כל המקצועות המדעיים, כפי שהיו ידועים בזמנו: אסטרונומיה, גאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה, פיזיקה, אנטומיה, רפואה ומוזיקה. מפעם לפעם, בהתאם לעניין, הוא מרחיק לכת לנושאים טכנולוגיים, ונכנס להסברים ותיאורים מפורטים על דרך פעולתם, אופן בנייתם והשימושים של המצאות בני זמנו ומכשירים שונים, כגון: ברומטר, מד טמפרטורה, כדור פורח ופעמון צלילה. מאמר ארוך במיוחד מייחד המחבר להסבר אנטומי ותפקודי של איברים ומערכות חשובות בגוף האדם, ותאור והסבר של הישגים בתחום הרפואה, כגון: החיסון נגד מחלת האבעבועות השחורות. בכל העניינים האלה הוא מצטט מתוך ספרים ומביא את דעותיהם ומסקנותיהם של חוקרים מחכמי אומות העולם, חכמי ישראל והמקורות היהודיים. במיוחד בולטת הישענותו על "ספר הזוהר" ועל ספרי המקובל רבי חיים ויטאל המבוססים על תורת הקבלה של האר"י. לתיאור ה"מה" של הטבע נסמך המחבר בדרך-כלל על חוקרים מפורסמים, ועל הידע המדעי המעודכן לאותם זמנים. להסברת ה"איך" הוא נשען על תורת ישראל ועל תורת הקבלה. בנושאים שבהם תורת ישראל או תורת הקבלה סותרים את דעותיהם של חכמי אומות העולם, המחבר בעל האמונה התמימה מכריע על-פי הראשונים.

החלק השני - "דברי אמת"

לאחר שבחלקו הראשון של הספר קיים המחבר דיון נרחב בחכמת האדם – מדעי הטבע וההגות, ויצק בכך את היסודות הנחוצים להבנת החלק השני, הוא עובר לטרקלין המרכזי שנקרא "דברי אמת", ומקיים דיון מורחב ומעמיק "בדברי התורה וחכמת האלוקים". בחלק השני הוא מממש את מטרותיו העיקריות והחשובות: חיזוק האמונה של אחיו היהודים, ומנווט דרכם להשגת רוח הקודש "הוא התכלית המבוקש מן האדם אשר בשם ישראל יכונה, אשר בעבורו נאמר נעשה אדם".

החלק הזה מיוסד, רובו ככולו, על החלק השלישי של ספר "שערי קדושה", ומאמריו מסודרים בדרך-כלל על-פי סדר השערים שם. בשיטתיות ובסדר לוגי, מרצה המחבר את דבריו "על-פי הסדר הראוי וההדרגה הנכונה להבנת הקורא". כל דבריו והסבריו נסמכים על הפשט בכתבי הקודש, על פרשני התנ"ך, התלמוד והמשנה, על המדרשים ועל ספרי הסוד שנכתבו במשך הדורות, ובמיוחד "נתיבות פליאות של האר"י ותלמידו ר' חיים ויטאל".

בארבעה עשר מאמרים שבחלק הזה, מעלה המחבר את הקורא במדרגות סולם, "המשולבות אשה אל אחותה", עד ראשו – מדרגת השגת רוח הקודש. החלק נפתח במאמר המתאר ומסביר, על-פי תורת הקבלה, את "נפשות הישראלי", שהם: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. אחריו הוא ממשיך במאמרים בנושאים הבאים: "מעניין יצר הטוב ויצר הרע...ונודעתי לך שם מעניין המזל. אחר-כך נדבר על מִדּוֹת הטובות והרעות שבאדם...ואופן תקנת הרעים שבהם. אחר-כך נדבר על מִצְווֹת ה' מאמר נחמד. ואחר-כך יבא מאמר נכבד בעניין האהבה ויראת ה', היא חכמה אשר לא שמעה אוזן מעולם עד הנה. אחר-כך נדבר על הצדיקים ועל החסידים...אחר-כך נדבר מהדברים המעכבים הנבואה או רוח הקודש...ואחר-כך מידיעת הנבואה ורוח-הקודש. והיו עיניך רואות בחלק זה גם מעניין שֵׂכֶל מַשְׂכִּיל וּמוּשְׂכָּל, כפי אשר הוא מסוד חכמים ונבונים בחכמת האמת. ואחר-כך ממדרגת הנבואה והנביאים. ואחר-כך מסוד רוח הקודש. ואחר-כך מדרך המגיע לרוח הקודש". ואחר-כך יבוא מאמר מרשים ביותר על "עניין אַהֲבַת רֵעִים וחברת מין האנושי, דבר שלום לגויים". ואת ספרו מסיים המחבר במאמר "האהבה והשמחה" – "מאמר נפלא, מה טובו ומה יופיו, אשר על-ידו נקל על האדם לגשת אל הקודש פנימה ולדבקה בו, עד יצלח עליו רוח ה' – רוח ממרום וקדוש".

תפוצת הספר

מאז הופעתו הראשונה הודפס הספר למעלה מ-36 פעם בבתי דפוס שונים באירופה, ארצות הברית וישראל. הספר אף תורגם ליידיש ולאדינו, והוא משמש כמקור ואסמכתא לרבנים, פוסקי הלכות, חוקרים ומחברי ספרים.

תקציר הספר ביידיש שנכתב על ידי הרב יוסף מאיר יעבץ הודפס בשלוש מהדורות (וורשה תרנ"ח ותרנ"ט, ברוקלין תשכ"ט). תרגום הספר לשפת הלאדינו על ידי הרב אברהם בנבנישתי-גטניו הודפס לראשונה בסלוניקי בשנת תר"ז, ושתי מהדורות נוספות שנקראו בשם "ברכה המשולשת" הודפסו בסלוניקי בשנת תרמ"א ובאיסטנבול בשנת תר"ס. ר' יצחק בכור אמרג'י ור' יוסף ששון תרגמו ללאדינו את מאמר "אַהֲבַת רֵעִים" ותחת הכותר "דרכי האדם" הודפסו ממנו שתי מהדורות (סאלוניקי, תר"ג, תרנ"ב).^[3]

אסמכתא ומקור בספרי השו"ת ובספרות התורנית

ההתעניינות בספר לא הייתה רק נחלת הקורא הרגיל. מאז הדפסתו, במשך שתי מאות, תכניו משמשים כמקור ואסמכתא לרבנים, פוסקי הלכות, חוקרים ומחברי ספרים, בכל רחבי העולם. כבר בסמוך למועד הדפסת המהדורה הראשונה של "ספר הברית" הוא מצוטט על ידי הרב אברהם דנציג מוילנה בחלק השני של ספרו "חכמת אדם". דברי הספר גם מצוטטים בספרי השו"ת של פוסקי הלכות מהדורות הקודמים במערב ובמזרח, כגון: "דברי מלכיאל" שכתב הרב מלכיאל צבי טננבוים, רבה של לומז'ה שבפולין; "שו"ת מהרש"ם" שחיבר הרב שלום מרדכי שבדרון, שהיה גם אב"ד בבוצ'אץ'; "רב פעלים" של הרב יוסף חיים בן אליהו אל-חכם, (ה"בן איש חי"^[4]) פוסק, דרשן ומחבר ספרים רבים מבגדאד; "שואל ונשאל" שחיבר הרב כלפון משה הכהן, רב האי ג'רבה שבתוניס.

גם פוסקי הלכות בני זמננו, בספרי השו"ת שלהם, מתייחסים לכתוב ב"ספר הברית השלם". הרב אליעזר יהודה ולדנברג, בחיבורו "ציץ אליעזר", מסביר דברים מ"ספר הברית השלם" שהוצגו על ידי אחד השואלים ומסתייע בהם. הרב עובדיה יוסף מצטט ומתייחס ל"ספר הברית השלם" מספר פעמים בשו"ת "יחווה דעת" ובשו"ת "יביע אומר". הרב פנחס זביחי, מחבר שו"ת "עטרת פז", בסידור "תפילה למשה" (עם הערות וביאורים מהרב חיים קניבסקי, בעריכת הרב צבי יבורוב) מסתמך על "ספר הברית השלם" בהערה לפסוק "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'".

את יחסו של החת"ם סופר ל"ספר הברית" ניתן ללמוד מספר "החוט המשולש" שכתב נכדו הרב שמואל סופר. החת"ם סופר נהג ללמד את תלמידיו בהדגמות, כלים ועזרים שונים. על כך כותב נכדו: "לתכלית הגדול הזה, לברר הלכה לאמיתו ולהעמיד כל עניין על בוריו, היה לו (לחת"ם סופר) לכל שיעורי תורה כלים מיוחדים, מדודים מאתו בדקדוק הָדֵק הֵיטֵב, להראות לתלמידיו".^[5] בהמשך אותה פיסקה הוא כותב, שסבו התכוון לכתוב ספר עזר בתחום המדעים אך לא מימש את כוונתו. לסיבת הדבר כותב כך: "הוא לעצמו היה בקיא בחכמת המדידה, ואלגברה, וקידוש החודש, ובזה היה יפה ומסוגל מאד...גם היה בקי בחכמת הַתְּכוּנָה (=אסטרונומיה) ופיזיקה, והתחיל לכתוב ספר מיוחד לחכמות אלו, למען יהיה ביד תלמידיו ללמוד מתוכו לבל יספיקו (=ישתמשו) בילדי נכרים. ואחר שיצא לאור "ספר הברית" עבר עליו מראשו ועד סופו, והראהו לתלמידיו ואמר: כזה קנו לכם – אשר חפץ למלאות ידיו מחכמות שונות. ואני ואתם נכיר טובה להמחבר, שהרבה ביטול זמן הרוחתי במה שאינני מוכרח לחבר כזה בשבילכם. כן סיפר דודי הגאון זצ"ל".^[6]

רבי אליעזר פאפו, בעל "פלא יועץ", היה בקיא ב"ספר הברית", הסתמך עליו בספרו והמליץ לקוראיו להגות בו לעיתים תכופות. וכך הוא כותב בפתיחת ספרו, בערך הראשון "אהבה להקב"ה": "וכבר הרב "ספר הברית" העמיק הרחיב והאריך לבאר שורש האהבה והיראה בְּטוּב טַעַם וָדַעַת, דִּבְרֵי פִי חָכָם חן. אשרי אדם שוקד על דבריו. ולרגל המלאכה אשר לפני אבוא בקצרה ואכתוב קצת הערות לעצמי ולאנשים אשר כגילי כפי אשר למדתי מדברי הספר הנ"ל ושאר ספרים אשר ראתה עיני להיות לזיכרון בין עיני". ובהמשך ערך זה הוא ממליץ לקוראיו ללמוד את "ספר הברית": "והנה כי כן טוב לגבר שיקבע עתים להגות מדי יום ביום או לפחות כְפַעַם בְּפַעַם בספרים המזכירים היראה ואהבה וכדומה, כגון: בספר הקדוש "ראשית חכמה", וספר החסיד של"ה, וספר "חובת הלבבות" ו"ספר הברית" וכדומה. ובדברינו אלה אולי יש תקוה לקיים במקצת מצות ליראה ולאהבה". בנוסף הוא מצטט מהספר גם בנושאים: "אַהֲבַת רֵעִים", "העצבות" ו"הצער".

"ספר הברית השלם" במחקרים ופרסומים

"ספר הברית השלם" היה בשנים האחרונות מושא למחקרים של היסטוריונים וחוקרי ספרות, שימש כאסמכתא בדיון משפטי, וזכה להתייחסות בדרשות של רבנים. לדוגמה, פרופסור דב סדן, חוקר הלשון וספרות היידיש וחתן פרס ישראל לחכמת ישראל, פרסם בשנת תשל"ד מאמר ביידיש שכותרתו "ספר הברית" בכתב העת "ירושלימער אלמאנאך". במאמרו זה, הנפתח בפתגם: "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל", הוא דן בפער בין כוונתו של המחבר בכתיבת הספר לבין תפיסת הספר בעיני קוראיו, ובלשונו: "ווי ער עס געווען, און וואַס ער איז געוואַרן".

הספר ומחברו גם מוזכרים על ידי ההיסטוריון הישראלי פרופ' מרדכי זלקין מאוניברסיטת בן-גוריון במאמרו האקדמי: "החשיבה המדעית והתפשטותה בחברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע-עשרה". מעניין לציין כי תפישת עולמו ודעתו של הרב הורביץ שמחובתו של היהודי ללמד את בנו אומנות ולשלב בחייו תורה ועבודה, כפי שמודגש בספרו, שימשה את ד"ר מיכאל ויגודה כאחד האסמכתאות במסמך שהכין לדיון בעניין זה בבג"ץ שכותרתו "על היחס ללימודים כלליים במקורות היהודיים".

קישורים חיצוניים

• ספר הברית, המהדורה הראשונה, נדפס בברין, שנת תקנ"ז, באתר היברובוקס
• ספר הברית השלם, מהדורה שנייה, הדפסה ווילנה, שנת תקע"ח, באתר היברובוקס

הערות שוליים

1. הרב מאיר מאזוז, בית נאמן, עלון 61
2. בספרייה הלאומית בירושלים נמצא כתב יד של ספר "חיי העולם הבא" שחיבר הרב והמקובל ר' אברהם אבולעפיה (הרואה) ובו פירושים, לוחות וצירופים לשם המפורש עם פירוש לחיבור. בכותרת החיבור נכתב שהוא מר' פז"א (פנחס זה אליהו הורביץ), ומגילת סתרים מהנ"ל, וכן פירוש מאמר מ"הזוהר" פרשת תצוה.
3. הרב מאיר וונדר, "אנציקלופדיה לחכמי גליציה", חלק שני עמ' 319, דפוס הד, ירושלים, ה'תשמ"ב.
4. הוא מזכירו גם בספרו "בן איש חי". כגון: שנה א, תחילת פרשת שמות
5. ספר "החוט המשולש" הנקרא גם "עץ עבות", דף כ"ב עמוד א', הודפס במונקאטש בשנת ה'תרנ"ג.
6. ספר "החוט המשולש" הנקרא גם "עץ עבות", דף כ"ב עמוד ב', הודפס במונקאטש בשנת ה'תרנ"ג. ראו עוד - בשו"ת חת"ס, קובץ תשובות, מילואים סי' כ"ו.

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: ספר הברית (הורוביץ)