Loading AI tools
שופט ישראלי בבית הדין לעבודה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטיבן (סטיב, ובשמו העברי ישראל אהרן[2]) אדלר (באנגלית: Stephen Adler; נולד ב-17 בפברואר 1941, כ' בשבט ה'תש"א), הוא משפטן ומומחה בדיני עבודה. כיהן כנשיא בית הדין הארצי לעבודה בישראל בשנים 1997–2010, וכיום מגשר בסכסוכי עבודה בגופים גדולים.[1][3]
 | |||||
| לידה |
17 בפברואר 1941 (בן 83) ארצות הברית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1968 | ||||
| השכלה | |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
סטיב אדלר נולד בארצות הברית למשפחה מסורתית,[2] וגדל עם אימו, לאחר גירושי הוריו.[4] בשנת 1962 סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת קורנל, ובשנת 1965 סיים לימודי משפטים[5] באוניברסיטת קולומביה.
בשנים 1965–1968 היה ממונה על יחסי העבודה מטעם הממשל הפדרלי בארצות הברית. בשנת 1968 עלה לישראל ובשנת 1970 קיבל רישיון לעריכת דין בישראל. בשנים 1975-1970 פעל כעורך דין עצמאי.
בדצמבר 1975 מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה, וב-1983 מונה לשופט ראשי בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. ביוני 1986 מונה לשופט בבית הדין הארצי לעבודה, ובאפריל 1990 מונה לסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. ב-15 בספטמבר 1997 מונה לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, עם פרישת מנחם גולדברג מתפקיד זה.
ב-2001 התפרסם כי החל לחתום פסקי דין בתואר דוקטור למרות שלא הוסמך לתואר שלישי. - תואר ה-Juris Doctor שקיבל מהפקולטה למשפט של אוניברסיטת קולומביה לא הוכר מצד ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל[6] ולבסוף חדל מלחתום את שמו כך.
ב-15 בנובמבר 2010, לאחר שלוש-עשרה שנים בתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, פרש אדלר מתפקידו כנשיא (הוא הקדים מעט את פרישתו, כדי לאפשר את מינויה של סגניתו, נילי ארד, לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה).[7]
לאחר פרישתו שימש כמגשר בסכסוכי עבודה של גופים גדולים,[1][3] מכהן כיו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי[8] ומאז משמש כממלא מקום נשיאת בית הדין של ההסתדרות הציונית.[9]
במשך מספר שנים לימד באוניברסיטת קורנל.[10]
בשנת 2016 יצא לאור לכבודו ספר יובל - "ספר סטיב אדלר", בעריכתם של יצחק אליאסוף, נילי ארד, אלישבע ברק-אוסוסקין, גיא דוידוב, סיגל דוידוב-מוטולה, אשר חלד וגיא מונדלק.
אדלר, רואה בתפקידו ובחוקי העבודה הישראליים, מימוש הציונות על פי המסורת וההלכה היהודית, הכוללת סובלנות לזר, הגנה על החלש ודאגה לזכויות נשים, מניעת שחיתות, מדיניות רווחה שלטונית, והגנה על עובדים באופן שמחזק את העסקים ואת החברה בו-זמנית, כולל שמירת השבת כיום מנוחה לאומי.[11]
במאמר על הפגיעה המוסלמית בעתיקות הר הבית והניסיון לטשטש ממצאים שנותרו בשטח, אדלר קורא למדינת ישראל לעמוד על זכויות כל הדתות במקום, ורואה בזה מחויבות של המדינה ואחריותה כלפי הדורות הבאים של מוסלמים, נוצרים ויהודים כאחד.[12]
אדלר נחשב למי שעיצב את אופן פעולתם הייחודית של בתי הדין לעבודה בייחוד בתחום לווי הסכסוכים הקיבוציים והגישור בחסות בית הדין. עד תקופתו נטה בית הדין לעבודה לדון ככל בית דין אחר בסוגיות ובטיעונים המשפטיים שהובאו בפניו בלבד. לשיטתו של אדלר, תפקיד בית הדין לעבודה אינו רק לפסוק בסכסוכי העבודה, אלא גם לסייע לצדדים לחזור לנתיב משא ומתן ולצמצם באמצעות כך את מספר השביתות במשק. לפיכך פיתח אדלר שיטה במסגרתה בית הדין לא רק מציע פשרות באולם בית המשפט - אלא לעיתים אף מזמן את הצדדים ללשכת השופט לצורך הידברות שמחוץ לפרוטוקול. במסגרת פרקטיקה זו, נהג אדלר לזמן בסכסוכי העבודה הגדולים במשק גם את ראשי ההסתדרות וארגוני המעסיקים, ואף שרי ממשלה ללשכתו לצורך פתרון סכסוכים ומניעת שביתות.[13] כלל נשיאי בתי הדין שבאו אחריו אימצו אף הם מדיניות זו, במידות משתנות. בנובמבר 2011, קבע נציב התלונות על השופטים כי ישנה בעייתיות בכך שהשופט הדן בתיק ישמש גם כמגשר בו.[14] בתגובה טען אדלר כי פעולת שופטי בתי הדין לעבודה אינה פעולת גישור אלא עידוד הידברות, ואף טען כי הנציב אינו מוסמך לפרש את הוראות בית הדין לעבודה.[15]
כך גם התבטא בנחרצות כנגד התנהלות חברות כוח-האדם: -
יש סוחרי נשים למטרות זנות ויש חברות כוח אדם המנצלות את עובדי הקבלן. אלה ואלה אינם נלהבים מקיומו של בית הדין לעבודה.
דברים אלה עוררו תגובה חריפה מצד מנהלי חברות כוח אדם, ובפרט אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ובעלים של חברת כוח האדם לין-ביכלר. לאחר זאת מונה לין לנציג ציבור בבית הדין הארצי לעבודה.[17]
בדצמבר 2007 אישר בקשה לצווי מניעה כנגד שביתת ארגון המורים, בנימוק כי חלק מנושאי השביתה הם "מעין פוליטיים", ועל כן זו שביתה פסולה. בקשת מניעה בנימוק דומה, נגד שביתת הסגל האקדמי הבכיר, נפסלה על-ידו מכל וכל.[18]
לאחר פרישתו התבטא ואמר כי על נציגי הציבור בהרכבים השיפוטיים בבתי הדין לעבודה להתריע בפני השופטים, במקרים בהם נדונה פגיעה בהתארגנות עובדים חדשה, למניעת אפשרות של סיכול או פירוק התארגנות, ולהבטחת מענים מהירים יותר להגנת זכות ההתאגדות.[19]
אבי בר-אלי, "הרפורמה בנמלים נכשלה כי השרים והמנכ”לים לא יודעים לנהל", באתר TheMarker, 16 ביוני 2013 חיים ביאור, "יחסי העבודה בישראל במצב קטסטרופלי - רק בית הדין לעבודה יכול לייצבם", באתר TheMarker, 20 באוקטובר 2016Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
