Remove ads
משפחה של צמחים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוככיים (שם מדעי: .Apiaceae Lindl בעבר Umbelliferae) הם משפחת צמחים דו-פסיגיים, בעלי עלי כותרת מפורדים, שחלה תחתית ותפרחות דמויות סוכך, ומכאן שמם. זוהי משפחה גדולה למדי המונה כ-447 סוגים ולמעלה מ-3,933 מינים[1][2]. רובם נפוצים באזורים הממוזגים של המחצית הצפונית של כדור הארץ. בישראל משפחת הסוככים מיוצגת על ידי 102 מינים וישנם עוד 20 מינים אקראיים או מינים שנעלמו או שגדלים בסביבת ישראל[3][4].
סוככיים | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | סוככאים |
משפחה: | סוככיים |
שם מדעי | |
.Apiaceae Lindl לינדלי, 1836 |
מינים ממשפחה זו הם בעלי חשיבות כלכלית, בעיקר כצמחי תבלין, רובם בעלי ניחוח. במשפחה זו מצויים הגזר (גזר קיפח), אמיתה גדולה, הפטרוזיליה, שומר פשוט, והכמון, גד השדה (כוסברה), שבת ריחני שמכונה בטעות שמיר או שומר בפי העם) וכרפס ריחני (סלרי) ועשבי תיבול ותבלינים נוספים. במשפחה גם צמחים שימושיים כגון גזר קיפח (הגינה) ששורשיו נאכלים. לצמחים רבים במשפחה, כמו הגזר, ושומר פשוט מאפיינים אסטרוגניים, והם שימשו ברפואה העממית בעיקר במערכת המין הנקבית ובילודה ברפואה העממית.
במשפחת הסוככיים ישנם גם כמה צמחים רעילים ביותר, כגון רוש עקוד, שלפי המסורת היוונית, שימש להריגתו של סוקרטס וכן למשיחת ראשי חץ רעילים. במחקרים מודרניים נמצאו ברוש מספר אלקלואידים, והעיקר ביניהם הוא הרעל קונאין, אשר בודד בשנת 1831 והיה האלקלואיד הראשון שיוצר במעבדה בשנת 1886. מנה זעירה ממנו עלולה לגרום למוות כתוצאה משיתוק מערכת הנשימה. אם כי, קונאין משמש בעיקר להרגעה ולשיכוך כאבים, להרפיית שרירים ולמניעת עוויתות. הוא נמצא יעיל כרעל נגדי במקרי הרעלה מסטריכנין. השמוש ברוש ובמרכיביו הצטמצם בעקבות ייצורם של תחליפים סינתטיים[5].
זיהוים המדויק של הצמחים ממשפחת הסוככיים מצריך בדיקת צמחים נושאי פירות בשלים וידיעת צבע הפרחים. ברוב המינים הסוכך מורכב מכמה סוככים קטנים הקרויים סוככונים. עוקצי הסוככונים מכונים קרנות הסוכך. הפרחים הם מטיפוס חמישה חלקים: 5 עלי גביע זעירים מאוד או חסרים, 5 עלי כותרת כולם שווים או אלה שפונים כלפי חוץ גדולים מהשאר ו-5 אבקנים[6].
המינים במשפחת הסוככיים הם צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים, לעיתים רחוקות בני שיח.
הגבעולים חלולים.
העלים מסורגים לעיתים רחוקות נגדיים או ערוכים בבסיס. לעיתים רחוקות העלים קוצניים (למשל מיני חרחבינה).
הפטוטרות גדולות, מורחבות בבסיסן ומהוות כעין נדנים פתוחים החובקים בחלקם את הגבעול[6]. הלוואים חסרים.
הטרפים שסועים-מנוצים, מחולקים-מנוצים או לפעמים גזורים-מנוצים או לעיתים רחוקות הם אינם מחולקים ואז הם ביציים, איזמליים או סרגלים ושפתם תמימה או משוננת או מאונה (למשל, צלע-שור).
התפרחת – סוכך מורכב או לעיתים רחוקות פשוט (למשל במין חרחבינה).
התפרחת חיקית (בחיק העלים), אמירית (בקצה העליון של הגבעול) או צידית (בצד של העלה, למשל בגזיר המפרקים).
הסוכך המורכב עשוי קרנות ספורות או רבות, שכל אחת נושאת סוכך משני (סוככון) שרק הקרנות שלו נושאות את הפרחים. קרנות הסוככון הן למעשה עוקצי הפרחים.
בבסיס הסוכך ישנה לעיתים קרובות מעטפת של חפים קטנים, עשבוניים או קרומיים, תמימים או משוננים או גזורים. לעיתים רחוקות המעטפת עשויה חפים נוקשים וקוצניים (למשל, חרחבינה, צנינה). לעיתים הסוכך חסר מעטפת (למשל מינים של גזיר). גם בבסיס הסוככון יש לעיתים קרובות מעטפית של חפיות קטנות, עשבוניים או קרומיים, תמימים או משוננים או גזורים.
הפרחים נכונים או לא נכונים, דו-מיניים על פי רוב או חד-מיניים, לפעמים מצויים פרחים דו-מיניים ופרחים זכריים על אותו סוכך, ולפעמים על סוככונים נפרדים, בשני המקרים הצמח הוא פוליגמי[7].
הגביע אינו נראה לעין, אונות הגביע חסרות או קטנות ומספרן 5, לפעמים הוא ניכר רק בשיניו (למשל, חרחבינה ששני הגביע גדולות למדי וחדות, נוצנית ששיני הגביע גדולות וגזורות-מנוצות).
הכותרת בת 5 עלים נפרדים, שצבעם בעיקר לבן או צהוב, לעיתים ירקרק, כחול או ארגמן.
עלי הכותרת שווים זה לזה או ההיקפיים גדולים והפנימיים קטנים, תמימים או מפורצים, האונה האמצעית על פי רוב גלולה פנימה.
האבקנים 5, בסירוגין לעלי הכותרת.
השחלה תחתית, בת 2 עלי שחלה ו-2 מגורות חד-זרעיות על פי רוב, לעיתים רחוקות הפרי מכיל פרודה אחת (נוצנית כדורית, מין יחיד בסוגו בעולם). בראש השחלה נמצא גופיף שטוח או חרוטי המחולק בדרך כלל לשניים ומכונה כנית שמפרישים. מן הכנית עולים 2 עמודי שחלה מפושקות ומורחבים בבסיסם לדיסקוס[8][9]. למעשה, הכנית היא הבסיס המעובה של שני עמודי השחלה. הצופן מתפתח בבסיס עמוד השחלה והוא משותף לבסיס עמוד השחלה ולכנית[10].
הפרי דו-זרעון, המורכב מ-2 פרודות חד-זרעיות. דו-זרעון מהווה טיפוס של מפרדת, אלא שבעצם הוא פרי מדומה, כיוון שהוא מתפתח משחלה תחתית[10]. שתי הפרודות מעורות זו בזו באמצעות עמוד ביניים, שהוא המשכה של מצעית הפרח ומתפצל לשניים ונראה כנושא הפרי בעת הפרדת הפרודות זו מזו לאורך שטח המגע שביניהם במהלך ההבשלה. עמוד זה מכונה בשם קַרְפּוֹפוֹר[6].
הפרודות עגולות או כולם פחוסות מגבן (למשל, שפרירה, דרכמונית, דל-קרניים) או פחוסות מצדן (למשל, מורית גדולה, כלך מרוקני) או חצי עגולות (למשל, אמיתה גדולה). הפרודות קירחות (למשל, אמיתה גדולה) או שעירות או מכוסים קשקשים, בליטות, שלפוחיות, זיפים חלקים, זיפים מקורסים או קוצים.
כל פרודה בעלת 5 צלעות ראשוניות, מהן 2 בשפות הפרודה ו-3 בגבה. לעיתים קרובות, עוברות ברווחים שבין הצלעות הראשוניות האלה 4 צלעות שניוניות[6]. על פי רוב בולטות לעין דווקא הצלעות השניוניות. ברווחים שבין הצלעות הראשוניות עוברים בקליפת הפרודה ביבי שמן אחד או אחדים, הנראים בבירור בחתך רוחב. הביבים של השמנים הם בעצם חללים בין תאיים מיוחדים מוארכים (לא כדוריים) שאוגרים את השמנים המופרשים. החללים נוצרים על ידי התרחקות של דפנות תאים זה מזה[10].
האבקה נעשית על ידי חרקים רבים, ובעיקר זבובים הנמשכים לצוף המופרש מבסיס עמוד השחלה.
הפצת הזרעים נעשית באמצעות הרוח במינים בעלי פרודות קלות ובעלי מלל קרומי ויש שהן נעשות על ידי בעלי חיים שאליהם נדבקים הפרודות בעלי זיפים.
הסוככיים קרובים במידת מה למשפחת הקיסוסיים והגבולות בין המשפחות אינם חד משמעיים. יש מערכות הכוללות את הקיסוסיים בתוך הרחבה של הסוככיים.
מיון משפחת הסוככיים לסוגים ולמינים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.