Loading AI tools
סוג של צמח מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גָּזִיר (שם מדעי: Torilis) הוא סוג צמחים עשבוניים חד-שנתיים שעירים, המונה 15 מינים ו-6 תת-מינים ממשפחת הסוככיים[1][2]. תפוצת המינים משתרעת באזור הים תיכוני במערב האזור האירנו-טורני ובדרום האזור האירו-סיבירי. בישראל סוג זה מיוצג על ידי 8 מינים מהם נפוצים מאוד ומהם נדירים מאוד ותפוצתם משתרעת בכל המחוזות (חוץ מאזור המדבר).
צמחים עשבוניים חד-שנתיים שעירים, שעליהם גזורים-מנוצים פעם עד 3 פעמים. הסוככים נישאים על עוקצים ארוכים או כמעט יושבים. עלי המעטפת ספורים או חסרים.
העלים גזורים-מנוצים פעם עד 3 פעמים, דמוי עלי פטרוזיליה.
הסוככים נישאים על עוקצים ארוכים או כמעט יושבים (אצל גזיר המפרקים). החפים (עלי המעטפת של הסוכך) ספורים או חסרים, אך אם קיימים - אז העלה דמוי מרצע. החפיות של הסוככונים חסרים או דמוי מרצע על פי רוב.
הפרחים דו-מיניים או זכריים (פוליגמיים).
הגביע בעל שינים משולשות עד דמוי אזמל, אינן נושרות לאחר הפריחה.
עלי הכותרת לבנים או ורדרדים, ההיקפיים גדולים מהפנימיים לעיתים קרובות.
הכנית קצרה ועבה.
שני עמודי השחלה משתיירים לאחר הפריחה על הפרי.
הפרי מוארך או דמוי ביצה, פחוס מעט מהצד, זיפני ובעל שני פרודות ואורכו קטן מ-9 מ"מ. הפרודות בעלות צלעות ברורות. כל אחת מהפרודות בעלת זיפים מלוכסנים או מפושקים שראשם בעלי זיזים. הפרודה בעלת 5 טורים של זיפים על הצלעות הראשוניות, זיפים או בליטות על 4 הצלעות השניוניות ובנוסף זיפים קצרים מפוזרים בלא סדר בשקעים בין הצלעות. שתי הפרודות נבדלות זו מזו על פי רוב באורך הזיפים. מתחת לכל צלע שניונית ביב שמן אחד.
בישראל הוגדרו 8 מיני בר של גזיר מהם נדירים מאוד ובאזורים מוגבלים (גזיר גירדו, גזיר נדיר, גזיר מגובשש וגזיר דק-פרי), מהם שכיחים כמעט בכל אזורי ישראל (גזר דקיק, גזיר המפרקים, גזיר מזיק וגזיר צר-עלים).
גְּזִיר גָּיַרְדּוֹ (Torilis gaillardotii (Boiss.) Drude) - צמח עשבוני חד-שנתי נדיר מאוד, הגדל על מדרונות אבניים בבקעת החולה, בחרמון ובגולן. לפחות חלק מהסוככים חיקיים. עוקצי התפרחת ארוכים, אורכם כאורך הסוכך על קרנותיו. הסוכך חסר מעטפת או בעל חפה מעטפת אחד.
הפרי מוארך-סרגלי, אורכו עד 10 מ"מ (בשונה מגזיר מזיק). הזיפים אינם מחוספסים ונושאים שיכים, אורכם גדול מפי 4 עד 5 מרוחב גוף הפרי. אורך עמוד השחלה כאורך הכנית. תפוצתו העולמית מצומצמת לישראל, לבנון וסוריה.
הפריחה באפריל ובמאי.
גָּזִיר דָּקִיק (.Torilis tenella (Delile) Rchb) - צמח עשבוני חד-שנתי, נפוץ, גדל בשדות בור ובבתות וגובהו 30 עד 10 ס"מ. העלים גזורים-מנוצים פעמיים לאונות מוארכות. מספר הסוככונים 5 או 12 לעיתים רחוקות 4. כל הסוככים נישאים בראשי הגבעולים ובעלי עוקצים ארוכים שאורכם כאורך הסוכך על קרנותיו. הסוככים חסרי מעטפת והם בעלי 5 עד 12 קרנות בלתי-שוות לעיתים רחוקות 4. הסוככונים נושאים 3 עד 8 פרחים על קרנות קצרות, שבבסיסם חפיות דמוי מרצע. הפרחים בעלי שיני גביע משולשות זעירות. עמוד השחלה קצר מהכנית.
הפרי דמוי סרגל ואורכו 4 עד 7 מ"מ. הזיפים שעל כל אחת מ-4 הצלעות השניוניות והבולטות ערוכים בטור אחד (במבט מקודקוד הפרודה נראים 4 טורים של זיפים מרוחקים ונפרדים זה מזה, בשונה מגזיר צר-עלים וגזיר מזיק). הזיפים מחוספסים ואורכם פי שלוש מרוחב גוף הפרודה. תפוצה עולמית מצומצמת ומשתרעת קפריסין, יוון, טורקיה, טרנס-קווקז, עיראק, צפון מערב איראן, סוריה, לבנון, ישראל, ירדן, סיני, מצרים ולוב. בישראל מין זה גדל ברוב אזורי הארץ, למעט דרום הנגב והערבה.
הפריחה מסוף ינואר ועד תחילת יוני.
גזיר דק-פרי (.Torilis leptocarpa (Hochst.) C.C.Towns) - צמח עשבוני חד-שנתי גדל בדרום הגולן כ-2 ק”מ מאחו נוב שהתגלה בישראל רק בשנת 2018[3]. הוא לא היה מוכר בארץ, אבל הוא מוכר מלבנון, סוריה וטורקיה במערב ועד לעיראק ואירן במזרח. מין זה מסתעף, זקוף, גובהו 50 עד 70 ס"מ. הגבעול מחוספס. העלים גזורים-מנוצים 2 עד 3 פעמים. הסוככים בקצה הגבעולים, חסרי מעטפת חפים בדרך כלל. קרנות הסוכך קשתיות ושוות. הסוככוניים 4 עד 6 בדרך-כלל ובעלי 5 עד 6 חפיות. הפרחים בצבע לבן-ורדרד, קוטרם 2 עד 4 מ”מ, עמודי השחלה ארוכים. הפרי דק בעל שיכים ארוכים מאד (עד 3 מ”מ).
הפריחה מסוף מרץ ועד תחילת יוני.
גְּזִיר הַמִּפְרָקִים (.Torilis nodosa (L.) Gaertn) - צמח עשבוני מצוי הגדל בשדות ובתי גידול מופרעים. כל הסוככים ערוכים מול העלים. עוקצי התפרחת חסרים או קצרים, אורכם כס"מ אחד. הסוככונים 2 או 3 בכל סוכך, והם יושבים או על קרנות באורך 5 מ"מ. הפרודה החיצונית בעלת שיכים, הפנימית מכוסה בבליטות בלבד, לעיתים שתי הפרודות שוות ואורכן 3 עד 5 מ"מ[4]. טיפוס תפוצתו אירו-סיבירי, ים-תיכוני, ואירנו-טורני, והיא משתרעת במקרונזיה, בארצות מסביב לאגן הים-התיכון, והלאה לצפון אירופה ומזרחה עד מערב ההימלאיה. בישראל תפוצתו משתרעת בכל המחוזות (חוץ מאזורי המדבר). הפריחה מסוף פברואר ועד תחילת יוני.
גָּזִיר מְגֻבְשָׁשׁ (Torilis pseudonodosa Bianca) - צמח עשבוני חד-שנתי נדיר מאוד בישראל גדל רק בעמק עכו ובערבות הירדן[5][6].
גָּזִיר מַזִּיק (Torilis arvensis (Huds.) Link) - צמח עשבוני חד-שנתי הגדל בשדות ובבתות. הסוככים ערוכים בחיק העלים, עוקצי התפרחת ארוכים, אורכם כאורך הסוכך על קרנותיו. הסוכך חסר מעטפת או בעל חפה מעטפת אחד. הפרי דמוי ביצה או סגלגל ואורכו 3 עד 5 מ"מ (בשונה מגזיר גיארדו). הזיפים של הפרודות מחוספסים וקצרים או שווים לרוחב גוף הפרודה. הם ארוכים בפרודה אחת וקצרים מאוד בשנייה[4]. הצלעות הבולטות של הפרודה הן בעלות 2 או 3 טורים של זיפים, על ידי כך מתכסה כמעט כל גוף הפרודה בזיפים. שני עמודי השחלה ארוכים פי 2 מהכנית שהם יושבים עליה, לעיתים רחוקות שווים לה. בישראל הוא נפוץ בכל החבלים הים-תיכוניים. הפריחה מסוף מרץ ועד תחילת יוני.
גָּזִיר נָדִיר (.Torilis japonica (Houtt.) DC) - צמח עשבוני חד-שנתי נדיר מאוד, וכנראה אזוטרי ואקראי בישראל שאותר בחרמון ובעמון. הסוככים ערוכים בחיק העלים, עוקצי התפרחת ארוכים, אורכם כאורך הסוכך על קרנותיו. הסוכך בעל 5 עד 12 סוככונים ועם 4 עד 6 חפי מעטפת (בשונה משאר בני סוגו). הגבעול בעל זיפים שטוחים, כפופים כלפי מטה. עלי הכותרת של פרחי ההיקף גדולים הרבה מהשאר. הוא גדל במדינות דרום אירופה, אינו גדל בלבנון ובסוריה וכנראה אקראי בישראל. הפריחה מסוף יוני ועד תחילת ספטמבר.
גָּזִיר צַר-עָלִים (.Torilis leptophylla (L.) Rchb.f) - צמח עשבוני חד-שנתי זקוף, גובהו 10 עד 60 ס"מ. הגבעולים דקים ושעירים. העלים ארוכים וצרים ושעירים גזורים-מנוצים פעמיים או שלוש לאונות מוארכות, שהקיצוניות שבהן מחודדות. מספר הסוככונים לסוכך הוא 2 או 3 לעיתים רחוקות 4. חלק מהסוככים ערוכים מול העלים והם חסרי מעטפת או בעלי עלה מעטפת אחד. העוקצים של הסוכך ארוכים ואורכם כאורך הסוכך על קרנותיו. מספר הסוככונים 3 עד 10 ועוקצי הפרחים קצרים מאוד. המעטפית בעלת 3 או יותר חפיות דמויות מרצע. עמודי השחלה קצרים מהכנית. הפרודות שוות זו לזו (בשונה מגזיר המפרקים שפרודותיו אינן שוות לפעמים זו לזו). הפרי דמוי סרגל ואורכו 7 עד 8 מ"מ. אורך הזיפים עד פי 3 מרוחב גוף הפרי. הזיפים על 4 הצלעות השניוניות ערוכים ב-2 או 3 טורים (במבט מקודקוד הפרודה נראה גוש של זיפים שאינם נפרדים זה מזה). טיפוס תפוצתו ים-תיכוני, ואירנו-טורני, והיא משתרעת במקרונזיה, בארצות מסביב לאגן הים-התיכון, והלאה לצפון אירופה ומזרחה עד מערב ההימלאיה. בישראל תפוצתו משתרעת בכל המחוזות (חוץ מאזור המדבר) בשדות, בבתות ובבתי גידול מופרעים. הפריחה מסוף פברואר ועד סוף מאי[7].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
