Remove ads
הרב נתן מרקוס בן מרדכי הכהן אדלר (כ"א בטבת תקס"ג, 15 בינואר 1803, הנובר – כ"ט בטבת תר"ן, 21 בינואר 1890, ברייטון) היה רבהּ הראשי של האימפריה הבריטית (Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire), קיים קשרים עם הממשלה הבריטית ועם הכנסייה והשפיע על חוקי המדינה הנוגעים לחינוך וללימודי דת בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית. הוא היה ממייסדי זרם האורותודוקסיה המודרנית ביהדות.
 | |||||
| לידה |
15 בינואר 1803 כ"א בטבת תקס"ג הנובר, נסיכות הבוחר מהנובר  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1890 (בגיל 87) ח' בשבט תר"ן ברייטון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי וילסדן | ||||
| מדינה |
ממלכת פרוסיה | ||||
| השכלה |
| ||||
| מקום פעילות | האימפריה הרומית הקדושה (מאוחר יותר הקונפדרציה הגרמנית), הממלכה המאוחדת | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 21 בינואר 1890 | ||||
| השתייכות | אורתודוקסיה מודרנית | ||||
| תחומי עיסוק | הלכה, פירושים לתרגומי המקרא ותרגום ספרי קודש לשפות זרות | ||||
| חיבוריו | נתינה לגר, אהבת יונתן, ועוד | ||||
| צאצאים |
| ||||
| |||||
  | |||||
אדלר נולד בהנובר בשנת 1803. אביו, רבי מרדכי, היה רבה הראשי של הנובר, אצלו למד בנערותו. לאחר מכן למד בישיבת וירצבורג שעמדה תחת הנהגת רב המדינה של וירצבורג וצפון בוואריה, הרב אברהם בינג, תלמידו של הרב נתן אדלר מפרנקפורט. יחד עמו למדו שם ידידו הקרוב הרב אליעזר ברגמן, הרב יעקב אטלינגר בעל "ערוך לנר", ורבי יצחק דב הלוי במברגר שכיהן אחריו כאב"ד וירצבורג.
בשנת 1822 הוסמך כרב ומונה לרב העיר וירצבורג. ב-1829 עבר לאולדנבורג שם קיבל תואר ד"ר לפילוסופיה. לאחר מכן חזר להנובר, שבה שימש רב המדינה. הוא היה הרב הראשון בגרמניה שהחזיק בדוקטורט, ואחד מחלוצי הרבנות המודרנית: הוא לא מילא כמעט דבר מתפקידי המרא דאתרא הישנים, אלא היה אחראי על החינוך והמוסר בקהילה.[1]
בשנת 1845 עבר ללונדון כרב הראשי לבריטניה, וכיהן כרב בית הכנסת הגדול בלונדון.
בערוב ימיו חלה ופרש מפעילות ציבורית, ועבר לשבת בעיר החוף ברייטון. הוא נפטר בשנת 1890, ונקבר בבית הקברות היהודי בווילסדן (אנ'), אנגליה.
נישא להנרייטה ווֹרמס, שנפטרה בשנת תרי"ז (1856). בשנת תרכ"א (1861) הכיר בברלין את צֶלֶסטינֶה ליפלדט (Lehfeldt), גיסתו של הרב מיכאל זאקס, וכעבור מספר חודשים נישא לה.
עמד בקשרי ידידות עם הרב שמואל סלנט, רבה של ירושלים, והלה העריך את גדלותו התורנית וכתב עליו: ”"הרב הגאון ר' נתן אדלר זצ"ל, אשר הכרתיו היטב בהיותי בלונדון בשנת כת"ר בענייני הכולל, ומצאתי את לבבו נאמן, גדול בתורה ויראת ה' צדיק וישר"”.[2]
Remove ads
- אביו, הרב מרדכי אדלר, היה רבה של הנובר.
- אחיו, הרב גבריאל אדלר, היה רבן של מירינגן ואוברדורף בשווייץ.
- אחיו, הרב בער אדלר, היה דיין בפרנקפורט.
- בנו, ר' נפתלי הרמן אדלר, החליף אותו כרב הראשי של בריטניה.
- בנו, אלקן נתן אדלר, היה היסטוריון, חוקר ואספן כתבי יד.
- מצאצאיו של הרב נתן: וילפריד ישראל, צבי השביט, אנתוני היילבוט.
הצטיין כחוקר וכדרשן. דאג להפצת התורה באנגליה וב-1855 הקים את ה-Jews' College[3]. עזר להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית. ניהל מלחמת חרמה בתנועה הרפורמית באנגליה, במטרה להצר את צעדיה ולצמצם את ממדיה ופעילותה.
עמד בקשרי ידידות עם הרב שמואל סלנט, רבה של ירושלים, והלה העריך את גדלותו התורנית וכתב עליו: ”"הרב הגאון ר' נתן אדלר זצ"ל, אשר הכרתיו היטב בהיותי בלונדון בשנת כת"ר בענייני הכולל, ומצאתי את לבבו נאמן, גדול בתורה ויראת ה' צדיק וישר"”.[2]
פעילותו למען ארץ ישראל
שמו נתפרסם בכל התפוצות כאישיות חזקה ורבת השפעה, והפך לכתובת של הצלה ועזרה. יחד עם ועד שליחי הקהילות וחברת אגודת אחים פעל לטובת יהודי רומניה ותבע את סידור עלייתם לארץ ישראל. קשר מיוחד היה לו עם משה מונטיפיורי, שנמשך שנים רבות, והיה קודש להושטת עזרה ליהודים בגולה ובארץ ישראל. בשנת ה'תרי"ז רצה הרב לבקר בארץ הקודש ומונטיפיורי הזמינו להתלוות אליו במסעו הקרוב אולם התוכנית לא יצאה לפועל, והרב לא זכה להגיע לארץ.
באותן השנים עמד בקשר מכתבים עם הרב צבי הירש קלישר בדבר יישוב ארץ ישראל וכן בקשר לבעיות הלכתיות שונות בעניין זה והביע בפניו את הסכמתו לרעיון וכן את תמיכתו בעקרונותיו. בהשפעתו של הרב קלישר הצטרף אל "החברה ליישוב ארץ ישראל" שייסד ד"ר חיים לוריא, ושהרב קלישר היה מראשיה. כשנוסדה בלונדון "הקרן למזכרת משה מונטיפיורי" במטרה ליישב את יהודי ארץ ישראל על הקרקע נעשה הרב אדלר מראשי הוועד שלה.
חיבתו לארץ ישראל לא פסקה גם בערוב ימיו. בהיותו זקן וחולה כתב אל הרב שמואל מוהליבר, כי חיבת ירושלים הבוערת בלבבו ממריצה אותו לפעולה למען ארץ ישראל, וכי נפש בניו כנפשו ו"כל שיחתם וכל חפצם להציל אחינו האומללים, ולעזרם בדברים אשר יסודותם בהררי קודש"[4].
Remove ads
- נתינה לגר – פירושים על תרגום אונקלוס.
- תרגום ספר "הכוזרי" לריה"ל לאנגלית וגרמנית.
- אהבת יונתן – פירוש על תרגום יונתן למקרא.
- פירוש קצר על הפירוש המיוחס לרב האי גאון על סדר טהרות[5]
- ספרי דרשות, חידושים, שו"ת וסידורי תפילות עם תרגומים וביאורים.
על שמו רחוב נתן בשכונת ימין משה בירושלים ורחוב אדלר ברובע ווייטצ'פל בלונדון E1.
- ר' נתן משה דר' אדלער, רב בלונדון וכל מדינות בריטניא הגדולה. בתוך: נחום סוקולוב וישראל חיים זגורודסקי (עורכים), ספר זיכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום, מערכת "האסיף", ורשה תרמ"ט, עמ' 5.
- גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם, מוסד הרב קוק ירושלים תשס"ט, עמ' מ'-מב
- "אדלר, נתן בן מרדכי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 136, באתר היברובוקס
- "נתן מרקוס אדלר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- נתן מרקוס אדלר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרב דב בער שפייערס, מספד מר על פטירת רבי נתן אדלר הכהן זצ"ל, לונדון תר"נ, באתר היברובוקס.
נתן בן מרדכי אדלר (1803-1890), דף שער בספרייה הלאומית
- נתן מרקוס אדלר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- Rabbi Dr Raymond Apple, Biography of Rabbi Nathan Marcus Adler
- The Adler family, Address delivered at the Jewish Institute...on June 6th, 1909, on the occasion of the Jubilee of the Chief Rabbi, by Mr. Marcus N. Adler, באתר ארכיון האינטרנט
- נתן מרקוס אדלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אֵם בישראל, הצפירה, 19 בפברואר 1891 (עם פטירתה של אלמנתו)
הרב נתן אדלר ומיסודה של הרבנות הראשית של יהדות אנגליה - ד"ר חיים שפרבר, סרטון באתר יוטיוב
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads