מינרלים סיליקטיים – קבוצת מינרלים המבוססת על סיליקטים (תרכובת של אניון שבמרכזו אטום צורן אחד או יותר המוקף בליגנדים של אטומי חמצן שמטענם החשמלי שלילי). המינרלים הסיליקטיים הם הקבוצה החשובה ביותר בין המינרלים יוצרי הסלעים, כ-95% מקרום כדור הארץ בנוי ממינרלים סיליקטיים.
המבנה הבסיסי של המינרלים הוא של טטרהדרון (ארבעון – פירמידה בעלת 4 מישורים שווי צלעות). הצורן מצוי במרכז הטטרהדרון והחמצנים מהווים את ארבעת הקדקודים. סוג הקשרים בין הטטרהדרונים משתנה בין סוגי המינרלים. הטטרהדרונים יכולים להיות מנותקים זה ממזה, מחוברים בזוגות או מקובצים למבנים הכוללים טבעות משולשות או משושות, שרשרות, שרשרות כפולות, לוחות, ומבנים תלת־ממדיים.
במינרלוגיה מסווגים את המינרלים הסיליקטיים בהתאם למבנים אלו לקבוצות הבאות.
נזוסיליקטים
נזוסיליקטים (מכונים גם אורתוסיליקטים) – (נזו ביוונית אי) – סיליקטים במבנה איים, ארבעון בודד – -4[SiO4]. היחס בין צורן לחמצן הוא 4:1. זוהי הקבוצה בעלת המבנה הפשוט ביותר שבה הארבעונים אינם קשורים ביניהם (ומכאן הכינוי סיליקטים במבנה איים). הקשרים במבנה זה חזקים, ולסיליקטים אלו מבנה צפוף ולפיכך משקל סגולי, קשיות ומקדם שבירה גבוהים יותר מסיליקטים מקבילים בקבוצות האחרות. זו הסיבה שבקבוצה זו יש יותר אבני חן מאשר בכל קבוצת סיליקטים אחרת. להלן רשימה של המינרלים החשובים ביותר בקבוצה:
- קבוצת הפנאקיט – קבוצה של מינרלים בעלי מבנה טריגונלי-רומבוהדרלי
- פנאקיט – Be2SiO4, גבישים משושים. המינרל מכיל בריליום והוא בדרך כלל שקוף ונוהגים לעבדו בתעשיית אבני חן.
- וילמיט – Zn2SiO4, גבישים משושים קצרים. המינרל מכיל אבץ ולו גוונים רבים: אפור, אדמדם, חום כהה, שחור, צהוב-דבש, ירוק-תפוח, וכחול בהיר. והוא פלואורסצנטי בגוון ירוק בקרינת על-סגול.
- איקריפטיט – LiAlSiO4, גבישים משושים קצרים. המינרל מכיל ליתיום ואלומיניום והוא בדרך כלל חסר צבע או לבן והוא פלואורסצנטי בגוון אדום ורוד בקרינת על-סגול.
- קבוצת האוליבין – קבוצה של מינרלים במבנה x2SiO4 כאשר x יכול להיות ברזל, מגנזיום, מנגן, סידן או צירוף שלהם, ולעיתים ניקל ואבץ. לכל חברי הקבוצה מבנה אורתורומבי.
- קבוצת הגארנט – קבוצת מינרלים שנוסחתה הכללית: A3B2(SiO4)3, שבה A הוא קטיון דו־ערכי (Ca, Fe2+, Mg) ו-B הוא קטיון תלת־ערכי (Al, Fe3+, Cr).
- אוברוביט – Ca3Cr2(SiO4)3, המינרל הנדיר ביותר בקבוצת הגארנט, והסוג היחיד שצבעו הוא ירוק בלבד.
- אלמנדין – Fe+23Al2(SiO4)3, אבן חן בגוון אדום-סגול.
- אנדרדיט – Ca3Fe+32(SiO4)3, אבן חן בעלת הברק העז ביותר מבין כל סוגי הגארנט, יקר במיוחד הוא הסוג הירוק הקרוי דמנטואיד.
- גרוסולר – Ca3Al2(SiO4)3, אבן חן המכונה הסוניט כשהגוון הכתום, וטסבוריט, אבן חן מבוקשת בגוון ירוק.
- הידרוגרוסולר – Ca3Al2(SiO4)3-x(OH)4x, אבן חן שלעיתים נמכרת בהטעיה כסוג של ירקן.
- ספסרטין – Mn+23Al2(SiO4)3, אבן חן אדומה.
- פירופ – Mg3Al2(SiO4)3, אבן חן אדומה.
- קבוצת הזירקון
- זירקון – ZrSiO4, הזירקון השקוף מהווה תחליף ליהלומים.
- תוריט – ThSiO4, מינרל רדיואקטיבי בשל נוכחות תוריום.
- קבוצת הסילימניט – קבוצת מינרלים אלומו-סיליקטיים
- אנדלוזיט – Al2SiO5, אבן חן בעלת פלאוכרואיזם עז.
- קיאניט – Al2SiO5, מינרל בעל גוון כחול בולט.
- סילימניט – Al2SiO5, מינרל לבן עד אפור שעיקר השימוש בו במצתים של מנוע בעירה פנימית.
- דיומורטיריט – Al6.5-7BO3(SiO4)3(O,OH)3, מינרל בגוון כחול עד כחול ירקרק שבו נעשה שימוש בייצור חרסינה באיכות גבוהה.
- טופז – Al2SiO4(F,OH)2, אבן חן צהובה
- סטאורוליט – Fe,Mg,Zn)2Al9(Si,Al)4O22(OH)2), מינרל המופיע בתצורת גבישים תאומים היוצרים צורת צלב.
- קבוצת ההומיט – קבוצת מינרלים שנוסחת המבנה הכללית שלה היא M(2n+1)(SiO4)n(OH,F)2.
- נורברגיט – Mg3(SiO4)(F,OH)2, מינרל נדיר בגוון צהוב.
- כונדרודיט – Mg,Fe2+)5(SiO4)2(F,OH)2), הנפוץ מבין חברי הקבוצה, לעיתים משמש כאבן חן.
- הומיט – Mg,Fe2+)7(SiO4)3(F,OH)2), המינרל שנתגלה לראשונה ולכן הקבוצה קרויה על שמו.
- קלינוהומיט – Mg,Fe2+)9(SiO4)4(F,OH)2), אבן חן נדירה בגוון דבש.
- קבוצת הגדוליניט – קבוצת מינרלים המאופיינים במבנה המשלב יריעות הבנויות מארבעונים של סיליקה ושל בוראט.
- בייקריט – (Ca4B4(BO4)(SiO4)3(OH)3•(H2O
- גדוליניט – Ce,La,Nd,Y)2Fe2+Be2Si2O10), מקור לעפרות נדירות
- דטוליט – (CaBSiO4(OH, נעשה בו שימוש באבן לקישוט וכאבן חן משנית
- טיטניט – CaTiSiO5, ידוע גם כספן. אחד המקורות לתחמוצת הטיטניום (TiO2) המשמש כפיגמנט לבן.
- כלוריטואיד – Fe2+,Mg,Mn)2Al4Si2O10(OH)4), על שמו קבוצת מינרלים בעלת מבנה דומה.
קישורים חיצוניים
- המינרלים הנזוסיליקטיים באתר Mineral Galleries.
- מינרלים סיליקטיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סורוסיליקטים
.jpg)
סורוסיליקטים (סורו ביוונית ערימה) – טטרהדרונים כפולים – -6[Si2O7]. היחס בין צורן לחמצן הוא 2:7.
במינרלים אלו שני ארבעונים של SiO4 מקושרים באמצעות אטום חמצן ויוצרים ארבעון כפול, אניון שנוסחתו Si2o7 שערכיותו 6-, וצורתו דמוית שעון חול. יש מעט מינרלים בקבוצה זו וכלולים בה גם מינרלים שיש בהם גם ארבעונים רגילים של SiO4 בנוסף לארבעונים הכפולים. המינרלים המורכבים של קבוצת האפידוט למשל, מכילים שרשרות של תחמוצות אלומיניום המקושרות ביניהן הן על ידי ארבעונים והן על ידי ארבעונים כפולים. רוב המינרלים בקבוצה זו, למעט האפידוט המופיע בסלעים מותמרים, נדירים.
- אילוואיט – (CaFe2+2Fe3+Si2O7O(OH, מופיע כגבישים מוארכים שחורים.
- קבוצת האפידוט קבוצה של מינרלים שנוסחתה הכללית (x2y3(SiO4)3(OH,F. כאשר היון x יכול להיות סידן, צריום, עופרת, סטרונציום, ו/או איטריום, והיון y יכול להיות אלומיניום, ברזל, ונדיום, מגנזיום ו/או מנגן.
- אלניט – (Ca(Ce,La,Y,Ca)Al2(Fe2+,Fe3+)(SiO4)(Si2O7)O(OH, מקור חשוב לעפרות נדירות.
- אפידוט – (Ca2(Al, Fe)3(SiO4)3(OH, מינרל בונה סלעים נפוץ (כולל בישראל).
- זואיסיט – (Ca2Al3(SiO4)(Si2O7)O(OH, משמש כאבן חן. סוג כחול המכונה טנזניט הוא אבן חן יקרה ונדירה.
- קלינוזואיסיט – (Ca2Al3SiO4Si2O7O(OH, מינרל שהוא בדרך כלל חסר צבע.
- המימורפיט – Zn4Si2O7(OH)2•H2O, מחצב חשוב לאבץ.
- וזוביאניט – Ca10(Mg, Fe)2Al4(SiO4)5(Si2O7)2(OH,F)4, כמה סוגים של הווזוביאניט משמשים כאבני חן, הידוע ביותר קרוי אידוקראס.
- לוסוניט – CaAl2Si2O7(OH)2•H2O, מינרל אינדקס חשוב.
קישורים חיצוניים
- המינרלים הסורוסיליקטיים באתר Mineral Galleries.
ציקלוסיליקטים
ציקלוסיליקטים (ציקלו ביוונית טבעת) – סיליקטים במבנה טבעת. הארבעונים של הסיליקט מחוברים ביניהם בשרשרת, כדוגמת מחלקת המינרלים האינוסיליקטיים (ראו בהמשך). אבל בניגוד לאינוסיליקטיים, שני קצות השרשרת מחוברים ויוצרים טבעת, כאשר הנוסחה הכללית היא SixO3x)-2x), כלומר היחס בין צורן לחמצן הוא 3:1. בטבע נמצאו מינרלים שבהם הטבעת בצורת משולש (שלושה ארבעונים – Si3O9)-6)), בצורת ריבוע (ארבעה ארבעונים – Si4O12)-8), בצורת משושה (שישה ארבעונים – Si6O18)-12)), ואפילו בצורת מתומן ומבנים מורכבים יותר. הסימטריה של המינרלים נקבעת על פי כמות הארבעונים בטבעת, אבל היא אינה מתורגמת תמיד ישירות. לבניטואיט צורת משולש, אבל הוא שייך דווקא למערכת הגבישית ההקסגונלית. הטבעת בבריל בנויה משישה ארבעונים והוא אכן שייך למערכת הגבישית ההקסגונלית, אבל בטורמלין, שגם בו יש שישה ארבעונים בטבעת, מסודרים הארבעונים כך שבכל זוג משתנה כיוון הארבעון והטורמלין שייך דווקא למערכת הגבישית הטריגונלית. האקסיניט בנוי מטבעת שבה ארבעה ארבעונים, אלא שהמבנה המורכב הכולל אניונים של בוראט (BO3) והידרוקסיל יוצר מבנה החסר סימטריה כמעט לחלוטין.
מבנה זה הוא נדיר יחסית ולכן מחלקה זו מכיל מספר מועט יחסית של מינרלים, אבל המבנה ההדוק יוצר מינרלים בעלי קשיות ניכרת ולכן יש במחלקה זו לא מעט אבני חן.
- טבעת המכילה שלושה ארבעונים
- טבעת המכילה ארבעה ארבעונים
- אקסיניט – [Ca2(Fe,Mg,Mn)Al2[BO3OH,Si4O12, קבוצה של מינרלים שבה החברים השונים קרויים על פי היסוד העשיר ביותר בתרכובת.
- טבעת המכילה שישה ארבעונים
- בריל – (Be3Al2(Si6O18, קבוצת מינרלים שכולם אבני חן. ביניהם האזמרגד והאקוומרין.
- טורמלין – Na,Ca)(Al,Li,Mg)3-(Al,Fe,Mn)6(Si6O18)(BO3)3(OH)4), קבוצת מינרלים שרובם אבני חן בגוונים שונים. היקר ביותר הוא האינדיגוליט הכחול, והנפוץ ביותר הוא השורל השחור.
- קורדיאריט – (Mg,Fe)2Al3(Si5AlO18), הסוג השקוף נמכר כאבן חן בשם איוליט.
קישורים חיצוניים
- המינרלים הציקלוסיליקטיים באתר Mineral Galleries.
אינוסיליקטים
.jpg)
אינוסיליקטים (אינו ביוונית שריר) – -2n[SinO3n]. שרשרת של סיליקטים. בקבוצה זו יש שני תת-קבוצות.
- שרשרת בודדת – זוג אטומי חמצן בארבעון אחד משותף לארבעון סמוך תוך יצירת שרשרת אינסופית. היחס בין צורן לחמצן הוא 3:1. הארבעונים מסודרים לאורך השרשרת בכיוונים מתחלפים. ארבעון ראשון לימין השרשרת, ארבעון שני לשמאלה, ארבעון שלישי לימין וחוזר חלילה. במינרלים מצורה זו קיימת פצילות בזווית קרובה לישרה.
- שרשרת כפולה – שתי שרשרות מונחות זו בצד זו כך שכל ארבעון המצוי לימין השרשרת בשרשרת השמאלית משתף אטום חמצן בארבעון המצוי לשמאל השרשרת הימנית. אטום החמצן המשותף הנוסף מפחית את היחס בין הצורן לחמצן ל-11:4. במינרלים מצורה זו קיימת פצילות אופיינית בזוויות של 56° ו-124°.
אינוסיליקטים של שרשרת בודדה
- קבוצת הפירוקסן – הנוסחה הכללית של חברי הקבוצה היא XY(Si,Al)2O6, כאשר X הוא לרוב מגנזיום או ברזל (בפירוקסנים האורתורומבים) וסידן, נתרן, ברזל או מגנזיום (במונוקלינים). מנגן, אבץ או ליתיום נפוצים בכמויות קטנות אך לעיתים הם היונים העיקריים. Y מייצג את היונים בעלי הרדיוס הקטן יותר, בדרך כלל מגנזיום או ברזל אך לעיתים כרום, אלומיניום, מנגן, סקנדיום, טיטניום וונדיום.
- קבוצת הפירוקסנואידים
- וולאסטוניט – [Ca3[Si3O9, בשל נקודת ההתכה הגבוהה שלו משתמשים בו כתחליף לסיבי אזבסט.
- פקטוליט – (NaCa2Si3O8(OH, מינרל שצבעו לבן עד אפור, למעט מקום אחד בעולם שבו הוא מופיע בגוון כחול (אבן החן "לרימר").
- רודוניט – Mn2+,Fe2+,Mg,Ca)SiO3), השימוש העיקרי ברודוניט הוא כאבן ורודה לקישוט וכאבן חן יקרה למחצה.
אינוסיליקטים של שרשרת כפולה
- קבוצת האמפיבול
- אנתופיליט – Mg,Fe2+)7Si8O22(OH)2), אחד מסוגי האזבסט.
- סדרת קמינגטוניט
- קמינגטוניט – Mg,Fe2+)7Si8O22(OH)2), פולימורף מונוקליני של האנתופיליט.
- גרונריט –Fe2+2 (Fe2+,Mg)5Si8O22(OH)2, אחד מסוגי האזבסט, משווק בשם "אזבסט חום" או אמוסיט.
- סדרת טרמוליט
- הורנבלנדה – Ca,Na)2-3(Mg,Fe,Al)5(Al,Si)8O22(OH,F)2) תרכובת איזומורפית של שלוש מולקולות.
- קבוצת אמפיבול נתרני
- גלאוקופן – Na2Mg3Al2Si8O22(OH)2 נותן לפאצייס צפחות כחולות את שמו.
- ריבקיט – Na2(Fe2+,Mg)3Fe3+2Si8O22(OH)2 או Na2Fe2+3Fe3+2Si8O22(OH)2, הסוג קרוקידוליט או אזבסט כחול נחשב לסוג האזבסט המסוכן ביותר.
- ארפוודסוניט – Na3(Fe2+,Mg)4Fe3+Si8O22(OH)2, מינרל נדיר, המצוי גם בישראל.
קישורים חיצוניים
- המינרלים האינוסיליקטיים באתר Mineral Galleries.
פילוסיליקטים
פילוסיליקטים (פילו ביוונית עלה) – סיליקטים במבנה לוחות – -2n[Si2nO5n]. המבנה הבסיסי הוא של לוחיות זעירות ברוחב של אנגסטרמים ספורים הנוצרות מטבעות של ארבעונים של סיליקה המקושרות ביניהן. בדרך כלל כוללת הטבעת שישה ארבעונים, אבל יש מקרים שהטבעות מכילות ארבעה או שמונה ארבעונים. הלוחיות מקושרות האחת לשנייה באמצעות קטיונים. קשר זה הוא קשר חלש ומהווה נקודת חולשה, והפצילות המושלמת המאפיינת את הפילוסיליקטים מתרחשת לאורך מישור זה. לעיתים קרובות נלכדים מולקולות של מים ואטומים אחרים בין הלוחיות. היחס בין צורן לחמצן הוא 5:2 משום שאטום חמצן אחד בלבד בארבעון קשור רק לצורן ושאר השלושה משותפים לארבעונים האחרים. הצורה הנפוצה של המינרל היא דמוית דפים בספר. הקשיות של רוב המינרלים בקבוצה נמוכה (טלק, המינרל המצוי בדרגה הנמוכה ביותר בסולם מוס – 1, הוא מינרל פילוסיליקטי). למרות עובדה זו המינרלים הפילוסיליקטיים הם בין המינרלים העמידים ביותר ללחצים ולטמפרטורה ולכן הם מרכיב נפוץ בסלעים מותמרים. מאותה סיבה הם בין המינרלים העמידים ביותר לסחיפה ובליה והם מהווים חלק ניכר בקרקעות.
- קבוצת הסרפנטין – הנוסחה הכללית היא (Mg,Fe)3Si2O5(OH)4. מינרלים מהקבוצה משמשים לבנייה (אזבסט), וכמקור לאבני חן
- קבוצת מינרלי החרסית – מינרלים יציבים מאוד שהם תוצרים של בלייה או של פעולת תמיסות מימיות חמות על פלדספטים (פצלות השדה)
- איליט – (K,H3O)(Al,Mg,Fe)2(Si,Al)4O10[(OH)2,(H2O)]
- קבוצת הסמקטיט
- ורמיקוליט – (Mg,Fe2+,Al)3(Al,Si)4O10(OH)2•4(H2O) – מינרל שיש לו שימושים תעשייתיים רבים
- טלק – Mg3Si4O10(OH)2, מלבד השימוש כאבקת טלק, הסלע הקרוי סטיאטיט ומשמש למשטחי עבודה בנוי ממינרל זה.
- מונטמורילוניט – (Na,Ca)x(Al,Mg)2(Si4O10)(OH)2•nH2O, המרכיב הראשי בבנטוניט שהוא חומר שלו שימושים תעשייתיים רבים
- פירופיליט – Al2Si4O10(OH)2, משמש כתוספת לקרמיקה, כתוספת ללבנים חסינות אש, בייצור קוטלי חרקים, בצבעים ובמבודדי חשמל.
- פליגורסקיט – (Mg,Al)2Si4O10(OH)•4(H2O), אחד הסוגים של תערובת החרסיות המשמשת לטיהור שמנים מן החי והצומח הקרויה באנגלית fuller's earth.
- קאוליניט – Al2Si2O5(OH)4, חומר אידיאלי לקרמיקה. כמו כן משתמשים בו לייצור תרופות
- כריזוקולה – CuSiO3•nH2O, מינרל משני להפקת נחושת
- קבוצת הנציצים – קבוצה של מינרלים המאופיינת בפצילות מושלמת לצורה של לוחיות או "קשקשים". הלוחיות ניתנות לכיפוף והן אלסטיות.
- ביוטיט – K(Mg,Fe)3(AlSi3O10)(F,OH)2, מינרל נפוץ
- גלאוקוניט – K,Na,Ca)1.2-2.0(Fe+3,Al,Fe+2,Mg)4(Si7-7.6Al1-0.4O20)(OH)4•7nH20) מינרל ירוק-כחלחל נפוץ בישראל.
- לפידוליט – KLi2Al(Al,Si)3O10(F,OH)2, מקור להפקת ליתיום.
- מוסקוביט – KAl2(AlSi3O10)(F,OH)2, כיום הוא משמש בעיקר בתעשיית האלקטרוניקה, קבלים וטרנזיסטורים.
- פלוגופיט – K(Mg,Fe,Mn)3Si3AlO10(F,OH)2), חומר גלם חשוב בתעשיית החשמל.
- סלדוניט – K(Mg,Fe2+)(Fe3+,Al)Si4O10(OH)2, מקור לצבע ירוק בצבע שמן.
- צינוולדיט – KLiFe+2Al(AlSi3)O10(OH,F)2
- קבוצת הכלוריט
- אפופיליט – KNaCa4(Si4O10)2F•8H2O, מינרל מבוקש בקרב אספני מינרלים.
- פרהניט – Ca2Al2Si3O10(OH)2, אחד המינרלים הקשים ולכן אפשר להשתמש בו כאבן חן.
קישורים חיצוניים
- המינרלים הפילוסיליקטיים באתר Mineral Galleries.
טקטוסיליקטים
_.jpg)
טקטוסיליקטים (טקטו ביוונית בנאי) – סיליקטים בעלי מבנה מרחבי – -x[(AlxSiyO2(x+y], בטקטוסיליקטים הסריג בנוי כך שכל אטום חמצן משמש גשר בין שני ארבעונים, כלומר הוא משותף לשני אטומי צורן. היחס בין הצורן לחמצן הוא 2:1. הארבעונים המקושרים פונים לכל הכיוונים ויוצרים בכך מבנה דמוי שלד של בניין גדול. בצורה הטהורה ביותר, שבה משתתפים בבניית המינרל צורן וחמצן בלבד, נוצר המינרל קוורץ (SiO2) והפולימורפים השונים שלו. יון אלומיניום יכול להחליף את יון הצורן בקלות (כפי שנעשה גם בסוגי סיליקטים אחרים) תוך יצירת ארבעון הזהה בממדיו לארבעון שבמרכזו צורן, אבל בשל הערכיות השונה סך כל המטען החשמלי של הארבעון הוא 5- במקום 4-. מכיוון שהמטען החשמלי במינרל חייב להתאזן נדרשים קטיונים נוספים וזו הסיבה לגיוון הרב של המינרלים בקבוצה זו. זוהי הקבוצה הנפוצה ביותר מבין המינרלים והיא מהווה קרוב ל-75% מקרום כדור הארץ.
- קבוצת הקוורץ.
- אופאל – SiO2•nH2O, קיים גם כאבן חן יקרה.
- טרידימיט – SiO2, פולימורף (בעל אותו הרכב כימי, אבל בעל מבנה שונה) של המינרל קוורץ.
- קוורץ – SiO2, המינרל השני הנפוץ ביותר בקרום כדור הארץ.
- קריסטובליט – פולימורף של המינרלים קוורץ וטרידימיט הנוצר בחום גבוה.
- קבוצת פצלת השדה – Ba,Ca,Na,K,NH4)(Al,B,Si)4O8) הקבוצה הנפוצה ביותר (עד כ-60% מקרום כדור הארץ בנוי מפצלות השדה)
- פצלות אשלגניות
- אורתוקלז – KAlSi3O8, בין המינרלים החשובים ביותר שמהם בנויים סלעי היסוד.
- מיקרוקלין – KAlSi3O8, נפוץ בסלעים חומציים כדוגמת גרניט.
- סנידין – KAlSi3O8 – מופיע בסלעים שנוצרו תוך כדי התקררות מהירה, בעיקר בסלעים וולקניים פלסיים כדוגמת אובסידיאן, ריוליט וטרכיט.
- פצלות ממשפחת הפלגיוקלז – Na,Ca)(Al,Si)ALSi2O8), שורה איזומורפית של מינרלים המתחילה במינרל אלביט ומסתיימת במינרל אנורתיט
- אוליגוקלז – 10%–30% של CaAl2Si2O8, 70%–90% של NaAlSi3O8. מקור לאבני החן "אבן שמש" ו"אבן ירח".
- אלביט – NaAlSi3O8, המינרל הראשון בשורה האיזומורפית של הפלגיוקלז.
- אנדסין – 50%–70% של NaAlSi3O8, 30%–50% של CaAl2Si2O8. מצוי בסלעי האנדזיט ומכאן שמו.
- אנורתיט – CaAl2Si2O8, המינרל האחרון בשורה האיזומורפית של הפלגיוקלז.
- בייטאוניט – 70%–90% של CaAl2Si2O8, 10%–30% של NaAlSi3O8.
- לברדוריט – 50%–70% של CaAl2Si2O8, 30%–50% של NaAlSi3O8. מייצר משחקי אור וצבע לאורך מישורי הפצילות הקרויים "לברדוראסנס".
- פצלות אשלגניות
- קבוצת הפלדשפטואידים
- לוסיט – [K[AlSi2O6, למינרל צורת של איקוסיטטרהדרון קובייתי (פאון בעל 24 פאות).
- נפלין – Na3KAl4Si4O16, משמש כחומר גלם לסוגים מיוחדים של זכוכית וקרמיקה.
- קבוצת הסודליט
- האיאין – Na,Ca)4-8Al6Si6(O,S)24(SO4,Cl)1-2).
- לזוריט – Na,Ca)8(AlSiO4)6(SO4,S,Cl)2), המרכיב העיקרי בלפיס לזולי.
- נוסאן – (Na8Al6Si6O24(SO4)•(H2O.
- סודליט – Na8Al6(SiO4)6Cl2, מסוגל לשנות צבע בעת חשיפה לשמש.
- פטאליט – LiAlSi4O10, מקור לליתיום.
- קבוצת הסקפוליט
- קבוצת הזאוליטים – קבוצה חשובה מסחרית בטיהור מים וכמסננת מולקולרית.
קישורים חיצוניים
- המינרלים הטקטוסיליקטיים באתר Mineral Galleries.
קישורים חיצוניים
- Hurlbut, Cornelius S., 1966 pr, Dana's Manual of Mineralogy, 17th ed., ISBN 0-471-03288-3
- Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis, 1985, Manual of Mineralogy, 20th ed., ISBN 0-471-80580-7
- Mineral gallery
- Minerals.net
- mindat.org mineral database
- Webmineral.com
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
