Loading AI tools
משפטן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה זילברג (16 בספטמבר 1900 – 16 באוגוסט 1975) היה פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית וראש המכון לחקר המשפט העברי שבה. כיהן כשופט בבית המשפט העליון וממלא מקום נשיאו בשנים 1950–1970.
 | |||||||
| לידה |
16 בספטמבר 1900 שקודוויל, האימפריה הרוסית   | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 באוגוסט 1975 (בגיל 74) ישראל  | ||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||
| תאריך עלייה | 1929 | ||||||
| מקום קבורה |
הר המנוחות | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
זילברג נולד בשקודוויל שבאימפריה הרוסית (בתחומי ליטא של ימינו), לרבי הלל ואסנת זילברג, בתו של הרב משה יפה, רב העיירה שקודוויל. בצעירותו התחנך בישיבות קלם, מיר, סלובודקה ונובהרדוק, והתפרסם כעילוי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלה למריופול ולמד מפי רבי יצחק יעקב רבינוביץ בישיבת פוניבז' שגלתה אף היא לעיר[1]. בשנת 1920, לאחר שעבר בחינת בגרות בגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, עבר לגרמניה והשתלם בפרנקפורט בלימודים כלליים, שנה מאוחר יותר החל ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת מרבורג ולאחר מכן גם משפטים באוניברסיטת פרנקפורט. באותה תקופה התוודע לציונות ובשנת 1929 עלה לארץ ישראל במסגרת העלייה הרביעית.
לימד בבית הספר תחכמוני בתל אביב והיה מקורב לחיים נחמן ביאליק. ביאליק צירף את זילברג למרצי "אהל שם" וזילברג הרצה שם בנושאי תלמוד בין השנים 1931–1948. כותרת הרצאותיו הייתה "תלמוד לעם". בין השנים 1929–1948 שימש כעורך דין פרטי.
עם קום המדינה צורף לסגל בית המשפט המחוזי בתל אביב[2]. באוקטובר 1949 הוא מונה במינוי זמני בבית המשפט העליון[3] ובמאי 1950 הוא נבחר על ידי הכנסת לשופט קבוע בבית המשפט העליון[4]. בשנות ה-50 הוביל את מגמת ההסתמכות על רעיונות המשפט העברי (יורשו המובהק הוא פרופ' מנחם אלון). התמחותו הייתה בדיני אישות, משפחה וירושה. במקביל לכהונתו היה זילברג פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. לאחר פטירתו של שניאור זלמן חשין היה יו"ר החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה בימי דוד בן-גוריון ולאחר מכן בבית הנשיא.
זילברג הוא חתן פרס ישראל למשפט לשנת תשכ"ד. ב-1970 פרש מבית המשפט העליון בו כיהן כממלא-מקום קבוע לנשיא, והתמסר לכתיבת מאמרים בנושאי משפט, הלכה וענייני דיומא. דבריו כונסו בספר "באין כאחד: אסופת דברים שבהגות, בהלכה ובמשפט".
משה זילברג נפטר ב-16 באוגוסט 1975,[5] ונקבר בהר המנוחות.[6]
לזכרו הוקמה קרן המחלקת את הפרס ע"ש משה זילברג לעבודת דוקטור מצטיינת בלימודי המשפטים.
בתו, עו"ד אסנת מנדל, הייתה במשך 17 שנים ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
על שמו רחוב בשכונת בית וגן בירושלים.
זילברג השתמש במחקר המשפט העברי על-מנת לחלץ ממנו עקרונות שיפוטיים כלליים שינחו את הפסיקה. כן קבע בשנות החמישים מספר עקרונות יסוד המנחים את שופטי ישראל עד היום. בהם:
זילברג ייצג את דעת המיעוט בנושא "מיהו יהודי" בבג"ץ שליט. לדבריו אין הרישום כיהודי עניין פרוצדורלי של פקיד רישום במשרד הפנים אלא עניין עקרוני ולכן מצריך חקירה יסודית ורצינית ולא הגשת מסמכים. בלשונו: "השאלה העומדת לדיון בפנינו עולה בערכה וחשיבותה על כל מה שנדון בבית משפט זה למן יום היותו בית משפט ישראלי ועד היום הזה. על אף היותה, מן הבחינה הקונקרטית, שאלה אישית, פעוטה, מצומצמת, הרי הדיון בה ובמרכיביה האידאולוגיים, יצריך חשבון נפש נוקב ויורד עד התהום, עם ישותנו כעם, מהותנו כלאום, ותפקידנו המדיני ציוני בהחייאת הארץ הזאת."[7]
בנוסף, זילברג היה זה שהכניס למשפט הישראלי את הביטוי "שטר ושוברו בצידו".
בערעור משפט קסטנר, שבו טוהר ישראל קסטנר מההאשמה החמורה ש"מכר את נפשו לשטן" (ברמיזה על כך ששיתף פעולה עם המשטר הנאצי בהונגריה, בתמורה לשחרור יהודים), צידד זילברג, בדעת מיעוט, בהאשמה המקורית של השופט בנימין הלוי כנגד קסטנר.
משה זילברג (1900-1975), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
