Loading AI tools
איש עסקים ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייקל אייזנברג (נולד ב-18 במאי 1971) הוא איש עסקים ישראלי, משקיע הון סיכון בתעשיית ההיי-טק הישראלית והאמריקאית ושותף-מנהל בקרן הון הסיכון אלף (Aleph). אייזנברג הוא מראשוני המשקיעים ב-WeWork, ובמגוון חברות אחרות ביניהם Wix ו-Gigya. בשנת 2017 נכלל ברשימת 25 אנשי הון הסיכון המצליחים ביותר של מגזין פורבס מידאס אירופה[1].
Michael Eisenberg at the Aleph VC offices in Tel Aviv, Israel | |
לידה |
18 במאי 1971 (בן 53) מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | ישיבה יוניברסיטי |
תפקיד | שותף-מנהל בקרן הון-סיכון אלף (Aleph) |
אייזנברג נולד במנהטן שבניו יורק למשפחה יהודית דתית בת שבעה ילדים שאביה היגר מגרמניה[2]. סבתו היא אלס בנדהיים. אייזנברג התחנך בבתי ספר יהודיים אורתודוקסים ולאחר סיום לימודי התיכון בניו יורק, הגיע ללמוד בישיבת הר עציון שבאלון שבות. לאחר כשנתיים חזר לארצות הברית והמשיך את לימודיו לתואר ראשון במדעי המדינה בישיבה יוניברסיטי. עם סיום לימודיו בשנת 1993 החל לעבוד כיועץ בחברת הייעוץ הפוליטי Marttila & Kiley. באותה השנה עלו ארצה אייזנברג ואשתו יפה והתיישבו בירושלים.
בשנת 1995 התמנה לנציג בנק ההשקעות מונטגומרי סקיוריטיס בישראל. בד בבד, הצטרף לבנק ההשקעות ג׳רוזלם גלובל בניהולו של שלמה קאליש, שם כיהן כסגן הנשיא לענייני השקעות. במסגרת עבודתו בקרן הוביל אייזנברג, בין היתר, את ההשקעה בחברת פיקצ'ר ויז'ן[3] אשר בסוף שנות התשעים נמכרה לקודאק בשתי פעימות[4]. השקעותיו בקרן כללו גם את חברת פאואר דיזיין, Creo, גלילאו ו-QXL .
בין השנים 1997-2005 כיהן כשותף בקרן הון הסיכון Israel Seed Partners במסגרת עבודתו השקיע בין היתר בחברת Shopping.com[5], אשר הונפקה בשנת 2004 ונרכשה לאחר מכן על ידי איביי[6][7], ו-Answers.com אשר הונפקה בשנת 2004[8].
בשנת 2005 הצטרף אייזנברג כשותף מנהל לקרן הון הסיכון בנצ'מרק קפיטל (Benchmark Capital) ונתמנה לנציג הקרן בישראל[9]. השקעותיו בבנצ'מרק כוללות את Finjan Holdings (הונפקה בשנת 2014) Gigya (נרכשה בשנת 2017 על ידי חברת סאפ[10]) Digital Fuel,Seeking Alpha (נרכשה ב-2011 על ידי VMware). כמו כן הוביל את הקרן להשקעות ב-Wix, הפלטפורמה המצליחה להקמת אתרי אינטרנט (הונפקה בשנת 2013) ו-WeWork. בשנת 2006 דורג במקום 39 ברשימת ״בעלי מגע הזהב של מידאס״ של מגזין פורבס העולמי[11] ובמקום ראשון ברשימת ״בעלי מגע הזהב של מידאס״ של מגזין פורבס הישראלי.
בשנת 2013 הקים את קרן הון הסיכון אלף[12] בשותפות עם אדן שוחט, המנהלת (נכון ל-2023) כ-800 מיליון דולר ומתמקדת בהשקעות בסטארטאפים בשלבים מוקדמים. אלף הוקמה במטרה להשקיע בחברות סטארט-אפ ישראליות מבטיחות ולהצמיח חברות גדולות מישראל. באפריל 2016, הודיעה הקרן על הצטרפות אהרון רוזנסון[13] כשותף שלישי. כחצי שנה לאחר מכן, הושלם גיוס של 180 מיליון שקל לצורך הקמתה של קרן שנייה חדשה (Aleph II)[14]. השקעותיה של הקרן כוללות את windward, Nexar, Lemonade, Anodot ו-WeWork.
אייזנברג מכהן כחבר בדירקטוריון של ישיבת ההסדר הר עציון ויו"ר השומר החדש[15], תנועה חברתית חינוכית וציונית שהוקמה בשנת 2007 על ידי מתנדבים כדי לשמור על אדמות המדינה תוך סיוע והעצמת החקלאים וגורמי האכיפה, לצד חיבור אזרחים וצעירים לאדמה, לאהבת הארץ ולזהות ציונית. בעבר כיהן כדירקטור בסנונית, מלכ"ר הפועל למען הטמעת טכנולוגיות בבתי הספר היסודיים בישראל וכחבר במועצת החינוך של עיריית ירושלים.
אייזנברג פעיל בתחום עידוד העלייה לארץ ישראל. בשנת 2017, במסגרת עבודתו בקרן אלף, יזם והקים סמינר שמטרתו ללמד עולים חדשים כיצד להשתלב בעולם ההייטק הישראלי באמצעות תוכן ושיווק ולעזור להם למצוא תעסוקה בחברות מובילות בישראל[16]. כמו כן, אייזנברג מרצה לעיתים קרובות בפני משלחות המגיעות לישראל על נושאים כגון ציונות, אומת הסטארט אפ, כלכלת ישראל וכדומה. מלבד זאת, אייזנברג מרצה במוסדות כלכליים[17] ואקדמיים, בכנסים ובוועידות.
לפי אייזנברג, עם הקמת מדינת ישראל נהנתה הכלכלה הישראלית מהתכונות שרכשו היהודים דווקא בגלל שנות הגלות הארוכות: יזמות, יצירתיות ותעוזה. מאידך, השאיפה של מנהיגי המדינה להיות "עם ככל העמים" הובילה למדיניות כלכלית שהתבטאה בעודף בירוקרטיה וריכוזיות, גרמה לבינוניות וצימצמה את היתרונות הטבעיים האלו[2].
אייזנברג סבור שהישראלים מתייחדים ב"חדשנות, גמישות מחשבתית, יכולת אלתור, כושר ההמצאה ואוריינות גבוהה" (כפי שמוכיחה העובדה שישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בתחום חברות ההזנק) וכי תכונות אלו הפכו לחשובות במיוחד בכלכלה של המאה ה-21. לצד זאת הוא מתריע מפני מצב בו "תפיסה הסתדרותית" שמקדשת את ה"קביעות", משמרת מפעלים שאינם רווחיים ומונעת פיטורי עובדים שאינם תורמים, תפגע בצמיחה וביכולת התחרות של ישראל[2].
בנוסף סבור אייזנברג שמדיניות הקצבאות בישראל גורמת למלכודת הרווחה וקורא להחליף את שירות התעסוקה בתמריצים שיעודדו יזמות בתחום העסקה[2].
בשנת 2005 החל אייזנברג לפרסם בלוג אינטרנטי[18]. הנושאים עליו הוא כותב כוללים פוליטיקה, טכנולוגיה, יהדות, ציונות, מקרו כלכלה, השקעות יזמות וכמובן חוויותיו כאב לשמונה ילדים ושתי נכדות. לפני כשנתיים, העביר את הבלוג לפלפטפורמה של Medium. במסגרת הבלוג, אייזנברג פרסם סדרה בת שלוש כתבות[19] אשר מתרכזות בקשיים, הכשלים והאתגרים של זירת היזמות וההיי טק הישראלית וכן של הממשלה הישראלית[20]. מאמריו עוררו הדים רבים ונחשבים כמכוננים בתעשיית ההייטק הישראלית. מלבד הבלוג, אייזנברג כותב לעיתים קרובות עבור אמצעי תקשורת בישראל כגון "דה מרקר[21]״, "גלובס", ״כאן״ ו״השילוח"[2].
ספריו:
ממאמריו:
קישורים באנגלית:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.