Remove ads
"תג מחיר" הוא כינוי לפעולות טרור, אלימוּת וונדליזם של פעילי ימין רדיקלי ישראלים[1][2]. פעולות אלו, שבהן הופיע הביטוי "תג מחיר" בגרפיטי, החלו במהלך 2008, במסגרתן מבוצעות פעולות אלימות נגד פלסטינים ורכושם (כדוגמת יידוי אבנים, פגיעה במסגדים, שרפת שדות ומטעים והשחתת רכוש), הצתות ופעולות הפוגעות ברכוש השייך למשטרת ישראל או צה"ל (בעיקר כלי רכב ולפעמים בסיסים), ובכמה מקרים איום וגרימת נזק לפעילי שמאל ישראלים, לערבים ישראלים[3] או לגורמים נוצרים.
פעולות אלו מבוצעות בדרך כלל בעקבות פיגועי טרור נגד יהודים[4], בתגובה להריסת מבנים בלתי מורשים במאחזים על ידי משטרת ישראל או צה"ל, ובעקבות מעצרים מנהליים וצווי הרחקה כנגד פעילי נוער הגבעות[5][6]. קיימים גם אירועים שבהן נטען כי הם אירועי תג מחיר אבל בדיעבד התברר כי הם ניסיונות זיוף של פלסטינים או תאונות ואסונות שהוצגו כפעולות תג מחיר לצרכים פוליטיים.
Remove ads
הביטוי "תג מחיר" נטבע לראשונה בסביבות יולי 2008, לאחר עימותים של קבוצות מתנחלים עם פלסטינים וכוחות צה"ל על רקע פינוי מבנה מגורים במאחז עדי עד. הביטוי נטבע בתחילה ככינוי לפעולות מחאה נגד הריסת בתים בהתנחלויות ובמאחזים, ובהן חסימות כבישים (שאינן חוקיות) ופעולות אחרות (שאינן בהכרח לא חוקיות)[7]. בתקופה זו הועלתה הערכה שבסוגים השונים של פעולות "תג מחיר" לקחו חלק בין כמה מאות עד לכ-3,000 איש, הפועלים לרוב כבודדים או בקבוצות קטנות[8]. בהמשך נזנח השימוש בביטוי למשמעות זו, וכיום הכוונה במשמעות הרווחת היא למעשי ונדליזם ופעולות אלימות, בעיקר נגד ערבים ולעיתים אף נגד הצבא.
לקראת סוף שנת 2009, עם החלטת ממשלת ישראל על הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, נרשמו כמה חשדות לפעולות תג מחיר כנגד פלסטינים על רקע החלטה זו[9], וחשד להצתת שטיח במסגד בכפר יאסוף[10]. עם זאת, ב-2009 חלה ירידה בהיקף התופעה ביחס לשנים קודמות[11]. ב־2010 חלה עלייה חדה במספר האירועים שנחשדו כתג מחיר, ובדו"ח סיכום משטרתי נכתב כי פעולות תג מחיר הפכו לפעולות חשאיות מבעבר[12]. ב־2011 פורסם כי לפי ניתוח השב"כ, פעילותם של מבצעי "תג מחיר" שינתה את אופייה מפעילות ספונטנית לפעילות מתוכננת, תוך שמירה על חשאיות ואיסוף מודיעין[13].
דו"ח משרד האו"ם לתיאום העניינים הומניטריים (OCHA) מינואר 2010, העלה חשש כי רבע מיליון פלסטינים המתגוררים ב-86 יישובים יהיו חשופים לפעולות תג מחיר, אם תתחיל ישראל בפינוי מאחזים בגדה המערבית[14].
בדצמבר 2011 פרצו פעילי ימין לבסיס חטיבת אפרים בסמוך לקדומים, הבעירו צמיגים (אנ'), יידו אבנים וגרמו לנזקים לרכוש במקום. כמה מהם תקפו את רכבו של מח"ט אפרים, אל"ם רן כהנא, ופצעו אותו ואת סגנו באופן קל מאוד. פעולות אלו נעשו בעקבות הכנות לפינוי מאחז באותו לילה. בעקבות האירועים עצרה המשטרה מספר צעירים שגרו בשכונת קריית משה בירושלים, לאחר שקיבלו צווי הרחקה ונאסר עליהם להיכנס לשטחי יהודה ושומרון, בחשד שאספו מידע אודות הכנות כוחות צה"ל לפינוי מאחזים וארגנו פעולות תג מחיר ופעולות מחאה נוספות.
החל מראשית 2012 אירעו מספר אירועים הנחשדים להיות תג מחיר כנגד כנסיות ומנזרים נוצריים, בהם הכנסייה היוונית בעמק המצלבה ומנזר השתקנים. האירועים כללו ריסוס כתובות גרפיטי עם המילים 'תג מחיר' ובגנות הנצרות, גרימת נזק למבנים וניקוב צמיגיהן של מכוניות שחנו בסמוך.[15][16]
בעקבות מעצרים מנהליים וצווי הרחקה מנהליים מיו"ש שחולקו לפעילי נוער הגבעות בין קיץ 2015 ל-2017 בוצעו פעולות תג מחיר שבהן רוססו כתובות המכילות את המילה "מנהלי" (כגון "תג מחיר מנהלי").
בראשית שנת 2019 דווח כי במהלך השנה הקודמת גדל פי שלושה מספר הפעולות של אלימות יהודים על רקע לאומני ביהודה ושומרון[17].
המהומות בחווארה
ערך מורחב – המהומות בחווארה
ב-26 בפברואר 2023, לאחר שמחבל פלסטיני תושב שכם רצח שני יהודים בחווארה, נכנסו עשרות פעילי ימין קיצוני מהאזור לחווארה ולכפר הסמוך זעתרה, ושרפו בתים מאוכלסים וכלי רכב. כוחות הביטחון חילצו משפחות מבתים בוערים אך לא פעלו להפסקת התקיפה. בכפר זעתרה נורה ונהרג תושב, אולם לא הוברר האם היורים היו התוקפים או כוחות הצבא שאבטחו אותם, לא נערכה חקירה לברור נסיבות הירי.
נתונים
להלן נתונים אודות תקריות המוגדרות כ"פשיעה לאומנית" על ידי מערכת הביטחון — כלומר, יהודים המבצעים מעשי אלימות ופגיעה ברכוש של פלסטינים[18].
Remove ads
כנגד מבצעי פעולות 'תג מחיר' פועלים מספר גופים: משטרת מחוז יהודה ושומרון, המחלקה היהודית בשב"כ וכוחות צה"ל. ב־2011 הוקם כוח משימה לטיפול בנושא, המורכב מכוחות יס"מ ומפלוגת מג"ב[22].
הניסיונות לעצור את מבצעי פעולות "תג מחיר" ולהעמידם לדין נתקלים בקשיים. עד לאוקטובר 2010, נפתחו 97 חקירות שהסתיימו ללא כתבי אישום[23]. על אף הערכת השב"כ כי זהות המבצעים ידועה, לא בוססה תשתית ראייתית לצורך העמדתם לדין[24]. תא"ל ניצן אלון, (מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון עד 2011) אמר בסיום תפקידו כי פעולות תג מחיר המבוצעות על ידי מיעוט קיצוני עלולות להוביל להסלמה במצב הביטחוני ביהודה ושומרון. הוא ציין גם כי מערכת הביטחון לא הצליחה די הצורך במניעה התופעה ומעצר המבצעים[25].
פעילות המשטרה כנגד מבצעי פעולות תג מחיר נתקלה בקשיים גם בשל הקושי להגיע במהירות למסגדים שהוצתו בשטחים באחריות הרשות הפלסטינית. חשודים שנחקרו בחשד לביצוע פעולות תג מחיר ניצלו בחקירתם את זכות השתיקה. דבר זה הוביל לכך שלא הוגשו כתבי אישום כנגד חשודים במספר פעולות תג מחיר, על אף שממצאי DNA שלהם התגלו בזירות האירועים[22].
על פי הערכות גורמי החוק, מבצעי הפעולות באים ברובם מחוץ ליהודה ושומרון, בגילאי 12 עד 23, הפועלים בקבוצות קטנות עצמאיות, ללא יד מכוונת. מבצעי הפעילות השתמשו במידור על מנת להסתיר את פעולותיהם.
במהלך 2011 החלה משטרת ישראל בביצוע פעולות התקפיות שונות בניסיון ללכוד את המבצעים. כוחות החלו בביצוע מעקב אחר חשודים בפעילות ומארבים הוצבו בסמוך ליעדים שבהם הם עלולים לפעול. צווי הרחקה מנהליים משטח יהודה ושומרון הופעלו כנגד 41 פעילים (בהם 12 מתושבי יצהר) שכלפיהם הצטבר מידע מודיעיני כי הם ממבצעי הפעולות (זאת בהתבסס על השלטון הצבאי החל על יהודה ושומרון, המאפשר לאלוף הפיקוד להוציא צווים אלו). פעולות אלו הובילו, לדברי מפקד משטרת מחוז ש"י, ניצב עמוס יעקב, לירידה משמעותית במספר אירועי תג מחיר במהלך 2012, בהשוואה ל־2011[22]. בפברואר 2012 הודיעה משטרת מחוז ש"י על הקמת יחידה חדשה למלחמה בפשיעה לאומנית של יהודים כנגד ערבים[26].
משטרת ישראל דיווחה שבמשך תקופה של כשנה וחצי, מתחילת 2012, נפתחו 788 תיקי "תג מחיר", נעצרו 276 חשודים והוגשו 154 כתבי אישום[27]. באפריל 2014 העריכה מחלקת המדינה של ארצות הברית, בהיסמכה על דיווחים של סוכנויות או"ם וארגונים חוץ-ממשלתיים, כי במהלך שנת 2013 בוצעו כ-400 אירועי תג מחיר[28].
בעקבות פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי ערכו ישראלים פעולות נקם של פגיעה ברכוש ביישובים פלסטיניים בשומרון. בעקבות אירועים אלה פרסמו ב-24 ביוני 2023 הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר ומפכ"ל המשטרה קובי שבתאי הודעה משותפת שתחילתה: "בימים האחרונים מתבצעות בשטחי יהודה ושומרון תקיפות אלימות של אזרחים ישראלים נגד פלסטינים חפים מפשע. המתקפות הללו נוגדות כל ערך מוסרי ויהודי והן גם טרור לאומני לכל דבר, ואנו מחויבים להילחם בהן"[29].
הרשעות על פי חוק המאבק בטרור
בינואר 2012 אמר ראש השב"כ יורם כהן כי השב"כ מתייחס לפעילי תג מחיר כארגון טרור מבחינת נוהלי עבודתו[30].
ב-2013 פסק בית המשפט שריסוס גרפיטי לאומני אינו מהווה "תג מחיר"[31].
ביוני 2013 הסמיך הקבינט המדיני-ביטחוני את שר הביטחון להכריז על פעילי "תג מחיר" כ"התאחדות בלתי מותרת"[32], זאת לאחר שראש השב"כ, השר לביטחון פנים, ושרת המשפטים המליצו להכריז על פעילי "תג מחיר" כארגון טרור[33] והפרקליטות פקפקה בתועלת המעשית של צעד זה[34].
בנובמבר 2014 הורשעו בהסדר טיעון שני תושבי חוות גלעד בהצתת כלי רכב בפרעתא[35].
בפברואר 2016 הורשע משה חיים אורבך בעבירות של מעשה המרדה, החזקת פרסום המסית לאלימות או לטרור והחזקת פרסום גזעני, לאחר שנתפס ברשותו מסמך, שכותרתו "מלכות הזדון", הקורא לפעולות "תג מחיר" באוכלוסייה הערבית[36]. נגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי[37].
לאחר שנחקק חוק המאבק בטרור ביוני 2016, נעשה בו שימוש במשפטיהם של נאשמים בפעולות "תג מחיר", וקבוצות מנוער הגבעות שביצעו מעשים אלה הוגדרו כארגון טרור.
במרץ 2018 נגזרו עונשי מאסר של שנתיים וחצי עד חמש שנים על שלושה נאשמים שהורשעו בפעולות "תג מחיר", ובהן עבירות של חברות בארגון טרור, הצתה, תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, חבלה בכוונה מחמירה, השחתת פני מקרקעין ממניע גזעני[38]. מורשעים אלה ושני מורשעים נוספים ערערו לבית המשפט העליון, אך זה דחה את ערעורם (פרט למורשע אחד שקיבל הקלה בעונשו). בפסק הדין נקבע כי מעשיהם של שניים מהמערערים "מהווים מעשי טרור במסגרת ארגון טרור, הן לפי ההגדרות הרחבות של פקודת מניעת טרור והן לפי ההגדרות הממוקדות של חוק המאבק בטרור"[39].
במשפטו של הקטין א' מפרשת הפיגוע בדומא נקבע כי קבוצה אלימה מנוער הגבעות היא ארגון טרור. על פי עדותו של א' המתוארת בפסק הדין, הוא היה שייך לקבוצה ובה כ-100 חברים מ"נוער הגבעות" המבצעים פעולות "תג מחיר" ביישובים פלסטיניים, בהן פעולות תקיפה, גניבה והצתת מבנים ורכבים באופן העלול להביא לפגיעה בגוף ובנפש. הנאשם הבהיר כי מטרתה של הפעילות האלימה היא לערער את הסדר והביטחון הציבורי. בין החברים בקבוצה נמנו גם רוצחי מוחמד אבו ח'דיר ומציתי כנסיית הלחם והדגים. לדברי השופטים, קבוצה זו עונה על ההגדרות של ארגון טרור, ודבריו של א' מוכיחים מעבר לספק סביר כי יש להרשיעו בעבירה של חברות בארגון טרור, לפי הגדרתו בחוק המאבק בטרור[40].
א' ביקש לערער על הרשעתו בחברות בארגון טרור, אך ערעורו נדחה. בנימוקים לדחייה כתב השופט יוסף אלרון: "דפוסי הפעילות של המערער וחבריו זהים לאלו של ארגוני טרור אחרים, המבקשים לקדם סדר מדיני וחברתי חדש בהתאם להשקפת עולמם, תוך ביצוע פעולות אלימות כלפי הציבור."[41]
תגובה מצד ממשלות זרות
- ערך מורחב – עיצומים בין-לאומיים בעקבות אלימות מתנחלים (2024)
פעולות תג מחיר עוררו גם תגובה בינלאומית מצד ממשלות זרות. ב-1 בפברואר 2024 הוציא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן צו נשיאותי שהגדיר את הדבר כאיום על היציבות במזרח התיכון ועל האינטרסים הלאומיים של ארצו. הצו הטיל עיצומים שאסרו על כניסתם של מתנחלים שהשתתפו בפעולות תג מחיר לתחומי ארצות הברית וכן הטיל מגבלות על חשבונות הבנק של אותם מתנחלים. בהמשך הצטרפו לעיצומים גם ממשלות קנדה, צרפת, בריטניה, ניו זילנד ועוד מדינות באיחוד האירופי, שהגבילו את כניסת המתנחלים שהוכללו בעיצומים לתחומ. חלק מהמדינות אף הטילו עיצומים כלכליים.
בחודשים מרץ עד מאי 2024 הורחבו העיצומים למתנחלים נוספים, שלטענת מטילי העיצומים, השתתפו גם הם בפעולות תג מחיר וכן על מספר חוות חקלאיות מהן יצאו המתנחלים.
Remove ads
אחד המניעים לפעולות תג מחיר הוא רצון להרתיע את ממשלת ישראל מפעולות כנגד ציבור המתנחלים, כדוגמת פינוי מאחזים והריסת בנייה בלתי חוקית. איתי זר מחוות גלעד צוטט אומר לכתב עיתונות: "בכל פעם שיתבצע פינוי כלשהו... - נגיב"[42]. במאמר שפרסם זר במאי 2010 כתב כי חסימת כבישים במטרה לשבש את הפעילות הסדירה של כוחות הביטחון ולמנוע הריסת בתים היא פעילות מחאה לגיטימית. עם זאת, הוא קרא "להתנער ממעשים שוליים ולא נשלטים" ואמר כי הוא "נגד תג מחיר"[43].
מניע נוסף לפעולות תג מחיר הוא רצון להרתיע פלסטינים מפגיעה ביהודים ובחיילי צה"ל.
מניע אחר הוא התססת האוכלוסייה הערבית והפלסטינית, במטרה לאלץ את גורמי הביטחון והאכיפה להפנות משאבים מרובים לשמירת הסדר הציבורי במדינה ובאזור[44].
לפי נדב שרגאי, למבצעים "תפישת עולם פשטנית". לדבריו, "הנוער שנוטל בה חלק רואה ברב יצחק גינזבורג, נשיא ישיבת עוד יוסף חי שביצהר, ברב דוד דודקביץ, רבה של יצהר, וברב יצחק שפירא, אף הוא מיצהר את מוריו הרוחניים"[45]. עם זאת, בפברואר 2010 צוטט הרב גינזבורג ב"גלי צה"ל" כמי שקורא להימנע מפעולות אלימות כנגד הפלסטינים[46] הרב דודקביץ' הביע גם הוא הסתייגות מפעולות תג מחיר[47]. באפריל 2014 נשא הרב גינזבורג דרשה ביצהר הכוללת התייחסות שממשילה את מעשי תג מחיר להשתוללות העובר בתהליך הלידה. הנמשל הוא תהליך הלידה שעובר הנוער ביצהר. הם נולדים מתוך הציונות הדתית, המאמינה במדינה, אל עבר תהליך גאולי שבו הקב"ה נמצא מעל המדינה. הרב קרא להתבגר, ולעלות שלב לשימוש בכח הדיבור[48][49]. כמה ימים לאחר מכן הבהיר כי הוא מתנגד לפגיעה בחיילי צה"ל[50].
Remove ads
על רקע הסיקור התקשורתי לפעולות תג מחיר ביהודה ושומרון, נעשו ניסיונות להסוות מעשי אלימות שונים תחת פעולות תג מחיר. כך למשל תכננו עבריינים להציג רצח אימאם ביפו כפעולת "תג מחיר", רצח שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל[51][52]. במרץ 2012 הודו נערים ערבים מבית זרזיר בגרימת נזק ובריסוס כתובות "מוות לערבים" על קירות בית ספרם לצורך פרובוקציה[53].
בכמה מקרים הראו המתנחלים צילומים בהם לטענתם נראים פלסטינים כורתים עצי זית, למטרת זיוף של פעולת תג מחיר[54][55].
ב-12 בנובמבר 2014 נשרף מסגד באל מועייר סמוך לרמאללה. פלסטינים טענו שמדובר בהצתה שביצעו פעילי ימין קיצוני במסגרת פעולות "תג מחיר". התקרית גררה גינויים לישראל בתוך ישראל ומחוצה לה. חוקרי שריפות בדקו את העניין ובדו"ח שפרסמו ב-11 בדצמבר 2014 קבעו שלא מדובר בהצתה אלא בשרפה שנוצרה עקב קצר חשמלי בתנור ספירלה שגרם לשרפת המבנה. כמו כן קבע הדו"ח שפלסטינים ניסו לשבש ראיות בזירת האירוע על מנת ליצור את הרושם הכוזב שמדובר בהצתה[56].
ב-3 באוקטובר 2015 הפיצו הפלסטינים דיווח לפי מתנחל ישראלי ירה בילד פלסטיני בן 6 בקלקיליה. על פי גרסת צה"ל הילד נפצע בעת ששיחק בנשק חם עם חבריו[57].
בראשית 2016 התלונן פלסטיני כי ביתו הוצת בפעולת 'תג מחיר' על ידי ישראלים, אך חקירת משטרה העלתה סתירות וספקות בעדויות, ולבסוף הוגש כנגד המתלונן כתב אישום בחשד לשיבוש חקירה ומסירת ידיעה כוזבת[58].
במאי 2018 טען ארגון "חננו" שהמשטרה הפעילה סוכן אשר שידל קטין לבצע פעולות תג מחיר. לפי המשטרה מדובר באסיר המרצה עונש מאסר בגין מעורבות באירוע תג מחיר, שלא שימש מעולם כסוכן משטרתי[59].
Remove ads
ההתייחסות הציבורית ל"תג מחיר" היא ברובה של גינוי ברור.
אישים רבים משני קצות הקשת הפוליטית בישראל גינו את מבצעי "תג מחיר", בהם נשיא מדינת ישראל שמעון פרס[60], ראש הממשלה בנימין נתניהו[61], יושב ראש הכנסת, רובי ריבלין, שאמר: "בשנים האחרונות אנו רואים פגיעה ברכוש ערבי בתופעה המכונה 'תג מחיר' שמהווה טרור ולא יותר. זה טרור יהודי, אין לכנותו בשם אחר"[62], יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני[63]. וחבר הכנסת ניצן הורוביץ[60].
יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, אמר על הצתת מסגד בבורקה כי הפעולה היא הכרזת מלחמה של המתנחלים על הפלסטינים, וקרא להתערבות של הקהילה הבינלאומית[64].
מנהיגי המתנחלים גינו את פעולות תג מחיר. בין המגנים יושב ראש מועצת יש"ע דני דיין[9], חבר הכנסת לשעבר אליקים העצני[65], פנחס ולרשטיין[66].
בדצמבר 2011 הוקם ארגון בשם "תג מאיר" היוצא נגד פשעי שנאה שמבצעים יהודים בישראל נגד מי שאינם יהודים, ובפרט אירועי תג מחיר.
רבני הציונות הדתית גינו או הביעו הסתייגות מפעולות "תג מחיר"; הן מסיבות מוסריות של פגיעה בחפים מפשע, הן מסיבות הלכתיות של "איסור גזל הגוי" והן מסיבות מעשיות של החלשת התמיכה במאבק וסיכון מפעל ההתנחלות[45] וכן בשל שהטיפול בסכסוך הערבי בישראל אינו מסור לידיהם של יחידים אלא מסור כולו לשיקול דעתה של המדינה וצבאה שהם נציגי הציבור[67]. בין המגנים הרבנים יובל שרלו[68], חיים דרוקמן[69], נחום אליעזר רבינוביץ[70], זלמן ברוך מלמד[71], שלמה אבינר[72], מנחם פרומן[73], חנן פורת[74], אלחנן בן נון[75], בני לאו[76], שמואל ריינר[77], חיים נבון[78] ויעקב פילבר[67]. ב-2014 פורסמה קריאה של מאה רבנים מהציונות הדתית נגד מעשים אלו.[79]
מספר אישי ציבור התבטאו באופן שפורש לעיתים כתמיכה ב"תג מחיר" או בפגיעה בפלסטינים. הרב יצחק שפירא קרא לנקוט בדרך תגובה של "ערבות הדדית", והסביר כי "כשנפגע מישהו במקום אחד צריכה להיות תגובה בכל מקום"[80]. דברים דומים אמרה גם דניאלה וייס ביולי 2008[81]. וייס סוברת כי "תג מחיר" הומצא על ידי גורמי ממשל ישראלים כדי לפגוע בתדמית של ההתיישבות ביהודה ושומרון, ואמרה כי "תג המחיר" היחיד שמקובל עליה, הוא הקמת מאחז וגבעה חדשה במקום כל מאחז וגבעה שמפונים[82]. הרב אליעזר מלמד כתב בנובמבר 2008 בטורו בעיתון "בשבע", כי מדיניות זו התבררה כ"יעילה ביותר"[83]. בהזדמנות אחרת הסביר כי הביע תמיכה בהפגנות רחבות היקף על ידי ועדי המתיישבים בצמתים, שנועדו להעסיק כוחות צבא רבים ככל האפשר, אך מעולם לא הביע תמיכה בפגיעה של אנשים פרטיים בערבים או ברכושם[84]. לאחר רצח משפחת פוגל באיתמר כתב: "איננו שואפים לנקם פרטי, אלא לנקמה ממלכתית שצה"ל וכל מערכות השלטון יובילו"[85].
יו"ר ועדת החוץ והביטחון צבי האוזר טוען שכאשר מציגים את הנתונים על פעולות תג מחיר, בכדי להעמיד את הפרופורציות יש לציין את אירועי הפרות הסדר מהצד הערבי אשר עומדים על כ-3000 אירועים בשנה[86].
Remove ads
תחקיר, שפורסם ב"ידיעות אחרונות" ב-2012[87] (והורחב על ידי ארגון מולד[88]), מצביע על קשר בין פעולות "תג מחיר" לבין הנהגת המתנחלים ביהודה ושומרון וטוען שההתייחסות למבצעי פעולות אלו כ"עשבים שוטים" ו"פעולות של בודדים" מטעה מאחר שקיים מנגנון מאורגן שיוזם ומנהל פעולות אלו.
התחקיר מצביע על הנקודות הבאות:
- מטרת "תג מחיר" הוא ליצור זיקה תודעתית בין מה שהמתנחלים תופסים כפגיעה במפעל ההתנחלויות לבין "ענישת" הפוגעים (כוחות הביטחון הישראלים ו\או תושבים הפלסטינים) וזאת כדי להרתיע מפגיעות כאלו בעתיד
- מאחורי חלק מפעולות "תג מחיר" עומדות עמותות מתיישבים (כמו ועד מתיישבי השומרון ו"ועד מתיישבי בנימין") שתקציבן מגיע מהמועצות האזוריות ביהודה ושומרון שרוב תקציבן מגיע מהמדינה (כמענקים וכתקציבי איזון). כשעל אף תלותן הכספית במועצות טוענים ראשי העמותות שהן עצמאיות[89]
- הטקטיקה, אותה יזמו ראשי ועדי המתיישבים, הייתה שבמקרים של פינוי מאחזים או הריסת בתים, ליזום מספר רב של אירועים ביטחוניים במקומות שונים ביהודה ושומרון הדורשים תשומת לב של צה"ל והמשטרה[90]
- גישה זו של מאבק הוצגה במנשר בשם "ערבות הדדית כמפתח לניצחון" שפרסמו ביוני 2008 ועדי המתיישבים יחד עם מטה "חומש תחילה"[91]. במנשר הוסבר שהדרך הקודמת, בה הגיעו מתנחלים למאחז המפונה עצמו כדי למנוע את פינויו, לא צלחה בגלל הפעולה המהירה של הכוחות המפנים
- מטרת ריבוי אירועים אלו היא לגרום לפיצול של כוחות הביטחון ולמנוע ריכוז כוחות שיכול להתמודד עם התנגדות מתנחלים לפירוק ופינוי מאחזים וכן להציב משוואה שכל כוונה לפינוי מתנחלים תענה ב"הבערת השטח"[92]
הגיע הזמן לשנות את צורת המאבק! במקום לרכז את המאבק לנקודת המאחז בלבד, יש לפזר אותו על פני נקודות רבות ככל הניתן... חסימה של מספר צמתים, בניית מאחזים וטיולים של בני נוער במקומות לא שגרתיים בו זמנית, תגרום לעומס אדיר על כוחות ההרס ליצירת מאבק רב גזרות, חוסר שליטה של השלטון על הנעשה ובטווח רחוק הבנה שפעולות כאלו בלתי אפשריות
— תחקיר מולד 2012[88]
- השיטה בה נקטה הנהגת המתנחלים כדי ליצור עומס הייתה על ידי קריאה, ברשתות חברתיות, למתנחלים ביישובים שונים לצאת וליצור פרובוקציות ברחבי יהודה ושומרון (כמו פגיעה בפלסטינים, שריפת שדות, חסימת צמתים, הוצאת טיולים לשטחי סכסוך ועוד)
- שיטה זו הופצה על ידי פרסומים ועלונים, מטעם הוועדים, בהם נכתבו מאמרי תמיכה ועידוד למהלכים של פעולות תג מחיר והפרות חוק (כולל הפרעה לכוחות הביטחון במילוי תפקידם)[88]
- במספר מקרים החליפו ועדי המתיישבים את המונח "תג מחיר" במונח "ערבות הדדית" אבל התחקיר מצביע על משמעות זהה[93]
- כדי לייעל את ההתנגדות פעלו המתנחלים לחשוף ולהפיץ את תוכניות מערכת הביטחון לפינוי מאחזים ולהיערך מבעוד מועד. נטען שהמתנחלים הפעילו "חמ"ל מאחזים" ואספו והפיצו מידע על תנועת כוחות צה"ל ובנוסף הפעילו "סוסים טרויאנים" בתוך מערכות הביטחון כדי לאסוף מידע נוסף[94][95][96]
ב-2012, עם היוודע כוונת "ידיעות אחרונות" לפרסם את התחקיר, תבעו ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון (בני קצובר, גרשון מסיקה ואיציק שדמי) מהעיתון לפרסם התנצלות וכן לשלם פיצוי כספי של מיליון ש"ח אך העיתון דחה את התביעה[97][98].
ב-2013, בעקבות פרסום התחקיר, פורסם שהמועצה האזורית שומרון וראש המועצה גרשון מסיקה הגישו תביעת לשון הרע נגד "ידיעות אחרונות" בע"מ, עורך התחקיר, העיתונאי שחר גינוסר, ועורך העיתון רון ירון על פרסום התחקיר[99]. העיתון הגיב לתביעה בטענה שזו תביעת השתקה. במהלך אותה שנה משכו התובעים את תביעתם, עוד לפני תחילת הדיונים, לאחר שהגיעו להסדר פשרה במסגרת גישור.
ב-2014, עם סיום עונת המסיק ביהודה ושומרון, שהתאפיינה באירועים אלימים, פרסם האו"ם דו"ח ביקורת על הגידול בפעולות "תג מחיר" ופגיעות של מתנחלים בפלסטינים שעסקו במסיק. יו"ר מועצת גרשון מסיקה כינה דו"ח זה "עלילת דם". בעקבות אמירה זו פורסמה בידיעות אחרונות כתבה נוספת (של אותו עיתונאי) הדנה, שוב, בקשר בין פעולות "תג מחיר" לבין הנהגת המתנחלים[100].
ב-2020 התקיים דיון בבית המשפט בתביעה של ראש ועד מתיישבי השומרון בני קצובר נגד קשת 12 ותוכנית הסאטירה ארץ נהדרת לאחר שבאחד ממערכוניה נקשר שמו לאירועי "תג מחיר". התביעה נדחתה וקצובר חויב בהוצאות משפט[101].
Remove ads
עם הזמן התרחב השימוש במונח "תג מחיר" באופן מושאל, ונעשה בו שימוש באמצעי התקשורת לתיאור כללי של פעולות מחאה אלימות, גם אם לא נעשו למטרת הצבת "תג מחיר" והרתעה[102][103][104], ואף לפעולות אלימות אשר מבוצעות בידי ערבים; כגון הצתת בתי כנסת[105], חילול קברים יהודיים[106], עקירת מטעים[107], וכתיבת כתובות נאצה נגד יהודים[108][109].
- חיים לוינסון, לילה לבן עם נוער הגבעות, המתנחלים מעלים הילוך - מארב אבנים לג'יפ צה"ל, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2009
- חיים לוינסון, תג מחיר: כך מבצעים המתנחלים נקמה בפלסטינים, באתר הארץ, 27 בינואר 2010
- עמיחי אתאלי, "תג מחיר": מתנחלים הציתו שדות ויידו אבנים, באתר nrg, 1 בספטמבר 2010
- גדי גבריהו, החזון התגשם: מסמך ההוראות ל"תג מחיר", באתר ynet, 11 באוקטובר 2011
- רועי שרון, תחקיר תוכנית הטלוויזיה "המקור" אודות תג מחיר, נענע10
- יהושע בריינר, כך פיצחו "שייקה" ו"גורדון" את הימין הקיצוני, באתר וואלה, 6 בפברואר 2014
- מיכאל יעקובסון, קוד הפעולה של "תג מחיר", באתר אורבנולוגיה, 6 באוגוסט 2014.
- אבי קליין, תג מחיר, קריצה ועצימת עין, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 ביולי 2017
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads