למלא את החלל

למלא את החלל
	כרזת הסרט
	כרזת הסרט
בימוי	רמה בורשטין
הופק בידי	אסף אמיר ונורמה הפקות
תסריט	רמה בורשטין
עריכה	שרון אלוביק
שחקנים ראשיים	הדס ירון ; חיים שריר ; עירית שלג ; יפתח קליין ; עידו סמואל ; רננה רז ; הילה פלדמן ; יעל טל
מוזיקה	איציק אזולאי
צילום	אסף סודרי
מדינה	ישראל
חברה מפיצה	Lucky Red Distribuzione
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	1 בספטמבר 2012 (פסטיבל ונציה)
משך הקרנה	90 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט דרמה
תקציב	3,200,000 ש"ח
הכנסות	11.2 מיליון ש"ח (ברוטו)
הכנסות באתר מוג'ו	fillthevoid
פרסים	פרס לשחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ונציה ; פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לצילום ; שבעה פרסי אופיר
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

למלא את החלל (הופץ באנגלית בשם: Fill the Void) הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויה של הבמאית החרדית רמה בורשטין העוסק בקהילה החרדית. הסרט זכה בשבעה פרסי אופיר בקטגוריות שונות בשנת 2012, יותר מכל סרט אחר באותה שנה, ביניהם בפרס לסרט הטוב ביותר^[2]. הסרט גם זיכה את הדס ירון בפרס השחקנית הטובה ביותר ב"פסטיבל ונציה", והיא הישראלית היחידה שזכתה עד כה בפרס זה.

עובדות מהירות בימוי, הופק בידי ...

סגירה

295,000 (כ-40%) מצופי הקולנוע בסרטים ישראלים בישראל בשנת 2012 רכשו כרטיס לסרט, ובכך הפכו אותו לסרט הישראלי הנצפה ביותר בישראל באותה שנה ולסרט הישראלי המרוויח ביותר באותה שנה^[1].

שירה מנדלמן (הדס ירון), בת למשפחה חרדית חסידית מכובדת, הגיעה לפרקה. היא בודקת בחשאי את השידוך המיועד לה, בחור בשם פנחס, שנחשב עילוי. פנחס מוצא חן בעיני שירה ובעיני בני משפחתה, וכל שנותר הוא לערוך מסיבת ווארט לקראת החתונה. אולם אז נפטרת אחותה הגדולה אסתר (רננה רז), ומותירה אחריה תינוק ואלמן צעיר, יוחאי (יפתח קליין).

כעת מופנים המאמצים לחיפוש שידוך ליוחאי, האלמן הטרי. מגיעה הצעת שידוך מבלגיה, אך חמותו (עירית שלג) חוששת כי אם חתנה יינשא לאישה שמתגוררת בחו"ל, הוא ירחיק ממנה את נכדהּ, מרדכי; לפיכך, היא מעוניינת לשדך בין בתהּ, שירה, ליוחאי. במקביל נרקמת מערכת יחסים עדינה, רגישה וכואבת בין יוחאי לבין שירה. שירה ניצבת בפני ההחלטה, האם לפעול לפי רצונה או למלא את רצונות בני משפחתה.

שירה - הדס ירון
יוחאי - יפתח קליין
רבקה - עירית שלג
אהרון - חיים שריר
דודה חנה - רזיה ישראלי
פרידה - הילה פלדמן
אסתר - רננה רז
שיפי - יעל טל
שטרייכר - מיכאל וייגל
יוסי - עידו סמואל
בלהה - נטע מורן
רבי - מלך טל

בורשטין שאפה ליצור יצירה שתשקף את חיי הקהילה החרדית מהמבט החרדי, ולא מהזווית החילונית כפי שהיא מוצגת לעיתים תכופות בקולנוע הישראלי^[3]. את ההשראה שאבה בורשטיין מהשתתפותה בחתונה אמיתית של בת למשפחת חסידי גור עם האלמן של אחותה המנוחה.

מתוך רצון להעלות את האמינות של הסרט, חלק מהניצבים ומאנשי הצוות המקצועי היו חרדים. בגלל נוכחותם של חרדים על הסט פעלה ההפקה תחת מגבלות שונות כגון הפרדה בין גברים לנשים. מתוך מטרה להכיר את הקהילה החרדית ערכו השחקנים סיורים בבני ברק, ביקרו אצל אדמו"רים, השתתפו בטישים, בחתונה חרדית והתארחו בביתה של בורשטין לארוחת ליל שבת.

על פי בורשטיין, בשלב מסוים היא שקלה להוציא את הסרט בלא שיישא את שמה או למשוך את ידיה ממנו, לאחר שהחיכוך עם העולם החילוני שדרש הסרט הקשה עליה, אולם המשיכה לאחר שהן הרב שאתו התייעצה והן בעלה עודדו אותה^[3].

הסרט התקבל לפסטיבל הקולנוע ירושלים, אך השתתפותו בפסטיבל בוטלה כדי שיוכל להשתתף בפסטיבל ונציה^[4], שבו נערכה הקרנת הבכורה שלו. כוכבת הסרט, השחקנית הדס ירון, זכתה בפסטיבל בפרס השחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט^[5].

הקרנת הבכורה של הסרט בישראל התקיימה בפסטיבל חיפה^[6]. כן הוקרן הסרט במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו (TIFF), ובאוקטובר 2012 במסגרת פסטיבל הסרטים של לונדון, שם זכה לשבחים רבים^[7].

הסרט יצא לאקרנים בישראל ב-18 באוקטובר 2012 והיה לסרט הישראלי הנצפה ביותר בשנה זו^[8]. בשנת 2012 צפו בסרט כ-295 אלף צופים (לשם השוואה, בשנת 2011 הסרט הנצפה ביותר היה "הערת שוליים" בו צפו כ-250 אלף צופים).

הזכויות להפצה באירופה נרכשו בידי הסוכנות "Match Factory" שהפיצה גם את הסרטים הישראליים "ואלס עם באשיר" ו"עג'מי", ונרכש להפצה באיטליה בידי הסוכנות "Red Luck".

הסרט היה מועמד לפרס אופיר ב-13 קטגוריות, ומתוכן זכה ב-7 פרסים: הפרס על הסרט הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר (רמה בורשטין), הבימוי הטוב ביותר (רמה בורשטין), השחקנית הטובה ביותר (הדס ירון), שחקנית המשנה הטובה ביותר (עירית שלג), הצילום הטוב ביותר (אסף סודרי) והאיפור הטוב ביותר (אתי בן-נון). מועמדויות נוספות היו בקטגוריות שחקן המשנה, עריכה, ליהוק, עיצוב אמנותי, עיצוב תלבושות ופסקול. הסרט נשלח לייצג את ישראל בהתמודדות על מועמדות לפרס אוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר" (אך לא קיבל מועמדות)^[2]^[9].

הוא גם היה מועמד לפרסי סרט הביכורים ותסריט הביכורים הטובים ביותר בפסטיבל "אינדי ספיריט", פסטיבל הקולנוע העצמאי בארצות הברית, כסרט הזר היחידי שהשתתף בתחרות^[10].

הסרט זכה בפרס הצילום בטקס פרס האקדמיה האירופית לקולנוע בשנת 2013.^[11]