יחסי גברים–נשים

יחסי גברים–נשים מתייחס ליחסים שבין גברים לנשים ומה שביניהם.

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.

היסטוריה

היסטוריה עתיקה

אליזבת טיילור בתפקיד קלאופטרה, 1963.

בתקופת פרעוני מצרים, ארוסתו ואשתו של פרעה הייתה מוקפת סרירים שנועדו למנוע בגידה אפשרית. כשבמקרה של בגידה היו משלמים את המחיר כלל עובדי הארמון. כפי שגם מתואר בסיפורו של יוסף ואשת פוטיפר. לעומת שבטים ועמים אחרים שנהגו לקיים מין מזדמן עם עוברי אורח.

יהדות בתקופת המקרא

אבישג השונמית ודוד, 1435.

רות ובעז, 1828.

בתקופת המקרא עודדו נישואים תוך שבטיים לצורך שימור גבולות התנחלות השבטים כפי שנקבעו על ידי יהושע בן נון. אונס וניאוף נאסרו מתוקף עשרת הדיברות, אך עדין היו כאלו שעברו על האיסור (אונס בתנ"ך). יחסים להט"בים נאסרו על פי הדת.

מקרי בגידה של הנשים היו מועלים לבדיקה באמצעות עפר פרה אדומה. ורק במקרה ובגידת האישה הייתה על רקע נאמנות הגבר, האישה הייתה נענשת. במקרה מוות של הבעל בטרם העמדת צאצאים, משפחת הבעל הייתה מחויבת לייבום על מנת לשמר את שם וזרע המנוח דרך אשתו וקרוב של המנוח. במקרה והקרובים כולם נמנעו מהתהליך העניין חייב חליצה.

נאסר על כהן לשאת גרושה או אלמנה.

ימי הביניים

בימי הביניים היה נפוץ לנהוג בג'נטלמניות כלפי נשים; ובכלל זה פתיחת דלתות כרכרה, עמידה לצד הכביש בעת הליכה משותפת, הענקת מתנות בתקופת החיזור וההיכרות ועוד. נישואים קתולים גם היו מוכרים, ולפיהם לאחר הנישואים אין אפשרות לגירושים אלא רק בהתאלמנות. בעת זו נישואים בין-דוריים היו מאוד נפוצים. יחסים להט"בים נאסרו על פי הדת.

ביהדות תוקן חובת שאר כסות ועונה וחרם דרבנו גרשום על פוליגמיה ביהדות. כמו כלל כל כבודה בת מלך פנימה לאור ריבוי מקרי האונס של יהודיות שיצאו מפתח ביתן על ידי יהודים ולא יהודים, בין אם בשעות היום או הלילה.

אסלאם

רצח על חילול כבוד המשפחה, כמו במקרי נישואים בין-גזעיים היו נפוצים בתקופת בית אומיה כחלק מכלל נישואי ערביות לערבים בלבד וריבוד גזעי. הותרו נישואים זמניים(אנ') כמו פוליגמיה ואף שפחות מין (ראו גם: שימוש בנשים יזידיות כשפחות מין על ידי דאעש). גירושים הותרו להיעשות באמירה לאישה 3 פעמים "מגורשת". לאחר גירושים הותר לאישה לחזור לבעלה המקורי, אם שניהם היו מעוניינים בכך, רק לאחר נישואים שניים וגיורשים לגבר אחר. ברשות הפלסטינית, כמו מדינות אפריקה וחלק מארצות ערב מקיימים בדיקות בתולים ומילת נשים כתנאי לשידוך ונישואים.^[1][2][3] (ראו גם: להט"ב ואסלאם)

כיום

רוברטו בניני ואשתו ניקולטה בראסקי, 1998.

בעוד בעבר היה נהוג במערכת משפחתית פטריארכית בו אב המשפחה אחראי בלעדית למימון וכלכלת המשפחה. היום קצת טושטשו הגבולות וגם נשים נכנסו לשוק העבודה כשלעיתים הכנסות האישה עולות על זה של הגבר. נישואים בגיל צעיר יותר הפכו לנפוצים יותר ומחקרים מראים כי ככל שקיימים פערים בהכנסות של הגבר והאישה במשפחה, לטובת הגבר; קיים פוטנציל גבוהה יותר לאלימות במשפחה. ואילו כשקיימים פערים בהכנסות לטובת האישה, הדבר מוריד את תחושת ההערכה העצמית של הגבר ומעלה את האפשרות לבגידה על ידו.^[4][5]

למרות שביטוי תרבות אונס היה תקף יותר בשנות ה-90 של המאה ה-20, כיום הוא מהווה גם ביטוי לריבוי מקרי אונס בפגישה והטרדה במקום העבודה. ביטויי מקרי קיצון לשוביניזם גברי כמקרי רצח ואונס של נשים, כצורך גברי בביזוי והקטנה של נשים, היו מקרי הרוצח הסדרתי מלונג איילנד ופיטר סאטקליף.

גידול ילדים משותפים

דייוויד בקהאם ואשתו ויקטוריה בקהאם, 2019.

נישואים לרוב גוררים הבאת צאצאים. טרם הבאתם לעולם יש לדאוג למצע מספיק טוב (כמסוגלות הורית) כמו תיאום ציפיות וחזון הורי בהתייחס לאופן המצופה לגידול הילדים ואילו ערכים ותכונות רוצים לחזק ולהנחיל אצלם; לטובתם העצמית ולמסוגלותם כאנשים עצמאיים לעתיד.^[6][7]

הערות שוליים

1. Shalhoub-Kevorkian, N. (2005). Imposition of virginity testing: a life-saver or a license to kill?. Social Science & Medicine, 60(6), 1187-1196.
2. Vincent, Louise. "Virginity testing in South Africa: Re‐traditioning the postcolony." Culture, Health & Sexuality 8.1 (2006): 17-30.
3. El-Kak, Faysal. "Sexuality and sexual health: constructs and expressions in the extended Middle East and North Africa." Vaccine 31 (2013): G45-G50.
4. Juhn, Chinhui, and Kristin McCue. "Evolution of the marriage earnings gap for women." American Economic Review 106.5 (2016): 252-256.
5. Siassi, Nawid. "Inequality and the marriage gap." Review of Economic Dynamics 31 (2019): 160-181.
6. McHale, James P., and Regina Kuersten-Hogan. "Introduction: The dynamics of raising children together." Journal of Adult Development 11.3 (2004): 163-164.
7. Määttä, K., & Uusiautti, S. (2012). How to raise children to be good people?. Analytic Teaching and Philosophical Praxis, 33(1), 83-91.