Remove ads
האדמו"ר השלישי מסטרופקוב ומייסד חסידות סטרופקוב בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם (ד' בניסן תרס"ח, 5 באפריל 1908 – ו' בכסלו תשנ"ה, 9 בנובמבר 1994) היה האדמו"ר השלישי מסטרופקוב ומייסד חסידות סטרופקוב בישראל.
לידה |
5 באפריל 1908 ד' בניסן תרס"ח סטרופקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
9 בנובמבר 1994 (בגיל 86) ו' בכסלו תשנ"ה ירושלים | ||||
מקום קבורה | הר המנוחות | ||||
מקום מגורים | ירושלים | ||||
תקופת הפעילות | ? – 9 בנובמבר 1994 | ||||
רבותיו | יוסף אלימלך כהנא | ||||
חיבוריו | ראו בהמשך | ||||
אב | ישכר דוב ליפשיץ | ||||
צאצאים | ראו בהמשך | ||||
| |||||
נולד בעיר סטרופקוב, לרבי ישכר דוב ליפשיץ מאונגוואר, מצאצאי רבי אריה לייב ליפשיץ, בעל "אריה דבי עילאי", ובילא, בתו של רבי אברהם שלום הלברשטאם, מייסד חסידות סטרופקוב ובנו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. למד בישיבתו של הרב אברהם יוסף גרינוולד בנו של בעל "ערוגת הבושם" באונגוואר, בישיבתו של הרב יוסף אלימלך כהנא באונגוואר, בשנת תר"פ (1920) התחיל ללמוד בישיבת סטרופקוב של דודו, רבי מנחם מנדל הלברשטאם, שלימים כיהן כאדמו"ר השני מסטרופקוב.
לאחר שהתייתם מאמו גדל אצל דודו רבי מנחם מנדל, בשנת תרצ"ב (1932) התחתן עם מרים לאה בתו של רבי יצחק ראובן ליפשיץ, אב"ד טשארני - דונאיעץ. לאחר נישואיו התגורר בבית חותנו. התמנה כרב העיירה יבלונקה. כמו כן כיהן כדיין ומורה צדק של קהילת ברגסז[1]. בהיותו בברגסז היה בקשר קרוב עם רבי אהרן ראטה.
בה' בניסן תש"ד (1944) נשלח מיאבלונקה קושצ'יילנה למחנה הריכוז אושוויץ, אשתו וששת ילדיו נספו. לאחר המלחמה כיהן כרב המחנות העקורים בומברג ופרנקוניה. בכ' בשבט תש"ו התחתן בשנית עם טאבא (נפטרה בכ"ה באייר תשס"ז) בת הרב יחיאל מיכל שלאגר אב"ד בוקאצ'יבצי, ועבר להתגורר בעיר ווינע, וכבר זמן קצר עבר לעיר במברג שם הקים את 'ישיבת שארית הפליטה' ומסר שיעורים בגמרא עם מפרשים.
בכ"ט בכסלו תש"ט (1948) עלה לישראל והשתקע בבאר יעקב ולאחר תקופה קצרה עבר לרמלה, שם הקים את בית המדרש "דברי חיים" ומקווה טהרה ועסק בהפצת היהדות בעיר. בשנת תשי"ג (1953) עבר לירושלים והתגורר בשכונת גאולה. ייסד את בית המדרש של חסידי סטרופקוב בשכונת מאה שערים. כעבור זמן הקים בית מדרש נוסף של החסידות בבני ברק.
לאחר פטירת דודו האדמו"ר רבי מנחם מנדל, בו' באייר תשי"ד (1954), התמנה לאדמו"ר מסטרופקוב וכונן את חסידות סטרופקוב בארץ ישראל. ייסד בירושלים ישיבה ועמד בראשה. שימש כפוסק הלכה והתמחה בנושאי עירובין ומקוואות. האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים מינהו כאחראי מטעמו על ענייני המקוואות בארץ ישראל. על אף היותו אשכנזי, התמנה בשנת תשל"ו לכהן כחבר העדה החרדית הספרדית, וכעבור זמן התמנה לראש בית הדין לענייני גיור. היה מראשי משמרת הצניעות בירושלים. בתש"ן הקים את בית הדין 'קהל היראים' שמתמחה בדיני ממונות.
מלבד ספריו בהלכה, בדרוש ובאגדה, הוציא קונטרסים הלכתיים רבים שונים, ובהם על ענייני מקוואות, טהרת המשפחה, מצות יד, ארבעת המינים ושמיטה. בשנת תשט"ז (1956) הוציא את ספרו של דודו רבי מנחם מנדל, "דברי מנחם". בצעירותו העלה על הכתב דברי תורה של סבו האדמו"ר רבי אברהם שלום אך כתבי היד נותרו בבית אביו באונגוואר. כעבור עשרות שנים נמצאו כתבי היד על ידי יהודי שביקר במקום, והם שולבו במהדורה חדשה של הספר "דברי שלום", שיצא לאור בשנת תשע"ג (2013).
נפטר בו' בכסלו תשנ"ה, הלווייתו התחילה בבית מדרשו בשכונת מאה שערים בהשתתפות אלפי איש. ספדו לו רבי צבי אלימלך הלברשטאם האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שהכתיר את בנו יחידו לממלא מקומו, הרב משה אריה פריינד, הרב אברהם דוד הורוביץ ועוד, נטמן בהר המנוחות בירושלים, בסמוך לקבר דודו רבי מנחם מנדל.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.