יהונתן מלוניל

רבי יהונתן (בן רבי דוד הכהן) מלוניל (נולד במאה ה-12 (1135?)^[1] – 1211^[2], עכו) היה מהבולטים שבחכמי פרובנס, ומחבר "פירוש רבנו יהונתן" על כל ספר ההלכות של הרי"ף. גר בעיר לוניל, ונחשב שם לראש החכמים. לפי הכתוב בספר "שבט מיהודה" (שלמה אבן וירגה), רבי יהונתן עלה לארץ ישראל יחד עם ר' שמואל ב"ר שמשון קרוב לזמן עליית בעלי התוספות שהיו צרפתים, בעוד הוא בא מפרובאנס^[3]. אך לפי גרסת ספר יוחסין, הוא לא עלה לארץ ישראל, ונפטר בפרובאנס בשנת 1205^{[דרוש מקור: היכן כתוב כן בספר יוחסין?]}.

יהונתן מלוניל

לידה	1135
פטירה	1211 (בגיל 76 בערך) עַכּוֹ, ממלכת ירושלים
מקום פעילות	לוניל
תקופת הפעילות	?–1211
השתייכות	חכמי פרובנס
בני דורו	רמב"ם
חיבוריו	פירוש על הלכות הרי"ף

תולדותיו

רבי יהונתן היה תלמידו של רבי משה מנרבונה, ושל רבי אברהם אב"ד, וכן תלמידו או חברו של הראב"ד,^[4] והיה בקשרי ידידות עם רבי זרחיה הלוי. רבי יהונתן חיבר פירוש חשוב ומקיף לכל ספר ההלכות של הרי"ף, שמצוטט רבות בספרי הפוסקים (לעיתים בשם 'ר' יהונתן הכהן'), אך כיום נותר ממנו רק חלק קטן. חיבורו הפך את ספר ההלכות לספר הלימוד והפסיקה המרכזי בקרב חכמי פרובאנס.^[5] במשך דורות, היה מוכר בעיקר בזכות חיבורו על הלכות הרי"ף למסכת עירובין, אשר זכו לתפוצה מיוחדת, ונדפסו סביב הלכות הרי"ף מאז הדפסתן הראשוני בקושטא ה'רס"ט. לאחרונה הדפיסו את חיבורו ל-21 מסכתות.^[6]

יהושע פראוור סבור כי רבי יהונתן נשאר בארץ ישראל ובכך אולי היה הראשון ל"עליית 300 הרבנים" מצרפת.^[7] בגניזת קהיר נתגלה קובץ קינות שחיבר ידותון הלוי החבר, המקונן על תלמיד חכם כהן בן ארץ ישראל ששמו יהונתן. בהתאם לנתונים אלה ולתקופת המחבר, הסיקו חוקרים רבים שהנפטר הוא רבי יהונתן מלוניל.^[8]

יחסיו עם הרמב"ם

בעקבות עותק של איגרת תימן שהגיעה לידיו, עמד רבי יהונתן בקשר של מכתבים עם הרמב"ם, שהחל בשאלה אודות אמיתות האסטרולוגיה (שתשובת הרמב"ם עליה עוכבה כמה שנים). כפי הנראה הוא העריץ את הרמב"ם, ולפי עדות רבי יצחק די לאטיש בכרוניקה "שערי ציון",^[9] חיבר רבי יהונתן ספר תגובה לכל השגות הראב"ד, רבו, על הרמב"ם, וכן עמד לימין הרמב"ם בפולמוס שעורר נגדו רבי מאיר הלוי אבולעפיה.

המכתבים ההדדיים כתובים תוך כבוד הדדי רב, והם "מן המיטב שבספרות האגרות העברית".^[1] באחד מהמכתבים משנת 1199 כתב הרמב"ם: ”מודיע אני, משה, אליך הרב הכהן ר' יהונתן שצ"ו (שמרהו צורו ויוצרו), כי בעת שהגיעו אלי כתבי ושאלותיך שמחתי שמחה גדולה, ואמרתי לנפשי ברוך השם אשר לא השבית לך גואל, וידעתי שהגיע דברי למי שידע ענייניהם, ויבין מצפוניהם, וישא ויתן בהם כראוי... וכל אשר שאלת – יפה שאלת, וכל אשר הקשית – יפה הקשית...”.
בהמשך ההתכתבות שלח אליו הרמב"ם את ספרו "מורה נבוכים", ורבי יהונתן הוא שמסרו לרבי שמואל אבן תיבון על מנת שיתרגמו לעברית.

לקריאה נוספת

• ישראל תא-שמע, ר' יהונתן בר' דוד הכהן מלוניל, ערך באנציקלופדיה העברית (כרך י"ט, עמ' 231), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תל אביב – ירושלים.
• ישראל תא שמע, רז"ה בעל המאור ובני חוגו, עמ' 150–162.
• בנימין זאב בנדיקט, מרכז התורה בפרובאנס, הוצאת מוסד הרב קוק, 1985.
• שמואל קלמן מירסקי, מבוא לפירוש רבינו יהונתן מלוניל על מסכתות מגילה ומועד קטן, ירושלים תשט"ז.
• שמא יהודה פרידמן, מבוא לפירוש רבינו יהונתן מלוניל על מסכת בבא קמא, ירושלים-ניו יורק תשכ"ט.
• יוסף מיכאל יוסקוביץ מבוא לפירוש רבינו יהונתן מלוניל על מסכת מכות, מהדורת עוז והדר ירושלים 2000.

קישורים חיצוניים

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "יהונתן מלוניל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 697–699, באתר היברובוקס
• כרמיאל כהן, לא השבית לך גואל, מקור ראשון, מוסף "שבת", 5 ביוני 2011, גיליון 721
• דיון על שנת פטירתו של ר"י מלוניל, פורום אוצר החכמה
• יהונתן בן דוד הכהן, מלוניל, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. על פי האנציקלופדיה העברית.
2. לפי גרסת ספר היוחסין, נפטר בפרובאנס בשנת 1205.
3. דבריו מצוטטים בקטע 35
4. קיימת אי-בהירות בעניין בשני המקורות המופיעים בפרק לקריאה נוספת.
5. בנדיקט, עמ' 26.
6. פירוש לכ"א מסכתות, באתר tablet.otzar.org
7. יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, עמ' 218.
8. שמחה אסף, קינות על פטירתם של גדולי ישראל, מנחה ליהודה: מוגש להרב יהודה ליב זלוטניק ליובלו הששים, בעריכת שמחה אסף, יהודה אבן-שמואל ור' בנימין, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"י, עמ' 162–166, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים);
   שולמית אליצור, ‏שירי ר' ידותון הלוי החבר, דיני ישראל ‏כו–כז (תשס"ט–תש"ע), עמ' 302.
9. שערי ציון.