Loading AI tools
יבשת דמיונית, בה מתרחשת רוב העלילה בסדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וסטרוז (באנגלית: Westeros) היא יבשת בדיונית בה מתרחשת רוב עלילה סדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין, וסדרת הטלוויזיה המבוססת עליה.
סוגה | יבשת דימיונית |
---|---|
יוצר | ג'ורג' ר. ר. מרטין |
אזורים בולטים | הצפון, הבקעה, איי הברזל, ארצות הנהר, המערב, ארצות הסופה, ארצות השפע, דורן |
אוכלוסייה | |
גזעים | ראשוני האדם, אנדאלים, רויינאר |
שפות | השפה המדוברת |
הופעות | |
בספרות | שיר של אש ושל קרח |
בטלוויזיה |
משחקי הכס בית הדרקון |
וסטרוז היא המערבית והקטנה מבין שתי היבשות הידועות בעולם, לצד אסוס. בניגוד לאסוס, בה בכל עיר יש שלטון עצמאי, וסטרוז היא ממלכה אחת, המחולקת לתתי-ממלכות וסאליות, שמאות שנים לפני אירועי סדרת הספרים היו ממלכות עצמאיות.
וסטרוז מוצגת באופן המזכיר את יבשת אירופה. האקלים בה ממוזג ברובו, והיא מתוארת עם אורחות חיים עקביים הדומים לאלו של ימי הביניים. חוץ משבע הממלכות, התופסות את עיקר שטח היבשת, שוכן בצפון הרחוק אזור שלא שייך לממלכה, בו חיים פראים, שהם אנשים חופשיים המנסים לפשוט על וסטרוז, וכן יצורים על טבעיים, כמו ממותות, נפילים ו"אחרים".
בווסטרוז תשעה בתי אצולה עיקריים, שרובם שלטו בעבר על ממלכה משלו, למעט בית טיירל, בית טאלי ובית באראתיאון שירשו שושלות מלוכה שנכחדו, ובית טארגאריין, שכבש את כל הממלכות בזכות דרקוניו, איחד אותן למלכה אחת ושלט עליהן קרוב ל-300 שנה.
תושביה הראשונים של וסטרוז היו ילדי היער, גמדים ירוקים ששלטו בקסמים, ונפילים שגובהם כ-4 מטרים. לאחר מכן הגיעו ליבשת מאסוס ראשוני האדם, אשר דחקו את ילדי היער צפונה ולכאורה הכחידו אותם, אם כי בסדרה מתברר שנשארו כמה מהם מעבר לחומה. אלפיים שנים לאחר שכבשו את היבשת נלחמו ראשוני האדם באנדאלים הפולשים, שגם הגיעו מאסוס. האנדאלים, שבניגוד לראשוני האדם וילדי היער שהאמינו באלי הצפון העתיקים, האמינו בשבעה אלים (דת השבעה). האנדאלים כבשו את הדרום, אך לא הצליחו להכניע את ראשוני האדם בצפון. לאחר מכן הגיעה ניימריה מהרוינאר עם 10,000 ספינות לדורן וכבשה אותה, וממנה התפתח בית ניימריוס-מארטל.
ערב הכיבוש של אאיגון לבית טארגאריין היו בווסטרוז שבע ממלכות: הצפון בהנהגת בית סטארק, הבקעה בהנהגת בית ארין, ארצות הנהר בהנהגת בית הואר מאיי הברזל, המערב בהנהגת בית לאניסטר, ארצות הסופה בהנהגת בית דונארדון, מישור הנהרות בהנהגת בית גארדנר ונסיכות דורן בהנהגת בית מארטל.
בית טארגאריין היה בתחילה רק בית אצולה זוטר בנחלה החופשית ואליריה, שכבשה את רוב מערב אסוס בעזרת דרקוניה, אך לפני שוואליריה הוחרבה בהתפרצות געשית, שנודעה כ"אבדון ואליריה", עבר לאי דרגונסטון ששמזרח לווסטרוז. אאיגון הראשון (עם דרקונו באלריון, האימה השחורה) ואחיותיו-נשותיו ראיניז (עם דרקונה מארקסס) ו-ויסניה (עם דרקונה והאגאר) כבשו את כל הממלכות (למעט דורן) בעזרת דרקוניהם. חלק מהממלכות בחרו להילחם כנגד הכובש, כמו ממלכת מישור הנהרות של הארן השחור מבית הואר, שנכחד לחלוטין לאחר שאאיגון שרף את טירתו הארנהל, או ארצות הסופה, שמלכן גארלאק היהיר הובס על ידי אחיו הממזר של אאיגון – אוריז באראתיאון; חלק החליטו לנצל את ההזדמנות על מנת למרוד בשליטיהם הקודמים ולהישבע אמונים לכובש החדש, דוגמת בית טאלי שמרד בהארן השחור וכתוצאה מכך קיבל את השלטון על ארצות הנהר לאחר הכחדת בית הואר; וחלק העדיפו לכרוע ברך על מנת להימנע משפיכות דמים מיותרת, כמו מלך הצפון טורהן סטארק. אאיגון אסף את אלף חרבות אויביו המובסים, התיך אותן באש דרקונו האיום באלריון ויצר את כס הברזל, כס המלכות של וסטרוז.
רק נסיכות דורן בהנהגת בית מארטל הצליחה לחמוק מהכיבוש ולהביס את צבא טארגאריין במספר הזדמנויות באמצעות לוחמת גרילה אליה לא היו הדרקונים רגילים, ושמרה על עצמאותה במשך 200 שנה, עד לנישואיהם של דאירון השני ומיריה מארטל ומארון מארטל ואחותו של דאירון, דאינריז. אאיגון קבע את בירתו במעלה המלך, שהייתה עד אז עיר נמל קטנה בדרום-מזרח היבשת. במהלך שלטון בית טארגאריין המלכים נהיו לורדים והמלכות נהיו גבירות, וכל היבשת תפקדה כממלכה אחת גדולה, כשלכל בית גדול יש נושאי דגל ולורדים זוטרים הנאמנים לו במלחמות.
שבעה-עשר מלכים משלו בווסטרוז כולה בשם בית טארגאריין, בתקופה שלוותה לעיתים בשגשוג והצלחה ולעיתים במלחמות אזרחים עקובות מדם, שהידועה ביותר כונתה בשם "מחול הדרקונים" במסגרתה לחם המלך אאיגון השני באחותו למחצה ראינירה שתבעה אף היא את זכותה לכס הברזל. האחרון למלכים הטארגאריינים היה אאיריז השני שכונה "המלך המטורף", שמעשיו הובילו לפרוץ המרד של רוברט באראתיאון ולהדחת בית טארגאריין מהשלטון.
רוברט באראתיאון, לורד קץ סופה, התארס לליאנה סטארק, בתו של לורד וינטרפל ריקארד סטארק. לאחר שהנסיך ראיגאר טארגאריין זכה בטורניר בהארנהל והכתיר את ליאנה למלכת האהבה והיופי שלו, במקום את אשתו אליה מארטל, חטף אותה ראיגאר הרי דורן ושם נישא לה בסתר. רוברט הבין שליאנה נגזלת ממנו ופצח במרד, אם כי העילה הרשמית למרד הייתה זכות האבות של בית באראתיאון לכתר בגלל סבים וקשרי דם בין הבתים. רוברט צירף למרד שלו את לורד אדארד סטארק, שהמלך אאיריז השני טארגאריין (שכונה "המלך המשוגע") שרף את אביו ריקארד ואחיו בראנדון; את ג'ון ארין, שחינך אותו ואת לורד סטארק; ואת הוסטר טאלי, שבתו קייטלין נישאה ללורד אדארד. הבתים באראתיאון, סטארק, ארין, טאלי ונושאי דגליהם נלחמו נגד בתי טארגאריין, טיירל, מארטל ונושאי דגלם. בית לאניסטר שמר על נייטרליות כמעט עד סוף המלחמה, ובית גרייג'וי לא השתתף בה כלל.
בקרב על נהר הקלשון נפגשו לראשונה שני מפקדי הצבאות: רוברט באראתיאון המורד וראיגאר טארגאריין, בנו של המלך אאיריז ויורש העצר של וסטרוז. עוד בתחילת הקרב היה ברור שאחד ממנהיגי הצבאות ימות. תחילת הקרב הייתה טבח מוחלט, אך הכל נפסק כאשר רוברט וראיגאר הגיעו זה מול זה לדו-קרב. רוברט הרג את ראיגאר כשהיכה בו בקורנס הקרב המזוהה איתו, והקרב נגמר. מותו של ראיגאר והתבוסה בקרב סימלו את מפלת בית טארגאריין, אך המלך אאיריז עדיין לא נכנע.
הקרב על הקלשון הכריע את החלטתו של לורד טיווין לאניסטר, ששמר על נייטרליות עד אז, לתמוך ברוברט באראתיאון. לורד טיווין שלח את כל כוחות בית לאניסטר, ביחד עם סר גרגור קלגאן וסר אמורי לורץ' למעלה מלך, בירת הממלכה והמעוז האחרון של בית טארגאריין. כשראה אאיריז (שבמשמר המלך שלו כיהן בנו של לורד טיווין, ג'יימי), את דגלי צבא בית לאניסטר הוא פתח את שערי העיר כי חשב שהצבא הגדול בא לעזור לו לשמור על שלטונו, אך צבא לאניסטר טבח בתושבי העיר; ג'יימי לאניסטר הרג את המלך אאיריז וזכה לכינוי הגנאי "קוטל-המלך". סר אמורי לורץ' וסר גרגור קלגאן אנסו ורצחו את אליה מארטל, אשתו של ראיגאר, ואת בניה אאיגון וראיניז, והגישו את גופותיהם לרוברט כשהגיע.[hebrew 1] לאחר הקרב נגמרה המלחמה ורוברט באראתיאון עלה לשלטון.
המלך רוברט נשא לאישה את סרסיי לאניסטר, בתו של לורד טיווין, ובאופן רשמי היא ילדה לו שלושה ילדים: ג'ופרי, מירסלה וטומן. למשרת ימין המלך הוא מינה את ג'ון ארין, שבטירתו עבר חניכה כשהיה נער. רוברט נודע כמלך בזבזני ביותר, והשאיר את הממלכה בחוב גדול לבנק הברזל של בראאבוס. בזמן שלטונו של רוברט הייתה מלחמה, שכונתה "מלחמת תשע הפרוטות (או האגורות)" בין כוחות הממלכה לבין קבוצת פורעי חוק מיער המלך, אותם הביס רוברט. כמו כן, כשלורד באלון גרייג'וי ואיי הברזל מרדו בממלכה, הכניעו אותם רוברט, אדארד סטארק ומפקד הצי שלו, אחיו סטאניס.
מעט לפני אירועי הספר הראשון בסדרה, "משחקי הכס", נפטר יד ימינו ג'ון ארין בנסיבות מסתוריות, מאורע שאילץ את המלך לפנות לידידו הנאמן לורד אדארד סטארק על מנת שישמש כיד ימינו.
האקלים של וסטרוז דומה לאקלימה הממוזג של אירופה - בצפון קר יחסית ומושלג ובדרום חם. אך ההבדל הוא בעונות השנה: בווסטרוז הקיץ אורך כעשר שנים, והחורף הרבה יותר. בדרום יותר קל לסבול את החורף, אבל בצפון לא גדלים בכלל יבולים, ובלתי אפשרי כמעט לשרוד אותו בלי סתיו מוצלח שבו ניתן לאגור מזון לחורף או בלי סחר ימי עם היבשת המזרחית אסוס.
וסטרוז היא ארץ הררית בחלקה הגדול, אך יש בה גם הרבה יערות וביצות. הצפון הוא ברובו שטוח, אך יש בו כמה רכסי הרים קרוב לחומה, גבעות במערבו ובסופו מיצר גרייווטר הצר ורווי הביצות, שמוזכר בספרים כדרך היבשתית היחידה לכיבוש הצפון. במזרח שוכנת בקעת ארין הנמוכה, המוקפת בהרי הירח הגבוהים. במערב יש גבעות רבות, ובדורן יש הרים רבים המכונים הרי דורן. מישור הנהרות והקלשון לא מאופיינים בתנאי יבשת ייחודיים למעט מקווי מים רבים. וסטרוז היא יבשת מלאה בחודים ובאיים, ביניהם אי הדובים בו שולט בית מורמונט והבוסתן בו שולט בית רדוויין.
בווסטרוז עשרה בתי אצולה חזקים.[hebrew 2] סוג הבית הבכיר ביותר בווסטרוז הוא בית מלוכה, תחתיו לורדים בכירים ומתחתיהם לורדים זוטרים. כל הלורדים צריכים להישבע אמונים לכס הברזל ולמשפחת המלוכה, והלורדים הזוטרים ללורדים הגדולים, ומי שלא נשבע מוכרז כמורד.
סמל | בית | מוטו[1] | עיר הבית[1] | ארץ הבית[1] | |
---|---|---|---|---|---|
ארין Arryn |
רם ונישא ככבוד As High as Honor |
קן הנשרים The Eyrie |
בקעת ארין The Vale of Arryn | ||
באראתיאון Baratheon |
שלנו היא החימה Ours is the Fury |
קץ סופה Storm's End |
ארצות הסופה the Stormlands | ||
בולטון Bolton |
להבינו חדים Our Blades Are Sharp |
צור מגור The Dreadfort |
הצפון The North | ||
גרייג'וי Greyjoy |
לא לנו הזריעה We Do Not Sow |
פייק Pyke |
איי הברזל Iron Islands | ||
טאלי Tully |
משפחה, חובה, כבוד Family, Duty, Honor |
נהרן Riverrun |
ארצות הנהר The Riverlands | ||
טארגאריין Targaryen |
אש ודם Fire and Blood |
נעדרי אחיזה בווסטרוז בעת התרחשות סדרת הספרים (במקור מדרגונסטון) | |||
טיירל Tyrell |
כוחנו בצמיחה Growing Strong |
רמות גנים Highgarden |
ארצות השפע The Reach | ||
לאניסטר Lannister |
שמעו את שאגתי! !Hear Me Roar |
צוק קאסטרלי Casterly Rock |
ארצות המערב The Westerlands | ||
מארטל Martell |
לא יכרע, לא יישח, לא יימוט Unbowed, Unbent, Unbroken |
סנספיר Sunspear |
דורן Dorne | ||
סטארק Stark |
החורף קרב ובא Winter is Coming |
וינטרפל Winterfell |
הצפון The North |
ממלכת הצפון היא הממלכה הצפונית והגדולה ביותר בווסטרוז. שולט בה בית סטארק כבר למעלה מ-8,000 שנים כבית מלוכה והמלך בצפון, וב-300 השנים האחרונות כמושל. כמו כן, באופן מסורתי מושל הצפון הוא גם ריבון הצפון, האחראי להגן על ממלכת וסטרוז מפני איומים מצפון. גבולותיה הם החומה בצפון, ארצות הנהר בדרום-מערב ובקעת ארין בדרום-מזרח. גבולותיה הימיים הם ים השקיעה במערב והים הצר במזרח. בירתה היא וינטרפל, השוכנת במרכזה. הצפון תמך בבית באראתיאון במרד שלו נגד בית טארגאריין. הצפון הוא האזור הקר ביותר בווסטרוז והוא מושלג רוב הזמן (בייחוד בחורף הארוך), ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים בצפון הוא "שלג". רוב בתי הצפון מאמינים באלים העתיקים ורובם ממוצא ראשוני האדם. בצפון יש כמה אזורים: הביצות והמצר בדרום בהם שולט בית ריד, אי הדובים בצפון בו שולט בית מורמונט וההרים ליד החומה, בהם שולטים שבטי וול, לידל ונורי. בתים חשובים נוספים בצפון הם בית בולטון, בית אומבר, בית גלובר ובית מאנדרלי, השולט בנמל הלבן, הנמל היחיד בצפון.
ממלכת המערב היא ממלכה במערבה של וסטרוז. שולט בה בית לאניסטר מאז כיבוש האנדאלים כבית מלוכה ומלך המערב וב-300 השנים האחרונות כמושל. כמו כן, באופן מסורתי מושל המערב הוא גם ריבון המערב, האחראי להגן על ממלכת וסטרוז מפני איומים ממערב. גבולות הממלכה הם ארצות השפע בדרום וארצות הנהר בצפון מזרח. גבולותיה הימיים הם ים השקיעה במערב. בירתה היא צוק קאסטרלי, המתנשאת על מצוק במערב הממלכה, על סף ים השקיעה. המערב שמר על נייטרליות במרד של רוברט באראתיאון, אבל אחרי ניצחונו בקרב על הקלשון בחר המערב צד והנחית על בית טארגאריין את המכה האחרונה שהובילה לניצחונו של בית באראתיאון. המערב הוא אזור ממוזג יחסית והוא רווי מכרות זהב, שהפכו אותו ואת בית לאניסטר לעשירים ביותר בווסטרוז. בתי המערב מאמינים בדת השבעה ומוצאם מהאנדאלים. במערב יש גבעות רבות, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים במערב הוא "גבע". בתים חשובים במערב הם בית קלגאן, בית פלאם, בית וסטרלינג ובית סוויפט. הנמל היחיד במערב הוא נמל לאניס, בו שולט הענף הזוטר של בית לאניסטר.
ממלכת ארצות הסופה היא ממלכה במזרחה של וסטרוז. לפני הכיבוש של אאיגון משלו בה מלכי בית דוראנדון כ"מלכי הסופה", וכיום שולט בה בית באראתיאון מאז כיבושו של אאיגון כ-300 שנה כמושל וכ-20 שנה גם כבית המלוכה של וסטרוז כולה. גבולות הממלכה הם ארצות השפע במערב, דורן בדרום וארצות הכתר בצפון. גבולותיה הימיים הם הים הצר במזרח וים דורן בדרום. בירתה היא קץ סופה המבוצרת, הנמצאת במזרחה, על חוף הים הצר. כ-280 שנים אחרי כיבושו של בית טארגאריין פצח הלורד רוברט באראתיאון, לורד ארצות הסופה, במרד נגד המלך אאיריז השני, גייס את נתיניו מארצות הסופה וניצח בו. ארצות הסופה סוערות מאוד בסתיו ובחורף בגלל הרוחות שמגיעות מהים הצר, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים בארצות הסופה הוא "סער", אך הן ממוזגות יחסית בקיץ. בתי ארצות המערב מאמינים בדת השבעה ומוצאם מהאנדאלים. בתים חשובים בארצות הסופה הם בית טארת', בית דונדאריון ובית סלמי.
ממלכת הנהר היא ממלכה השוכנת בחלקה הצר ביותר של וסטרוז - האזור בו שוכנת התפצלות הנהרות הקרויה בשם "הקלשון", אזור בעל חשיבות אסטרטגית שמקשר בין הצפון לבין ממלכות המערב והדרום, וכן בין וסטרוז לאיי הברזל, ועל כן היו מאבקי שליטה רבים עליו. גבולות הממלכה הם ממלכת הצפון בצפון, ממלכת המערב במערב, הבקעה בצפון-מזרח, ארצות השפע בדרום-מערב וארצות הכתר בדרום-מזרח.
מלכי האזור כינו את עצמם "מלכי הקלשון" או "מלכי ארצות הנהר". לפני הכיבוש של אאיגון שלט בארצות הנהר בית הואר, בית אצולה שמוצאו מאיי הברזל, אשר משל בהארנהל המבוצרת תחת מלך אכזר בשם הארן השחור, שהטיל את אימתו על כל שכניו. עם בואו של אאיגון הכריז עליו הארן השחור מלחמה והתרברב כי טירת הארנהל אינה ניתנת לכיבוש. עם זאת, בואם של אאיגון ודרקוניו עוררו תסיסה בקרב בתי האצולה ששכנו בארצות הנהר כנגד שליטם האכזר, אשר החליטו לחבור לטארגאריינים במקום להישמע לפקודותיו של הארן השחור. הארן ואנשיו העדיפו להתבצר בטירתם במקום להיכנע, ועל כן העלה אאיגון באש את טירת הארנהל. לאחר הכיבוש גמלו הטארגאריינים לבית טאלי מנהרן, בית האצולה הראשון שהחליט לחבור אליהם, ומינו את לורד אדמונד טאלי לשליט על ארצות הנהר. כפי שמשתמע משמה, ממלכת הנהר משופעת בנהרות ועל כן ממזרים שנולדים בארצות הנהר מקבלים את שם המשפחה "נהריים". בתי אצולה חשובים נוספים מארצות הנהר הם בית בלאקווד (המאמין באלים הקדומים), בית דארן, בית פריי, בית מוליסטר, בית מוטון ובית סטרונג.
ממלכת השפע היא ממלכה גדולה בדרום-מערבה של וסטרוז. שלט בה בית גארדנר כבית מלוכה, וכיום שולט בה בית טיירל (שסמלו ורד, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים בארצות השפע הוא "פרח"), סוכני הבית של בית גארדנר שהושמד במלחמה נגד בית טארגאריין, כמושל. כמו כן, באופן מסורתי מושל ארצות השפע הוא גם ריבון הדרום, האחראי להגן על ממלכת וסטרוז מפני איומים מדרום, אף על פי שהיא אינה הממלכה הדרומית ביותר. גבולות הממלכה הם המערב בצפון-מערב, ארצות הנהר בצפון, ארצות הסופה במזרח, דורן בדרום-מזרח וארצות הכתר בצפון-מזרח. גבולותיה הימיים הם ים השקיעה במערב וים הקיץ בדרום. בירתה היא רמות-גנים הנמצאת במרכזה. ארצות השפע תמכו בבית טארגאריין במרד של בית באראתיאון. ארצות השפע ממוזגות ביותר ונהנות ממזג האוויר הנוח ביותר בשבע הממלכות, מה שמאפשר את החקלאות המאפיינת את הממלכה ונתן לה את שמה. בתי ארצות השפע מאמינים בדת השבעה ומוצאם מהאנדאלים. בתים חשובים נוספים בארצות השפע הם בית רדוויין, בית טארלי ובית הייטאוור השולט במצודה להכשרת מלומדים ובנמל אולדטאון, הנמל היחיד בארצות השפע.
דורן היא הממלכה הדרומית ביותר בווסטרוז. שולט בה בית ניימריוס-מארטל מאז שהגיעו הרויינאר וניימריה לדרום היבשת כבית מלוכה וכנסיך או נסיכת דורן, וכ-200 שנה כמושל, אך עדיין בתואר של נסיכים. דורן היא הממלכה העצמאית ביותר מאז כיבושו של בית טארגאריין, מכיוון שהיא אוחדה כ-100 שנה אחרי כיבוש שאר הממלכות ובאמצעות נישואין ולא באמצעות מלחמה. בזכות האוטונומיה היחסית מכס הברזל הצליחו שליטי דורן לשמור על תוארם כנסיכים ולהישלט פחות על ידי מעלה המלך ויותר על ידי בירתם סנספיר. בנוסף, תואר הנסיך עובר בירושה לצאצא הראשון שנולד ולא בהכרח לזכר הראשון, בניגוד לשאר וסטרוז. גבולות הממלכה הם ארצות השפע בצפון-מערב וארצות הסופה בצפון-מזרח. גבולותיה הימיים הם ים דורן בצפון, הים הצר במזרח וים הקיץ בדרום. בירתה היא סנספיר, הנקראת על שם סמלו של בית מארטל (שמש וחנית) ונמצאת במזרחה. דורן תמכה בבית טארגאריין במרד של בית באראתיאון. דורן היא מדברית והררית מאוד, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים בדורן הוא "חול". בתי דורן מאמינים בדת השבעה ומוצאם מהרויינאר. בתים חשובים בדורן הם בית ירונווד, בית אליריון ובית דיין.
הבקעה, או בקעת ארין, היא ממלכה בצפון-מזרחה של וסטרוז. שולט בה בית ארין מאז כיבוש האנדאלים את הבקעה מידי בית רויס, כבית מלוכה ולאחר כ-300 שנה כמושל. כמו כן, באופן מסורתי מושל בקעת ארין הוא גם ריבון המזרח, האחראי להגן על ממלכת וסטרוז מפני איומים ממזרח. גבולות הממלכה הם הצפון בצפון-מערב, ארצות הנהר במערב וארצות הכתר בדרום. גבולותיה הימיים הם מפרץ הנשיכה בצפון, הים הצר במזרח ומפרץ הסרטנים בדרום. בירתה היא קן הנשרים, הממוקמת במערבה על הר גבוה ונחשבת בלתי חדירה. הבקעה היא אזור נמוך מאוד ועשיר בביצות ואגמים קטנים למיניהם, אך מוקף בהרים גבוהים, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים בבקעה הוא "אבן".
הדת הרשמית בווסטרוז היא דת השבעה, שוהבאה לווסטרוז בידי האנדאלים ובה מאמינים רוב בתי האצולה ביבשת, והיא סוגדת לשבעה אלים: האב, האם, הזקנה, העלמה, הנפח, הלוחם והזר. בית התפילה של הדת נקרא ספט (מהמילה הלטינית לשבע), הכוהנים נקראים ספטונים או ספטות והספר המקודש נקרא "הכוכב בעל שבעת החודים". הכוכב המשובע הוא גם סמל הדת. יש כאלה שמאמינים שהשבעה הם למעשה שבע התגלמויות של אל אחד, כשם שהספט הוא מבנה אחד בעל שבעה קירות. מושב הדת נמצא בספט הגדול של באילור, הנמצא במעלה מלך, וזהו משכנו של הספטון העליון, "האפיפיור" של הדת. דת השבעה מבוססת על הנצרות הקתולית הימי-ביניימית.[2]
האלים העתיקים, הנקראים גם אלי הצפון, שולטים בצפון ומעבר לחומה, כשילדי היער האמינו בהם עוד בעידן השחר. ראשוני האדם אמנם נלחמו בהם, אך עדיין אימצו את אמונתם. מקום התפילה הוא יער האלים, בו מתפללים לעצי סוכך (הנקראים גם "עצי לב") ואין אצלם כוהנים, ספרים מקודשים או סמלים. הבית הבכיר היחיד שמאמין באלים העתיקים הוא בית סטארק. מרטין אישר כי האמונה באלים הקדומים מתבססת על צורות של פגאניזם, אנימיזם ודרואידיות שהיו נהוגות באירופה לפני בוא הנצרות, וכן על דת הכישוף המודרנית ויקה.[2]
הדת הובאה מהעיר אסשאי שעל יד הצל שביבשת אסוס, והיא סוגדת לר'הלור אדון האור, האש והלהבה. הדת מאמינה גם ב"זה שלא ניתן לומר את שמו", אל האפלה ואויבו המושבע של ר'הלור. הכוהנים של ר'הלור מכונים "הכוהנים האדומים", על שם צבעי גלימותיהם, והם מתפללים בכל מקום, כל עוד יש שם מדורה גדולה. המוטו של הדת הוא "הלילה אפל ומלא זוועות", וסמלה הוא לב אדום. בווסטרוז אין הרבה מאמינים לדת, והעיקריים שבהם היו ת'ורוס ממיר, שהיה בחצר המלך של רוברט באראתיאון ונהיה יד ימינו של בריק דונדאריון, וסטאניס באראתיאון וכוחותיו, אליו הגיעה הכוהנת מליסנדרה כי האמינה שהוא גלגולו של אזור אהאי, גיבור הדת. הכוהנים האדומים מאמינים שהם יכולים לראות את העתיד בלהבות שלהם, ואף לבצע קסמים גדולים יותר, כמו להחזיר אדם לחיים אחרי שמת. דת בדיונית זו מבוססת על דת זרתוסטרה וכן על המינות הקתרית.[2]
האל הטבוע הוא אלם של יילודי הברזל החיים באיי הברזל, משכנם של בני בית גרייג'וי. לפי האמונה, האל הטבוע היה אדם שטבע במי המלח של איי הברזל, והפך לאל שמשכנו באולמות המים, גן העדן של הדת. הדת מאמינה גם באל הסערה, אויבו של האל הטבוע, השוכן באולם הענן שלו. הכוהנים של האל הטבוע נקראים הכוהנים הטבועים, והמוטו שלה הוא "מה שמת לא ימות עוד". ראש הכוהנים של הדת הוא אאירון גרייג'וי, אחיו של לורד באלון, וכמו כל הכוהנים הטבועים, גם הוא טבע וחזר לחיים לפני שנהפך לכוהן.
כלכלת וסטרוז מבוססת בעיקר על יבוא מהיבשת השכנה, אסוס, וחקלאות, וכל עיר או טירה אוספת לעצמה מזון, ולעיתים רחוקות ישנו סחר כזה בין הטירות. היבוא בדרך כלל מגיע לאחד מחמשת הנמלים הגדולים בווסטרוז - הנמל הלבן בצפון, עיר שחף במרכז ומעלה המלך, אולדטאון והבוסתן בדרום. הערים האלו נהיות עשירות מהמכס שהן מטילות על כל סחורה שעוברת בנמל. עם זאת, היצוא המרכזי של וסטרוז הוא יין. יינות דורן ויינות הבוסתן מוזכרים כמתוקים והטעימים ביותר בעולם. עוד ענף כלכלי בווסטרוז הוא פונדקים, הנמצאים על הדרכים המרכזיות ומציעים אוכל חם ומקום לישון. המטבעות של וסטרוז דומים במעט למטבעות הרומאיים - מצד אחד סמל בית האצולה (דרקון זהב של בית טארגאריין או צבי כסף של בית באראתיאון, ואלה גם שמות המטבעות) ומצד שני הפרופיל של המלך שבתקופתו הוטבעו המטבעות. כמו כן, יש גם אגורות, גרושים ופרוטות, מטבעות ארד קטנים השווים פחות מה"דרקונים" וה"צבאים".
בווסטרוז אין בתי ספר. ילדי האצילים לומדים בטירותיהם אוריינות, היסטוריה ואת דרכי השלטון מפי המלומדים שלהם ואת דרכי האבירות והלחימה מאומן הלחימה של הטירה, ואילו פשוטי העם לא מקבלים חינוך כזה ולומדים מהוריהם בעיקר את עבודת האדמה, בה יעבדו רוב ימי חייהם. מי שכן רוצה ללמוד ולשרת לורד גדול בטירתו נוסע לאולדטאון שבדרום מערב היבשת, בה נמצא המרכז להכשרת המלומדים - המצודה. בזמן הלימודים במצודה המלומדים מחשלים לעצמם שרשרת מתכות, כאשר כל מתכת מייצגת תחום אחר בו מתמחה המלומד. לאחר סיום ההכשרה, המלומדים מוותרים על שם משפחתם ונשלחים לאחת הטירות ברחבי וסטרוז (או למשמר הלילה) כדי לייעץ ללורדים, לשלוח עורבים המשמשים להעברת הודעות, לרפא את מי שצריך וללמד את בני הלורדים מיומנויות חשובות אשר יעזרו להם לשלוט בטירה ביום מן הימים.
צריכת התרבות הגדולה ביותר בווסטרוז היא של הטרובדורים - זמרים נודדים המנגנים ושרים שירים, בעיקר על אהבה ועל קרבות ומעשי גבורה בהיסטוריה הארוכה של וסטרוז. אבירים רבים מתנחמים בכך שאם ימותו ייכתבו עליהם שירים וזכרונם יישמר לנצח. השיר המוזכר ביותר בסדרה ובספרים הוא "גשמי קאסטמיר", המספר על בית ריין מקאסטמיר שנשבע אמונים לבית לאניסטר אך מרד בו, ועל איך שלורד טיווין לאניסטר החריב את קאסטמיר והרג את כל בני ריין. חוץ מזמרים, בווסטרוז מתרחשים הרבה טורנירים, קרבות אבירים שנועדו כדי לחגוג מאורע מסוים, ממש כמו באירופה של ימי הביניים. הזוכה בתחרות זוכה לכבוד רב, ובזכות להכתיר את "מלכת האהבה והיופי" שלו, האישה שלדעתו הכי יפה בקהל. הטורניר שגרם להכי הרבה צרות היה הטורניר בהארנהל, בו זכה הנסיך ראיגאר טארגאריין, והכתיר כמלכת האהבה והיופי את ליאנה סטארק בה היה מאוהב, במקום את אשתו אליה מארטל. רוברט באראתיאון, שהיה מאורס לליאנה, מרד בבית טארגאריין וזכה במלוכה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.