ויטראז'

ויטראז' או חלון מסכית הוא אמנות שמשתמשת בטכניקות שונות לחיבור זכוכיות צבעוניות לכדי מוצר שלם וצבעוני.

הוויטראז' יכול להיות דו־ממדי או תלת־ממדי. בוויטראז' דו־ממדי משתמשים לזיגוג פתחים כמו חלונות ודלתות, וכן לעיטור מראות, לחיפוי קירות ולמחיצות. ואילו בוויטראז' התלת־ממדי יוצרים אגרטלים, צנצנות, אהילים למנורות וכלי נוי ותכשיטים שונים. הוויטראז' התלת־ממדי נעשה לעיתים בטכניקה מעורבת שבה משלבים ביצירה חומרים נוספים, טבעיים בדרך כלל, כגון עץ או מתכת.

הוויטראז'ים הראשונים נוצרו במאה ה־12 במערב אירופה בהשראת סגנון הרומנסק, אך הגיעו לשיאם רק עם הולדת האדריכלות הגותית, ששמה דגש על אור. לאורך השנים מאז אמנות זו נפוצה ברחבי העולם, כשהיא מתחזקת ונחלשת לסירוגין, על פי צווי האופנה ולפי הסגנון האמנותי שאפיין כל תקופה.

ניתן לפאר עם ויטראז' מבנים ציבוריים כמו בתי תפילה, מבני ממשל וספריות, או בתים פרטיים, בדרך כלל כאלו המעוצבים בסגנון עתיק.

בשונה מזכוכית שקופה המראה את מה שמעבר לה, הרי שזכוכית ויטראז' משנה את המראה הנשקף בעדה ומושכת תשומת לב לעצמה. בוויטראז' יש יופי, פאר, והדר והוא מייצר אווירה. היצירה הססגונית מקנה למקום בו היא מוצבת צבעים בגוונים שונים. לצבעים אלו יש השפעה על הנחשפים להם. צבע אדום לדוגמה, מחמם ומעניק אנרגיה. לעומתו צבע ירוק, מסמל אביב ומשרה שלווה והרמוניה. צבעי הזכוכיות מהן עשוי הוויטראז', נוצקו לתוך הזכוכית במהלך יצירתה ולכן הצבע שומר על יופיו לתמיד.

בעברית משמשות לעיתים גם צורות הכתיב ויטרז' / ויטרג' / ויטראג'. מקור המונח במילה הלטינית "vitrum" - זכוכית, וככל הנראה הוא הגיע לעברית המודרנית דרך השפה הרוסית, ששאלה אותו מן הצרפתית. הוויטראז' מכונה בעברית גם זכוכית צבעונין, והאקדמיה ללשון העברית קבעה את המונח חַלּוֹן מַסְכִּית, על פי המילה המקראית "מַשְׂכִּית" שמשמעותה ככל הנראה "קישוט" או "ציור".

ההיסטוריה של אמנות הוויטראז' שלובה בהיסטוריה של האמנות, התרבות, החברה והדת. בתחילה במערב אירופה ובהמשך ברחבי העולם.

במאה ה־12 נוצרו הוויטראז'ים הראשונים במערב אירופה. בתקופה זו שלט הסגנון הרומנסקי, שהתאפיין במוטיבים ובסגנונות בנייה שמקורם ברומא. האדריכלים חיפשו דרך להאיר את הכנסיות והפתרון נמצא בדמותם של הוויטראז'ים. האור המיוחד שנוצר השתלב באווירה המיסטית המתאימה לבתי התפילה. דרך חלונות הוויטראז' ניתן היה לראות את השמים ולהרהר במי שמצוי שם על פי האמונה הדתית.

במאות ה־12 וה־13 התפרסמו יצירות הוויטראז' של העיר לימוז' בצרפת, שיוצאו לכל אירופה ועיטרו את הכנסיות והארמונות.

בתקופה הגותית שבמאות ה־12 ה־13 וה־14 השתלבו הוויטראז'ים בסגנון האדריכלות הגותי וחלונות הקתדרלות שנבנו בסגנון זה, עוטרו בוויטראז'ים צבעוניים. האור שחדר מבעד לוויטראז'ים העניק אווירה מיסטית לכנסייה. בקתדרלות גם נבנה חלון רוזטה, שהוא חלון עגול שבתוכו ויטראז'ים הממוקמים בתוך מעין עלי כותרת של פרח, בדרך כלל חלונות רוזטה מוקמו מעל השער הראשי לקתדרלה.

אנשי תקופת הרנסאנס שבמאות 14 - 16, סלדו מסגנון האדריכלות הגותי העמוס בקישוטים וראו בו ניגוד לתרבות שמבוססת על איפוק וריסון. בתקופה זו ועד למאה ה־19 נשכחה מעט טכניקת הוויטראז'ים.

בשלהי המאה ה־19 ועד לשנות ה-20 של המאה ה-20 פרח סגנון האר־נובו (שפירושו בצרפתית, אמנות חדשה), שהוא סגנון חושני ואלגנטי המתבטא בצבעוניות עשירה. בתקופה זו פרח השימוש בוויטראז'ים הצבעוניים ובמיוחד בארצות הברית.

בעשרות השנים האחרונות של המאה ה־20 וכעת בתחילת המאה ה־21 הוויטראז'ים נפוצים יותר ויותר. ומי שמודע לאמנות זו יבחין בה על נקלה בכל אשר יישא את עיניו.

בצרפת קתדרלת נוטרדאם שבפריז, המעוטרת בוויטראז'ים, היא מבין הקתדרלות הגותיות הראשונות שנבנו והיא נחשבת עד היום לארכיטיפוס של הקתדרלה הגותית הקלאסית.
הוויטראז'ים שבכנסיית סנט שאפל הגותית, נחשבים ליפים ביותר בפריז. חלונות האולם העליון של הכנסייה מציגים 1,134 תמונות מכתבי הקודש.
הוויטראז'ים בקתדרלת שארטר נודעים במיוחד ביופיים ובשל הצבע הכחול הדומיננטי שבהם, שבשילוב אור השמש בשעות היום השונות יוצרים תאורה מיוחדת במינה בחלל הקתדרלה. על שמם ידוע הגוון "כחול שארטר" (Blue of Chartres). קתדרלת שרטר, שנבנתה באדריכלות גותית החל מ-1145 על יסודות רומנסקיים, נחשבת כאחת היפות בעולם כולו, כונתה על ידי הפסל רודן "האקרופוליס של צרפת", והייתה מהאתרים הראשונים שהוכרזו כאתר מורשת עולמית (ב-1979).
באנגליה קתדרלת קנטרברי המצויה במנזר סנט אוגוסטין, היא מהמרשימות בבריטניה והאו"ם הכריז עליה כאתר מורשת עולמית. קתדרלה זו נבנתה במשך מאות שנים, החל במאה ה־11 ולכן היא משלבת סגנונות שונים. בכניסה הראשית ניתן לראות חלון ויטראז' מרהיב ביופיו, מהמאה ה־12.
הקתדרלה הלאומית של וושינגטון שבארצות הברית, נבנתה בסגנון נאו-גותי אנגלי במהלך המאה ה־20 ויש בה מעל למאתיים ויטראז'ים, בהם ויטראז' המתאר את נחיתת האדם על הירח.

בספרייה הלאומית בירושלים נמצאים חלונות ארדון, ויטראז' שהוא בין הגדולים ביותר בעולם. שמה של היצירה הוא "והיה באחרית הימים", והיא בוצעה בעיר ריימס שבצרפת על ידי אמן מבית המלאכה 'סימון אטלייר' Simon Atelier על פי סקיצה של מרדכי ארדון.
חלונות שאגאל: בבית הכנסת שבבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, נמצאת יצירת שנים עשר חלונות הוויטראז', שבהם צייר שאגאל את שנים עשר שבטי ישראל.
בבית כנסת הגדול בירושלים וכן ב"היכל שלמה" הסמוך ישנם ויטראז'ים מעוטרים.
בבית החולים משגב לדך שבירושלים נמצאת יצירת חמישה חלונות ויטראז'ים שיצר האומן הישראלי-שווייצרי דן רובינשטיין בשם "בראשית". ארבעה חלונות מוקדשים לפרקים מספר בראשית וחלון אחד - דלת הכניסה - מוקדשת לתולדות בית החולים. הויטראז'ים בגודל 30 מ"ר.
בבית הכנסת הגדול בראשון לציון, בחלונות שמצידי ארון הקודש שבקיר המזרח, ישנם ויטראז'ים.
במבנה בית הכנסת 'אור התורה' בעכו, מאות יצירות מוזאיקה וויטראז'ים, בהם משובצים תולדות היהדות מזמן המקרא ועד לימינו.
בבית כנסת 'משכן פז' באשקלון ניתן לראות ויטראז'ים ובהם תמונות המשכן וכליו.
בבית כנסת הגדול בתל אביב ישנם חלונות ויטראז' של שדמי.
באולם קבלת הפנים שבבית נשיא המדינה, בו מקיים הנשיא אירועים ממלכתיים, ישנם שלושה ויטראז'ים בגובה שישה מטרים, המתארים את מאבק יעקב והמלאך, את דוד המלך פורץ את חומות ירושלים, ואת אליהו הנביא עולה במרכבת־אש השמיימה. ויטראז'ים אלו צוירו על ידי ראובן רובין.
בקניון איילון ברמת גן משני קצות התקרה הגבוהה שבשדרה המרכזית, ישנם ויטראז'ים המתארים נופים שונים בארץ. גם בקיר ליד הכניסה למסעדת מזון מהיר מפורסמת ישנו ויטראז' המציג את שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
בבית הכנסת בית אריה אחדות ישראל במיתר, חלונות ויטראז מעוצבים במשולב עם סמלי העם היהודי. יצירתו של אמן פסלי הזכוכית ג'רמי לנגפורד
במוזיאון דגון שבחיפה, כל קיר חדר המדרגות מהקומה הראשונה לשנייה הוא חלון ויטראז' בעיצוב המזכיר גבעולי חיטה עשוי זכוכית סן גובן ובטון, יצירתה של האמנית הרב תחומית נעמי הנריק.1965
במשרד ראש הממשלה בקריה, ירושלים. כל קיר חדר המדרגות בגובה 3 קומות הוא חלון ויטראז' בנושא "הפרחת השממה" בסגנון לירי מופשט, עשוי זכוכית צבעונית עבה במיוחד (תוצרת סן גובן) ובטון. יצירתה של האמנית נעמי הנריק. 1962

מידע נוסף שופר, מנורה ...

שופר	מנורה	ספר התורה	לוחות הברית	מגן דוד

סגירה

מידע נוסף לאה, אסתר ...

לאה	אסתר	מנורת שבעת הקנים	מרים	בת שבע

סגירה

מידע נוסף רחל, חלונות ויטראז' ...

רחל	חלונות ויטראז'	ברוך	עקדת יצחק	שולחנו של אברהם

סגירה

יצירת הוויטראז' היא אמנות מועשרת והאמנים מגלים יצירתיות בעבודתם. האמנות שביצירת ויטראז' באה לביטוי במספר מאפיינים:

לרוב, עבודות ויטראז' נעשות באופן ייחודי ולא בייצור סדרתי. האמן בוחר באלו צבעים להשתמש בהתאם לאווירה שהוא חפץ ליצור. ותוך מחשבה עיצובית על הסביבה שבה תמוקם העבודה.

הזכוכית, בה משתמשים, יכולה להיות ברמות שקיפות שונות. ניתן גם לישם את היצירה בסוגי זכוכית שונים, החל מזכוכית פשוטה, עבור לזכוכית מחוסמת ועד לזכוכית בידודית. זכוכית בידודית עשויה משתי שכבות של זכוכית וחלל ביניהן. מטרתה לבודד את חלל הבית הפנימי מרעש ומאקלים שבחוץ. בחלל שבין שתי שכבות הזכוכית הבידודית, אפשר לשים ויטראז' קטן מגודל החלון. עבודה כזו היא בעלת מראה ייחודי והיא אף משתמרת יותר זמן.

קיימת טכניקה מיוחדת ובה עושים שימוש במספר שכבות זכוכית. שכבות הזכוכית יכולות להיות בצבעים שונים, מה שמעניק לוויטראז' עומק מיוחד ועושר של צבעים.

לאור העובר דרך זכוכית צבעונית יש אפקט מיוחד והתאורה במקום בו מוצב הוויטראז', אפשר שתהיה בצבעים שונים ובעוצמות שונות, טבעית או מלאכותית. מראה הוויטראז' משתנה באופן דינמי על פי האור המאיר אותו בהתאם לשעות היממה ולעונות השנה.

ויטראז' יכול להיות אבסטרקטי (מופשט), או בעל צורות גאומטריות, אך ניתן גם לצייר דמויות שונות ומיוחדות. ניתן לצייר דמויות מהטבע כמו, בני אדם, נופים, פרחים ובעלי חיים. למקומות דתיים בוחרים בדרך כלל דמויות מכתבי הקודש, סיפורי התנ"ך, או סמלים דתיים אחרים.

תהליך היצירה

בבחירת היצירה מעורבים האדריכל או מעצב הפנים, מזמין העבודה וכמובן האמן. לאחר הסיכום הראשוני בנוגע לדוגמת הוויטראז' המבוקשת, האמן מכין סקיצה שאותה על המזמין לאשר ומכאן פונים לעצם הייצור.

החומרים בהם משתמשים הם: זכוכית צבעונית (לא צבועה) או שקופה, פרופילים מעופרת, סרט נחושת דביק (COPPER FOIL), בדיל, אבקת צבע זכוכית וחתיכות זכוכית צבעונית מיוחדת.

כלי העבודה בהם משתמשים הם: חותך זכוכית, שובר זכוכית, מלחם ותנור.

יצירת הוויטראז' היא עבודה פיזית וכשהיא מתבצעת בתנור, תנאי החום אינם קלים.

קיימות שלוש שיטות ליצירת ויטראז' - ויטראז' קלאסי, ויטראז' טיפאני שהומצא על ידי טיפאני ושיטת פיוזינג שבה משתמשים בהתכה בתנור:

ויטראז' קלאסי וויטראז' טיפאני

בשיטות אלו בשלב ראשון מכינים שני עותקים של הסקיצה (תכנון) בגודל אחד לאחד. חותכים חתיכות זכוכית צבעוניות ומשייפים אותן. מניחים את חתיכות הזכוכית על עותק אחד של הסקיצה לפי השרטוט כמו פאזל.

בשלב השני

בוויטראז' קלאסי - מרכיבים את הזכוכיות על העותק השני של הסקיצה עם פסי עופרת ומלחימים בנקודות החיבור.
בוויטראז' טיפאני - עוטפים כל זכוכית לעובייה עם סרט נחושת דביק ומלחימים את כל החלקים זה לזה עם בדיל.
בשיטת טיפאני ניתן לייצר גם ויטראז' תלת־ממדי. קיימים סרטי נחושת בעוביים שונים, אותם בוחרים בהתאמה לעובי הזכוכית ולאפקט הנדרש.

לסיום מעניקים למתכת את הגוון הרצוי ומנקים את הוויטראז'.

פיוזינג

בשיטה זו משתמשים בהתכה (fusion) בתנור מחומם בטמפרטורות גבוהות.

לפי הדוגמה של הסקיצה (תכנון), מניחים על לוח זכוכית שקוף, חתיכות זכוכית צבעונית מיוחדת ואבקת צבע ומכניסים לתנור. בחום התנור הזכוכיות מגיעות למצב נוזלי גמיש, הצבע נטמע בהן והן מתאחדות לאחת. בדרך כלל נדרשת יותר "משרפה" אחת בתנור.

כמו ויטראז' - אמנות לילדים

פעילות זו די פשוטה ומיועדת גם לילדים בערך בגילאי גן חובה (4 - 6).

באמצעות נייר צלופן, פיסות נייר משי, דבק נייר שקוף ומספריים, הילדים יכולים ליצור עבודות שונות בנושאים שונים כגון דמויות מהמשפחה, בעלי חיים, מבנים שונים ועל דברים שקרו ושעליהם למדו. כמצע לעבודה יכולים לשמש נייר משי, נייר פרגמנט, או נייר צלופן.

אפשר לשלב את היצירה בסיפורים הקשורים לנושא שנבחר.

את אמנות הוויטראז' ניתן ללמוד בבתי ספר לאמנויות או בקורסים מיוחדים לשם כך. עם זאת, ישנם אמני ויטראז' שלמדו את טכניקת הוויטראז' בלי הדרכה.

לואיס קומפורט טיפאני ייסד בארצות הברית בשנת 1885 את חברת טיפאני לזכוכית. החברה יצרה חלונות זכוכית דקורטיביים, אהילים, אגרטלים וחפצי נוי. טיפני נקשר לסגנון הארט־נובו ועיקר הצלחתו הייתה בתקופת הארט־נובו. הוא נהג לומר, "הצבע הוא לעין מה שהמוזיקה לאוזן". והעיד על עצמו, "כל חיי הם חיפוש אחר היופי".
מארק שאגאל, צייר יהודי שחי ברוסיה ובצרפת, פעל בתחומי אמנות שונים ובהם גם ויטראז'. אחת מעבודותיו הידועות היא שנים עשר חלונות הוויטראז', עליהם צייר את שנים עשר השבטים. חלונות אלו זכו להיות מונצחים על בולים. ויטראז'ים נוספים שלו מצויים בקתדרלה של מץ ובחלונות כנסייה בשווייץ.
יצחק פרנקל, צייר יהודי שחי באודסה, צרפת וארץ ישראל. היה מורם של רבים מאמני ישראל והנחיל את השפעת אסקולת פריז על האמנות הארץ ישראלית בשנות ה-20 וה30. הוא למד את אמנות הוויטראז' בפריז וביצע עבודות ויטראז' עבור הברונית דה רוטשילד בנורמונדי בצפון צרפת^[1].
פרנק לויד רייט, גדול האדריכלים האמריקאים, נודע אף הוא כאמן ויטראז'ים בולט שהיה מעצב בעצמו את חלונות הבתים שתכנן. הויטראז'ים שיצר רייט עוצבו בסגנון מודרניסטי מאוד עם מאפיינים גאומטריים ואבסטרקטים.

מוזיאונים ברחבי העולם מציגים תערוכות של ויטראז'ים וישנם גם אספנים פרטיים המחזיקים באוספים ברשותם.

אספנים מעדיפים פעמים רבות להימנע מלרכוש חלונות ויטראז' בשל גודלם. ביקוש רב יותר בשוק האמנות, יש למנורות ויטראז' ולחפצים קטנים.

המחירים עשויים לנוע בין עשרות אלפי דולרים ועד למיליוני דולרים אחדים. תמורת מנורת טיפני, שבשנות הארבעים של המאה ה־20 ערכה היה מזערי, ניתן כיום לקבל בין מיליון לשני מיליון דולר.

בשנת 1979 רכשה ברברה סטרייסנד, הידועה באהבתה לארט־נובו, מנורת טיפני ב־55,000 דולר, וב־1994 היא מכרה אותה תמורת 717,500 דולר. בשנת 1997 נמכרה מנורת Zinnia ביותר ממיליון דולר. מחירם של החלונות הדקורטיביים של טיפני עשוי להגיע לחמישים אלף דולר.