קתדרלת קנטרברי

הקתדרלה והכנסייה המטרופוליטית של המשיח בקנטרברי (באנגלית: Cathedral and Metropolitical Church of Christ at Canterbury) היא קתדרלה בסגנון גותי של הכנסייה האנגליקנית השוכנת בקנטרברי שבמחוז קנט בדרום מזרח אנגליה. היא כנסיית האם של הדיוקסיה של קנטרברי, ומושב הארכיבישוף של קנטרברי, שהוא הפרימאט של אנגליה כולה והמנהיג הדתי של הכנסייה האנגליקנית. הכנסייה הראשונה באתר נבנתה ב-597 והקתדרלה הגותית הנוכחית נבנתה בשנים 1175–1493. קתדרלה זו היא אחד האתרים הנוצריים העתיקים והחשובים בבריטניה.

קתדרלת קנטרברי
Canterbury Cathedral

קתדרלת קנטרברי, למעלה: מבט מהאוויר ממערב, למטה: מבט מדרום מערב
קתדרלת קנטרברי, למעלה: מבט מהאוויר ממערב, למטה: מבט מדרום מערב
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1988, לפי קריטריונים 1, 2, 6 שטח האתר 9.15 הקטאר חלק מתוך Canterbury Cathedral, St Augustine's Abbey, and St Martin's Church
מידע כללי
סוג	קתדרלה אנגליקנית
על שם	פטרוס
מיקום	קנטרברי
מדינה	הממלכה המאוחדת
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – המאה ה־7
תאריך פתיחה רשמי	המאה ה־7
חומרי בנייה	אבן
אדריכל	ויליאם מסנס, ויליאם האנגלי
סגנון אדריכלי	אדריכלות רומנסקית, אדריכלות נורמנית, אדריכלות גותית אנגלית, אמנות גותית
מידות
אורך	54 מ'
רוחב	22 מ'
גובה	72 מ' (מגדל פעמונים) 24 מ' (ספינה)
שטח	9.15 הקטאר
קואורדינטות	51°16′47″N 1°04′59″E
אתר רשמי

צידה הדרומי של הקתדרלה והמגדל המרכזי

היסטוריה

תקופת אוגוסטינוס

הארכיבישוף הראשון מקנטרברי היה אוגוסטין הקדוש, שכיהן קודם לכן כאב המנזר הבנדיקטיני ע"ש אנדראס הקדוש ברומא. הוא נשלח על ידי האפיפיור גרגוריוס הראשון לאנגליה והגיע בשנת 597. בדה ונרביליס כתב כיצד הוקמה כנסייה במקום בידי אוגוסטינוס הקדוש. חפירות ארכאולוגיות מתחת לספינה הראשית שנערכו ב-1993 חשפו שרידים של אותה קתדרלה סקסונית ראשונה, שנבנתה על גבי דרך רומית קדומה. הכנסייה הוקדשה אז ל"גואל הקדוש", כלומר ישו.

אוגוסטינוס הורה על ייסוד מנזר בנדיקטיני על שם פטרוס ופאולוס הקדושים מחוץ לחומות העיר. מאוחר יותר הוקדש המנזר לאוגוסטינוס עצמו ובמשך מאות שנים שימש כמקום קבורה לארכיבישופים שכיהנו אחריו. השרידים נמצאים תחת השגחתו של ארגון הצדקה English Heritage, ומהווים חלק מאתר מורשת עולמית, ביחד עם כנסיית מרטין הקדוש.

השלבים העיקריים של הבנייה מתוארים להלן: (בסוגריים - שנות הכהונה של כל ארכיבישוף).

התקופה הסקסונית המאוחרת והתקופה הוויקינגית

• בתקופת הארכיבישוף קאת'ברט (Cuthbert, 760–740) נוסף מבנה שני ממערב לקתדרלה, כבית טבילה המוקדש ליוחנן המטביל. במבנה זה נקברו ארכיבישופים רבים, עד שנהרס בשריפה בשנת 1067.
• אודה המחמיר (Oda the Severe, 958–941) הגביה את קירות הקתדרלה, והתקין גג חדש.
• עקב הרפורמות של הארכיבישוף דאנסטן הקדוש (שקברו נמצא בצד הדרומי של המזבח הגבוה), החלה הקתדרלה לשמש כמנזר בנדיקטיני.
• ליפינג (Lyfing, 1020–1013) ואת'לנות' (Aethelnoth, 1038–1020) הוסיפו אפסיס מערבי, שהוקדש כבימת נאום עבור מריה הקדושה.

התקופה הנורמנית

• לאנפרנק (1070–1077), הארכיבישוף הנורמני הראשון, בנה מחדש את הכנסייה האנגלו-סקסונית שנהרסה.
• אנסלם הקדוש הרחיב באופן ניכר את בית המקהלה למזרח, ובכך נתן מרווח מספיק לנזירים. הקריפטה של הכנסייה שרדה כגדולה מסוגה באנגליה.

תומאס בקט

דיוקנו של תומאס בקט בחלון בקתדרלה

פרטים מחלון ויטראז'

פרק שחור בהיסטוריה של הקתדרלה היה עריפת ראשו של תומאס בקט (Thomas Becket) בטרנספט הצפון-מזרחי ביום שלישי ה-29 בדצמבר 1170 בידי שומרים ששמעו את הנרי השני אומר "מי יפטור אותי מהכומר הטרדן הזה?" בזמן סכסוך עם בקט. השומרים פירשו את דבריו כפשוטם ורצחו את בקט בקתדרלה שלו. בקט היה השני מתוך ארבעה ארכיבישופים של קנטרברי שנרצחו. אחד נוסף היה אלפיג' (Alphege), שמקדש לכבודו נמצא בצד הצפוני של המזבח הגבוה.

הקתדרלה הגותית

• בעקבות שרפה שהרסה את החלק המזרחי של הקתדרלה ב-1174, החליט ויליאם מסנס לבנות את בית המקהלה בסגנון גותי שכלל קשתות מחודדות, תמיכות דואות, קירוי בקמרונות בני 6 צלעות והדגשת קווים אנכיים של שורת עמודים וצריחים בגובה רב יותר. מאוחר יותר, ויליאם האנגלי (William the Englishman) הוסיף את קפלת השילוש כמקדש לשרידיו של תומאס בקט. במשך הזמן, נקברו שם עוד מספר אנשים חשובים בהם "הנסיך השחור" אדוארד פלנטג'נט והנרי הרביעי מלך אנגליה. החלק המזרחי של הקתדרלה מסתיים במה שנקרא הקורונה ומכיל מקדש לשרידי הכתר וראשו של תומאס בקט. ההכנסה מצליינים (ביניהם גם ג'פרי צ'וסר, שהנציח מסע צליינות כזה בסיפורי קנטרברי) שביקרו במקדשו של בקט, שנחשב לבעל כוחות מרפא, מימנה את הבנייה מחדש של הקתדרלה והבניינים שסביבה.

• ראש המנזר תומאס צ'ילנדן (Thomas Chillenden, 1410–1390) בנה מחדש את החלק המרכזי של הקתדרלה בסגנון גותי ניצב עם קמרונות מניפה מורכבים ועשירים בזמן כהונתו.

• המגדל המרכזי הנורמני של לפרנק, שנקרא "צריח המלאך", נהרס בשנות ה-1430 ונבנה מחדש אחרי 50 שנה, בין השנים 1490–1510, וגובהו הוא 90.5 מטר. מגדל זה ידוע בשם 'Bell Harry Tower' על שמו של ראש המנזר הנרי מאיסטרי (Prior Henry of Eastry) שארגן את העבודה עליו. מגדל זה נקרא פעם "המגדל הנאה ביותר בעולם הנוצרי". בראש מגדל זה ישנו פעמון, שעדיין מצלצל כ-100 פעמים החל מ-8:55 בערב להכריז על סגירת שערי העיר.

פירוק המנזרים

הקתדרלה פסקה מלשמש כבית תפילה של מנזר בזמן פירוק המנזרים, כאשר כל הבתים הדתיים דוכאו. קנטרברי נכנעה לצו במרץ 1539 והייתה המנזר האחרון שעשה זאת. אחרי הפירוק הפכה קנטרברי ל"קולג' לקנונים חילוניים".

התקופה המודרנית

• המגדל הצפון-מערבי נהרס בסוף המאה ה-18 בגלל סיבות מבניות והוחלף ב-1830 במגדל תאום למגדל הדרום-מערבי בסגנון גותי ניצב, הידוע בשם 'Arundel Tower'. זה היה השינוי המשמעותי האחרון שנערך במבנה הקתדרלה.
• הריסות מעונות המנזר הרומנסקיים הוחלפו בספרייה וארכיון בסגנון נאו-גותי שנבנו במאה ה-19. בניין זה נהרס מאוחר יותר מהפצצות בליץ בדקר ביוני 1942 במלחמת העולם השנייה, שכוונו לקתדרלה עצמה אך החטיאו אותה. הבניין נבנה מחדש בסגנון דומה מספר שנים מאוחר יותר.

אדריכלות של הקתדרלה והמנזר הסמוך לה

מבט מצפון מערב, בסביבות השנים 1890–1900

מבט נדיר מעין הציפור מ-1165 על קתדרלת קנטרברי והמבנים המנזריים המסופחים לה שמור בספר התהילים הגדול (Great Psalter) שבספריית טריניטי קולג' בקיימברידג'. כפי שהבהיר פרופסור וויליס, האיור מציג את התוכנית של המנזר הבנדיקטי הגדול במאה ה-12, ומאפשר להשוות זאת עם תוכנית מנזר מהמאה ה-9 כפי שנראה במנזר גאל הקדוש. ב-2 התוכניות ניתן לראות עקרונות כלליים, האופייניים לכל המנזרים הבנדיקטיניים, דבר שמאפשר לקבוע בדיוק את הפרישה של המבנים השונים על אף שלא נותרו מהם אלא שברירי קיר. בגלל סיבות מקומיות, הקלויסטר (חצר מרובעת המוקפת בארקדות) והמבנים המנזריים ממוקמים מצפון לקתדרלה, במקום כמקובל בדרומה. כמו כן, ישנו בית מועצת קתדרלה (Chapter House) נפרד, שחסר במנזר גאל הקדוש.

לקתדרלה שלושה מגדלים: מגדל אוקספורד הדרום-מערבי ובו 12 פעמונים ועוד 2 פעמוני חצי-טון; מגדל ארונדל ובו 5 פעמוני שעון ועוד פעמון "דאנסטן הגדול"; והמגדל המרכזי בל הארי ובו פעמון יחיד.

הקמרונות בבית המקהלה הם קמרון סקספרטיט בעלי 6 צלעות הלקוחים מהאדריכלות הגותית בצרפת. הקמרונות בספינה הראשית החדשה יותר הם קמרונות מניפה מורכבים יותר של הסגנון הגותי הניצב המאוחר.

הבניינים בקנטרברי מקובצים ב-2 קבוצות נפרדות. הכנסייה מהווה את הגרעין, ואליה צמודים בצד הצפוני הקלויסטר וקבוצת בניינים המוקדשים לחיי המנזר. מחוץ לאלה, במערב ומבזרח, נמצאים היכלים ותאים המוקדשים לשירותי אירוח (שירות שכל מנזר סיפק לאורחיו ולאלה שביקרו אותו: כמורה, ציבור המאמינים, מטיילים, צליינים ואביונים).

המגדל המרכזי ודרום בית הרוחב, ציור של קאטרמול מ-1821.

בצפון ישנה חצר פתוחה וגדולה, המפרידה את מבני המנזר ממבני השירות, שבכוונה מוקמו רחוק ככל האפשר ממבני המנזר עצמם. האורוות, האסמים, המאפיה, המבשלה והמכבסה וכדומה אוכלסו בידי משרתים פשוטי-עם שהעסיק המנזר. במרחק הגדול ביותר מהכנסייה, מחוץ לתחומי המנזר, נמצאת מחלקת הצדקה: בית הצדקה לרווחת העניים המכיל אולם גדול המהווה בית הארחה לאביונים.

קבוצת הבניינים החשובה ביותר מוקדשת לחיי המנזר. קבוצה זו כוללת 2 קלויסטרים (חצר מרובעת עם ארקדות מסביבה) כאשר הקלויסטר הגדול יותר מוקף בבניינים הקשורים לחיי היום-יום של הנזירים - הכנסייה בדרום, הרפקטוריום בצד המנוגד לכנסייה כדי שריח או קול של אכילה לא יחדרו לשטח הקדוש של הכנסייה, במזרח המעונות עם בית מועצת הקתדרלה בסמוך, והדירות השכורות והמרתפים במערב. האיש שהיה אחראי על האכלת הנזירים והאורחים, גר ליד הרפקטוריום והמטבח, וקרוב לאולם האורחים. מעבר מתחת למעונות מוביל מזרחה לקלויסטר הקטן יותר של המרפאה, שיוחד לחולים ונזירים שעבדו במרפאה.

מזרחה לקלויסטר נמצא האולם והקפלה של המרפאה, שדומים בצורתם ובסידורים לספינה הראשית ומזרח הכנסייה. מתחת למעונות, פונה אל החצר הירוקה (herbarium), נמצא ה"פיסליס" ("pisalis" או "calefactory"), החדר המשותף של הנזירים. בפינה הצפון-מזרחית יש גישה לשירותים, מבנה מרשים בצורת אולם נורמני, באורך 44.2 מטר (145 רגל) וברוחב 7 מטר המכיל 55 מושבי שירותים. מבנה זה נבנה עם הקפדה רבה על ניקיון ובריאות וזרם מים עובר דרכו מקצה לקצה.

מעונות נוספים, אך קטנים יותר, משתרכים ממזרח למערב כדי לארח נציגים ממנזרים אחרים, שנאלצו להישאר ללינה. קרוב לרפקטוריום, אך מחוץ לקלויסטרים, נמצאים המשרדים המקומיים. אליהם מקושרים: צפונית נמצא מטבח ריבועי (בעל שטח של כ-200 מטר רבוע), ולו גג פירמידי נישא, ועל ידו חצר המטבח; מערבית מזנון למכירת מוצרים והמזווה. למרפאה יש מטבח קטן משלה. ממול לדלת הרפקטוריום ובתוך הקלויסטר יש שני חדרי רחצה, תוספת קבועה לרפקטוריום המנזרי, שבהם רחצו הנזירים ידיים לפני ואחרי הארוחה.

הבניינים שהוקדשו לאירוח מחולקים לשלוש קבוצות. קבוצת ראש המנזר אליה נכנסו מזווית דרום-מזרחית אל החצר הירוקה, שממוקמת ליד החלק הקדוש ביותר של הקתדרלה, כראוי לאישיות כנסייתית נכבדת או לאצולה שבאה להתארח שם. בנייני התאים היו ליד הקצה המערבי של הספינה הראשית, שם מבקרים רגילים ובני מעמד הביניים התארחו. הצליינים הנחותים יותר והאביונים אורחו באולם הצפוני של בית הצדקה, שהיה סמוך לשער ורחוק ככל האפשר מ-2 הבניינים האחרים של ההארחה.

המוסד

המוסד הוא המטה המורשה של הקתדרלה, שרק מעטים ממנו הם מהכמורה. ראש הקתדרלה הוא דיקן (נכון ל-2006, רוברט וויליס) שנעזר במועצה של 24 קנונים, 4 מהם הם דיירים, והאחרים הם מינויי כבוד של כמרים בכירים בדיוקסיה. ישנו גם מספר של קנונים הדיוטות שביחד מהווים את המועצה הרחבה שלה אחריות חוקית הן לקתדרלה עצמה והן לבחירתו הרשמית של הארכיבישוף. לפי החוק והמנהג האנגלי הם יכולים לבחור רק אדם שהוצע כמועמד על ידי המלך או המלכה בעצת ראש הממשלה. המוסד כולל את מלומדי המלך ומגוון פקידים ובעלי-תפקידים, לרבות ספר הקתדרלה. לקתדרלה יש כוח עבודה קבוע של 250 איש, דבר ההופך אותה למעסיק הגדול ביותר באזור.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קתדרלת קנטרברי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קתדרלת קנטרברי
• קתדרלת קנטרברי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מגדלי הפעמונים של הקתדרלה
• מידע ותמונות על הקתדרלה
• היסטוריה של הקתדרלה והמקהלה
• Adrian Fletcher’s Paradoxplace Canterbury Cathedral Pages – תמונות של הקתדרלה
• קתדרלת קנטרברי, באתר אונסק"ו (עם תמונה קטנה של הספינה הראשית)