קתדרלת לינקולן

קתדרלת לינקולן (באנגלית: Lincoln Cathedral) היא הקתדרלה הראשית של העיר לינקולן שבאנגליה. הקתדרלה היא מושב הדיוקסיה (בישופות) של לינקולן השייכת לכנסייה האנגליקנית. הקתדרלה מכונה גם לעיתים "The Cathedral Church of the Blessed Virgin Mary of Lincoln".

קתדרלת לינקולן
Lincoln Cathedral

חזית הקתדרלה דגם של הקתדרלה לפני שצריחיה נהרסו תוכנית הקתדרלה
הבניין הגבוה בעולם בתקופה: 1311 - 1549
בניין קודם	קתדרלת סנט פול הישנה
בניין הבא	כנסיית אולף הקדוש
מידע כללי
סוג	קתדרלה אנגליקנית
על שם	מרים, אם ישו
מיקום	לינקולן
מדינה	הממלכה המאוחדת
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1092–1311 (כ־219 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	המאה ה־13
סגנון אדריכלי	אדריכלות גותית אנגלית
מידות
אורך	147 מ'
גובה	160 מטר
קואורדינטות	53°14′04″N 0°32′10″W
www.lincolncathedral.com

הקתדרלה נבנתה בשלבים בין השנים 1092 ו-1311. רובה נבנה בסגנון הגותי המייצג באופן טוב את הגותיקה של אנגליה בימי הביניים. הקתדרלה החזיקה בתואר המבנה הגבוה ביותר בעולם מהשלמת צריחיה בתחילת המאה ה-14, כשהתנשאה לגובה של 160 מטר, ועד שנת 1549 בה קרס חלק מהמגדל המחודד הגבוה ביותר שלה. עד בנייתה הייתה הפירמידה הגדולה של גיזה המבנה הגבוה ביותר בעולם במשך כמה אלפי שנים.

היסטוריה

מראה כללי של הקתדרלה מדרום

הקיר המזרחי של הקתדרלה וחלון הוויטראז' הגדול

החזית המערבית הנורמנית

החלון המזרחי

בשנת 1072 הורה ויליאם הכובש שהקתדרלה הראשונה תיבנה בלינקולן. לפני כן, כנסיית מריה הקדושה בלינקולן הייתה כנסיית אם, אך לא קתדרלה, ומושב הדיוקסיה היה בכנסיית המנזר של דורצ'סטר, אוקפורדשייר. לינקולן הייתה יותר מרכזית לדיוקסיה שהשתרעה מנהר התמזה להומבר. הבישוף רמיגיוס דה פקאן בנה את הקתדרלה הראשונה באתר הנוכחי. הוא סיים את הבנייה ב-1092 ומת יומיים לפני חניכתה ב-9 במאי 1092. כ-50 שנה לאחר מכן נהרס רוב המבנה בשריפה. הבישוף אלכסנדר מלינקולן בנה מחדש את הקתדרלה והרחיב אותה, אך היא נהרסה ברעידת אדמה ב-1185.

אחרי רעידת האדמה, מונה בישוף חדש בשם יו מלינקולן, שהיה במקור מאבלון שבצרפת. הוא החל במיזם בנייה מחדש והרחבת המבנה. הבנייה מחדש החלה מהחלק המזרחי, עם אפסיס ו-5 קפלות קורנות. הספינה הראשית נבנתה בסגנון גותי אנגלי מוקדם. הבנייה נמשכה תוך התעדכנות בשינויים ובהתפתחויות בסגנון האדריכלי תוך שימוש בקשתות מחודדות, תמיכות דואות וקמרונות לתמוך את התקרה. השימוש בטכניקות אלה אפשר ליצור חלונות גדולים בקירות. בית המקהלה של סנט יו מכיל קמרונות צלעות ייחודיים בעלי 3 צלעות, היוצרים משולשים לסירוגין (כל פעם החוד בכיוון אחר) על התקרה.

הקתדרלה היא השלישית בגודלה בבריטניה (מבחינת שטח רצפה), אורכה הוא 147 מטר וגובהה הוא 82 מטר, אחרי קתדרלת יורק (השנייה בגודלה) וקתדרלת סנט פול (הראשונה בגודלה). היא המבנה הגדול ביותר בלינקולנשייר ובזמנו הייתה בעלת המגדל המדיוואלי הגבוה באירופה. מגדל הפעמונים, הנשלט על ידי הפעמון "תום הגדול מלינקולן", ה-13 בגודלו בבריטניה, הוא שעון המצלצל כל רבע שעה, בעוצמה רבה כך שניתן לשמוע אותו גם במרחק 100 מטר^{[דרושה הבהרה]}. הפעמון הותקן בתחילת המאה ה-19. ניתן לראות חור מסותת בקמרונות המגדל, שדרכו הרימו את הפעמון למקומו. ישנם מספר פעמונים במגדל הדרום-מערבי, שניים במגדל הצפון-מערבי וחמישה במגדל המרכזי (כולל "תום הגדול").

החלון בצפון בית הרוחב, הנקרא "עין הדיקן", מתוארך ל-1192 והושלם ב-1235. החלון בדרום בית הרוחב, "עין הבישוף", נבנה מחדש מאה שנים מאוחר יותר והושלם ב-1330. תעודה בשם “The Metrical Life of St Hugh” מתייחסת למשמעות של שני החלונות (אחד בצד החשוך, צפון, והשני בצד המואר, דרום):

"שכן צפון מייצג את השטן, ודרום את רוח הקודש, ובכיוונים אלה שתי העיניים מסתכלות. הבישוף פונה לדרום על מנת להזמין והדיקן פונה לצפון על מנת לדחות; אחד דואג להינצל, והאחר דואג לא לגווע. עם שתי עיניים אלה, פני הקתדרלה על המשמר עבור אור גן עדן וחשכת תהום הנשייה."

— “The Metrical Life of St Hugh”

אחרי הוספת "עין הדיקן" ותוספות גותיות חשובות נוספות, קרס ב-1237 או 1239 המגדל המרכזי, כנראה עקב טעות בבניית התמיכות שלו. מגדל חדש נבנה זמן קצר לאחר מכך וב-1255 ביקשה הקתדרלה מהנרי השלישי, מלך אנגליה להרוס חלק מבית העירייה על מנת להגדיל את הקתדרלה ולבנות מחדש מגדל מרכזי עם צריח. בוני הקתדרלה החליפו את הקפלות העגולות הקטנות של יו בחלק מזרחי גדול יותר על מנת להכיל את מספר הצליינים ההולך וגובר, שבאו כדי לסגוד במקדש של הבישוף יו מלינקולן, שנהפך לקדוש.

ב-1290 מתה המלכה אלינור מקסטיליה. אדוארד הראשון, מלך אנגליה החליט לכבד את זכרה בהלוויה אלגנטית. אחרי חניטה והוצאת קרביה, קרביה נקברו בקתדרלת לינקולן, ואדוארד בנה שם העתק של המצבה ממנזר וסטמינסטר. החזה המקורי של האבן על הקבר שרד, אך הדמות שעליה נהרסה במאה ה-17 והוחלפה בהעתק מהמאה ה-19. מחוץ לקתדרלה ישנם שני פסלים המזוהים לעיתים קרובות כאדוארד ואלינור, אך פסלים אלה שוחזרו באופן ניכר במאה ה-19 וכנראה לא נועדו במקור לתאר את הזוג.

בין השנים 1307 ל-1311 הוקם המגדל המרכזי מחדש, והתנשא לגובה של 83 מטר. המגדלים המערביים בחזית הקתדרלה שופרו והוגבהו גם הם. על המגדל המרכזי נוסף צריח מחודד מעץ, דבר שהעניק לו גובה של 160 מטר. בכך, הפכה קתדרלת לינקולן למבנה הגבוה ביותר בעולם, אחרי שעברה את קתדרלת סנט פול הישנה. ב-1549 הרסה סופה את צריח העץ.

במאה ה-14, מלבד המגדל, נוסף גם מסך מגולף, מיסריקורד ותוספות לבית המקהלה^{[דרושה הבהרה]}.

במאה ה-15 הוקדש בניין הקתדרלה לקפלות זיכרון. הקפלות ליד בית המקהלה של המלאכים נבנו בסגנון הגותי הניצב, עם דגש על קווים אורכיים, ומהם שרדו עד היום תחרת החלונות והפאנלים.

בחלק גדול מאורך הקתדרלה יש על הקירות קשתות בתוך מגרעות שאמורות לתת אשליה של מעבר לאורך הקיר, אולם האשליה איננה מוצלחת, מאחר שהסתת, שהעתיק את הטכניקה מצרפת, לא סיתת את הקשתות באורך המתאים.

קתדרלת לינקולן היא יעד פופולרי כיום: פוקדים אותה למעלה מ-250,000 תיירים בשנה. בקתדרלה אפשר לבקר בתוך המבנה, במגדל המרכזי ובגג. שיא העונה הוא בחג המולד, אז נערך שוק לפני הקתדרלה ומועלת הפקה של האורטוריה "משיח" מאת גאורג פרידריך הנדל.

הקתדרלה קיבלה לראשונה נשים כחברות מקהלה ב-1995, כצעד של מודרניזציה. הייתה זו הקתדרלה השנייה באנגליה שאימצה מקהלה נפרדת לנשים (הראשונה הייתה קתדרלת סולסברי).

הקתדרלה שימשה כאתר צילומים לסרט הקולנוע "צופן דה וינצ'י". הצילומים התרחשו בעיקר בקלויסטרים ובבית מועצת הקתדרלה. הקתדרלה שימשה לדימוי כנסיית המנזר וסטמינסטר, מאחר שמנזר וסטמינסטר סירב להרשות את צילום הסרט בתוכו. למרות הפגנות נגד צילום הסרט הושלמו הצילומים באוגוסט 2005. כדי לגרום לבית מועצת הקתדרלה של קתדרלת לינקולן להראות דומה לבית המועצה של מנזר וסטמינסטר, הוספו ציורי קיר על שכבה מיוחדת מעל הקירות הקיימים. בסיום הסרט הפכו הציורים לתצוגה עבור התיירים.

מגנה כרטה

הבישוף של לינקולן היה אחד החותמים על המגנה כרטה ובמשך מאות שנים, הקתדרלה החזיקה באחד מארבעת העותקים המקוריים ששרדו. כיום שוכן העותק בטירת לינקולן, בתצוגת קבע. שאר העותקים נמצאים בספרייה הבריטית (שני עותקים) ובקתדרלת סולסברי (עותק אחד).

השדון של לינקולן

השדון של לינקולן, Lincoln Imp, בתחתית צורת ה-V

בתוך הקתדרלה יש פסל אדם או שדון באבן שבין הקשתות, הידוע בשם "השדון של לינקולן". פסל זה אפוף אגדות, וישנן מספר גרסאות לאגדות סביב הדמות.

לפי האגדה מהמאה ה-14, שני יצורים זדוניים שנקראו שדונים (Imps) נשלחו בידי השטן לבצע מעשי רשע על פני האדמה. אחרי שגרמו למהומה אי שם בצפון אנגליה, השדונים התקדמו לקתדרלת לינקולן, שם הם הפכו שולחנות וכיסאות והפילו את הבישוף. מלאך הופיע בבית המקהלה וציווה עליהם להפסיק. אחד השדונים ישב על עמוד אבן והחל לזרוק אבנים על המלאך בשעה שהשני התחבא מתחת לשולחנות השבורים. המלאך הפך את השדון על העמוד לאבן ולשדון השני הרשה להימלט. השדון שהפך לאבן הוא השדון של לינקולן, שאותו עדיין ניתן למצוא, קפוא באבן, יושב על עמוד אבן בבית המקהלה.

לפי האגדה, השדון שברח נמלט לגרימסבי, שם הוא שב לגרום צרות. הוא נכנס לכנסיית סנט ג'יימס והחל לחזור על התנהגותו בקתדרלת לינקולן. המלאך הופיע שוב והכה את השדון, לפני שהפך אותו לאבן כמו את חברו. ניתן לראות את השדון של גרימסבי בתוך כנסיית סנט ג'יימס, דבוק לתחתית.

ספריית וורן

ספריית הקתדרלה, הידועה בשם The Wren Library, מכילה מעל 227 כתבי יד נדירים, כולל את כתב היד של בדה ונרביליס, תנ"ך לינקולן מהמאה ה-11, רומנסות תורנטון ובהן תיאור מותו של המלך ארתור ועוד.

בימי הביניים אוחסנו בקתדרלה בקופסאות וארונות כתבי יד עתיקים, שמשכו מלומדים מרחוק. ב-1422 הוקם מבנה הספרייה, בזרוע המזרחית של הקלויסטר, על מנת להכיל כ-100 כתבי יד. מימי הביניים שרדו שלושה שולחנות קריאה וספסל אחד. במהלך מלחמת האזרחים האנגלית ניזוקה הספרייה. ב-1600 מייקל הוניווד, הדיקן של לינקולן, החל בתיקוני הקתדרלה והספרייה, ואלה נמשכו עד 1674. הוניווד תכנן להקים ספרייה חדשה ובחר בתוכניתו של האדריכל כריסטופר וורן, שגם השגיח על הבנייה. הספרייה החדשה נבנתה בסגנון הבארוק וצופתה בשיש. במהלך השנים שופצה הספרייה ורוב השיש וציפוי הזהב המקוריים הוחלפו.

שיפוצים ושחזורים

לפי אתר הקתדרלה מושקעים מדי שנה מעל מיליון ליש"ט בשימור הקתדרלה ותחזוקתה. הפרויקט האחרון שהושלם היה שחזור החזית המערבית בשנת 2000. ב-1997 גילו שהתמיכות הדואות בקצה המזרחי אינן מחוברות יותר לעבודת האבן ותיקונים נעשו כדי למנוע את קריסתן. הבעיה האחרונה שהתגלתה הייתה בתחרת האבן שתמכה בחלון "עין הדיקן" שעמדה לקרוס. פיתוחי האבן הוחלפו, אבל הייתה תקופה של חרדה גדולה כאשר התברר שסטייה קטנה ולו של 5 מ"מ בעבודת האבן עלולה לגרום לקריסת הקתדרלה. החלון ותמיכותיו הוסרו והוחלפו, הזכוכית נוקתה וחוזקה, ופרויקט השיפוץ הושלם באפריל 2006 בעלות של 2 מיליון ליש"ט.

לאחרונה גברו הדאגות בנוגע למצב החזית המערבית, שכן מספר פיתוחי אבן התמוטטו ונפלו, דבר שהעמיד בסימן שאלה את היעילות של התיקונים שבוצעו בשנת 2000.

גלריה

• 
  איור של הקתדרלה מהמאה ה-18 מאת ג'וזף בייקר
• 
  הקתדרלה במבט מן העיר
• 
  מראה מטירת לינקולן
• 
  הקצה המזרחי של הקתדרלה
• 
  מבט כולל על הקתדרלה מדרום
• 
  מראה מבפנים, הקצה המזרחי של בית המקהלה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קתדרלת לינקולן

• אתר האינטרנט הרשמי של קתדרלת לינקולן
• אתר אגודת המקהלה
• קתדרלת לינקולן - היסטוריה והמארג המיוחד שלה
• מידע ותמונות על הקתדרלה
• האתר של תאייר, הכולל ספר שלם על הקתדרלה
• אגודת החברים של קתדרלת לינקולן
• היסטוריה של מקהלות הקתדרלה
• תמונות, מפליקר
• קתדרלת לינקולן, ברשת החברתית פייסבוק
• קתדרלת לינקולן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• קתדרלת לינקולן, ברשת החברתית אינסטגרם
• קתדרלת לינקולן, סרטונים בערוץ היוטיוב