חידושים למסכתות רבות בתלמוד, מספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת), ספרי הלכה בשם 'תורת הבית' על דיני כשרות המזון, נטילת ידיים וטהרת המשפחה ספר עבודת הקודש הלכות עירובין. ומאמר "שער המים" על דיני מקוואות.
הרשב"א היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף. במקום אחר[2] כתב עליו שבח גדול: ”מעין המתגבר, עמוד העולם אשר באורו נראה אור”.
הרשב"א התנגד ללימוד פילוסופיה בקהילה היהודית, ועמד בראש פולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה. איגרותיו נכללו בחיבור בשם "מנחת קנאות" שנערך על ידי רבי אבא מארי מלוניל, שהעריך את הספר מורה נבוכים של הרמב"ם והביא אותו כמה פעמים בהקדמתו לספרו (פרק י') וקרא אותו הספר "הנכבד" למרות שהתנגד מאד ללימוד הפילוסופיה ופעל להשיג חרם נגד לימוד הפילוסופיה. הרשב"א בסוף אף הטיל, יחד עם רבנים נוספים בני זמנו, חרם כנגד הלומדים פילוסופיה ומדעי הטבע מתחת לגיל 25, למעט ספרי הרמב"ם, וחיזק את החרם עוד פעמיים. חילופי איגרותיו עם רבי ידעיה הבדרשי שהגן על לימוד הפילוסופיה, מצויים ב'תשובות הרשב"א'.
ברובע היהודי בברצלונה של היום, מצביעים על ביתו של הרשב"א כאשר במסמכי הנכס שם מצוינת הבעלות של משפחת 'אדרת'.
אחרי פטירתו של הרשב"א, הנהיג את הישיבה בנו, רבי יהודה בן הרשב"א.[3]
הרשב"א עמד בקשרים עם רבים מבני דורו:
רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה) שהיה גם בן מחלוקתו וחיבר השגות לחיבורי ההלכה של הרשב"א;
רבנו אשר (הרא"ש) שהיגר מאשכנז לטולדו שבספרד, והביא בין השאר מסורות מפי מורו - רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג[4]; הרא"ש אף הפנה "שאלות" לרשב"א, למשל בעניין שיעור "הפרשת חלה", המופיע במקביל בשו"ת הרא"ש ובשו"ת הרשב"א.[5]
המאירי - רבנו מנחם בן שלמה, עמו עמד במחלוקת חריפה בעניין הפולמוס על לימוד הפילוסופיה, ומחלוקות פנימיות נוספות בתוך הקהילה היהודית.
הריטב"א, מחבר חידושים על הש"ס, ספר הזיכרון להגנת הרמב"ם מקושיות הרמב"ן עליו בפירושו לתורה ועוד.
רבי בחיי בן אשר, מחבר (בין השאר) "מדרש רבינו בחיי על התורה", כד הקמח ו"שולחן של ארבע" (אין לבלבל עם רבנו בחיי אבן פקודה בעל חובות הלבבות, שחי כמאתיים שנה לפניהם).
רבי יהושע אבן שועיב, בעל ספר "דרשות ר"י אבן שועיב" על התורה ומועדי השנה
רבי שם טוב אבן גאון, מחבר הספר "כתר שם טוב" - המבאר את הסודות שמביא הרמב"ן בפירושו לתורה, והספר "מגדל עוז" על הרמב"ם[6].
רבי קרשקש וידאל - מחבר חידושים על כמה ממסכתות התלמוד.
שו"ת הרשב"א: אלפי תשובות הלכתיות, ואלה נשמרו במספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת). קובץ שאלות ותשובות שחיבר הודפס לראשונה בווינה בשנת ר"ל ברומא.
ספרי הלכה:
תורת הבית - הרשב"א חיבר ספר הלכה בשם תורת הבית עם שבעה "בתים" (פרקים) המחולקים ל"שערים" (תתי פרקים).
הספר עוסק בדיני שחיטה, כשרות המזון, תערובות, יין נסך, נטילת ידיים ודיני טהרה. ספר זה נכתב בשתי מהדורות: מהדורה שלמה שכוללת משא ומתן תלמודי ונימוקים לתשובות (תורת הבית הארוך), ומהדורה מקוצרת שכוללת את פסק ההלכה בלבד (תורת הבית הקצר). ספר זה מיוחד לתקופתו בכך שהוא מסודר על פי נושאים ולא על פי סדר התלמוד. השפעה ניכרת יש לספר על התהליכים בספרות ההלכתית שכן זהו החיבור הראשון המשלב את הבאת המקורות והדיונים בהרחבה, יחד עם תמצות ההלכות היוצאות מדיונים אלו. תבנית מיוחדת זו היא שהניחה את היסודות לצורת הכתיבה של רבי יוסף קארו בחיבוריו בית יוסף ושולחן ערוך[8].
בחלק מכתבי היד מובא גם "שער המים" לאחר הבית האחרון בתורת הבית. גם שער המים נכתב בשתי מהדורות, קצרה וארוכה[9].
נגד ספר זה יצא הרא"ה בתוקף וכתב את חיבורו בדק הבית בו הוא מקשה על הרשב"א וכותב את פסיקותיו להלכה. בתגובה לבדק הבית נכתב החיבור משמרת הבית בו הוא יוצא "לשמור" על "תורת הבית" ומשיב על קושיות הרא"ה. החיבור נכתב בעילום שם המחבר ובהתייחסות בגוף שלישי לספר תורת הבית, אך לדעת רבים החיבור אכן נכתב על ידי הרשב"א. ככל הנראה יצא הספר משמרת הבית לדפוס בתחילת המאה ה-17.[10]
כל החיבורים הללו מצוטטים רבות על ידי רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף על הטור, והשפיעו על ספרו ההלכתי של הרב קארו השולחן ערוך.
ספרים נוספים שחיבר בהלכה הם
עבודת הקודש (שתי מהדורות, הקצר והארוך) על הלכות שבת ויום טוב, אך רוב המהדורה הארוכה אבדה.
מאמר על ישמעאל ספר פולמוס בין-דתי המתמודד עם טענות האסלאם. הכלול בתוך שו"ת הרשב"א, הספר יצא במהדורה חדשה בידי חוקר החסידות והקבלה הרב בצלאל נאור בתוספת מבוא והערות, בשנת ה'תשס"ח בהוצאת "אורות" בברוקלין.[11]