השיל מקראקא

רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ~?– כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט. מגדולי דורו ורבם של רבים מגדולי פוסקי פולין במאה ה-17. כונן מחדש את ישיבות פולין לאחר גזירות ת"ח-ת"ט. כונה הרבי רבי העשיל.

ערך זה עוסק ברב בפולין במאה ה-17. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יהושע השל.

הרב רבי
אברהם יהושע העשיל

לידה	? ?
פטירה	1663 כ' בתשרי ה'תכ"ד
מקום קבורה	בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
מדינה	האיחוד הפולני-ליטאי
תקופת הפעילות	?–1663
רבותיו	רבי יעקב בן רבי נפתלי הירש (אביו)
תלמידיו	שבתי הכהן, שמואל קאיידנובר, דוד הלוי סגל, גרשון אשכנזי
צאצאים	שאול בן רבי העשיל

שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא בלובלין ובקראקא, ונודע כגדול מרביצי התורה בדורו. רוב ככל כתביו אבדו, וליקוט דברי תורה שנמסרו בשמו נדפס בספר "חנוכת התורה". מלבדם נמצאו חידושיו על מסכת בבא קמא, וכן חלק מגיליונותיו על הטור.

ביוגרפיה

מצבתו המחודשת בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, 2016

נולד לרב יעקב ב"ר אפרים נפתלי הירש שכיהן כרבן של בריסק ולובלין. אבי אימו היה רבי מאיר יואל מבריסק והמשפחה מתייחסת למהר"י וייל.

בילדותו למד מפי אביו שכיהן אז כרבה של בריסק, והתפרסם כעילוי. לפי המסופר אמרו עליו חכמי בריסק כי "יפה כח הבן מכח האב". הוא נישא בצעירותו לבת הגביר הבריסקאי ר' משה ר' ליזרש, ולאחר שנפטרה זמן קצר לאחר הנישואין, נישא לדינה בת הגביר יהודה בן רבי שאול ואהל. אלמנת ר' נפתלי כ"ץ.

עוד בהיותם בבריסק היה שותף לאביו בניהול הישיבה המקומית והרצה בה מתורתו לתלמידים. עבר ללובלין ביחד עם אביו, שהתמנה אז כרב העיר, ושניהם שימשו בראשות הישיבה המקומית. לאחר פטירת אביו בט"ז בכסלו ה'ת"ד (1643) התמנה במקומו כרבה של לובלין. בעת גזירות ת"ח–ת"ט עשה בווינה בשתדלנות למען היהודים בפזורה, הוא הופיע לפני אנשי המלוכה והתרים יהודים עשירים למען הקהילות החרבות באוקראינה ובפולין.

בשנת ה'תט"ו (1655) בעקבות פטירתו של רבי יום-טוב ליפמן הלר (ה'תוספות יום טוב') התמנה רבי השיל במקומו כרבה של קרקוב הגדולה. במהלך שנות כהונתו בקרקוב שב לווינה לצורך פעילות שתדלנית ושהה בה זמן ממושך.

גם בקרקוב עמד בראש ישיבה גדולה ורבים מתלמידיו למדו אצלו בה. הוא כונן מחדש את בית הדין בקרקוב, והעמיד בראשו דיינים מהשורה הראשונה בפולין של אותם הימים, המפורסמים שבהם: רבי מיכל טיימר מחבר "סדר גיטין" ו"ברכת המים", ורבי ברכיה שפירא מחבר "זרע ברך".

תשע שנים כיהן ברבנות קרקוב עד פטירתו בחול המועד סוכות, כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663.

הוא נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, על יד הרב יהושע העשיל, בעל ה"מגיני שלמה", ועל מצבת קברו נחרת:

ארון הקודש צדיק יסוד עולם
כבוד מוה"ר העשל ר"מ אב"ד
קראקא בן הרב הגדול רבן של
כל בני הגולה כמוה"ר יעקב
ז"ל ר"מ אב"ד דק"ק לובלין
נפטר יום א' כ' תשרי תכ"ד
לפ"ק תנצב"ה

בפנקס החברה קדישא של קרקוב נאמר כי נוסח המצבה נקבע בשל צוואתו של רבי השיל שלא לחקוק עליו תוארי כבוד, במקום זאת כתבו בפנקס ה'יזכור': ”יזכור אלקים את נשמת האלוף בתורה שר הבירה אביר הרועים ורבן של כל חכמי דורו פאר הזמן הגאון הגדול מורינו ורבינו אברהם יהושע העשיל בן הגאון מו"ה יעקב ז"ל. נתבקש בישיבה של מעלה ביום עשרים בחודש תשרי בשנת תכ"ד לפ"ק”.

תקופת חייו של הרב השיל מקראקא על ציר הזמן
ציר הזמן

משפחתו

לרבי העשיל היו ארבעה בנים ושבע^{[דרוש מקור]} בנות, מהם:

• בנו רבי מרדכי נישא לשרל בתו של רבי יונה תאומים-פרנקל מחבר ספר קקיון דיונה.
• בנו הבכור רבי יהודה לייב, אב-סבו של רבי שאול יחזקאל גרינפלד, שהיה צדיק מפורסם והתגורר בעיירה ליטשיק שבהונגריה.
• בנו רבי יששכר בער (המכונה רבי בריש בהגאון), הנהיג את הקהילה היהודית בקראקא ופרנס הכולל של ועד ארבע ארצות^[1].
• בנו רבי שאול אב"ד בבריסק ובקראקא. אביו של רבי אריה לייב מאמסטרדם (חתן החכם צבי), אביו של רבי שאול אב"ד אמסטרדם. נישא לבתו^[2] של רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא.
• בתו העסיא אשת רבי מאיר אב"ד אפטא ולובלין, אם-סבו של רבי אברהם יהושע השיל מאפטא.
• בתו אשת רבי אברהם. בנם רבי משה היה אב"ד הורדנא ומחבר ספר תפארת למשה.

מתלמידיו

• רבי שבתי כהן, הש"ך
• רבי דוד הלוי סגל, הט"ז
• רבי אהרן שמואל קאיידנובר – תלמידם של ר' השיל ואביו
• רבי גרשון אשכנזי, מחבר שו"ת עבודת הגרשוני
• חתנו, רבי נפתלי הירש בן בנימין וולף, אב"ד פינטשוב ולובלין, מראשי ועד ארבע ארצות
• נכדו, רבי משה בן אברהם מגזע צבי, מחבר "תפארת למשה"
• רבי שמואל מפיורדא, מחבר "בית שמואל" על אבן העזר
• רבי יעקב משה העלין, מחבר הפירוש "ידי משה" על מדרש רבה (אביו של רבי אברהם הלין)
• רבי אלעזר נין מניקלשבורג, מחבר משנת אלעזר
• רבי יצחק חיות, מחבר זרע יצחק פירוש על המשנה

לקריאה נוספת

• הרב יהושע ענבל, "'פולין' לאור הנר: זרקור לדמותו של הרבי ר' העשיל ולדמותן של ישיבות פולין בשנות הש' ואילך.", ישורון מ (ניסן תשע"ט), עמ' תתקפ"ד–א'ט'; כרך מא (אלול תשע"ט), עמ' תתצז–תתקט"ו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא השיל מקראקא בוויקישיתוף

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "יהושע השיל מקרקא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 704–707, באתר היברובוקס
• דוד הלחמי, רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (רבי ר' השיל), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ע"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• חנוכת התורה, באתר היברובוקס
• נוסח מצבתו של ר' השיל, אפיטף מועתק ע"י יחיאל מתתיהו צונץ בספר עיר הצדק: בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, לבוב 1874. פריט כו, באתר היברובוקס
• אברהם יהושע השל בן יעקב (1596–1663), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. רבי יששכר בער היה אביו של רבי יצחק (נפטר תס"ה) רבה של ברודי – רבי יצחק היה אבי שושלת רבנים ענפה ששמם באב"ד (בני-אב"ד, כלומר בני-הרב) מהם רבנים מפורסמים, כגון: רבי יוסף באב"ד מחבר המנחת חינוך.
2. לפי ישראל טוביה אייזנשטט, דעת קדושים, עמ' 98 הערה אחרונה, ששלל את דברי אליקים כרמולי (בספרו העורבים ובני יונה) וחיים נתן דמביצר, כלילת יופי, א, עמ' קכח שנישא לנכדתו של רבי אריה ליב, בתו של רבי זכריה מנדל. פער הגילאים אינו מאפשר הנחה זו.