הסכם ישראל–לבנון 2024
הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון וחזבאללה שנחתם בנובמבר 2024 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסכם ישראל–לבנון 2024 הוא הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון שנועד לעצור את הלחימה בחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל שהחלה ב-8 באוקטובר 2023. ההסכם אושר בקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי ב-26 בנובמבר 2024, ונכנס לתוקף ב-27 בנובמבר בשעה 04:00.[1] ישראל הודיעה שעם השלמת שלבי ההסכם ב-18 בפברואר, היא תסיג את כוחותיה משטח לבנון למעט חמישה מוצבים הפרוסים לאורך גבול ישראל–לבנון.
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון | |
| מטרה |
|
|---|---|
| חותמים | נג'יב מיקאתי |
| מתווכים | עמוס הוכשטיין |
| תאריך יצירה | 27 בנובמבר 2024 |
| תאריך כניסה לתוקף | 27 בנובמבר 2024 |
רקע
סכם
פרספקטיבה
ב-7 באוקטובר 2023 יצאו מספר ארגוני טרור מרצועת עזה, בהובלת גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, לטבח שבעה באוקטובר שכלל טבח המוני ופשעים נגד האנושות. נרצחו בו 1,145[2] ישראלים ואזרחים זרים. בתגובה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל. כבר למחרת הצטרף ארגון הטרור חזבאללה למערכה והחל בירי תלול-מסלול על ישראל מלבנון, על מנת לרתק כוחות גדולים של צה"ל לצפון, ולהפעיל לחץ על ישראל לסיום המערכה על ידי עקירת עשרות אלפי תושבי קו העימות מבתיהם.
במשך חודשים התרכזה ישראל בלחימה בעזה נגד חמאס, ובמהלך ספטמבר 2024 העבירה את עיקר המאמצים צפונה, עם פתיחת מבצע חיצי הצפון, שכלל שורת סיכולים ממוקדים שבהם נהרגו רוב בכירי חזבאללה, בהם ראש הארגון חסן נסראללה, ומפקדי הזרוע הצבאית אבראהים עקיל ועלי כרכי. לצד זאת הותקפו על ידי חיל האוויר הישראלי אלפי מטרות של חזבאללה בלבנון, בהן מאות משגרי רקטות, מחסני תחמושת, מפקדות תת-קרקעיות ונשק אסטרטגי. בתקיפות הושמדו אלפי רקטות ונהרגו מאות מחבלי חזבאללה, והארגון ספג מכה קשה. בנוסף, מתחילת המלחמה ביצע צה"ל עשרות פשיטות קומנדו חשאיות בכפרים שליד הגבול על מנת לאסוף מודיעין, לסכל תשתיות טרור ולהכין את הקרקע לתמרון צבאי. בצפון ישראל נפגעו יישובים רבים כתוצאה מהירי של חזבאללה.
בלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 2024 פתח צה"ל בהובלת פיקוד הצפון בתמרון קרקעי בלבנון במטרה להחזיר את התושבים לצפון בבטחה. התמרון נמשך כ-8 שבועות ובמסגרתו כוחות צה"ל השמידו אלפי תשתיות טרור, כולל מאות תשתיות תת-קרקעיות מתחת לכפרים בדרום לבנון, מתחמי שהייה גדולים וקטנים, מחסני אמל"ח ומשגרי רקטות, והחרימו עשרות אלפי פריטי לחימה ששימשו את חזבאללה, בהם אלפי טילי נ"ט ורקטות ארטילריות. כוחות צה"ל הרגו כ-3,823[3] מחבלי חזבאללה בתמרון היבשתי והחריבו כפרים שלמים ששימשו את חזבאללה לצורכי טרור ותקיפת יישובי קו העימות.
לקראת שלהי נובמבר 2024 החל להתגבש מתווה הפסקת אש בין ישראל ללבנון בתיווכו של עמוס הוכשטיין ובהסכמתה של איראן.[4]
ההסכם
סכם
פרספקטיבה
ב-26 בנובמבר 2024 הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על הבאת ההסכם בפני הקבינט ואישורו. ההסכם לא הוצג לממשלת ישראל השלושים ושבע ולכנסת.[5]
הסכם הפסקת האש כולל מספר סעיפים:[6][7][8]
- חזבאללה וכל תנועה חמושה אחרת בלבנון, לא יבצעו כל פעולה התקפית נגד ישראל.
- ישראל לא תבצע כל פעולה התקפית נגד מטרות בלבנון, ביבשה, באוויר ובים.
- ישראל ולבנון מכירות בחשיבות החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701.
- צבא לבנון וכוחות הביטחון הלבנוניים יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לפעול בדרום לבנון.
- מכירה, אספקה וייצור של נשק בלבנון יהיו בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.
- יפורקו כל המתקנים הבלתי מורשים המעורבים בייצור נשק ואביזריו, בכל שטח לבנון.
- יפורקו תשתיות ועמדות צבאיות בדרום לבנון. נשק בלתי מורשה שאינו תואם התחייבויות אלו יוחרם.
- תוקם ועדה המקובלת על ישראל ולבנון, אשר תפקח ותסייע בהבטחת אכיפת ההסכם. באכיפה יהיו מעורבות בין השאר ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה.
- ישראל ולבנון ידווחו על כל הפרה אפשרית של ההתחייבויות לוועדה הנ"ל וליוניפי"ל.
- כוחות הצבא הלבנוניים ייפרסו לאורך כל הגבולות ונקודות המעבר במדינה.
- ישראל תסיג את כוחותיה בצורה מדורגת לתוך שטח ישראל בתקופה של עד 60 ימים ממועד כניסת ההסכם לתוקף.
- במהלך פרק זמן זה פעילי חזבאללה ייסוגו אל צפונית לנהר הליטאני, והכוחות החמושים שיורשו לשהות בשטח זה הם צבא לבנון וכוח יוניפי"ל.
- לא יוקם אזור חיץ שיהווה חוצץ בין כפרי דרום לבנון ליישובי קו העימות.
- ארצות הברית תקדם משא ומתן עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר. רוב המחלוקת היא על אזורים שבהם לבנון דורשת תיקונים לטובתה.[5]
בתקשורת הישראלית נטען שבנוסף להסכם התחייבה ארצות הברית ב"מסמך צד", שאינו חלק מההסכם עם לבנון, שישראל תשמור על חופש פעולה צבאי לתקוף בדרום לבנון במקרה של הפרת ההסכם מצד חזבאללה או גורם אחר.[6]
ליושב ראש הצבאי של מנגנון הפיקוח מונה מייג'ור גנרל ג'ספר ג'פרס מפיקוד מרכז של ארצות הברית וכיושב הראש האזרחי מכהן עמוס הוכשטיין.
ב-26 בינואר 2025 הוארכה הפסקת האש ב-3 שבועות.[9]
חמשת המוצבים הישראלים בדרום לבנון: ב-17 בפברואר, יום לפני פקיעת הארכת הפסקת האש, הודיעה ישראל כי בכוונתה להשאיר כוחות של צה"ל ב-5 נקודות שולטות בדרום לבנון למשך זמן בלתי תחום: 1. תל א-לבונה (ליד שלומי). 2. ג'בל בלאט (ליד שתולה). 3. רכס שקד (ליד אביבים). 4. תל עויצ'ה (ליד מרגליות). 5. תל חמאמס (ברכס חממיס ליד מטולה).[10][11] המהלך בוצע בתיאום עם מנגנון הפיקוח האמריקני-צרפתי.[12]
הפרות של ההסכם
סכם
פרספקטיבה
מיד לאחר חתימת ההסכם הפסקת האש הופרה. לטענת צה"ל היא הופרה על ידי חזבאללה, וצה"ל הגיב להפרות כפי שסוכם בהסכם, ולטענת חזבאללה הוא הגיב להפרות הפסקת האש של צה"ל.[13][14] הפרות שונות התקיימו בימים שלאחר מכן.[15]
ב-1 בדצמבר 2024 טענה צרפת שישראל הפרה את ההסכם 52 פעמים ללא שעדכנה את המנגנון שנקבע, אך הודתה כי חזבאללה מנסה לחזור ולהעביר אמצעי לחימה לדרום לבנון. פעולות אלו הביאו למותם של שלושה אזרחים לבנונים.[16] גם ארצות הברית הזהירה את ישראל כי היא מפירה את תנאי ההסכם.[17] בישראל התייחסו לטענות ואמרו שמנגנון אכיפת ההסכם בין ישראל ללבנון "יתחיל להיכנס לקצב" בהמשך השבוע ועד אז, ישראל תמשיך לאכוף בצורה אגרסיבית את ההפרות מעבר לגבול.[17]
ב-2 בדצמבר נורו שתי רקטות מלבנון לעבר הר דב. חזבאללה קיבל אחריות על הירי, שבוצע לדבריו כ"תגובה הגנתית ראשונה להפרות הישראליות, בתור אזהרה".[18] בהודעתו המלאה טען הארגון כי ההפרות הישראליות מתנהלות בצורות שונות כמו ירי לעבר אזרחים ותקיפות אוויריות באזורים שונים בלבנון, וכי המרחב האווירי של לבנון ממשיך להיות מופר על ידי כלי טיס ישראלים עוינים.[14] בתגובה לירי צה"ל תקף מחבלים, 20 משגרים ותשתיות של חזבאללה ברחבי לבנון.[19]
הפרות נמשכו גם בשבועות שלאחר מכן. ב-12 בדצמבר, כלי טיס של חיל האוויר תקף בלבנון במהלך הלילה משגרים טעונים ומוכנים לשיגור שכוונו לשטח הארץ, תוך הפרת ההבנות במסגרת ההסכם.[20] ב-24 בדצמבר לבנון הגישה למועצת הביטחון של האו"ם תלונה רשמית נגד ישראל, בטענה להפרות חוזרות ונשנות של ההסכם. בתלונה נטען כי בין 27 בנובמבר ל-22 בדצמבר נרשמו יותר מ-816 הפרות צבאיות – באוויר וביבשה, ומצוינים בין היתר הפצצת כפרים בגבול, הנחת מטענים בבתים, הרס אזורי מגורים וחסימת דרכים.[21]
מכניסת הפסקת האש לתוקף ועד ל-25 בדצמבר 2024 הרגו כוחות צה"ל מעל ל-40 מחבלי חזבאללה שהפרו את הפסקת האש וביצעו פעילות טרור בדרום לבנון.[22] בינואר 2025, מפקד פיקוד צפון אלוף אורי גורדין אמר לחברי ועדת חוץ וביטחון במפגש שנערך בצפון לפני כשלושה שבועות כי מאז שנכנסה הפסקת האש עם לבנון לתקופה, חזבאללה ביצע מאות הפרות.[23]
בתחילת ינואר 2025 דווח כי ישראל מתכננת לא לצאת מלבנון ולנסות להחזיר את חזבאללה להילחם מכיוון שחזבאללה וצבא לבנון לא מקיימים את חלקם בהסכם.[24] ב-5 בינואר נתניהו כינס דיון לגבי המצב בלבנון. שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי ישראל מעוניינת בקיום ההסכם, אך התנאי הראשי בו הוא נסיגת חזבאללה מצפון לליטני, ובהיעדר קיום תנאי זה ישראל תפעל בעצמה לצורך ביטחון הצפון.[25] ב-24 בינואר, לשכת ראש ממשלת ישראל הודיעה כי ישראל לא תיסוג בתום 60 הימים מדרום לבנון ונאמר כי "הסכם הפסקת האש טרם נאכף באופן מלא על-ידי מדינת לבנון".[26] הלשכה טענה גם: "במתווה הפסקת האש בלבנון נקבע כי הנסיגה המדורגת של צה"ל אמורה להתממש בתוך 60 יום. הסעיף נוסח כך מתוך הבנה שתהליך הנסיגה עשוי להימשך מעבר ל-60 הימים".[27] הכוונה הייתה שצה"ל לא יסוג בשלב זה מהגזרה המזרחית בדרום לבנון, כאשר בגזרה המערבית החל צה"ל להיפרס מחדש בהתאם להסכם שנחתם מול ממשלת לבנון.[28] ההחלטה הישראלית לא להשלים את הנסיגה בתום 60 הימים קיבלה גיבוי מתוך הממשל האמריקאי שקרא להארכה קצרה וזמנית של הפסקת האש על מנת להבטיח כי לחזבאללה לא תהיה היכולת לאיים על העם הלבנוני או על שכניו.[29]
ב-26 בינואר 2025, במלאת 60 יום להסכם, צה"ל לא נסוג מלבנון. מאות פעילי חזבאללה ותושבי כפרים בדרום לבנון ניסו לחזור לבתיהם, אך צה"ל לא אפשר זאת ואף ירה לעברם. לפי משרד הבריאות הלבנוני, 21 תושבים נהרגו וכ־124 נפצעו.[30] לטענת ישראל מדובר בפרובוקציה של חזבאללה וכי כוחות צה"ל ירו רק לעבר מי מהם שהיווה איום על כוחות צה"ל באזור.[31] בסוף היום, הודיע הממשל האמריקאי כי הסכם הפסקת האש יוארך עד 18 בפברואר.[32]
ב-27 בינואר פורסם בטיימס כי קצין בכיר בצבא לבנון ואחרים הדליפו מידע סודי לחזבאללה במהלך הפסקת האש עם ישראל, וסיכנו את המשך קיומה.[33][34]
ב-13 בפברואר נשמעו בומים על-קוליים בשמי ביירות בעקבות פעילות של חיל האוויר של ישראל ודובר צה"ל בערבית, אל"ם אביחי אדרעי פרסם אזהרה: "בשבועות האחרונים כוח קדס האיראני וחזבאללה מנצלים את נמל התעופה בביירות על גבי טיסות אזרחיות ומבצעים ניסיונות הברחות כספים אשר מיועדים לשמש להתעצמות ארגון הטרור עבור ביצוע פעולות כנגד מדינת ישראל. צה"ל בקשר עם מנגנון הפיקוח ליישום הפסקת האש ומעביר באופן תדיר מידע רלוונטי על מנת לסכל העברות אלו". בהמשך פורסם כי על אף המאמצים שנעשו, בצה"ל העריכו כי חלק מהעברות הכספים בוצעו בהצלחה.[35]
ממשלת לבנון מנעה 3 טיסות מטהראן לביירות. פורסם לגבי אחת הטיסות שהיה במטוס כסף אשר נועד לחזבאללה. לפי עיתון אל-אח'בר, המזוהה עם חזבאללה, טיסות אלה נמנעו כתוצאה מפניה ישראלית לוועדת הפיקוח על הסכם הפסקת האש.[36] בעקבות הצעד הלבנוני פרצו הפגנות סוערות מחוץ לנמל התעופה בביירות, ותומכי חזבאללה הציתו צמיגים וחסמו את הכביש המוביל לנמל.[37] לבנונים תומכי חזבאללה תקפו באלימות כלי רכב שבתוכו היו אנשי יוניפי"ל, כולל את סגן מפקד הכוח.[38]
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל ישראל | ||
| פורטל צה"ל | ||
| פורטל המזרח התיכון | ||
קישורים חיצוניים
- ליאור בן ארי, ישראל תיסוג תוך 60 יום, רק צבא לבנון יהיה חמוש מדרום לליטני | הסכם הפסקת האש המלא, באתר ynet, 29 בנובמבר 2024
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.