Loading AI tools
הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון וחזבאללה שנחתם בנובמבר 2024 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסכם ישראל–לבנון 2024 הוא הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון שנועד לעצור את הלחימה בחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל שהחלה ב-8 באוקטובר 2023. ההסכם אושר בקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי ב-26 בנובמבר 2024, ונכנס לתוקף ב-27 בנובמבר בשעה 04:00.[1]
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון | |
מטרה |
|
---|---|
חותמים | נג'יב מיקאתי |
מתווכים | עמוס הוכשטיין |
תאריך יצירה | 27 בנובמבר 2024 |
תאריך כניסה לתוקף | 27 בנובמבר 2024 |
ב-7 באוקטובר 2023 יצאו מספר ארגוני טרור מרצועת עזה, בהובלת גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, לטבח שבעה באוקטובר שכלל טבח המוני ופשעים נגד האנושות. נרצחו בו 1,145[2] ישראלים ואזרחים זרים. בתגובה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל. כבר למחרת הצטרף ארגון הטרור חזבאללה למערכה והחל בירי תלול-מסלול על ישראל מלבנון, על מנת לרתק כוחות גדולים של צה"ל לצפון, ולהפעיל לחץ על ישראל לסיום המערכה על ידי עקירת עשרות אלפי תושבי קו העימות מבתיהם.
במשך חודשים התרכזה ישראל בלחימה בעזה נגד חמאס, ובמהלך ספטמבר 2024 העבירה את עיקר המאמצים צפונה, עם פתיחת מבצע חיצי הצפון, שכלל שורת סיכולים ממוקדים שבהם נהרגו רוב בכירי חזבאללה, בהם ראש הארגון חסן נסראללה, ומפקדי הזרוע הצבאית אבראהים עקיל ועלי כרכי. לצד זאת הותקפו על ידי חיל האוויר הישראלי אלפי מטרות של חזבאללה בלבנון, בהן מאות משגרי רקטות, מחסני תחמושת, מפקדות תת-קרקעיות ונשק אסטרטגי. בתקיפות הושמדו אלפי רקטות ונהרגו מאות מחבלי חזבאללה, והארגון ספג מכה קשה. בנוסף, מתחילת המלחמה ביצע צה"ל עשרות פשיטות קומנדו חשאיות בכפרים שליד הגבול על מנת לאסוף מודיעין, לסכל תשתיות טרור ולהכין את הקרקע לתמרון צבאי. בצפון ישראל נחרבו יישובים רבים כתוצאה מהירי של חזבאללה.
בלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 2024 פתח צה"ל בהובלת פיקוד הצפון בתמרון קרקעי בלבנון במטרה להחזיר את התושבים לצפון בבטחה. התמרון נמשך כ-8 שבועות ובמסגרתו כוחות צה"ל השמידו אלפי תשתיות טרור, כולל מאות תשתיות תת-קרקעיות מתחת לכפרים בדרום לבנון, מתחמי שהייה גדולים וקטנים, מחסני אמל"ח ומשגרי רקטות, והחרימו עשרות אלפי פריטי לחימה ששימשו את חזבאללה, בהם אלפי טילי נ"ט ורקטות ארטילריות. כוחות צה"ל הרגו כ-3,823[3] מחבלי חזבאללה בתמרון היבשתי והחריבו כפרים שלמים ששימשו את חזבאללה לצורכי טרור ותקיפת יישובי קו העימות.
לקראת שלהי נובמבר 2024 החל להתגבש מתווה הפסקת אש בין ישראל ללבנון בתיווכו של עמוס הוכשטיין ובהסכמתה של איראן.[4]
ב-26 בנובמבר 2024 הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על הבאת ההסכם בפני הקבינט ואישורו. ההסכם לא הוצג לממשלת ישראל השלושים ושבע ולכנסת.[5]
הסכם הפסקת האש כולל מספר סעיפים:[6][7][8]
בתקשורת הישראלית נטען שבנוסף להסכם התחייבה ארצות הברית ב"מסמך צד", שאינו חלק מההסכם עם לבנון, שישראל תשמור על חופש פעולה צבאי לתקוף בדרום לבנון במקרה של הפרת ההסכם מצד חזבאללה או גורם אחר.[6]
ליושב ראש הצבאי של מנגנון הפיקוח מונה מייג'ור גנרל ג'ספר ג'פרס מפיקוד מרכז של ארצות הברית וכיושב הראש האזרחי מכהן עמוס הוכשטיין.
מיד לאחר חתימת ההסכם הפסקת האש הופרה. לטענת צה"ל היא הופרה על ידי חזבאללה, וצה"ל הגיב להפרות כפי שסוכם בהסכם, ולטענת חזבאללה הוא הגיב להפרות הפסקת האש של צה"ל.[9] הפרות שונות התקיימו בימים שלאחר מכן.[10]
ב-1 בדצמבר 2024 טענה צרפת שישראל הפרה את ההסכם 52 פעמים ללא שעדכנה את המנגנון שנקבע, אך הודתה כי חזבאללה מנסה לחזור ולהעביר אמצעי לחימה לדרום לבנון. פעולות אלו הביאו למותם של שלושה אזרחים לבנונים.[11] גם ארצות הברית הזהירה את ישראל כי היא מפירה את תנאי ההסכם.[12]
ב-2 בדצמבר נורו שתי רקטות מלבנון לעבר הר דב. חזבאללה קיבל אחריות על הירי, שבוצע לדבריו כ"תגובה הגנתית ראשונה להפרות הישראליות, בתור אזהרה".[13] בתגובה לירי צה"ל תקף מחבלים, 20 משגרים ותשתיות של חזבאללה ברחבי לבנון.[14]
הפרות נמשכו גם בשבועות שלאחר מכן.[15]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.