Loading AI tools
הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון וחזבאללה שנחתם בנובמבר 2024 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסכם ישראל–לבנון 2024 הוא הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון שנועד לעצור את הלחימה בחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל שהחלה ב-8 באוקטובר 2023. ההסכם אושר בקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי ב-26 בנובמבר 2024, ונכנס לתוקף ב-27 בנובמבר בשעה 04:00.[1]
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון | |
| מטרה |
|
|---|---|
| חותמים |
 נג'יב מיקאתי |
| מתווכים |
 עמוס הוכשטיין |
| תאריך יצירה |
27 בנובמבר 2024  |
| תאריך כניסה לתוקף | 27 בנובמבר 2024 |
  | |
ב-7 באוקטובר 2023 יצאו מספר ארגוני טרור מרצועת עזה, בהובלת גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, לטבח שבעה באוקטובר שכלל טבח המוני ופשעים נגד האנושות. נרצחו בו 1,145[2] ישראלים ואזרחים זרים. בתגובה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל. כבר למחרת הצטרף ארגון הטרור חזבאללה למערכה והחל בירי תלול-מסלול על ישראל מלבנון, על מנת לרתק כוחות גדולים של צה"ל לצפון, ולהפעיל לחץ על ישראל לסיום המערכה על ידי עקירת עשרות אלפי תושבי קו העימות מבתיהם.
במשך חודשים התרכזה ישראל בלחימה בעזה נגד חמאס, ובמהלך ספטמבר 2024 העבירה את עיקר המאמצים צפונה, עם פתיחת מבצע חיצי הצפון, שכלל שורת סיכולים ממוקדים שבהם נהרגו רוב בכירי חזבאללה, בהם ראש הארגון חסן נסראללה, ומפקדי הזרוע הצבאית אבראהים עקיל ועלי כרכי. לצד זאת הותקפו על ידי חיל האוויר הישראלי אלפי מטרות של חזבאללה בלבנון, בהן מאות משגרי רקטות, מחסני תחמושת, מפקדות תת-קרקעיות ונשק אסטרטגי. בתקיפות הושמדו אלפי רקטות ונהרגו מאות מחבלי חזבאללה, והארגון ספג מכה קשה. בנוסף, מתחילת המלחמה ביצע צה"ל עשרות פשיטות קומנדו חשאיות בכפרים שליד הגבול על מנת לאסוף מודיעין, לסכל תשתיות טרור ולהכין את הקרקע לתמרון צבאי. בצפון ישראל נפגעו יישובים רבים כתוצאה מהירי של חזבאללה.
בלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 2024 פתח צה"ל בהובלת פיקוד הצפון בתמרון קרקעי בלבנון במטרה להחזיר את התושבים לצפון בבטחה. התמרון נמשך כ-8 שבועות ובמסגרתו כוחות צה"ל השמידו אלפי תשתיות טרור, כולל מאות תשתיות תת-קרקעיות מתחת לכפרים בדרום לבנון, מתחמי שהייה גדולים וקטנים, מחסני אמל"ח ומשגרי רקטות, והחרימו עשרות אלפי פריטי לחימה ששימשו את חזבאללה, בהם אלפי טילי נ"ט ורקטות ארטילריות. כוחות צה"ל הרגו כ-3,823[3] מחבלי חזבאללה בתמרון היבשתי והחריבו כפרים שלמים ששימשו את חזבאללה לצורכי טרור ותקיפת יישובי קו העימות.
לקראת שלהי נובמבר 2024 החל להתגבש מתווה הפסקת אש בין ישראל ללבנון בתיווכו של עמוס הוכשטיין ובהסכמתה של איראן.[4]
ב-26 בנובמבר 2024 הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על הבאת ההסכם בפני הקבינט ואישורו. ההסכם לא הוצג לממשלת ישראל השלושים ושבע ולכנסת.[5]
הסכם הפסקת האש כולל מספר סעיפים:[6][7][8]
בתקשורת הישראלית נטען שבנוסף להסכם התחייבה ארצות הברית ב"מסמך צד", שאינו חלק מההסכם עם לבנון, שישראל תשמור על חופש פעולה צבאי לתקוף בדרום לבנון במקרה של הפרת ההסכם מצד חזבאללה או גורם אחר.[6]
ליושב ראש הצבאי של מנגנון הפיקוח מונה מייג'ור גנרל ג'ספר ג'פרס מפיקוד מרכז של ארצות הברית וכיושב הראש האזרחי מכהן עמוס הוכשטיין.
מיד לאחר חתימת ההסכם הפסקת האש הופרה. לטענת צה"ל היא הופרה על ידי חיזבאללה, וצה"ל הגיב להפרות כפי שסוכם בהסכם, ולטענת חיזבאללה הוא הגיב להפרות הפסקת האש של צה"ל.[10][11] הפרות שונות התקיימו בימים שלאחר מכן.[12]
ב-1 בדצמבר 2024 טענה צרפת שישראל הפרה את ההסכם 52 פעמים ללא שעדכנה את המנגנון שנקבע, אך הודתה כי חזבאללה מנסה לחזור ולהעביר אמצעי לחימה לדרום לבנון. פעולות אלו הביאו למותם של שלושה אזרחים לבנונים.[13] גם ארצות הברית הזהירה את ישראל כי היא מפירה את תנאי ההסכם.[14] בישראל התייחסו לטענות ואמרו שמנגנון אכיפת ההסכם בין ישראל ללבנון "יתחיל להיכנס לקצב" בהמשך השבוע ועד אז, ישראל תמשיך לאכוף בצורה אגרסיבית את ההפרות מעבר לגבול.[14]
ב-2 בדצמבר נורו שתי רקטות מלבנון לעבר הר דב. חזבאללה קיבל אחריות על הירי, שבוצע לדבריו כ"תגובה הגנתית ראשונה להפרות הישראליות, בתור אזהרה".[15] בהודעתו המלאה טען הארגון כי ההפרות הישראליות מתנהלות בצורות שונות כמו ירי לעבר אזרחים ותקיפות אוויריות באזורים שונים בלבנון, וכי המרחב האווירי של לבנון ממשיך להיות מופר על ידי כלי טיס ישראלים עוינים.[11] בתגובה לירי צה"ל תקף מחבלים, 20 משגרים ותשתיות של חזבאללה ברחבי לבנון.[16]
הפרות נמשכו גם בשבועות שלאחר מכן. ב-12 בדצמבר, כלי טיס של חיל האוויר תקף בלבנון במהלך הלילה משגרים טעונים ומוכנים לשיגור שכוונו לשטח הארץ, תוך הפרת ההבנות במסגרת ההסכם.[17] ב-24 בדצמבר לבנון הגישה למועצת הביטחון של האו"ם תלונה רשמית נגד ישראל, בטענה להפרות חוזרות ונשנות של ההסכם. בתלונה נטען כי בין 27 בנובמבר ל-22 בדצמבר נרשמו יותר מ-816 הפרות צבאיות – באוויר וביבשה, ומצוינים בין היתר הפצצת כפרים בגבול, הנחת מטענים בבתים, הרס אזורי מגורים וחסימת דרכים.[18]
מכניסת הפסקת האש לתוקף ועד ל-25 בדצמבר 2024 הרגו כוחות צה"ל מעל ל-40 מחבלי חזבאללה שהפרו את הפסקת האש וביצעו פעילות טרור בדרום לבנון.[19] בינואר 2025, מפקד פיקוד צפון אלוף אורי גורדין אמר לחברי ועדת חוץ וביטחון במפגש שנערך בצפון לפני כשלושה שבועות כי מאז שנכנסה הפסקת האש עם לבנון לתקופה, חיזבאללה ביצע מאות הפרות.[20]
בתחילת ינואר 2025 דווח כי ישראל מתכננת לא לצאת מלבנון ולנסות להחזיר את חזבאללה להילחם מכיוון שחזבאללה וצבא לבנון לא מקיימים את חלקם בהסכם.[21] ב-5 בינואר נתניהו כינס דיון לגבי המצב בלבנון. שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי ישראל מעוניינת בקיום ההסכם, אך התנאי הראשי בו הוא נסיגת חזבאללה מצפון לליטני, ובהיעדר קיום תנאי זה ישראל תפעל בעצמה לצורך בטחון הצפון.[22] ב-24 בינואר, לשכת ראש ממשלת ישראל הודיעה כי ישראל לא תיסוג בתום 60 הימים מדרום לבנון ונאמר כי "הסכם הפסקת האש טרם נאכף באופן מלא על-ידי מדינת לבנון".[23] הלשכה טענה גם: "במתווה הפסקת האש בלבנון נקבע כי הנסיגה המדורגת של צה"ל אמורה להתממש בתוך 60 יום. הסעיף נוסח כך מתוך הבנה שתהליך הנסיגה עשוי להימשך מעבר ל-60 הימים."[24] הכוונה היתה שצה"ל לא יסוג בשלב זה מהגזרה המזרחית בדרום לבנון, כאשר בגזרה המערבית החל צה"ל להיפרס מחדש בהתאם להסכם שנחתם מול ממשלת לבנון.[25] ההחלטה הישראלית לא להשלים את הנסיגה בתום 60 הימים קיבלה גיבוי מתוך הממשל האמריקאי שקרא להארכה קצרה וזמנית של הפסקת האש על מנת להבטיח כי לחיזבאללה לא תהיה היכולת לאיים על העם הלבנוני או על שכניו.[26]
ב-26 בינואר 2025, במלאת 60 יום להסכם, צה"ל לא נסוג מלבנון. מאות פעילי חזבאללה ותושבי כפרים בדרום לבנון ניסו לחזור לבתיהם, אך צה"ל לא אפשר זאת ואף ירה לעברם. לפי משרד הבריאות הלבנוני, 21 תושבים נהרגו וכ־124 נפצעו.[27] לטענת ישראל מדובר בפרובוקציה של חזבאללה וכי כוחות צה"ל ירו רק לעבר מי מהם שהיווה איום על כוחות צהל באזור.[28] בסוף היום, הודיע הממשל האמריקאי כי הסכם הפסקת האש יוארך עד 18 בפברואר.[29]
ב-27 בינואר פורסם בטיימס כי קצין בכיר בצבא לבנון ואחרים הדליפו מידע סודי לחיזבאללה במהלך הפסקת האש עם ישראל, וסיכנו את המשך קיומה.[30][31]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
