חמשת המוצבים הישראלים בדרום לבנון
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חמשת המוצבים הישראלים בדרום לבנון הם חמישה מוצבים ישראלים בשטח דרום לבנון בהם מדינת ישראל משאירה שליטה ישראלית עם סיום התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל והשלמת נסיגת כוחות צה"ל כחלק מהסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון שנחתם ב-27 בנובמבר 2024.
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
רקע
במשך כ-18 שנים, מאז מלחמת לבנון הראשונה ועד שנת 2000 שלט צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון. בשנת 2000 נסוג מהשליטה בה לגבול ישראל-לבנון. ב-1 באוקטובר 2024 פתח צה"ל בתמרון קרקעי בדרום לבנון במסגרת מלחמת חרבות ברזל, ובמהלכה כבש חלקים ניכרים מדרום לבנון. ב-27 בנובמבר 2024 נתחם הסכם בין ישראל ללבנון לפיו צה"ל ייסוג מדרום לבנון בתום 60 יום בתמורה למספר תנאים שהציבה ישראל למדינת לבנון. בתום 60 הימים ביקשה ישראל הארכה עד 18 בפברואר 2024. ב-17 בפברואר, יום לפני מועד הנסיגה, הודיעה ישראל כי תסיג את כוחותיה מדרום לבנון למעט 5 מוצבים הפרוסים לאורך גבול ישראל לבנון, בהם תשאיר ישראל כוחות צבאיים. המהלך תואם עם ארצות הברית אך מדינת לבנון הביעה לו התנגדות.[1][2]
מיקום המוצבים
המוצבים פרוסים לאורך גבולה של ישראל עם מדינת לבנון, משלומי במערב ועד מטולה במזרח.[3][4]
אלו מיקומיהם של חמשת המוצבים:
- מוצב בתל א-לבונה ברכס הסולם מעל שלומי.
- מוצב כרכום בג'בל בלאט ליד המושב זרעית, בו שלט צה"ל גם ברצועת הביטחון.
- מוצב שקד ליד אביבים, בחלקו המרכזי של דרום לבנון. המוצב שולט על אזור מארון א-ראס, עייתא א-שעב, ובינת ג'בל. גם במוצב זה ישב צה"ל ברצועת הביטחון.
- רכס חמאמוס מעל מטולה.
- מוצב צבעוני, סמוך למרגליות ורכס רמים.
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.