Loading AI tools
מערכת אמונות, מסורות ומנהגים עבור קבוצה או קהילה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה או את האנושות לאלמנטים רוחניים ועל-טבעיים,[1] וכן לעקרונות מוסריים מחייבים.
דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים, והיסטוריה עם דמויות מקודשות ואירועים מקודשים, חלקם מסבירים את הדרך, שבה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם, תכליתם, ותכלית האדם. דתות רבות גורסות עקרונות מוסריים שנמסרו מציווי עליון, חוקים דתיים או אורח חיים, שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם.
דת היא אחד האוניברסלים האנושיים החזקים ביותר: לכל התרבויות שנחקרו, ללא יוצאת מן הכלל, הייתה אמונה דתית (לעיתים יותר מאחת).[2] מרבית בני האדם לאורך ההיסטוריה האמינו בדת זו או אחרת.
בדתות רבות קיימים מושגים של תורת הגמול, הכוללים את מושגי תיקון הנשמה, הישארות הנפש לאחר המוות, הגעה לאחר המוות הגופני לאותו עולם שבו נמצאים האל או האלים, מלאכים או נשמות אחרות של בני מעלה שזכו לכך, גאולה, משיח כלשהו ותחייה פיזית של הגוף.
אף על פי שמספר הדתות בעולם אינו ידוע במדויק, מרבית ההערכות עומדות על כ-4,000 עד 10,000 דתות שונות, מוכרות ומובחנות.[3][4][5][6] מתוך אותן דתות כ-79% מאוכלוסיית העולם משתייכת לארבע דתות בלבד: נצרות (2.4 מיליארד מאמינים), אסלאם (1.9 מיליארד מאמינים), הינדואיזם (כ-1.2 מיליארד מאמינים) ובודהיזם (כחצי מיליארד מאמינים).
פילוסופיה של הדת היא התחום הפילוסופי העוסק בשיקולים לקיום דתות. התאולוגיה עוסקת בהסבר האמונה באל, והפסיכולוגיה עוסקת בחקר המניעים ליצירת הדתות, כניסת המאמינים לשורותיהן, והתפקיד שממלאת הדת בבריאות הנפש ובהפרעות נפש.
ההגדרה של דת היא נושא שנוי במחלוקת ומסובך בלימודי דתות, כאשר חוקרים אינם מצליחים להסכים על הגדרה אחת (אנ').[7][8] מילון אוקספורד מגדיר את הדת בתור "אמונה או סגידה לכוח עליון שולט, על-אנושי, במיוחד אלוהים או מספר אלים".[9] מספר הוגים מפקפקים בכך שלמונח דת יש משמעות כלשהי מחוץ לתרבות המערב, או שיש לדת משמעות אוניברסלית ספציפית.[7]
מספר קבוצות אתאיסטיות, כמו כנסיית השטן והמקדש השטני, נחשבות או מחשיבות את עצמן לארגונים דתיים.[10][11] כנסיית מפלצת הספגטי המעופפת טוענת כי "פסטפריאניזם" היא "דת אמיתית, לגיטימית, ככל דת אחרת",[12] אף על פי, ואולי בגלל, היותה דת פארודית מובהקת. סניפים לאומיים של כנסיית מפלצת הספגטי המעופפת שואפים להפיכת הפסטפריאניזם לדת מוכרת רשמית (חוקית) במדינות רבות, בדרגות שונות של הצלחה.[13][14][15]
המילה העברית "דת" אינה שמית, ומקורה מפרסית, שהיא שפה הודו-אירופית; מובנה בשפת המקור – 'חוק'[16] (מובן שהתפתח מהמשמעות הראשונית של המילה הפרסית וההודו-אירופית: "data", כלומר 'נתון' (מהשורש הפרסי העתיק "dadan" – לתת), שכן החוק נתפס בתור נתון שעליו אין לערער; בבחינת כזה ראה וקדש. במשמעות זו מופיעה המילה בתנ"ך בספרים המאוחרים, כדוגמת הפסוקים במגילת אסתר: "ואת דתי המלך אינם עושים",[17] ו"הֱיוֹת לָהּ כְּדַת הַנָּשִׁים".[18] המילה "דת" מופיעה בתנ"ך רק במגילת אסתר, בספר דניאל ובספר עזרא[19] – רוב המופעים הם במגילת אסתר.[20] בספרות חז"ל, וכן בימי הביניים, נשתמרה המשמעות של המילה "דת", אם כי ניתן דגש לחוק דתי (בספרות חז"ל: דת משה ודת יהודית, דת של תורה; בספרות הרבנית: דת ישראל, דת אלוהינו, דת ישמעאל, עובר על דת, המרת דת וכו'). בשפה המודרנית, עם הצורך לתרגם לעברית את המילה הלועזית "Religion", קיבלה המילה "דת" את המשמעות כפי שהיא היום.
| דת | מספר המאמינים (במיליארדים) |
|---|---|
| נצרות | 2.4 |
| אסלאם | 1.9 |
| הינדואיזם | 1.2 |
| בודהיזם | 0.5 |
| דתות עממיות | 0.4 |
 |
ראו גם – העולם הנוצרי |
ארצות הברית – 246,790,000 נוצרים
ברזיל – 175,700,000 נוצרים
מקסיקו – 107,780,000 נוצרים
רוסיה – 105,220,000 נוצרים
הפיליפינים – 86,790,000 נוצריםמדינות וטריטוריות עם 99-100% נוצרים:
קריית הוותיקן
מזרח טימור (ככל הנראה)
פפואה גינאה החדשה (ככל הנראה)
רומניה (ככל הנראה)| |
ראו גם – העולם המוסלמי, הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי |
מדינות וטריטוריות עם 99-100% מוסלמים:
| |
ראו גם – יהדות לפי מדינה, יהדות התפוצות, אוכלוסיית היהודים בעולם לאורך ההיסטוריה |
ישראל – 6,451,000 יהודים ארצות הברית – 5,700,000 יהודים
צרפת – 456,000 יהודים
קנדה – 390,000 יהודים
הממלכה המאוחדת – 289,500 יהודים ישראל – 73.6% יהודים
גיברלטר – 2% יהודים ארצות הברית – 1.76% יהודים קנדה – 1.07% יהודים צרפת – 0.7% יהודיםחמש המובילות לפי מספר[38]
הודו – 1,093,780,000 הינדואים
נפאל – 28,600,000 הינדואים
בנגלדש – 13,790,000 הינדואים
אינדונזיה – 4,210,000 הינדואים
פקיסטן – 3,990,000 הינדואיםחמש המובילות לפי אחוז
חמש המובילות לפי מספר[39]
הרפובליקה העממית של סין – 244,130,000 בודהיסטים
תאילנד – 64,420,000 בודהיסטים
יפן – 45,820,000 בודהיסטים
מיאנמר – 38,410,000 בודהיסטים
וייטנאם – 14,910,000 בודהיסטיםחמש המובילות לפי אחוז
ערך מורחב – היסטוריה של הדתות
בדרך כלל לדת יש נביא ראשון מייסד, שאליו נגלה העולם הרוחני הנסתר, שחיבר או קיבל, ספר מקודש שהולכים לאורו, וכהנים גדולים או חכמים שמעבירים את הדת מדור לדור, והם מקור הסמכות הרוחנית. לכל דת יש את מעשי הפולחן והמצוות שלה, שאמורים לדאוג לתיקון הנשמה של המאמין והגעתו לעולם הנסתר.
מעשי הפולחן נפוצים הם לימוד, תפילה, הטפה, סימולציה, טקסים, קשר פיזי עם חפצים הנחשבים קדושים, וריחוק מדברים הנחשבים טמאים או קדושים מאוד. קיימות דתות הקוראות להתעלות מעל צורכי הקיום והגוף ורואות בנזיר או בפרוש את הדגם של אדם האידיאלי, אך יש דתות הרואות בנזירות ופרישות יתרה דבר שלילי.[דרוש מקור]
בחלק מהדתות מדובר בשכר ועונש רוחני, ובחלק אחר מדובר אף בשכר גשמי כמו הצלחה פיזית בעולם הזה. כך, לדעת רוב ההוגים ביהדות וכך מפורש בתורה (לדוגמה בפרשת "והיה אם שמוע"). אבל גם ניתן מצב בו צדיק יסבול בעולם הזה (לדוגמה בתהילים צ"ב). אמונה זו (שכר ועונש בעולם הזה) קיימת גם בנצרות הפרוטסטנטית שמאמינה בעקבות הגותו של קלווין, שניתן לראות באדם מצליח, אדם שאלוהים רוצה בו. וכן באסלאם הסובר שאדם עני אשם במצבו, והגיע לדלות מתוך חטאיו.[דרוש מקור]
לרוב, הגברים תופסים את המעמד המרכזי ברוב הדתות. בחלק מהדתות יש הגבלה על לימוד יסודות הדת לזרים ועל גישה של זרים לאתרים מסוימים. ביהדות ישנה הגבלה על כניסת זרים לבית המקדש שבירושלים, אם כיום היא אינה נאכפת. באסלאם ישנה הגבלה על כניסת זרים לערים המקודשות מכה ואל-מדינה. בחלק מהדתות סודות הדת נמסרים רק למתי מעט, לחכמים מיוחדים שהקדישו את עצמם לאותה דת. דתות שבולטות בעניין הזה הן הדת הדרוזית, שבה רק לאנשי דת יש גישה לאמונות הפנימיות שלה, והיהדות שבה סודות הקבלה נמסרים רק ליחידי סגולה העומדים בקריטריונים הנדרשים, וכן אסור ללמד תורה שבעל-פה לשאינו יהודי.
לדתות רבות יש מסגרות ערכיות לגבי התנהגות אישית שנועדה להנחות את חסידיהן בקביעה בין נכון לרע. אלה כוללים בין היתר את הג'אמים המשולשים של הג'יניזם, ההלכה של היהדות, השריעה של האסלאם, החוק הקנוני של הקתוליות, הדרך האצילית השמונה של הבודהיזם, ותפיסת המחשבות הטובות, המילים הטובות והמעשים הטובים של הזורואסטריות, בין היתר.
על פי הפסיכולוג פרופ' בנימין בית הלחמי, הדת היא תופעה אנושית חוצה גבולות, שיש לה שורשים פסיכולוגיים של בני אדם, שחווים את אותם הפחדים והתקוות. כך לדעתו שורשי הדתות נעוצות בלמידה חברתית, שאותה מנחילים ומטביעים ההורים בצאצאיהם מבלי יכולת בחירה משמעותית, דבר דומה נעשה בהנחלת דעות פוליטיות וערכים כלליים.
בפיצוי הנפשי שמקבלות קבוצות שנמצאות בשפל, בתופעת החסך, התסכול והכאב שנמצאים בשפע בעולם, אף הם מובילים לדת שמפצה אותם, שאפשר להגיע איתה למעמדים אקסטטיים וחגים המשכיחים את העליבות והתסכול, כמו גם הסבר ההשלכה, שאמונות דתיות משקפות למעשה את המבנה החברתי ואת עולמם של בני האדם, ונבנות בצלם החברה המסוימת. כך למשל במיתולוגיה היוונית ניתן לראות איך האלים משקפים את הרגשות האנושיים הבסיסיים ביותר כמו חמדה, קנאה ותחרות.
מניעים נוספים לדת, הם ההסתגלות האישית ותחושת הסיפוק בחיים שיש בהם ממד רוחני, דבר שמעלה לפי מספר מחקרים את הבריאות הגופנית ואת תוחלת החיים. ההסתגלות החברתית, שגורמת ללכידות חברתית ותמיכה של הקבוצה הדתית בחבריה, ביצירת קבוצת התייחסות שמגוננת ועוטפת את היחיד הבודד והנבדל. קבלת פשר לחיים, באשר האדם הוא יצור שמעדיף תשובות לא טובות על פני סימני שאלה וחיים של ספק. הצבת חיץ בפני החרדה הקיומית וחרדת המוות בפרט, ושרידות אבולוציונית, של הטיפוס האופטימי המאמין, על פני הטיפוס הפסימי הלא מאמין "שנכחד".
סיבות שונות בתכלית להתפתחות הדתות מציעה האנתרופולוגיה. מרווין האריס טוען שדתות משרתות בראש ובראשונה את צורכי התרבות, ורק לאחר מכן את צורכי הפרט. כראיה לסברה אפשר לראות כיצד דתות שמטיפות לאי-אלימות התפתחו בד בבד עם הקמת מסגרות התרבות הגדולות. במזרח הרחוק, היכן ששיתוף פעולה מלא היה חיוני עד כדי מחיקת צורכי הפרט, עלו דתות המטיפות להרמוניה. גישה זו, שמכונה בסין "שְלוש הדרכים", אפשרה לפי האריס לקיים חברה שבה התלות בעבודה משותפת אינטנסיבית הייתה תנאי ראשון לחקלאות גידול האורז. במזרח הקרוב התפתחו לעומת זאת דתות שגינו אלימות בין מאמיני הדת, אך עודדו אלימות כלפי הכופרים בה. כראיה אחרונה ניתן לראות כיצד הנצרות הפרוטסטנטית קידמה את ערכי היוזמה האישית והחריצות ברנסאנס, בעת שהתרבות האירופית הגדירה מחדש את מקומה.
אסכולת הפסיכולוגיה החיובית, מבית מדרשו של מארטין סליגמן, טוענת שאמונה דתית היא אחד מהגורמים העיקריים שתורמים ליציבותו ואושרו של הפרט. על פי גישה זו קל להסביר את האוניברסליות של הדת. עם זאת, ההסבר מדוע לדתות ישנה השפעה כה חיובית שנוי במחלוקת.
ערך מורחב – דת ממלכתית
דת ממלכתית היא דת המאושרת ונתמכת על ידי ממשלה של מדינה מסוימת כדת הראשית של המדינה, לרוב ברמה החוקתית.
הנצרות עברה בקיסרות הרומית בפרק זמן של כ-100 שנה ממעמד של דת אסורה, דרך מעמד של דת מותרת, למעמד של דת המדינה.
במחשבה המודרנית מקובל רעיון הפרדת הדת מהמדינה, כלומר שראוי למוסדות המדינה או הממשלה הלאומית להיות נפרדים מן המוסדות הדתיים. רעיון זה לרוב מורכב משני חלקים עיקריים, חילוניות המשטר וחופש מדת ברמת המדינה, ומתן חופש דת לפרט ולקהילה מצד המשטר. עם זאת, מדינות דמוקרטיות רבות (לדוגמה הממלכה המאוחדת) אינן רואות סתירה בין רעיון הדת הממלכתית לעקרון חופש דת וחופש מדת.
להבדיל מדת ממלכתית, כמעט בכל מדינה יש דת אחת שאליה משתייכים רוב אזרחי המדינה.
לדת הייתה השפעה משמעותית על המערכת הפוליטית במדינות רבות.[40] רוב המדינות בעלות הרוב המוסלמי מאמצות היבטים שונים של השריעה.[41] מדינות מסוימות אפילו מגדירות את עצמן במונחים דתיים, כמו הרפובליקה האסלאמית של איראן. השריעה משפיעה לפיכך על עד 23% מאוכלוסיית העולם, או 1.57 מיליארד אנשים שהם מוסלמים. עם זאת, הדת משפיעה גם על החלטות פוליטיות במדינות מערביות רבות. לדוגמה, בארצות הברית, סביר להניח ש-51% מהמצביעים יצביעו למועמד לנשיאות שלא האמין באלוהים, ורק 6% סביר מאוד.[42] הנוצרים מהווים 92% מחברי הקונגרס האמריקאי, לעומת 71% מהציבור הרחב (נכון ל-2014). עם זאת, בעוד ש-23% מהמבוגרים בארצות הברית אינם קשורים מבחינה דתית, רק חבר אחד בקונגרס (Kirsten Sinema, D-Ariz.), או 0.2% מגוף זה, טוען שאין לו שיוך דתי.[43] עם זאת, ברוב מדינות אירופה, לדת יש השפעה קטנה בהרבה על הפוליטיקה, אם כי פעם היא הייתה חשובה הרבה יותר.[44] לדוגמה, הפלות ונישואים חד-מיניים היו בלתי חוקיים במדינות רבות באירופה עד לאחרונה, בעקבות הדוקטרינה הנוצרית (בדרך כלל קתולית). חלק מהמנהיגים האירופיים הם אתאיסטים (למשל, נשיא צרפת לשעבר פרנסואה הולנד או ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס). באסיה, תפקידה של הדת שונה מאוד בין מדינות. למשל, הודו היא עדיין אחת המדינות הדתיות ביותר, וללאומיות הינדואית השפעה חזקה על הפוליטיקה.[45] לעומת זאת, מדינות כמו סין או יפן הן ברובן חילוניות ולכן לדת יש השפעה קטנה בהרבה על הפוליטיקה.
ערך מורחב – מלחמת דתמלחמת דת או מלחמת קודש היא מלחמה בה הדת מהווה גורם מרכזי לעימות מזוין. מלחמות דת בדרך כלל כרוכות בעימות מזוין בין קבוצות דתיות שונות באותה המדינה, או בין מדינות עם דתות שונות. מסעי הצלב והרקונקיסטה מוזכרים לעיתים רבות כדוגמאות היסטוריות למלחמות דת. על פי האנציקלופדיה של מלחמות, מתוך 1,763 סכסוכים היסטוריים ידועים/מתועדים, ב-123 מהם, שהם 6.98% מכלל הסכסוכים, הייתה הדת הסיבה העיקרית לסכסוך. על פי "The Great Big Book of Horrible Things" (אנ'), דת היא הסיבה העיקרית ל-13 מתוך 100 המלחמות הקטלניות ביותר בהיסטוריה.
ערכים מורחבים – הרבנות הראשית לישראל, מועצה דתיתארגוני דת ציבוריים הם ארגונים המקבלים תמיכה מהממשלה באופן עקיף או ישיר. ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ולכן הממשלה מקנה שירותי דת. משרד הדתות אחראי על הקניית שירותי הדת היהודית. ארגון דתי ציבורי נוסף בישראל זה הרבנות הראשית. בישראל ישנם חוקיים דתיים רבים כגון חוק החמץ. מדינת ישראל מספקת לאזרחיה שורת שירותי דת בדרכים שונות באמצעות מוסדות דת המהווים חלק מן המנגנון הציבורי. תיאורם של השירותים והמוסדות כלולים בחוק שירותי הדת תשל"א-1971, שמשמש מסגרת לריכוז נושא שירותי הדת.
חוקרי Mayo Clinic בחנו את הקשר בין מעורבות דתית ורוחניות, ובין בריאות גופנית, בריאות נפשית, איכות חיים הקשורה לבריאות ותוצאות בריאותיות אחרות.[46] המחברים דיווחו כי: "רוב המחקרים הראו שמעורבות דתית ורוחניות קשורים לתוצאות בריאותיות טובות יותר, כולל אריכות ימים, כישורי התמודדות ואיכות חיים הקשורה לבריאות (אפילו בזמן מחלה סופנית) ופחות חרדה, דיכאון והתאבדות".
מחברי מחקר שלאחר מכן הגיעו למסקנה כי השפעת הדת על הבריאות מועילה במידה רבה, בהתבסס על סקירה של ספרות קשורה. לפי האקדמיה ג'יימס וו. ג'ונס, מספר מחקרים גילו "מתאמים חיוביים בין אמונה ופרקטיקה דתית ובין בריאות נפשית ופיזית ואריכות ימים".
ניתוח של נתונים מהסקר החברתי הכללי של ארצות הברית משנת 1998, על אף שאישר באופן כללי שפעילות דתית קשורה לבריאות ורווחה טובים יותר, העלה גם שהתפקיד של ממדים שונים של רוחניות/דתיות בבריאות הוא מסובך יותר. התוצאות העלו כי "ייתכן שאין זה מתאים להכליל ממצאים על הקשר בין רוחניות/דתיות ובריאות מצורה אחת של רוחניות/דתיות לאחרת, על פני עדות, או להניח שההשפעות אחידות לגברים ולנשים".
המתאם בין רמת דתיות לעושר מחקר אחד מצא שיש מתאם שלילי בין דתיות המוגדרת בעצמה לעושר האומות. במילים אחרות, ככל שעם עשיר יותר, כך קטן הסיכוי שתושביה יקראו לעצמם דתיים.[47]
הסוציולוג והכלכלן הפוליטי מקס ובר טען שמדינות נוצריות פרוטסטנטיות עשירות יותר בגלל מוסר העבודה הפרוטסטנטי שלהן.[48]
במחקר סקרי עולם שהתפרסם לאחרונה ניסו חוקרים מבריטניה ומארצות הברית לברר את היחסים בין השניים, באמצעות בדיקה של התל"ג (תוצר לאומי גולמי) לנפש של מדינות שונות ומידת הדתיות של אזרחיהן בכל עשור, כפי שהשתקפה בסקרים. מסקנתם: מדינות הפכו לחילוניות לפני שהחלו להצליח כלכלית, אך ייתכן שהגורם המרכזי לאותה הצלחה הוא דווקא עלייה בסובלנות. סובלנות גורמת לשילוב נשים וקהילת הלהט"ב ושלל קבוצות בחברה מה שמגדיל את אוכלוסיית העבודה מה שתורם רבות לכלכלה וככל הנראה חילוניים נוטים להיות סבלניים יותר וזו הסיבה שחילוניות יכולה לתרום לכלכלה.[49]
לפי מחקר משנת 2010, נוצרים מחזיקים בכמות העושר הגדולה ביותר (55% מסך העושר העולמי), ואחריהם מוסלמים (5.8%), הינדואים (3.3%) ויהודים (1.1%). על פי אותו מחקר נמצא כי חסידי הסיווג "אי-דת" או דתות אחרות מחזיקים בכ-34.8% מסך העושר העולמי (בעוד שהם מהווים רק כ-20% מאוכלוסיית העולם).[50]
ערך מורחב – ביקורת על הדתביקורת על הדת היא ביקורת על הרעיונות, האמת או הפרקטיקה של הדת, לרבות השלכותיה הפוליטיות והחברתיות.
הקומוניזם מבקר את הדת בכך שעל פי התפישה הקומוניסטית, הדת היא כלי לניצול מעמד הפועלים ויש, לפי תפישה זו, לאסור את הדת. רבים מבקרים גופים דתיים שונים בכך שהם מושחתים. אחרים טוענים שמסיונרים מסוימים "מרמים" מאמינים וגורמים להם לתרום את כספם למסיונרים שמבזבזים את כספם לעושרם האישי. למשל מסיונרים פרוטסטנטיים רבים השתמשו בכסף התורמים לקניית מטוסים ואיים פרטיים לעצמם[51] ובכך יש הטוענים שנעשה שימוש בנוכלות. דת שזוכה לביקורת רבה בשל כך היא "סיינטולוגיה" דת הדורשת תשלומים לטובת עלייה בדרגה הרוחנית, הכנסייה הואשמה בהונאה בבית המשפט בצרפת.[52] המבקרים טוענים שהדת נותנת הון וכוח רב לאנשי דת מושחתים, שמנצלים את מאמינם.
ישנה גם ביקורת על אמיתות הדת וקיומו של אלוהים, בדרך כלל הביקורת הזו באה מאתאיזם. המבקרים טוענים שכתבי הקודש של כל הדתות שקריות[53] והומצאו על ידי בני אדם ולכן האמונות של הדת לא לגיטימיות.
בנוסף לדעת פעילי זכויות אדם מסוימים, דתות רבות פוגעות בזכויות כגון:
דת שזוכה להמון ביקורת בנושא זכויות אדם היא דת האסלאם, בעיקר בעקבות אסלאמיזם וטרור אסלאמי.
חלק מהמבקרים בעלי ביקורת קיצונית כנגד דת, גורמים לרדיפה דתית ולאפליה דתית.
 |
למושגים, תחומים ומאמרים בנושא הדת, ראו פורטל הדת. |
דת, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
