Loading AI tools
היסטוריון ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד איילון (17 במאי 1914 - 25 ביוני 1998) היה פרופסור להיסטוריה של האסלאם, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, זוכה פרס ישראל לשנת תשל"ב (1972) וחתן פרס רוטשילד לשנת 1975. מחשובי חוקרי האסלאם, מייסד מחקר הממלוכים ואחד משני המחברים של מילון איילון-שנער.
 | |
| לידה |
17 במאי 1914 חיפה, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
25 ביוני 1998 (בגיל 84) ירושלים |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט |
ליאו אריה מאיר |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1972) |
  | |
דוד איילון נולד בחיפה בשם דוד נוישטדט וגדל בראש פינה ובזכרון יעקב, והוא חניך בית הספר הריאלי בחיפה, שם היה אחד ממוריו הבולטים יחזקאל קויפמן. החל ללמוד שפה וספרות ערבית, תרבות האסלאם והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית ב-1933, למד אצל לוי ביליג (המרצה הראשון באוניברסיטה העברית לערבית אשר נרצח במאורעות תרצ"ו), הושפע ממחקריו של המילטון א.ר. גיב אודות הספרות הערבית החדשה והושפע יותר מכל ממורו שלמה דב גויטיין, ובעידודו אף למד שנה באוניברסיטה האמריקנית בביירות. עשה את עבודת התזה לתואר השני ואת עבודת הדיסרטציה לדוקטורט על הממלוכים, בהנחייתו של פרופסור אריה לאון מאיר, קיבל את הדוקטורט ב-1946. בתקופה שקדמה להקמת המדינה עבד איילון במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שלאחר קום המדינה הפכה למשרד החוץ, שם עבד במדור המחקר של מחלקת המזרח התיכון. ב-1949 שב לאוניברסיטה העברית, שם לימד עד לפרישתו ב-1982.
בשנות הארבעים חיבר יחד עם פסח שנער את המילון הערבי-עברי ללשון הערבית החדשה שראה אור ב-1947. מילון איילון-שנער נותר המילון הפופולרי ביותר לשפה הערבית בישראל במשך עשרות שנים והמשיך להתפרסם למעלה מיובל שנים לאחר מהדורתו הראשונה. על יסוד מילון זה נבנה המילון הערבי-עברי המקוון של פרופ' מנחם מילסון.
איילון נבחר ב-1961 לאקדמיה הישראלית הלאומית למדעים, היה חבר כבוד באגודת החוקרים של המזרח התיכון בימי הביניים, חבר כבוד של החברה המזרחנית האמריקנית, ב-1997 התקבל כחבר כבוד זר של האגודה האמריקנית להיסטוריה. זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה בשנת 1995[1]. על שמו נקרא מרכז "איילון" של יחידה 848 שפעל בבסיס אום חשיבה בסיני בשנים 1969–1979 ועסק באיסוף מודיעין אלקטרוני (אלינט).[2]
דוד איילון היה נשוי לפרופסור מרים רוזן-איילון, מומחית לאומנות ולארכאולוגיה של עולם האסלאם.
דוד איילון נפטר בירושלים.
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.[3]
דוד איילון הוא חלוץ בחקר החברה הצבאית הממלוכית, מחקריו שינו את הדרך בה רואים חברה זו ואת הבנת האסלאם בימי הביניים בכלל. הוא בחן את שליטת הממלוכים בסוריה ובמצרים במאות 14 וה-15, אז שלטו הממלוכים, שהיו עבדים צבאיים, בארצות אלה. הוא בוחן את יחסי הגומלין בין הממסדים האזרחיים בארצות האסלאם לבין הממלוכים. איילון בחן את עלייתם של הממלוכים לשליטה ותרומתם להגנת ארצותיהם מפני האויבים. הוא בוחן את הצבא הממלוכי, ארגונו, דרכי לחימתו, היערכותו בימי שלום ומלחמה ובוחן את מוסד העבדות. הוא אף עשה מחקר סוציולוגי של החברה המוסלמית בימי הביניים דרך בחינת ערכיה, והמדרג החברתי שלה.
בראשית עבודתו המדעית הבחין דוד איילון כי ההצלחות הצבאיות העיקריות של האסלאם הושגו על ידי כוחות צבאיים של פרשים שמוצאם מנוודים שבערבה. הנוודים שהגיעו מן הערבה הדרומית הרחיבו וביססו את האסלאם בראשיתו, אך נעלמו מדפי ההיסטוריה כגורם משמעותי. ואילו הנוודים מן הערבה הצפונית, שהיו בני שבטים טורקיים, היו הגורם הקבוע החשוב ביותר בדברי ימי האסלאם במשך למעלה מאלף שנה. הדבר בא לידי ביטוי הן במישור החברתי והן במישור הפוליטי, עד לטביחתם של הממלוכים בידי מוחמד עלי בתחילת המאה ה-19.
הנוודים הטורקים השיבו לאסלאם הסוני במאות 11 וה-12 את מעמד הבכורה שלו. הם חיסלו את המאחזים הפרנקים שנותרו ממסעי הצלב בארץ ישראל ובסוריה ושברו את הכוח המונגולי שפלש מכיוון דרום-מערב אסיה והיה בכוחו לחסל את האסלאם. המשך קיום האסלאם כמשמעותי בהיסטוריה התאפשר בזכות הממלוכים.
דוד איילון גילה כי בעוד שהצבא הנוודי הערבי היה בעל נאמנות שבטית, הרי שצבא הטורקים הנוודים מהצפון היה מורכב מאינדיבידואלים. חברה זו הייתה מבוססת על עבדות. הייתה זו עבדות חריגה, שבה המושג עבדות לא היה מגרעת, כי אם מעלה ושימש כעמדת זינוק להעפלה למעמד הגבוה. החברה הצבאית הטורקית הייתה חידוש בהיסטוריה, שכן בעבר נשען השלטון על צבא שכירים או קהילה שבטית של בני חורין. איילון הסביר כי הדבר צמח משתי סיבות: האחת היא שהשליטים העבאסים הראשונים הבחינו בחוסר התוחלת שביחידות הערביות המסורתיות, שנאמנות חבריהן הייתה בראש ובראשונה לשבט ולא לשלטון. השנייה היא שהטורקים היו מתאימים פיזית ומאומנים מילדותם להיות לוחמים פרשים והיו לוחמים טובים בהרבה מהלוחמים הערבים. כל שנותר בידי השליטים הוא להפוך את הנוודים הטורקים לנאמנים לשלטון.
דוד איילון הראה שכל החברה הממלוכית נבנתה כך שתשרת כמכונת מלחמה את האסלאם. הטורקי נקנה בהיותו נער והובא לארצות האסלאם עד שנעשה לפרש מיומן המנותק ממשפחתו הקודמת ונאמן לחלוטין לאדונו המשחרר, לאסלאם ולחבריו ליחידה. הוא בדק את הצורה שבה יצרו השליטים בקרב הממלוכים נאמנות ללא סייג, דבר שהיה הכרחי בקרב מעמד שליט השרוי בחוסר ביטחון תמידי, שכל העת עלולים להתנקש בחייו או להתמרד כנגדו. איילון עסק בהרחבה בצבא הסולטנות הממלוכית, ניתח את מבנה הצבא, בחן את היחידות השונות, וכן כתב על בתי הספר הצבאיים ועל ה-פורוסייה, אמנות המלחמה של עולם האסלאם.
איילון בדק את המפגש בשדה הקרב של הפרשים הטורקים ושל הפרשים המונגולים במאות 13 וה-14, ובחן את חדירתה של היאסה, המערכת המשפטית המונגולית אל תוך סדרי השלטון והמשפט של החברה הממלוכית במצרים.
איילון חקר את מעמד הסריסים, שהיו מעמד שטופח על מנת ליצור נאמנות לשלטון וכתב את יצירתו החשובה "סריסים, חליפים וסולטאנים".
דוד איילון בחן את השאלה מדוע השלטון במצרים היה יציב יותר מכל שטח אחר בעולם המוסלמי. הוא סבר שלנהר הנילוס הייתה השפעה גדולה מאוד על האדם המצרי. המצרי היה זקוק לשלטון יציב שמספק לו מערכות השקיה שמקורן מהנילוס ותנובתו נשענת עליהן. היות שמצרים היא ארץ נעדרת גשמים ומדברית, התיישב העם המצרי לגדות הנילוס, שהיווה גם נתיב תחבורה ראשון במעלה. תלותו של העם המצרי בנילוס יצרה אוכלוסייה כנועה כלפי השלטון.
איילון חקר את מצב הממלוכים לאחר הכיבוש העות'מאני, עת הם פסקו לכאורה להיות עצמאיים. הוא מראה כי אף על פי שמוסדותיהם השתנו, הרי שדה פקטו, גם לאחר הכיבוש העות'מאני, נותרו הממלוכים שליטיה של מצרים ושמרו על עצמאותם.
דוד איילון הרבה לחקור את עבד אל-רחמן אל-ג'ברתי, מגדולי ההיסטוריונים הערבים ומחבר הספר "עג'אא'ב אלאאת'אר פי אלתראג'ם ואלאח'באר" (ער'), שתיאר את פלישת נפוליון למצרים מזווית הראייה המצרית. איילון כתב את סדרת מאמריו שראו אור בספר בשם "מחקרים באלג'בראתי". אלג'בראתי תרם יותר מכל אחד אחר להראות את מצרים בתקופתו ולהציג את ראיית המערב מבעד לעיני המזרחי המצרי.
ערך מורחב – מילון איילון-שנערJerusalem Studies in Arabic and Islam 24 (2000) [David Ayalon memorial volume I];
Jerusalem Studies in Arabic and Islam 25 (2001) [David Ayalon memorial volume II]
דוד איילון (1914-1998), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
