Loading AI tools
ארכאולוגית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרים רוזן-איילון (נולדה ב-1930) היא פרופסור אמריטה במכון לארכאולוגיה ובחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון במכון ללימודי אסיה ואפריקה שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
לידה | 1930 (בת 94 בערך) |
---|---|
ענף מדעי | ארכאולוגיה |
מקום מגורים | ישראל |
פרסים והוקרה | פרס פרשיה שימל (1992) |
הערות | אלמנתו של דוד איילון |
תרומות עיקריות | |
חקר אמנות וארכאולוגיה מוסלמית | |
מרים רוזן-איילון נולדה בפריז, הוריה היו ציוניים ועלו ארצה כשהייתה תינוקת. גדלה בתל אביב וסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה. לאחר מכן נסעה לפריז ללימודים, שם למדה תואר ראשון עד שלישי בסורבון. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בקרמיקה המוסלמית של העיר שושן בפרס. היא עבדה במהלך השנים 1965–1970 בחפירות העיר שושן באיראן, ביחד עם משלחת החפירות הצרפתית, שעובדת שם מאז המאה ה-19. לימדה בסורבון ועבדה במחלקה האסלאמית של מוזיאון הלובר. בישראל ניהלה חפירות בחורבת מנים וברמלה בשנת 1965.
עשתה את הקריירה האקדמית שלה באוניברסיטה העברית מדרגת מרצה, עד לדרגת פרופסור מן המניין, בנוסף לכך לימדה בבצלאל והייתה עמיתת מחקר במרכז הלאומי למחקר מדעי (C.N.R.S). שהתה בשבתונים באוניברסיטת פרינסטון, בסורבון, באוניברסיטת קיל בגרמניה, ובמכון למחקר מתקדם בפרינסטון.
ארגנה קונגרס בינלאומי המוקדש לתכשיטים וצורפות בעולם האסלאם בשנת 1987. זכתה בפרס שימל לארכאולוגיה מטעם מוזיאון ישראל בשנת 1992.
מרים רוזן-איילון הייתה נשואה לחתן פרס ישראל פרופסור דוד איילון.
מרים רוזן-איילון עוסקת באומנות וארכאולוגיה מוסלמית. עסקה בעיקר במאות הראשונות של האסלאם. בראש ובראשונה באירן ובישראל, אולם חקרה ארצות נוספות ביניהן ספרד.
La Potterie Islamique זהו שם הספר שהוא עיבוד של עבודת הדוקטורט של רוזן-איילון. הספר הוא מחקר בסיסי על קרמיקה מוסלמית במאות הראשונות של האסלאם. זהו הספר הראשון המביא מחקר שיטתי-כרונולוגי של ממצאי חקירות על קרמיקה מוסלמית. הספר עוסק בשושן, שהייתה בירת פרס, אולם ההקשרים וההשלכות הם לכל העולם המוסלמי בעולם האסלאם בין המאה ה-7 למאה ה-10. בספר מציגה רוזן-איילון את ממצאי החפירות ומנתחת אותם.
ספרה זה (The early Islamic Monuments of al-Haram al-Sharif: an iconographic study) שפורסם ב-1989 ככרך ה-28 של סדרת "קדם" של המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית הוא מונוגרפיה העוסקת בהר הבית ובכיפת הסלע. בספר נותנת רוזן-איילון אינטרפרטציה חדשה בניתוח המבנים והתכנון שלהם. היא בודקת את הקשר בין המבנים בהר הבית, המשמעות שלהם, ההתפתחות שלהם. התקופה היא ראשית האסלאם, במאה הראשונה של האסלאם בירושלים בהר הבית, בספר ממפה רוזן-איילון את הר הבית בתקופה האומאית ובודקת את היחס בין המבנים והשתקפותם בשטח. היא טוענת שדרך הקמתו של כל מבנה אינה מקרית ומעניקה לכך סיבות טופוגרפיות ואיקונוגרפיות. אחת מהן היא שכיפת השלשלת נמצאת במרכז הר הבית, בנקודת ההצטלבות של הציר צפון-דרום-מזרח-מערב.
טענתה היא שחשבו על כיפת הסלע כעל גן עדן. כל הפנים של כיפת הסלע מקושטים בפסיפסים שהם מעולם הצומח כגון עצים וכל הקירות מקושטים בתבליטי שיש, שיש בהם הדגמים האלה של צמחייה בתוך קשתות הפרדס (השם paradise). פסיפסים אלה משובצים בפנינים ובאבני חן. רוזן-איילון הביאה גם להמחשה ציור מוסלמי המתאר את מסעו של מוחמד לגן-עדן, בו הוא מוצא את עץ האזמרגד המשובץ באבני חן, בדיוק כמו הפסיפסים של כיפת הסלע. לאחר מכן היא מנתחת את משמעות התחייה של כיפת הסלע.
Islamic Art and Archaeology of Palestine זהו ספרה של רוזן-איילון שראה אור לראשונה בצרפתית ותורגם לאנגלית. הספר הוא ניסיון ראשון מסוגו להציג את כל היצירות האומנותיות והארכאולוגיות בתחום האסלאם בארץ ישראל בצורה כרונולוגית.
זהו מאמר שהוא פרי הרצאה שנשאה רוזן-איילון באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ב-2006 על רמלה[1]. במאמרה זה מנתחת רוזן-איילון את חפירותיו של דוקטור יעקב קפלן במקום בשנות החמישים, שהיוו בסיס לכל הספרות שנכתבה עשרות שנים לאחר מכן. המסגד במקום נבנה ב-712 או 715 לספירה, עם ייסודה של רמלה בעשור השני של המאה ה-8. היום המסגד הרוס, אולם השרידים שהשתמרו בשטח אינם חד-תקופתיים וניתן היה להצביע על כמה שלבים של תיקונים ושיפוצים. כל הקשתות של החלק התת-קרקעי הן קשתות מחודדות. קשת שלמה של מאה ושמונים מעלות אפיינה את העולם הקלאסי, ובסגנון זה המשיכו הביזנטים והאומאים בראשית האסלאם. מחוץ למסגד ברמלה ישנו מאגר תת-קרקעי של הבריכות של רמלה (בריכת הקשתות) שהוקמו בשלהי המאה השמינית ועליהן כתובת המתוארכת לשנת 789, תקופת הארון אל-ראשיד. מחקרים רבים נעשו על בריכות אלה ובמחקר הארכיטקטוני נחשבות הבריכות לציון דרך בתולדות הארכיטקטורה, מכיוון שזו הפעם הראשונה שנמצא מבנה על בסיס של קשתות מחודדות. דוגוואה, חוקר ידוע, טוען שזוהי הדוגמה הראשונה של שימוש שיטתי בקשת המחודדת ושזה מקדים את הארכיטקטורה של הקתדרלות האירופאיות ב-400 שנה.
רוזן-איילון שאלה את השאלה, אם התאריך על גבי הבריכות הוא 789 והבריכות הן מ-712, אז מתי נבנו הבריכות, מכיוון שהקשתות נבנו 80 שנים קודם לכן. היא לקחה את תוכנית הבריכות והשליכה אותה על כל אחד מן המאגרים והציגה השערה שכולם נעשו בו-זמנית ושהמאגרים של המסגד הם מאוחרים למסגד ושייכים לשלב של שיפוץ מעט מאוחר יותר, אחרי רעידת האדמה ונעשו ככל הנראה בו-זמנית עם המאגרים של 789.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.