כיפת השלשלת

כיפת השלשלת (בערבית: قبة السلسلة קֻבָּת (אל)סִלְסִלַה – כיפת השלשלת או محكمة داود מָחְכַּמַת דּאוּד – בית המשפט של דוד) היא מבנה שניצב במרכז הר הבית, מעט מזרחית לכיפת הסלע, בנייתה מיוחסת על ידי מרבית המקורות ההיסטוריים והחוקרים המודרניים לעבד אל-מלכ, שמלך בין השנים 685-705.^[1]

אין לבלבל ערך זה עם הערך "כיפת הסלע" או "מסגד אל-אקצא".

כיפת השלשלת
قبة السلسلة

מידע כללי
סוג	מונומנט
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	שלהי המאה ה-7 – הווה
סגנון אדריכלי	אדריכלות אסלאמית
קואורדינטות	31°46′41″N 35°14′09″E

מפת הר הבית. כיפת השלשלת ממזרח לכיפת הסלע

המבנה, מהקדומים ביותר שעל הר הבית, הוא מבנה קונצנטרי המורכב משני חלקים: המבנה הפנימי מורכב מכיפה שקוטרה 5.5 מטר, הנסמכת על גבי תוף משושה העשוי מפנדנטיבים ומתחת לכל אחד מקודקודיו - עמוד. המבנה החיצוני עשוי מצולע בעל 11 פאות ובקוטר 14 מ'. במקורו היה המבנה פתוח לגמרי, ללא כל קירות בינות לעמודים, אולם בתקופה מאוחרת יותר נסתמה אחת הצלעות החיצוניות ונהפכה למחראב. העמודים וכותרותיהם כולם נמצאים בשימוש משני. חלקיו הפנימיים של המבנה היו מצופים בפסיפסי זכוכית עד התקופה העות'מאנית, אז הוחלפו באריחי קרמיקה.

בתקופה הצלבנית הפך המבנה לקפלה על שם "יעקב הקטן". בזמן כלשהו לאחר התקופה הצלבנית נבנה המחראב, שצופה בשיש על ידי ביברס. ייתכן שיש לייחס לו את פסיפסי הזכוכית, אם כי אלה עשויים להיות אף מוקדמים יותר.^[2]

בתקופה העות'מאנית צופו החלקים הפנימיים באריחי קרמיקה. בשנים 6–1975 עברה הכיפה שיפוצים בחסות הווקף, במהלכו נחשפו חלקים שהיו בלתי ידועים עד אז ואששו את הדעה כי צורתו של המבנה לא השתנתה מהותית מעת בנייתו. רבים מהשיפוצים המאוחרים הוסרו כדי לחשוף ולאפשר שחזור מראהו המקורי של המבנה.

תפקיד המבנה

הסיבה לבניית המבנה אינה ברורה. המקורות ההיסטוריים (גאוגרפים ערביים וספרות המסעות) מציעים מספר סיבות, ואף החוקרים המודרניים חלוקים ביניהם בנושא.

מספר מקורות מספרים על מסורת לפיה במקום זה עמד בית המשפט של דוד המלך^[3] שם הייתה תלויה שלשלת שדובר שקר לא יכל לאחוז בה, מאחר ששמה בערבית הוא "כיפת בית דינו של דוד". לדעת קונרד שיק מסורת זו טועה לגבי מקום ישיבת הסנהדרין בתקופת בית שני (בלשכת הגזית בבית המקדש), כיוון שזה נמצא ליד שער ניקנור^[4].

במספר מקורות מתוארת הכיפה כבית אוצר. אולם, למרות הדמיון החיצוני החלקי^[5]לבתי אוצרות אומאיים אחרים, (כגון בית האוצר שבדמשק), ברור שקשה לדמיין בית אוצר שנבנה ללא קירות. יתירה מזאת, מקור מן המאה ה-11 המתאר את מתחם הר הבית מונה את כיפת השלשלת ואת בית האוצר כשני מבנים נפרדים.

במקורות אחרים מתוארת הכיפה כמודל ששימש בעת בניית כיפת הסלע. אולם גם בהנחה זו יש מספר קשיים:

1. אם מטרת הכיפה הייתה לסייע בעת הקמת כיפת הסלע, מדוע נבנתה בקרבה כל כך גדולה, עד שהיא עשויה להפריע למלאכת הבנייה, ומדוע לא פורקה עם סיום הבנייה?
2. כיפת הסלע מורכבת משלושה חלקים - מעגל ושני מתומנים, בעוד כיפת השלשלת מורכבת משני חלקים שאינם דומים לכיפת הסלע.
3. הבדל בולט הוא חיסרון הקירות החיצוניים.

דעה רביעית, שאינה מופיעה במקורות ההיסטוריים, הוצעה על ידי מרים רוזן-איילון; רוזן-איילון שמה לב לעובדה כי כיפת השלשלת ניצבת בדיוק במרכז הר הבית. רוזן איילון אף זיהתה בקצהו של הציר דרום-צפון את מה שלדעתה הוא מיקומו של המחראב המקורי של מסגד אל-אקצא, ולפיכך כיפת השלשלת שימשה במשמעות דתית-סמלית, אולי מעין אומפאלוס.

לפי דעה חמישית, מיקום הכיפה ויחסה לכיפת הסלע מציב אפשרות שהכיפה הייתה מקום מושבו של הכוהן הגדול בתקופה בה היה קיים בית המקדש, זה החדר שבו עמד ארון הברית, במרחק מדויק מאבן השתייה. לפי דעה זו, בעת הקמת המתחם או שיפוצו, היהודים שחיו בעיר ביקשו לציין את המיקום ולכן נבנתה כיפה זו.

דעה שישית סוברת שכיפת השלשלת מסמנת את מקום מזבח העולה, מכיוון שהמבנה נמצא במרחק לא גדול ממזרח לכיפת הסלע, שעל פי המסורת נמצאת על מקום ההיכל. בדעה זו מחזיק מכון המקדש.

• 
  מראה מדרום
• 
  המחראב
• 
  הכיפה הפנימית
• 
  מראה מתוך המבנה
• 
  מראה מתוך המבנה
• 
  מראה מתוך המבנה
• 
  מרכז הכיפה, מרצפות אבן מפוארות
• 
  הפסיפס המכסה את המבנה מבחוץ

לקריאה נוספת

• מרים רוזן-איילון, ‏מקור קדום על בניית כיפת השלשלת בהר-הבית, קתדרה 11, אפריל 1979

• Myriam Rosen-Ayalon, Early Islamic monuments of al-Haram al-Sharif, The Hebrew University of Jerusalem, 1989, pp. 25-29

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כיפת השלשלת

• Deny Pringle. (1993). The Churches of the Crusader Kingdom of Jerusalem: A Corpus, Vol. III Cambridge University Press, pp.182-185.
• כיפת השלשלת (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. יוצא מהכלל בולט הוא אולג גרבר הטוען כי היה זה יכול להיות כל אחד מהח'ליפים האומאיים, ורומז לכך שייתכן שהבניין אף מאוחר יותר;

   Oleg Grabar, The shape of the holy - early Islamic Jerusalem, Princeton University Press, Princeton, 1996, pg. 130
2. Michael Hamilton Burgoyne & Donald Sidney Richards, Mamluk Jerusalem - an architectural study, British School of Archaeology in Jerusalem, Oxford, 1979, pg. 52 n. 120
3. במקורות אחרים: בית דינו של שלמה, או סתם בית דין של יהודים.
4. אלי שילר, הר הבית ואתריו (אריאל 64-64) עמוד 117.
5. בתי אוצר בתקופה האומיית לרוב היו מבנים כיפתיים קונצנטריים, אך בעלי שורת עמודים אחת. בנוסף, בתי האוצר הוצבו לרוב בצמוד למסגד, ולפיכך כיפת השלשלת הייתה אמורה להיות סמוכה למסגד אל-אקצא ולא לכיפת הסלע.