גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה
אתר טבע מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה הוא אתר טבע בשטח של כ-800 דונם הגובל ביישובים נס ציונה, בית עובד ואירוס. הגן נמצא כולו בשטחה המוניציפלי של עיריית נס ציונה. האתר עדיין לא הוכרז כגן לאומי ישראלי עקב בעלות פרטית על חלק מהאדמות, והוא במצב סטטוטורי מוצע.[1]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גנים לאומיים בישראל  |
| מיקום |
נס ציונה |
| מדינה |
ישראל |
| מידות | |
| שטח | 800 דונם |
| קואורדינטות | 31°55′47″N 34°46′54″E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה  מפת __ נס ציונה מצפון: __ ראשון לציון ממזרח: __ באר יעקב, __ מועצה אזורית גזר מדרום: __ רחובות ממערב: __ מועצה אזורית גן רווה | |
  | |
הגן כולל גבעות כורכר בהן ריכוזי צמיחה של אירוס הארגמן ואירוס ארץ-ישראלי, כמו גם ריכוזי צמיחה של כ-300 מינים נוספים. ייחודו של האזור הוא בשילוב של צומח מדברי עם צומח ים תיכוני, בשל קרקע הכורכר. בלב האתר חורשות קטנות של אורן ואקליפטוס. השביל המרכזי באתר, המוכשר להולכי רגל ורוכבי אופניים הוא "שביל שומר הגבעות", אליו ניתן להגיע מצומת דרך גבעות הכורכר ורחוב השריון בנס ציונה. בנוסף, מרושת הגן בשבילים נוספים, בלתי מסומנים.
.jpg)
הגן הלאומי הוא חלק מרכס גבעות כורכר, שמשתרעות מגבעת האירוסים בראשון לציון בצפון ועד לבית עובד בדרום. דרך רבין (כביש 4303) קוטעת את הרצף בין הגן הלאומי לבין גבעות הכורכר של טירת שלום, שמשתרעיםות עד לצפון רחובות.
בגן הלאומי גבעות הכורכר נס ציונה ישנם ריכוזי צמיחה של אירוס הארגמן ואירוס ארץ-ישראלי כמו גם ריכוזי צמיחה של כ-300 מינים נוספים, בהם רותם המדבר, שמשון אזוביוני, אזוביון דגול, כלניות, קורנית מקורקפת, עדעד כחול ועוד. ייחודו של האזור בשילוב של צומח מדברי עם צומח ים תיכוני, בשל קרקע הכורכר. בלב האתר חורשות קטנות של אורן ואקליפטוס.
בחלק הצפוני (המוצל יותר), ליד הפרדס וחורשת האקליפטוס, קיימים מינים רבים של פרחים, בהם: אירוס הארגמן, צבעוני השרון, כלנית מצויה, נורית אסיה, חרצית עטורה, מרגנית השדה, לשון-שור מגובבת, תורמוס ארצישראלי, סביון אביבי ועוד. בתלולית העפר שבפאתי השמורה קיימים צמחי מעזבות כגון חמציץ נטוי, חרצית עטורה וסרפד.
בחלק הדרומי של השמורה הצמחייה מדברית יותר ובתצורת בתה, וזאת בשל היותה פחות מוצלת ובעלת מפנה דרומי. בשטח קיימים כ-15 מינים אדומים וכן מספר מינים אנדמיים[2].
חלקות רבות באתר נמצאות בבעלות פרטית, על חלקן גדלו פרדסים והוקמו בתי אריזה שננטשו עם הזמן. חלקים מהאתר שימשו כמזבלה כולל מזבלת חומרי בניה וכאתר כריית חול, והשבילים בה נחרצו בתנועת רכבי שטח וטרקטורונים. הגן הלאומי מופיע לראשונה בתוכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים שמורות טבע ושמורות נוף (תמ"א 8) שאושרה ב-1981. ב-1982 פורסמה תוכנית מתאר מחוזית למחוז מרכז (תמ"מ 3), וגם לפיה גבעות הכורכר בנס-ציונה מיועדות לגן לאומי. בשנים אלה נמכרו שטחים נרחבים במקום בעסקאות נדל"ן, במקרים רבים לרוכשים שהיו ממפוני חבל ימית והשקיעו בהם את כספי הפיצויים שקיבלו.
למרות תוכניות המתאר, בתחילת שנות התשעים קודמה תוכנית לבניית מגורים על חלק מהשטח שיועד לגן הלאומי. בשנת 1994 בוטלה התוכנית על ידי עיריית נס ציונה, בעקבות לחץ של ארגוני סביבה ופעילים מקומיים שנאבקו להגן על ערכי הטבע. בעקבות זאת הגישו בעלי הקרקעות תובענה, בדרישה לאפשר להם לבנות במקום.[3] במקביל, נערכו פעולות הסברה וניקיון בשיתוף בני הנוער של היישובים הסמוכים וארגוני שמירת טבע, והאתר קודם כריאה ירוקה וכאתר טיולים ייחודי ליישובי הסביבה המתפתחים במהירות. התושבים הקימו גוף מאבק בשם "פורום גבעות הכורכר" שנאבק על מנת לשמר את הגבעות, בתמיכת החברה להגנת הטבע. במסגרת זו אורגנו פעילויות רבות, בהן צעדה שנתית מסורתית באביב, אירועי עפיפונים קהילתי שנתי, וצעדת נס ציונה בסימן "שומרים על גבעות הכורכר".
ביוני 2006 פסקה השופטת שרה סירוטה מבית המשפט המחוזי בתל אביב כי לא תתאפשר בנייה על גבעות הכורכר בנס ציונה בשל סיכון ערכי נוף וטבע, ובראשם אירוס הארגמן הנדיר הפורח במקום. בית המשפט קבע, כי בעלי הקרקעות הפרטיות בתחום גבעות הכורכר לא יקבלו זכויות בנייה במקום, וזאת בהסתמך על תוכניות המתאר המחוזיות והארציות, המתחשבות בערכי טבע ונוף.[3] באפריל 2008 דחה בית המשפט העליון את ערעורם של בעלי הקרקעות ויזמי הנדל"ן. בנובמבר 2014 קבעה מליאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה נס ציונה את גבולות הגן הלאומי, ובאותה שנה קמה קבוצת מתנדבים ופעילים חדשה בשם "שומרי הגבעות", שהצטרפה לפעילות להגנה על השטח. בספטמבר 2016 גידרה עיריית נס ציונה את מרבית שטח הגן, במטרה למנוע את כניסתם של רכבי שטח ולצמצם את הפגיעה בערכי הטבע. בדצמבר 2020 חתמה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל על צו המכריז על שטח הגן הלאומי המיועד כ"תחום מוגן" שתיאסר בו תנועת כלי רכב.[4] הצו נכנס לתוקף בחודש מרץ 2021.
בחודש דצמבר 2023 החליטה קרן שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל להקצות לעיריית נס ציונה סכום ראשוני של 5 מיליון ש"ח, המיועד לרכישת קרקעות בגבעות הכורכר[5][6]. התקציב מיועד להניע תהליך, שיאפשר בניית מנגנון פיצוי לבעלי הקרקעות הפרטיות בגבעות, ולעגן את מעמדן המוגן לדורות.
- גן לאומי גבעות נס ציונה, אתר inature
- גילי סופר, גבעות הכורכר בנס ציונה, באתר ynet, 6 בפברואר 2004
- טל איתן, נס-ציונה: האירוסים ניצחו את פרוייקט הבנייה, באתר ynet, 22 באוגוסט 2006
- יעל עברי-דראל, אירוס הארגמן ניצח את יזמי הנדל"ן, באתר ynet, 3 באפריל 2008
- שמואל דקלו, העליון: לא תותר בנייה על גבעת אירוס-הארגמן בנס-ציונה, באתר גלובס, 3 באפריל 2008
צחי אבנור, גבעות הכורכר נס ציונה, פליקר- תוכנית מיתאר ארצית לגנים לאומיים שמורות טבע ושמורות נוף 21/6/81
- סקר טבע עירוני באתר עיריית נס ציונה, באתר mapateva.org.il.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
