Loading AI tools
ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול[1] לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה. מבנה הברכה מורכב ממספר פסוקים[2] הכוללים שמונה עשרה פעמים את שם ה' ובסופם חתימה בברכה. בנוסחים שמקורם בארצות אירופה ברכה זו היא ברכה עצמאית הנוספת לאחר ברכת השכיבנו, בעוד שבנוסחים שמוצאם בארצות המזרח היא משולבת כחלק מברכת השכיבנו. לאמירת ברכה זו קמו התנגדויות מפוסקים שונים במהלך הדורות, וכיום אמירתה נהוגה רק בחלק מן הקהילות.
המשנה במסכת ברכות מציינת את סדר ברכות קריאת שמע:
מדברי המשנה משתמע שלאחר קריאת שמע בערב מברכים רק שתי ברכות, הן ברכת "גאל ישראל" וברכת השכיבנו. נראה כי בתקופת המשנה והתלמוד אכן נהגו לומר ברכות אלו לבדן. החל מתקופת הגאונים נמצאות עדויות על אמירתה של ברכה נוספת. המקורות חלוקים על זהותם של מתקני הברכה. רב נטרונאי גאון בתשובה ארוכה על מהות הברכה מציין כי היא נתקנה על ידי "רבנן בתראי" כלומר חכמים מאוחרים[3]. פירוט של עמדה זו מובא בספר העתים[4] ובספר האשכול[5] המציינים כי אלו "רבנן בתראי דבתר הוראה" (העתים) או "דסוף הוראה" (האשכול), דהיינו הסבוראים. מנגד מציין רבי אברהם בן נתן הירחי בספר המנהיג[6] כי הברכה נתקנה על ידי אנשי מערב (כלומר ארץ ישראל, המערבית לבבל). שילוב של שתי דעות אלו מצוי בסידור רש"י ובמחזור ויטרי[7] והוא שהברכה נתקנה על ידי אנשי בבל (או ראשי ישיבות בבבל) והם שלחו אותה לחכמי יבנה והיא ישרה בעיניהם. על כל פנים ברור כי תקנת הברכה נעשתה לאחר חתימת התלמוד.
טעם תיקון הברכה
טעם התקנה אינו ברור לחלוטין וחכמים בתקופת הגאונים והראשונים העלו השערות שונות: רב נטרונאי גאון[3] מציין כי מטרת התקנה היא משום שנקבעה הלכה כדברי האומרים שתפילת ערבית רשות, אך הסבר זה סתום במקצת. הסבר מפורט נותן רבי אהרון הכהן מלוניל בספר ארחות חיים[8]:”ומשום דאקבע הלכה דתפלת ערבית רשות... מי שרוצה לילך - ילך, שמוציאין עצמן מתפילת ערבית באותם הפסוקים שבברוך ה' לעולם, שיש בהם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות שבתפלה, הואיל ואינה חובה...וכל זה תקנו להקל מעליהם, כדי שלא יתאחרו בלילה בבית הכנסת מפני המזיקין, מפני שבתי כנסיותיהם רחוקים מן היישוב.” כלומר פסוקים אלו נועדו להחליף את תפילת שמונה עשרה של ערבית במקומות בהם היה חשש להתפלל אותה בציבור, וכיוון שתפילת ערבית רשות - די בפסוקים אלו שהם שמונה עשר פסוקים כנגד שמונה עשרה ברכות של תפילת שמונה עשרה. המחבר מביא את הרשב"א כמקור להסברו, אלא שבחידושי הרשב"א לפנינו ישנו שינוי מסוים בהסבר, לפיו הפסוקים היוו רק תחליף לתפילה בציבור, אך כאשר היו מגיעים לבתיהם - היו חוזרים ומתפללים את תפילת שמונה עשרה ביחידות[9].
עוד כותב הרשב"א כי תקנה זו יועדה לתקופה בה הייתה סכנה להישאר בבית הכנסת ("שעת השמד") אך לא לתקופות מאוחרות יותר[10]. הסבר אחר נותנים בעלי התוספות[11] והמרדכי[12] המאמצים עקרונית את הסיבה לכך שהתקנה הייתה מחשש סכנה, אבל לא סכנה של שעת השמד אלא סכנת מזיקין. לפי שיטתם הברכה נועדה דווקא לעכב את המתפללים בבית הכנסת כדי שיצאו כולם יחד, כולל המאחרים (בדומה לתקנה דומה בברכה מעין שבע).
נימוקים השוללים את אמירת הברכה
התנגדויות לאמירת הברכה מוכרים כבר מתקופות קדומות. ראשון המתנגדים שידוע לנו הוא רבי יצחק אבן גיאת[13] הטוען כי הברכה סותרת את הכלל לפיו יש לסמוך גאולה לתפילה, דהיינו החובה להסמיך את ברכת הגאולה של ברכות קריאת שמע כמה שניתן לתפילת העמידה. בשל העובדה שהברכה מפרידה בין ברכת הגאולה לתפילת העמידה, היא מהווה הפסק בין גאולה לתפילה, ולפיכך אין לאומרה. נימוק זה נדחה על ידי חכמים אחרים, למשל בעלי התוספות[11] בטענה שברכה זו מהווה כעין ברכת "גאולה ארוכה" ואינה מהווה הפסק, כשם שברכת השכיבנו (אשר גם ר' יצחק אבן גיאת מסכים עם אמירתה, משום שהיא נזכרת כבר במשנה) הנאמרת לאחר ברכת הגאולה אינה מהווה הפסק. הרשב"א[10] מצדד בעמדת ר' יצחק אבן גיאת ומשיב על דברי התוספות, שרק ברכת השכיבנו נחשבת כ"גאולה ארוכה", כיוון שקביעה זו נעשתה על ידי התלמוד עצמו[14]. אבל התקנה לומר את "ברוך ה' לעולם" היא תקנה לשעת השמד בלבד ולא לתקופות מאוחרות, לפיכך אינה נחשבת כ"גאולה ארוכה".
נימוק אחר נגד אמירת הברכה מביא הרשב"ם[15] הטוען כי כיוון שהמשנה (שהובאה לעיל) קובעת בפירוש שישנן רק ארבע ברכות בתפילת ערבית ולא חמש, וכן בהתאם לדברי התלמוד הירושלמי[16] הסומך את אמירת ברכות קריאת שמע על הפסוק "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך"[17] ומכאן נראה שנאמרות סך הכל שבע ברכות בכל יום (שלוש ברכות בתפילת שחרית וארבע ברכות בתפילת ערבית), אם מוסיפים ברכה נוספת הרי שתהיינה שמונה ברכות, בניגוד למדרש שמביא הירושלמי.
שיטת הפשרה - איחוד לברכה אחת עם ברכת השכיבנו
בין שתי השיטות - הגורסת את הברכה מול השוללת את אמירתה קיימת עמדת ביניים, לפיה מחברים ברכה זו עם ברכת השכיבנו לכדי ברכה אחת, כאשר ברכת השכיבנו אינה חותמת בשם, כלומר במקום שבסיום ברכת השכיבנו יאמרו "ברוך אתה ה' שומר עמו ישראל לעד" אומרים "ברוך שומר עמו ישראל לעד" וממשיכים "ברוך ה' לעולם" וכו' עד סיומה בברכה. בדרך זו עוקפים את הטענה לפיה בתפילת ערבית נאמרות רק ארבע ברכות ולא חמש, שכן שתי הברכות (השכיבנו וברוך ה' לעולם) מאוחדות לכדי ברכה רביעית אחת. שיטה זו הייתה מקובלת בתקופת הראשונים בכל קהילות המזרח, וביניהן בתכלאל הבלדי, בנוסח פרס, נוסח ארם צובא וכן בכמה קהילות בצפון אפריקה.
שיטה זו מובאת לראשונה בכתב היד של סידור רס"ג עליו בוססה מהדורת הדפוס בסדר תפילות החול, אך בסדר תפילות שבת מובאות דווקא שתי הברכות בנפרד[18] (רס"ג גורס את הברכה גם בשבת - ראו לקמן בסעיף אמירתה במועדים שונים). כתבי יד אחרים של סידור רס"ג גורסים אמירת שתי ברכות נפרדת גם בימות החול. חוקר התפילה נפתלי וידר[19] ביכר דווקא את הגרסאות הללו בשל הסתירה של כתב היד עליו בוסס הדפוס בין תפילות החול הגורסות ברכה אחת, לעומת תפילות שבת שגורסות שתי ברכות, והעובדה שאין סיבה לחלק בין תפילת שבת לתפילת החול. לעומת זאת נוסח פרס, המבוסס רובו ככולו על דברי רס"ג, גורס ברכה אחת בין בחול ובין בשבת. גם בסידור ר' שלמה בר' נתן[20] ההולך במקרים רבים בשיטת רס"ג גורס אותה כברכה אחת.
בשיטה זו הלך גם הרמב"ם בסדר תפילותיו[21] וכן מעיד בנו רבי אברהם בן הרמב"ם בשם אביו[22]. בתקופה מאוחרת ניהל מהרי"ץ התכתבות בנושא עם חכמי מצרים ובראשם החיד"א שישב שם באותה העת[23]. החיד"א סבר שלכתחילה עדיף שלא לומר את הברכה כלל, כמנהג ארץ ישראל, אך אם אומרים יש לומר כשתי ברכות נפרדות. מהרי"ץ האריך לחלוק עליו והביא עדויות מכמה חכמים ובראשם הרמב"ם שצידדו באמירתה כברכה אחת[24].
השיטה הוזכרה גם על ידי מספר חכמים ספרדיים וצפון אפריקאיים. כך סובר רבי ישראל אלנקאוה בספרו מנורת המאור המדגיש שיש לומר רק ארבע ברכות, אך מזכיר את אמירת הפסוקים ומציין כי הם חלק מן הברכה הרביעית, החותמת בנוסח שכמעט זהה לנוסח הספרדי שנשתמר עד לדורות מאוחרים: "ברוך אתה ה' המולך בכבודו חי וקיים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד ועל כל מעשיו"[25]. הרשב"ש בתשובותיו מזכיר שהוא מנהג קהילות המזרח וכן מנהג קונסטנטין אך הוא דוחה את המנהג ומעדיף את המנהג שאינו אומר את הברכה כלל[26].
אמירת הברכה כיום
בשל ההתנגדויות לאמירתה, אמירתה אינה נפוצה כיום כבעבר. ככל הנראה הראשונים שביטלו את אמירת הברכה היו קהילות הספרדים לאחר גירוש ספרד בראשית תקופת האחרונים[27]. כמה חכמים ספרדיים בולטים שפעלו בתקופה זו מעידים על כך שבמקומם ביטלו את אמירת הברכה בשל ההתנגדויות לאמירתה. כך למשל מעיד ר' חיים בנבנישתי בספרו כנסת הגדולה[28] על מנהג הספרדים[29] בקושטנדינא ובתיריא שאינם אומרים את הברכה וכן מעיד הרב חיד"א בתשובתו למהרי"ץ שכך נוהגים בארץ ישראל[30], ובפועל כך נהגו ברוב ככל קהילות הספרדים. עם זאת, הותירו את אמירת חצי הקדיש שלפני תפילת העמידה שבא בעקבות הברכה, הגם שההתנגדות כוונה גם על אמירת הקדיש[31]. ואכן יש שתמה על כך[32]. הקהילה הספרדית היחידה אצלה השתמרה אמירת הברכה היא יהדות מרוקו האומרת את הברכה באופן חלקי בלי הפסוקים, כאשר במקומם אומרים את פרק כט בתהילים ואחריו את הקטע יראו עינינו[33].
אצל יהודי אשכנז לעומת זאת אמירת הברכה השתמרה גם בדורות מאוחרים. בין הבודדים שהתנגדו לאמירתה בקהילות אשכנז היה הגר"א[34]. כאשר עלו תלמידי הגר"א לארץ ישראל הנהיגו את המנהג שלא לומר את הברכה בשל דעת רבם, וכן בשל היותם מושפעים במקרים רבים ממנהג הספרדים, שהיה המנהג הרווח בארץ ישראל באותה עת. בשל יסוד זה נוהגים עד היום רוב המוחלט של האשכנזים בארץ ישראל (כולל מתפללי נוסח ספרד) שלא לאומרה, אך מתפללי נוסח אשכנז שבחוץ לארץ אומרים ברכה זו גם כיום. בארץ ישראל, הברכה נאמרת בבית כנסת ישורון בבני ברק ובקהל עדת ישורון בביתר עילית[35], על פי הוראת הרב בנימין שלמה המבורגר שבני אשכנז חייבים לאומרה גם בארץ ישראל[36].
כמו כן השתמרה אמירת הברכה בנוסח תימן הבלדי (במשולב עם ברכת השכיבנו, כמו שהביא הרמב"ם) ובנוסח איטליה, כאשר המתפללים בנוסחים אלו גורסים את הברכה גם בארץ ישראל.
בנוסח ספרד של תנועת החסידות נמצאו שיטות שונות באשר לאמירתה, חסידויות מסוימות אומרות אותה[37] בעוד אחרות אינן אומרות אותה[38]. כאמור, כיום בארץ ישראל נוהגים גם החסידים כיתר יהדות אשכנז שלא לאומרה.
גם בין המצדדים באמירת הברכה בימות החול, רבים סבורים שאין לאומרה בשבת וחגים, שכן הברכה כוללת י"ח אזכרות של שם ה' כנגד שמונה עשרה ברכות בתפילת העמידה של ימות החול, בעוד שבשבת וחג לא נאמרות שמונה עשרה ברכות בתפילת העמידה, כי אם שבע בלבד[39]. טעם אחר מביא רב נטרונאי גאון[3] שהשתדלו לסיים את תפילת ערבית בליל שבת מוקדם ככל האפשר לפני החשיכה מחשש לסכנה, ולכן העמידו הדבר על התקנה המקורית שאינה גורסת ברכה זו, המציין כי כך נהגו בישיבת סורא אך לא בשאר מקומות.
מנגד ישנם הסוברים שיש לומר את הברכה בנוסח מקוצר (שאינו כולל שמונה עשרה אזכרות) אף בשבת. הנוסח המקוצר כולל את פסוקי "ושמרו בני ישראל את השבת" (הנאמרים גם כיום ברוב ככל המנהגים[40]) לאחריו הקטע יראו עינינו וחתימה בברכה. רב נטרונאי[3] מזכיר מנהג זה כמנהג "שאר כנסיות ושאר מקומות" למעט ישיבת סורא, וכן סובר רס"ג[18] ובהתאם לכך בנוסח פרס ונוסח ארם צובא. גם ר' דוד אבודרהם מציין כי כך נהגו בספרד, אלא שבמקום "יראו עינינו" אמרו "ישמחו השמים ותגל הארץ". אמנם נראה כי בהשפעת בעל הטורים, שהתנגדותו התקיפה למנהג מובאת על ידי ר' דוד אבודרהם עצמו, השתנה המנהג בספרד בתקופה מאוחרת יותר שלא לברך את הברכה בשבתות[41]. בחגים כותב האבודרהם כי לא נהגו לומר את הברכה. מנגד, בנוסח פרס כן נאמרת הברכה לאחר אמירת הפסוק "אלה מועדי ה'"[42] בדומה לתפילות השבת (כלומר לאחריו אומרים "יראו עינינו" וחותמים בברכה). בסידור רס"ג אין התייחסות לאופן החתימה במועדים.
בסידור ר' שלמה בר' נתן[20] כתוב שיש לומר את הברכה כפי נוסחה בחול, ומסתימות דבריו נראה שלשיטתו אין שינוי כלל בין נוסח הברכה בחול לשבת וחג ויש לאומרה בנוסחה המלא הכולל י"ח אזכרות. כן נראה מדברי הרמב"ם בסידורו שלא חילק בנוסח הברכה בין שבת וחג לחול. למרות זאת, בנוסח תימן הבלדי, שעל פי רוב הולך כשיטת הרמב"ם, בסוגיה זו נוהג כמו המקובל ברוב הנוסחים ואינו גורס את הברכה בתפילת ליל שבת וחג.
בנוסחי התפילה הקיימים כיום שעודם אומרים את הברכה נתקבלה ללא עוררין העמדה לפיה אין לומר את הברכה בשבת. בכמה קהילות חסידיות נמנעים מאמירתה גם במוצאי שבתות וחגים[37].
כיוון שהברכה מהווה חלופה לתפילת העמידה קיימים מספר מנהגים המושפעים מסיבה זו בעת אמירתה. מנהג שהיה קיים בכמה מקהילות ספרד בתקופת הראשונים ומובא על ידי רבי ישראל אלנקאוה[25] הוא לומר את הברכה בלחש, ככל הנראה בדומה לתפילת העמידה הנאמרת בלחש, זאת בניגוד למרבית התפילה אשר נהוג אצל הספרדים שהחזן אומר את כולה בקול רם. בדומה לכך גם אצל המתפללים בנוסח האיטלקי אשר בדומה לספרדים אומרים את התפילה בקול רם, את ברכת ברוך ה' לעולם אומרים בלחש[43].
קיימת מחלוקת אם הברכה נאמרת בישיבה או בעמידה. רס"ג בסידורו[18] מדגיש כי יש לומר את הברכה בישיבה, וכן הביאו חכמים נוספים. לעומת זאת חכמים אחרים סברו שיש לעמוד בעת אמירתה, בראשם הרמ"א[44]. שתי השיטות מתייחסות לכך שהברכה נתקנה משום תפילת העמידה, כאשר המצדדים באמירתה בעמידה סבורים כי משום שהיא נאמרת כנגד תפילת העמידה יש לאומרה בעמידה. לעומתם הסבורים שיש לשבת טוענים שאם יעמוד מראה בדעתו כי הוא אומר את הברכה במקום תפילת העמידה ואם כן לא יוכל אחר כך להתפלל[45].
בניגוד לנוסח של יתר ברכות קריאת שמע, בשל תקנתה המאוחרת של הברכה מצויים בה חילופי נוסח למכביר. את מרבית נוסחי הברכה ניתן לסווג לשני ענפים עיקריים הנבדלים זה מזה בפסוקים הנכללים בברכה ולעיתים גם בשאלת הכללתה של הברכה בתוך ברכת השכיבנו. ביחס לחתימת הברכה השוני גדול יותר ואין אחידות אפילו בתוך הענפים עצמם. ענף אחד אחד נמצא בסדר רב עמרם גאון (כפי שהוא מצוי בידינו כיום)[46] ובמחזור ויטרי[47], והוא אשר מקובל בנוסחי התפילה אשר מוצאם בארצות אירופה ביניהם נוסח הספרדים, נוסח אשכנז, נוסח איטליה ואף בנוסחים שאינם משמשים עוד כנוסח הרומניוטים, נוסח פרובנס, נוסח קטלוניה ונוסח צרפת. בענף זה על פי רוב ברכת השכיבנו וברכת הפסוקים נפרדות אחת מהשנייה, וכל אחת מהן חותמת בברכה בסופה[48].
ענף שני נמצא בסידור רס"ג[18], בסידור ר' שלמה בר' נתן[20] וכן בנוסח השני מבין שני נוסחי הברכה אותם מביא הרמב"ם בסדר התפילות שלו[21]. נוסחי התפילה שאימצו ענף זה הן של קהילות המזרח ביניהם נוסח תימן בלדי (אשר הוא זהה לחלוטין לנוסח השני שמביא הרמב"ם) וכן בנוסחים של קהילות המזרח שאינם קיימים כיום, כמו נוסח פרס ונוסח ארם צובא. כאומר לעיל, הנוסחים המשתייכים לענף זה מאחדים את ברכת ברוך ה' לעולם עם ברכת השכיבנו, כך שברכת השכיבנו אינה חותמת ב"ברוך אתה ה' שמור עמו ישראל לעד" אלא רק "ברוך שומר עמו ישראל לעד", וממשיכים מיד לברכת "ברוך ה' לעולם". סדר הפסוקים של ענף זה שונה מהותית מהענף הקודם, הן בהכללתם של פסוקים שונים והן בסדר הפנימי בין הפסוקים.
קיימים נוסחים שאינם משתייכים לאף אחד מענפים אלו וקצרים מהם. כך הוא הנוסח הראשון שמביא הרמב"ם בסדר התפילות שלו[21], אשר כולל רק חלק מן הפסוקים שאינם מגיעים לכדי שמונה עשרה אזכרות ולאחריהם הפסקה "יראו עינינו" אשר לא קיימת בנוסח השני של הרמב"ם. נוסח מקוצר אחר מצוי במנהג ארם צובא, אשר כולל שני נוסחים שונים, אחד לחול ואחד לשבת. כמו הענף השני נוסחים אלו אינם חותמים בברכת השכיבנו.
אצל יהודי מרוקו לא נהוג לומר את הפסוקים, אלא אומרים מזמור לדוד הבו שיש בו שמונה עשרה אזכרות[33], ואומרים רק את הקטע "יראו עינינו" עם חתימתו, כפי שהם בנוסח הספרדי (כולל שתי חתימות נפרדות לברכה זו ולברכת השכיבנו בדומה לענף האירופי).
להלן יובאו שינויי הנוסח המרכזיים בין שני הענפים העיקריים של הברכה. בתוך הענף האירופי הובאו שינויי הנוסח בין נוסח הספרדים[49], נוסח אשכנז[50], נוסח איטליה, נוסח רומניא, נוסח פרובאנס ונוסח קטלוניה. בענף המזרחי הובא רק הנוסח התימני הבלדי ולא נוסחים שאינם משמשים כיום (כנוסח פרס, נוסח ארם צובא או סידור רס"ג).
סדרי הפסוקים
| סדרי הפסוקים | |
| הענף האירופי | הענף המזרחי |
| בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן[51]. (בנוסח איטליה ונוסח רומניא נוסף: יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן[52]) בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ[53]. בָּרוּךְ, ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ, שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן[54]. יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו[55]. (בנוסח אשכנז, נוסח פרובאנס ונוסח קטלוניה נוסף: יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם[56]) כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל ה' לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם[57]. וַיַּרְא כָּל הָעָם[58] וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ: ה' הוּא הָאֱלֹהִים, ה' הוּא הָאֱלֹהִים[59]. וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד[60]. בנוסח פרובאנס מדלגים שני הפסוקים הבאים, וממשיכים "כל גוים":יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ[61]. בנוסח פרובאנס מדלגים על פסוק זה: הוֹשִׁיעֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ[62]. כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ. בנוסח רומניא, נוסח פרובאנס ונוסח קטלוניה לא אומרים פסוק זה:כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ[63]. וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ[64]. בָּרוּךְ ה' בַּיּוֹם, בָּרוּךְ ה' בַּלַּיְלָה. בָּרוּךְ ה' בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ ה' בְּקוּמֵנוּ. בנוסח רומניא לא אומרים משפט זה:כִּי[65] (בנוסח קטלוניה מוסיפים: אֲשֶׁר) בְּיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים[66]. (בנוסח רומניא מוסיפים: הָאֱלֹהִים) אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי[67], וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ[68]. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָ אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת[69] נוסח הספרדים נוסח פרובאנס: אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יָחִיד חַי וְקַיָּם (בנוסח פרובאנס נוסף: שִׁמְךָ וּמַלְכוּתְךָ) תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. נוסח אשכנז: אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. נוסח איטליה: אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יָחִיד שִׁמְךָ וְקַיָּם זִכְרָךְ וּמַלְכוּתָךְ תָּמִיד. נוסח רומניא:אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְשַׁכְלֵל הֵיכָלְךָ וְקַיֵּים מַלְכוּתְךָ תָּמִיד וְאַתָּה תִּמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. נוסח קטלוניה: אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יָחִיד וְקַיָּם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד. |
בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן[51]. יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן[52]. וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ: ה' הוּא הָאֱלֹהִים, ה' הוּא הָאֱלֹהִים[59]. הוֹשִׁיעֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ[62]. כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל ה' לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם[57]. וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה[70]. וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד[60]. אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם קַיֵּם שִׁמְךָ וּמַלְכוּתָךְ עָלֵינוּ תָּמִיד. בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ הַחַיִּים וְנֶפֶשׁ הַמֵּתִים[71]. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָ אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת[69]. וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ[64]. ה' הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה[72]. יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּ-ה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד[73]. יְהִי ה' אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ, כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ. לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ[74]. כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ[75]. בָּרוּךְ ה' בַּיּוֹם, בָּרוּךְ ה' בַּלַּיְלָה. בָּרוּךְ ה' בַּבֹּקֶר, בָּרוּךְ ה' בָּעָרֶב. בָּרוּךְ ה' בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ ה' בְּקוּמֵנוּ. |
תוספות מיוחדות למוצאי שבת
בסידורי "תפלת החדש" שינה תוספת למוצאי שבת קודם "יראו עינינו" ”מֶלֶךְ בְּרֵאשִׁית אַתָּה נִקְרֵאתָ וְעַל כָּךְ מַעֲשֶׂיךָ אַתָּה תִּמְלֹךְ”. ובנוסח התושבים בפאס התוספת למוצאי שבת היא כדלהלן ”לְךָ נָאֶה לְךָ יָאֶה כִּי אַתָּה הִבְדַּלְתָּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה”[76].
הקטע "יראו עינינו" ותחליפיו
הקטע "יראו עינינו" קיים ברוב נוסחי הברכה לאחר אמירת הפסוקים, כך ברוב הנוסחים של אירופה (למעט נוסח איטליה, וגרסה אחת בנוסח רומניא, עיין לקמן), וכן בנוסח פרס ובנוסח הראשון שמביא הרמב"ם בסידורו. בנוסח ארם צובא הקטע נאמר רק בשבתות. בנוסח איטליה וכן בנוסח תימן (הזהה לנוסח השני של הרמב"ם) לא נכלל הקטע.
יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ[77] (בנוסח הספרדים ונוסח פרובאנס נוסף: מַלְכֵּנוּ)
בְּאֱמֶת[78] בֶּאֱמוֹר לְצִיוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.
ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד.
כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד.
בנוסח רומניא מדלגים שורה זו:כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה.
בנוסח תימן מובא משפט זה, אשר קיים בצורה דומה גם בנוסח לימות החול של ארם צובא:
תָּמִיד נְהַלֶּלְךָ סֶלָה וְנָשִׂיחַ בְּאֱמוּנָתָךָ
בנוסח איטליה מובא משפט זה:
תְּהִלָּה נַבִּיעַ לָרוֹכֵב בַּעֲרָבוֹת, לָאֵל הַמְּפוֹאָר בְּמִקְהֲלוֹת קְדוֹשִׁים.
במחזור רומניא, ויניציאה רפ"ג, מופיע הערה שיש אומרים במקום קטע יראו עינינו:
יְהַלְלוּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ כָּל פֶּה וְכָל לָשׁוֹן כִּי אַתָּה עֲשִׂיתָם וְאַתָּה יְצֵרְתָּם יוֹדוּךָ מַלְכֵּנוּ כָּל רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁאַתָּה מֵמִית וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּלְךָ ה' הַמְּלוּכָה וְהַקְּדוּשָּׁה לְבַדְּךָ וְאַתָּה תִּמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה.
חתימת הברכה
נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (בנוסח פרובאנס נוסף: לְעוֹלָם וָעֶד) וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח תימן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד אָמֵן.
נוסח איטליה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.
נוסח מרוקו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח ארם צובא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן חַי לָעַד וְקִיֵּם לְנַצֵּחַ יִשְׁתַּבַּח שְׁמֵךְ וּזְכָרְךָ וּמַלְכוּתְךָ תָּמִיד עָלֵינוּ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וְעַד אָמֵן.
נוסח רומניא (לאומרים יראו עינינו):בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח רומניא (לאומרים יהללוך): בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְשׁוּבָּח וּמְפוֹאָר חַי וְקַיָּים תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו לָנֶצַח.
נוסח קטלוניה ברוב כתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
נוסח קטלוניה בחלק מכתבי היד: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.
- נפתלי וידר, התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, כרך א', ירושלים, ה'תשנ"ח (1998) עמודים 166–172
- יעקב ורדיגר, סידור צלותא דאברהם, תל אביב, תשכ"ג (1963) עמודים תשפ"ו-תת"ו
- דוד יחיאל כהן, "ברכת יראו עינינו", ירושתנו א (תשס"ז), עמ' קל–קלח.
- צבי רבינוביץ, ברכת יראו עינינו, בתוך: קובץ בית אהרן וישראל, גיליון 100, ניסן-אייר תשס"ב, עמ' קלה-קנ, באתר היברובוקס
- אליקים קרומביין, ברכת "יראו עינינו": מקרה מבחן בסוגיית המנהג, באתר ישיבת הר עציון
- מידע על יראו עינינו/ברכת ברוך ה' לעולם/ברכת הפסוקים בקטלוג הספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
