Remove ads
קיבוץ בישראל. נמצא בגליל המערבי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בֵּית הָעֵמֶק הוא קיבוץ הממוקם בגליל המערבי. דרום מזרחית לנהריה וצפון מזרחית לעכו. נמנה עם ישובי מועצה אזורית מטה אשר ומשתייך לתנועה הקיבוצית.
מקור שם היישוב מהעיר המקראית "בית העמק"[3][4], המזוהה בתל מימאס כשני ק"מ מצפון מזרח ליישוב. בתלמוד נזכר בשם "עמק", כאחת העיירות האסורות בשביעית[3]. השמות הקדומים נשתמרו בשם הכפר הערבי שננטש עַמְקָא, שעל אדמותיו הוקם מושב עַמְקָה הסמוך[3]. מקור שם הכפר הערבי כוויכאת, שעל חורבותיו הוקם הקיבוץ, אינו ידוע[3].
בתקופה הפרסית התקיים במקום יישוב חוף פיניקי[5].
היישוב עלה על הקרקע ב-4 בינואר 1949 בכפר הערבי כֻּוַיְכָּּאת (אנ') שננטש במלחמת העצמאות[6]. העולים היו כ-100 חברי גרעין "לאור" של הבונים[7] מהונגריה, שקיבלו הכשרה בעין גב, כפר גלעדי וקבוצת כנרת[8]. ב-7 במאי הצטרף הקיבוץ רשמית לתנועת הקיבוץ המאוחד[9]. בקיץ של 1949 הצטרפו לקיבוץ כ-20 חברים שעלו מעיראק, סוריה ולבנון, וכונו "הגרעין העיראקי". הם לא השתלבו בתוך הרוב שעלה מהונגריה ובתחילת 1951 נותרו רק שני חברים מהגרעין העיראקי וגם הם עזבו בהמשך[8]. בשנת 1950 עזבו כ-30 חברים תומכי מפ"ם[10] את הקיבוץ על רגע הפילוג האידאולוגי בקיבוץ המאוחד, ועברו ליגור וממנה לאייל[11][8]. לאחר שבקיבוץ נותרו רק עשרות מועטות הצטרפו אליו בשנת 1950 השלמות מגרעיני תנועת הבונים מבריטניה[12] ומהולנד[13]. בעקבות הצטרפותם, רוב חברי הקיבוץ היו יוצאי אנגליה[14], והקיבוץ נודע לאחר מכן כקיבוץ של יוצאי אנגליה[15]. הצטרפותם גם קבעה סופית את האופי האידאולוגי של הקיבוץ שהצטרף לאיחוד הקבוצות והקיבוצים[6].
עד תחילת 1954 הוקמו כמה בתים וצריפים למגורים ורק ששה מהבתים של הערבים שמשו למגורים. שאר בתי הערבים שמשו לצורכי המשק[6]. ב-8 בנובמבר 1954 הונח אבן פינה לאולם תרבות בקיבוץ[15], שנחנך ב-13 במרץ 1957[16]. במאי 1963 נחנך בקיבוץ מרכז ספורט שהוקם בתרומת קלוד לי ורעייתו, נדבנים מאנגליה[17]. באותה עת היו בקיבוץ 140 חברים ו-80 ילדים. בקיבוץ בית העמק לנו הילדים אצל הוריהם[18].
החל משנות ה-50 קלט הקיבוץ גרעיני נח"ל של תנועת הצופים.
הקיבוץ החליט על שינוי הפרטה בשנת 2000, ומתנהל מאז כקיבוץ מתחדש.
אחת היוזמות הראשונות של הקיבוץ היה מפעל לייבוש תאנים שייבש תאנים מעצי התאנים הרבים בסביבות הקיבוץ שננטשו על ידי הערבים שנמלטו במלחמת העצמאות[13]. בנוסף, היה בקיבוץ ענף צאן[19] ומקיץ 1953 עת נמצאו מים בקידוח בסביבה הוחל בזריעת קיץ, גן ירק סתוי וכן זריעה למרעה בקר וצאן[20]. בתחילת 1954 דווח שלקיבוץ 2090 דונם פלחה, 225 דונם שלחין לגן ירק, מספוא וזריעת מרעה, 850 דונם מטעי בעל, 30 דונם כרם שלחין, 100 דונם גבעות שאינן מעובדות ו-250 דונם הקיבוץ עצמו, שבתוכו עצי פרי רבים. ברפת של הקיבוץ היו 47 פרות חולבות ועוד 30 ראשי בקר לגידול ובדיר היו 350 כבשים[6].
הקיבוץ סבל ממחסור במים בשנותיו הראשונות. בתחילה הובילו אנשי הקיבוץ מים מרגבה. בתחילת 1951 נמצאו מים בקידוח עמוק שנעשה על ידי הקיבוץ[21], אך השמחה הייתה מוקדמת שכן העלאת המים לא הייתה כדאית. ביולי 1953 חגגו בקיבוץ את חג המים לאחר שנמצאו מים בסביבה בקידוח של מקורות[20]. מים אלו התחלקו בין הקיבוץ ובין מושב עמקה ולא הספיקו לכל הצרכים החקלאיים[6]. בשנת 1954 נקדח באר נוספת שסיפקה עוד 240 מ"ק לשעה[22].
בשנת 1963 היה לקיבוץ 400 דונם פרדס ו-400 דונם בננות. כן גידל הקיבוץ כותנה וסלק סוכר וניהל לול ורפת עם 90 פרות[18].
בקיבוץ כ-500 נפש, מתוכם 280 חברים ומועמדים, 150 ילדים ועוד כ־50 חיילים וצעירים. בקיבוץ נותרו בתים בודדים מהכפר כוויכאת.
בקיבוץ מתקיים אורח חיים שיתופי למחצה בין החברים, עם ערבות הדדית רחבה. בנוסף, הקיבוץ מפעיל ומחזק את מוסדות הציבור והמוסדות החברתיים, כמו שירותי בריאות ורווחה, חינוך, תרבות, חדר אוכל, אולם ומועדון.
ענפי הקיבוץ העיקריים: מפעל "תעשיות ביולוגיות", מטעי אבוקדו ובננות, גידולי שדה, בית אבות "אצולת בית העמק", חשמל סולארי, חאן אירוח, רפת, לול ומדגרה.
במרכז הקיבוץ נמצא מוזיאון ארכאולוגי קטן בתוך בית ששרד מהכפר כוויכאת. לידו, גן ארכאולוגי ובו מתקנים עתיקים להפקת שמן זית שנמצאו בחפירות באזור.
בכניסה לקיבוץ נמצא קברו של שייח' אבו מוחמד אל כוויכאני המקודש לדרוזים. הוא ישב בכוויכאת בתקופה שבה ישבו בה דרוזים. לא ידוע מתי עזבו הדרוזים והתיישבו המוסלמים.[23]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.