ארנון צוקרמן

ארנון צוקרמן
לידה	1934 (בן 90 בערך); חיפה, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השכלה	בית הספר הריאלי העברי בחיפה; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
מעסיק	רשות השידור, אוניברסיטת תל אביב, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

ארנון צוקרמן (נולד ב-1934) הוא ממקימי הטלוויזיה הישראלית ומנהלה. פרופסור אמריטוס בחוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב, וכיהן כנשיא בצלאל עד שנת 2012.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

סגירה

צוקרמן נולד בחיפה. בצעירותו למד בבית הספר הריאלי העברי ובבית הספר הימי ליד הטכניון. את שירותו הצבאי עשה בחיל הים באוניה ק-32 "מזנק". השתתף במבצע סיני במסע הספינה מסביב ליבשת אפריקה כדי להביא אותה לשמירה על מצרי טיראן.

לאחר שירותו הצבאי, ב-1957, עבר לירושלים כדי ללמוד באוניברסיטה העברית, בה סיים תואר ראשון בסוציולוגיה ומדעי המדינה ולמד לתואר שני למנהל עסקים. במהלך לימודיו וגם לאחר מכן עבד במשרד האוצר. ב-1969, עם הקמת הטלוויזיה הישראלית, הושאל ממשרד האוצר לרשות השידור שהוקמה אז, ושימש כסגן מנהל כללי למינהל וכספים. בתפקידו זה היה שותף מרכזי להקמתו של הערוץ הראשון.

ב-1970 יצא להשתלמות של חודשיים לארצות הברית בתחנות של רשת השידור CBS. ב-1971 השתתף בסמינר בינלאומי אינטנסיבי של שלושה חודשים ב-BBC בלונדון, בנושא ניהול שידור.

בשנים 1973–1979 היה מנהל הטלוויזיה הישראלית^[1]. בתקופה זו ריכז הערוץ הראשון, היחיד בארץ, את כל הצפייה הטלוויזיונית, במיוחד סביב אירועי מלחמת יום כיפור, המהפך הפוליטי ועוד. צוקרמן עבד בתקופה זו בצוות הבכיר של הטלוויזיה לצד מוטי קירשנבאום (מנהל התוכניות), דן שילון (מנהל החדשות) ואלכס גלעדי (מנהל מחלקת הספורט ופרויקטים מיוחדים). בקיץ 1979 הודח מתפקידו כמנהל הטלוויזיה בידי חברי הליכוד במליאת רשות השידור, בטענה שצוקרמן קידום תוכן "שמאלני", דוגמת התוכנית ניקוי ראש^[2].

עם פרישתו מהטלוויזיה הקים צוקרמן, יחד עם דן שילון ודני וסלי במימון בנק הפועלים, את חברת ההפקה "רימון תקשורת" (1980–1985). החברה תכננה להתמודד במכרז להקמת ערוץ 2, שלבסוף בוטל באותה עת^[3]. במקביל הפיקו קלטת וידאו בשם "הערוץ השני" שחולקה בחינם, וכללה תוכנית מגזין אקטואליה ומומנה מפרסומות^[4], הפרויקט בוטל לאחר הפקת קלטת אחת, עקב מיעוט מפרסמים וחוסר כדאיות כלכלית^[5]. "רימון תקשורת" הפיקה בין השאר: סדרה בת שלושה פרקים עם משה דיין, "Dayan" בשיתוף עם ה-BBC‏ (1981); סדרה זו שודרה גם ברשת ABC בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות^[6]. כן הפיק סרט דוקומנטרי בשם "Between the River and the Sea" ‏(1982) וסדרה בת עשרה פרקים בשם "The Encircled Sea" על הים התיכון (1984) עם ערוץ 4 הבריטי. הסדרות שודרו במספר מדינות ברחבי העולם.

ב-1985 הצטרף צוקרמן לסגל אוניברסיטת תל אביב כראש החוג לקולנוע וטלוויזיה ומונה לפרופסור חבר^[7]. הוא לימד קורסים וסמינרים על טלוויזיה ופוליטיקה, טלוויזיה גלובלית והפקה. ב-1986 ייסד יחד עם סטודנטים מהחוג את הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים, פסטיבל שמאז 1992 מהווה אחד משני הפסטיבלים הרשמיים של CILECT, האיגוד הבינלאומי של בתי ספר לקולנוע וטלוויזיה. ב-1986, בנוסף לתפקידו כראש החוג לקולנוע וטלוויזיה, התמנה צוקרמן לדיקן הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב; במסגרת זו הקים את החוג הבינתחומי באמנויות.

ב-1991, במלחמת המפרץ הראשונה, גויס צוקרמן לצה"ל כעוזר מיוחד לדובר צה"ל ואחראי על תיאום הפעולות של כל המדיה האלקטרונית בישראל^[8].

בין השנים 1991–1996 שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק בבית הספר ע"ש טיש לאמנויות. ב-1992 שימש כראש התוכנית בפועל לתואר שני בקולנוע וטלוויזיה, ובין 1993 ל-1996 שימש כראש הקתדרה שנתרמה על ידי ארגון השידור של טוקיו, יפן (TBS), לשידור בינלאומי. במסגרת זו הקים את התוכנית לשידורים בינלאומיים ואת הסמינר הבינלאומי למנהלי שידור בשיתוף עם המגזין וראייטי ועם האקדמיה הלאומית לאמנויות ומדע (NATAS).

ב-1996 חזר לאוניברסיטת תל אביב ולימד קורסים וסמינרים בטלוויזיה גלובלית, טלוויזיה אמריקאית, והיסטוריה של הטלוויזיה בישראל. מאותה שנה ועד 2001 שימש פרופסור אורח כראש הקתדרה לשידור הציבורי באקדמיה לשידור במונטריי, שווייץ. במקביל ב-1996 התמנה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לעמוד בראש ועדה מקצועית, "צוקרמן", שבחנה את עתיד השידור הציבורי בישראל והשלכותיו על תעשיית השידור בישראל^[9]. הדו"ח הוגש לראש הממשלה בסוף שנת 1997. הוועדה קבע שמבחינה כלכלית ניתן להפריט את השידור הציבורי, אך רצוי דווקא להשאיר ערוץ ציבורי בישראל, כמשקל נגד לערוצים המסחריים^[10]. צוקרמן תמך ביישום שינוי מבני ברשות השידור, אך התנגד לסגירתו^[11].

בשנת 1999 פרסם צוקרמן את הספר "טלוויזיה גלובלית". בספר פרקים העוסקים בטלוויזיה גלובלית מול טלוויזיה מקומית, האם קיימת תרבות טלוויזיונית אוניברסלית, ההשפעה של ערוצי חדשות גלובליים בעיתות משבר, העידן הדיגיטלי, התפתחות השידור בישראל ועוד.

ב-2000 עמד צוקרמן בראש ועדת היגוי באוניברסיטת תל אביב שעסקה בתמיכת שירותים טכנולוגיים ללמידה מרחוק, ושימש כיועץ ליחידת הדיגיטל של האוניברסיטה. בהמשך אותה שנה פרש מאוניברסיטת תל אביב והתמנה לדיקן בית הספר לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למינהל^[12]. בנוסף מונה באותה עת כחבר מועצת הפיס לתרבות ולאמנות^[13].

בין השנים 2003–2012 כיהן צוקרמן כנשיא בצלאל^[14]. בשנת 2016, קבע מבקר המדינה כי על צוקרמן להחזיר לקופת בצלאל 570 אלף שקל בגין שכר חריג שקיבל ללא אישור^[15]. בנוסף קבע המבקר כי בתקופתו כנשיא בצלאל, העסקו קרובים של עובדים בניגוד לתקנות, וההתנהלות בתכנון הבניין החדש של המוסד הייתה לקויה^[16].

בשנת 2004, עתר לבג"ץ בדרישה להשוות תנאי שכרו שהיה מנהל הטלוויזיה, לתנאי מנכ"ל במשרד ממשלתי, באופן רטרואקטיבי, אך העתירה נדחתה^[17].

לאורך השנים כתב צוקרמן מאמרים רבים בנושאי מדיה ותקשורת בעיתונות היומית והתקופתית, ועסק בייעוץ למשרד התקשורת, לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו וארגוני מדיה אחרים. בנוסף היה חבר בהנהלות של ארגוני מדיה שונים בארץ ובעולם: חבר ועדת התוכניות של ארגון השידור האירופי (EBU), יו"ר ארגון המפיקים בישראל, חבר במועצת הפיס לתרבות ואמנות, חבר ההנהלה של הארגון הבינלאומי לבתי ספר לקולנוע וטלוויזיה (CILET), ועוד.

לצוקרמן שלושה ילדים מנישואיו הראשונים, ביניהם איש הטלוויזיה עידו צוקרמן, ובת אחת מנישואיו הנוכחיים למירי צוקרמן. מתגורר ברמת השרון.

מדיה וקבצים בנושא ארנון צוקרמן בוויקישיתוף

נרי ליבנה, לא עוזב את העיר - ארנון צוקרמן נחוש להפיח חיים בבצלאל ובירושלים, באתר הארץ, 14 בפברואר 2006
דקל גודוביץ, התיקון של צוקרמן, באתר כלכליסט, 27 ביוני 2010
רונית מזרחי, בגובה העיניים עם פרופ' ארנון צוקרמן, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2010
ארנון צוקרמן, שידור ציבורי בשקל, באתר הארץ, 30 ביולי 2012
אריאנה מלמד, "פוליטיקאים לעולם לא אוהבים את התקשורת, וזה בסדר": ארנון צוקרמן חוזר לימיו כמנהל הטלוויזיה, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2020
ארנון צוקרמן (1934-), דף שער בספרייה הלאומית

[1]
מנהל הפינה העברית ברדיו הירדני ביקר בטלוויזיה בי-ם הזמין את ארנון צוקרמן לביקור ברבת־עמון, על המשמר, 23 באוגוסט 1973
[2]
טובה צימוקי, חילופי דברים קשים בין פרופ' ירון, ארנון צוקרמן וקירשינבאום על העדפה "להשקפות שמאלניות", דבר, 12 ביוני 1979
יוסף פריאל וטובה צימוקי, העובדים יוצאים להפגנת־מחאה נגד סילוקו של ארנון צוקרמן, דבר, 23 ביולי 1979
[3]
שילון: שיהיה מסחרי, כותרת ראשית, 29 בדצמבר 1982
[4]
וידאו: מפותלת הדרך לערוץ שני, כותרת ראשית, 24 באוגוסט 1983
[5]
'ערוץ ב' - ז"ל, כותרת ראשית, 16 בנובמבר 1983
[6]
יוסף פריאל, דרוג חשיבות, דבר, 19 ביולי 1982
[7]
ארנון צוקרמן – ראש החוג לקולנוע, חדשות, 10 בדצמבר 1984
[8]
דורון רוזנבלום, טילים בשידור חי, חדשות, 25 בינואר 1991
[9]
ארנון צוקרמן, ‏"לא את כל המלצות ועדת פלד יש לבצע, ולא הכל ראוי לבצע", באתר גלובס, 24 ביולי 1997
[10]
אביבה קרול, ‏אפשר להפריט, לא רצוי, באתר גלובס, 1 במרץ 1998
[11]
אסנת כותן, ‏צוקרמן: להשאיר את רשות השידור עם דו"ח כזה ובלי פיתרון - מתכון לאסון, באתר גלובס, 29 בפברואר 2000
[12]
זהבה דברת, ‏לומדים תקשורת מודרנית, באתר גלובס, 24 ביוני 2001
[13]
אביבה קרול, ‏אושרו חברי מועצת הפיס לתרבות ואמנות; תקציב המועצה 25 מיליון שקל בשנה, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2000
[14]
ארנון צוקרמן ינהל את בצלאל, באתר הארץ, 24 ביולי 2003
[15]
שי ניב, ‏המבקר קובע: על הנשיא לשעבר של בצלאל להשיב 570 אלף שקל בגין חריגות שכר, באתר גלובס, 24 במאי 2016
[16]
נעמה ריבה, מבקר המדינה על בצלאל: חריגות שכר, העסקת קרובים והתנהלות לקויה בתכנון הבניין החדש, באתר הארץ, 24 במאי 2016
[17]
עינב בן יהודה, בג"ץ דחה עתירת בכירים לשעבר ברשות השידור להשוות תנאי שכרם לתנאי מנכ"ל במשרד ממשלתי, באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2004

[1] [1]
מנהל הפינה העברית ברדיו הירדני ביקר בטלוויזיה בי-ם הזמין את ארנון צוקרמן לביקור ברבת־עמון, על המשמר, 23 באוגוסט 1973

[2] [2]
טובה צימוקי, חילופי דברים קשים בין פרופ' ירון, ארנון צוקרמן וקירשינבאום על העדפה "להשקפות שמאלניות", דבר, 12 ביוני 1979
יוסף פריאל וטובה צימוקי, העובדים יוצאים להפגנת־מחאה נגד סילוקו של ארנון צוקרמן, דבר, 23 ביולי 1979

[3] [3]
שילון: שיהיה מסחרי, כותרת ראשית, 29 בדצמבר 1982

[4] [4]
וידאו: מפותלת הדרך לערוץ שני, כותרת ראשית, 24 באוגוסט 1983

[5] [5]
'ערוץ ב' - ז"ל, כותרת ראשית, 16 בנובמבר 1983

[6] [6]
יוסף פריאל, דרוג חשיבות, דבר, 19 ביולי 1982

[7] [7]
ארנון צוקרמן – ראש החוג לקולנוע, חדשות, 10 בדצמבר 1984

[8] [8]
דורון רוזנבלום, טילים בשידור חי, חדשות, 25 בינואר 1991

[9] [9]
ארנון צוקרמן, ‏"לא את כל המלצות ועדת פלד יש לבצע, ולא הכל ראוי לבצע", באתר גלובס, 24 ביולי 1997

[10] [10]
אביבה קרול, ‏אפשר להפריט, לא רצוי, באתר גלובס, 1 במרץ 1998

[11] [11]
אסנת כותן, ‏צוקרמן: להשאיר את רשות השידור עם דו"ח כזה ובלי פיתרון - מתכון לאסון, באתר גלובס, 29 בפברואר 2000

[12] [12]
זהבה דברת, ‏לומדים תקשורת מודרנית, באתר גלובס, 24 ביוני 2001

[13] [13]
אביבה קרול, ‏אושרו חברי מועצת הפיס לתרבות ואמנות; תקציב המועצה 25 מיליון שקל בשנה, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2000

[14] [14]
ארנון צוקרמן ינהל את בצלאל, באתר הארץ, 24 ביולי 2003

[15] [15]
שי ניב, ‏המבקר קובע: על הנשיא לשעבר של בצלאל להשיב 570 אלף שקל בגין חריגות שכר, באתר גלובס, 24 במאי 2016

[16] [16]
נעמה ריבה, מבקר המדינה על בצלאל: חריגות שכר, העסקת קרובים והתנהלות לקויה בתכנון הבניין החדש, באתר הארץ, 24 במאי 2016

[17] [17]
עינב בן יהודה, בג"ץ דחה עתירת בכירים לשעבר ברשות השידור להשוות תנאי שכרם לתנאי מנכ"ל במשרד ממשלתי, באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2004

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

Wikiwand in your browser!

ארנון צוקרמן

Wikiwand in your browser!

ביוגרפיה

חיים אישיים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


לידה	1934 (בן 90 בערך) חיפה, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	בית הספר הריאלי העברי בחיפה האוניברסיטה העברית בירושלים
מעסיק	רשות השידור, אוניברסיטת תל אביב, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים