איתמר מרכוס
פעיל פוליטי וחוקר ישראלי, מומחה לאידאולוגיה ומדיניות פלסטינית, מייסד ומנהל מכון המחקר "מבט לתקשורת פלסטינית" מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעיל פוליטי וחוקר ישראלי, מומחה לאידאולוגיה ומדיניות פלסטינית, מייסד ומנהל מכון המחקר "מבט לתקשורת פלסטינית" מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איתמר מרכוס (נולד ב-29 באוגוסט 1953) הוא פעיל פוליטי ימני וחוקר ישראלי, מומחה לאידאולוגיה ומדיניות פלסטינית, מייסד ומנהל מכון המחקר "מבט לתקשורת פלסטינית".
 | |
| לידה |
29 באוגוסט 1953 (בן 71) ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
איתמר מרכוס נולד בניו יורק לארתור והדסה מרכוס, אשר משפחותיהם היגרו לארצות הברית שנים קודם. האב היה בעלים של חברת הטקסטיל "Marcus Brothers Textiles", אשר נוסדה על ידי המשפחה ב-1911,[1] ופעיל בבית הכנסת. האם עסקה בפעילות למען מטרות ישראליות וציוניות, והקימה ב-1979 את "הקרן המרכזית לישראל", המסייעת לארגונים ציוניים ויהודיים, ותורמת כספים לקידום מטרות צדקה בישראל. עד שנת 2010 שימש מרכוס כסגן נשיא של הקרן.[2]
מרכוס למד בבית הספר התיכון "רמז", ישיבה תיכונית מעורבת של גברים ונשים הממוקם באפר איסט סייד. השלים תואר ראשון במדע המדינה בסיטי קולג' של ניו יורק. למד בישיבת הכותל במהלך הלימודים לתואר הראשון ובסיומם. התנדב לשירות בצה"ל בתפקיד "משנה טכני" בחיל התותחנים. אחרי השירות שב לארצות הברית והשלים תואר שני בתרבות יהודית. ב-1974[3] עלה לישראל יחד עם אשתו והחל ללמד בתיכונים דתיים, בהם בית הספר "פלך" ותרבות ומחשבת ישראל בגימנסיה רחביה בירושלים.
מרכוס כתב ופרסם שלושה ספרי ילדים.[4]
נשוי לשלי, מתאמת אקדמית של לימודי תואר ראשון בריפוי בעיסוק לסטודנטיות חרדיות בבני ברק. מתגוררים באפרת יחד עם שאר בני המשפחה שעלו לישראל. לזוג חמישה ילדים וארבעה נכדים.
ב-1992 היה יועצו של שר הדתות, שמעון שטרית, וסייע לו בתחומים שונים, בהם הצעות לשיפור יחסי חילונים-דתיים בחברה הישראלית וקידום נושא הגישור בבתי הדין הרבניים. בזמן הסכמי אוסלו הביא מרכוס אל שטרית ואל חבר הכנסת עמנואל זיסמן הקלטות של שידורי הטלוויזיה הפלסטינית, בהם נאומים שנשא יאסר ערפאת ודברים של בכירים ברשות הפלסטינית, הנוגדים את רוח הסכמי אוסלו, במטרה לתת להם חשיפה נרחבת. ההקלטות נחשפו במסיבות עיתונאים יזומות בכנסת. אחת ההקלטות פורסמה שבוע לפני הבחירות לכנסת הארבע עשרה, בה נראה מרואן כנפאני, דוברו של ערפאת מתייחס לביטול האמנה הלאומית הפלסטינית.
ב-1996 הקים מרכוס את מכון המחקר "מבט לתקשורת פלסטינית" באמצעות כספי תרומות של יהודים ונוצרים אוונגליסטים בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה.[3] בין 1998 ל-2000 שימש מרכוס כמנהל "המרכז למעקב אחר השפעות השלום" ("The Center for Monitoring the Impact of Peace"; כיום "The Institute for Monitoring Peace and Cultural Tolerance in School Education").[5] במסגרת תפקיד זה מונה על ידי בנימין נתניהו לשמש כחבר בוועדה המשולשת הישראלית-פלסטינית-אמריקאית למניעת הסתה שהוקמה לאחר הסכמי וואי.[6]
בפברואר 2007 הציג מרכוס לצידה של הסנאטורית הילרי קלינטון דו"ח המנתח את ספרי הלימוד החדשים לתלמידי י"ב ברשות הפלסטינית במסיבת עיתונאים בסנאט האמריקני בוושינגטון.[7][8] ב-2011 כתב מרכוס יחד עם נאן ז'אק זילברדיק, חוקרת במכון "מבט לתקשורת פלסטינית", את הספר "Deception: Betraying the Peace Process", שבחן במשך שנה שלמה את התקשורת הפלסטינית ובעיקר את שידורי הטלוויזיה החל ממאי 2010 בסמוך למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. ממצאי הספר קובעים שהרשות הפלסטינית מעודדת הסתה ואלימות כלפי ישראל החותרים תחת הניסיונות להגיע להסכמה ופתרון של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.[9][10]
מרכוס הרצה והציג את ממצאי המחקרים של "מבט לתקשורת פלסטינית" בפני חברים בקונגרס האמריקני וחברי פרלמנט בקנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי ועוד. כמו כן, הרצה בכנסים ובאוניברסיטאות ונוהג להתראיין ולתת פרשנויות ברשתות BBC, פוקס ניוז, CNN,[11] ולהכין ניירות עמדה ותדרוכים בנושא ההסתה עבור משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ.[12] מרכוס שימש כעד מומחה בסדרה של תביעות שהגישו נגד הרשות הפלסטינית משפחות ישראלים שנרצחו במהלך האינתיפאדה השנייה. באוגוסט 2013 דחתה השופטת דליה גנות את התביעות ובפסק הדין מתחה ביקורת על חוות דעתו של מרכוס.[13][14]
בשנת 2015 זכה מרכוס בפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' המוענק על ידי האגודה לזכות הציבור לדעת על פועלו ב"מבט לתקשורת פלסטינית".[15] באותה שנה החל להופיע בפינה שבועית בערוץ 20 בה הוא מביא סיקור של התקשורת הפלסטינית.[16]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
