עמנואל זיסמן

זיסמן נולד לאלכסנדר ולגיזלה לבית הרשקוביץ בפלובדיב שבבולגריה. עלה לישראל בשנת 1949. שירת בצה"ל בחטיבת גבעתי בסדיר ובחטיבת ירושלים במילואים. בתום שירותו למד באוניברסיטה העברית בירושלים והיה פעיל במסגרתה בהסתדרות הסטודנטים. זיסמן היה מזכיר סניף ירושלים של מפלגת אחדות העבודה-פועלי ציון, עבד במועצת הפועלים בעיר ונבחר לשמש מזכיר הסתדרות הפקידים ומזכיר הסתדרות עובדי המדינה. בשנת 1975 החל לעבוד כמנהל אזור בחברת הביטוח "הסנה".

24 שנים היה חבר מועצת העיר ירושלים והיה יו"ר סיעת "ירושלים אחת" (בראשות טדי קולק), יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכספים. בין תפקידיו בעירייה מילא בהתנדבות תפקידים שונים ובהם: הממונה על מחלקת תרבות, נוער וספורט, יו"ר היכל הספורט במלחה ויו"ר אצטדיון טדי. במסגרת פעילותו במפלגת העבודה היה מזכיר המפלגה בירושלים ולאחר מכן, עד 1996, יו"ר מחוז ירושלים במפלגה. בשנת 1988 נבחר לחבר הכנסת בכנסת ה-12.

כחבר הכנסת ה-12 היה זיסמן חבר בוועדת החוץ והביטחון וועדת הכלכלה וכיהן כיו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים. כמו כן כיהן כיו"ר השדולה למאבק באיידס אותה הקים. בכנסת ה-13 כיהן כיושב ראש ועדת העלייה בתקופת העלייה מברית המועצות לשעבר. במהלך הכנסת ה-13 פרשו זיסמן ואביגדור קהלני ממפלגת העבודה והקימו את סיעת הדרך השלישית, בעקבות התנגדותם להסכם אוסלו ב' והמשא ומתן עם סוריה על עתידה של רמת הגולן. בכנסת ה-14 כיהן מטעם "הדרך השלישית" ושימש יו"ר ועדת החינוך והתרבות והעביר את חוק יום חינוך ארוך. לקראת סיום כהונתה של הכנסת ה-14 פרש מסיעת הדרך השלישית והיה לסיעת יחיד.

בשנות כהונתו בכנסת זכה זיסמן בעיטור גבוה מטעם ממשלת בולגריה עבור פעילותו כיו"ר אגודת הידידים ישראל-בולגריה. בשנים 2000–2002 כיהן כשגריר ישראל בבולגריה. לאחר שחזר לישראל כיהן כיו"ר אגודת הידידות ישראל-בולגריה.^[1] בתום כהונתו הוענק לו העיטור הגבוה ביותר בבולגריה, הסטרה פלנינה.

זיסמן היה בין 18 זוכי תואר יקיר ירושלים לשנת 2006.^[2]

זיסמן נפטר ב-11 בנובמבר 2009, בגיל 74, ונטמן בהר המנוחות.^[3] הותיר אחריו שלושה ילדים.

בשנת 2017 נקרא רחוב על שמו בשכונת הר חומה.

עמנואל זיסמן

חייו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on