Loading AI tools
צייר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוזיאש הופשטטר (Osias Hofstatter; 28 בדצמבר 1905–1994) היה צייר יהודי פולני-ישראלי; צייר בשמן ובדיו.
 | |
| אוזיאש הופשטטר | |
| לידה |
28 בדצמבר 1905 בוכניה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
12 ביוני 1994 (בגיל 88) רמת גן, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין הישן בהרצליה |
| לאום | ישראלי-פולני |
| תחום יצירה | צייר בשמן ובדיו |
| זרם באמנות | צייר שואה, קרוב לאקספרסיוניזם |
| פרסים והוקרה |
פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול |
  | |
אף שיצירתו קרובה לאקספרסיוניזם, היא מקוטלגת לרוב כציור שואה. רוב ציוריו מורכבים משכבות דיו שגורדו ומתוכן מבצבצות דמויות מעוותות ומיוסרות בגווני שחור-חום חלודה.
אוזיאש נולד לבן ציון, סוחר זעיר, ולפרדל לבית ביגלאייזן, עקרת בית, בבוכניה שבגליציה, אז חלק מאוסטרו הונגריה. להוריו היו שני ילדים נוספים. בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נכבש האזור בו גרה המשפחה על ידי רוסיה ומשפחת הופשטטר נמלטה לווינה שבאוסטריה ואחר כך לסכוונינגן (עיירת דייגים ליד האג) שבהולנד. המשפחה המשיכה לנדוד ואוזיאש למד בגימנסיה הראלית של העיר פרנקפורט בין השנים 1919–1920. לאחר מכן, בין השנים 1921–1938, התמקמה המשפחה בווינה[1].
בשנת 1938, בעקבות האנשלוס, נעצרה משפחת הופשטטר. הילדים הצליחו להימלט, אולם ההורים גורשו ללודז' שבפולין. לאחר כיבוש פולין בידי הנאצים נשלחו הוריו מפולין לדכאו, לבוכנוואלד ואחר כך אבדו עקבותיהם. בנובמבר 1938 נישא הופשטטר לאנה שבסטובה בבריסל. מחוסר אמצעים עבר הזוג להתגורר במחנה המעבר הבלגי מארנף (Marneffe), דרומית לבריסל. את המחנה הקים הוועד היהודי המקומי לסיוע לפליטים.
לאחר כיבוש בלגיה בידי הנאצים במאי 1940 הופרדו בני הזוג: הופשטטר נשלח למחנה הכפייה גירס בדרום צרפת, ואשתו נשלחה למחנה כפייה אחר, שם עבדה כתופרת חליפות לקצינים גרמנים. אחיו ואחותו מצאו מקלט בשווייץ. במחנה גירס קיבל הופשטטר צבעים וכסף לקניית נייר מאחותו. מאוחר יותר הצליחו אחיו ואחותו להביא לשחרורו והוא הסתתר בקרבת הגבול השווייצרי[1]. באוגוסט 1942, ניסה לגנוב את הגבול, נתפס על ידי משמר הגבול השווייצרי והוא עבר במחנות העבודה אייגל, ואלד ובירמנסדורף בשווייץ. בשנת 1943, בעקבות ציורי דיוקנאות ורישומים ששלח אוזיאש ל"ועדת השירות היוניטארי" בז'נבה, הוחלט לשחררו ולאפשר לו ללמוד בבית הספר לאמנות בציריך.
לאחר המלחמה, ב-1946, קיבל הופשטטר ויזה לווינה, חזר אל אשתו אנה, ולמד באקדמיה לאמנות שימושית. בשנת 1948 עברו בני הזוג לעיר אוטבוצק בפולין, הסמוכה לוורשה. שם עבד כגרפיקאי ולימד אמנות[1]. בשנת 1949 העלה תערוכת יחיד ראשונה בבזל. לאחר עשור בו סבלו בני הזוג ממצוקה ומאנטישמיות החליטו השניים לעלות לישראל.
בשנת 1957 התיישבו בני הזוג הופשטטר בחולון ואוזיאש עבד לפרנסתו כשומר-לילה. באפריל ערך תערוכת יחיד ראשונה בחולון, בנוסף תרם קרוב ל־70 מציוריו, שצוירו בשנים 1943—1940 במחנות הריכוז, לבית לוחמי הגטאות[2].
ב-1965 גילה את יצירתו בנימין תמוז בעת שערך מחקר לספרו "אמנות ישראל", הוא ארגן להופשטטר תערוכה בביתו. אחרי התערוכה נעשו יצירותיו מבוקשות בגלריות ואצל אספנים. לראשונה בחייו יכול היה להתמסר לציור[1]. בשנת 1968 נערכת להופשטטר תערוכת־יחיד במוזיאון־ישראל[3]. אוצרי התערוכה, יונה פישר ואלישבע כהן, השוו את יצירותיו לאלה של פרנסיסקו דה גויה ושייכו אותו לזרם הסוריאליסטי[1].
ב-1971 נבחרו עבודותיו לייצג את ישראל בביאנלה ה-11 בברזיל. ב-1970 יצא לגמלאות ועבר להתגורר בבית קטן בנווה איתמר אשר בפאתי נתניה, שם עסק בציור. לאחר חמש שנים פגשו בני הזוג ביעקב ואירנה וודיסלבסקי, גם הם ניצולי שואה וחובבי אומנות, שהציעו להופשטטר להתגורר בדירתם ברמת גן ולשלם בציורים, במקום שכר דירה. שם חיו עד למותה של אנה. אחר כך עבר אוזיאש לבית אבות ברמת גן בו הוענק לו חדר מיוחד כדי שימשיך ליצור. אוזיאש הופשטטר נפטר ברמת גן ונטמן בבית העלמין בהרצליה לצד רעייתו. בני הזוג הופשטטר היו חשוכי ילדים וכל עיזבונם הועבר למוזיאון הרצליה לאמנות.
הופשטטר היה אמן שעסק בפילוסופיה וחקר את מהות האדם. את החקירה והתהייה הזו ניסה להביע על הנייר, לכן בכל יצירותיו מופיעות דמויות אנושיות לבד או בקומפוזיציות. בשל הקדרות ותוכנם המעוות של ציוריו קוטלג כ"אמן שואה". במשך חייו יצר הופשטטר מעל 5,000 תמונות ורישומים, רובם בדיו שחור, ביניהם איורים לאנתולוגיה אידית "מיין שיל" שהושמדה מיד לאחר שהודפסה, מאחר שהכילה ביקורת על רוסיה. עם עלייתו לישראל התקשה ליצור עקב מצוקה כלכלית.
החל משנות ה-50 של המאה ה-20 גיבש טכניקה ייחודית של חריטה ונבירה בתוך הנייר. מתוך רקע שחור נובעות דמויות מיוסרות ומעוותות שאיבריהן מתחברים לשילובים היוצרים תנועה. כך הסביר לחיים גמזו על יצירתו ב-1974:
החיים קרעוני ושסעוני, ואני קורע את הנייר. אני מכיר רק בסוג אחד של אומץ-לב: גבורת היאוש.
את רוב יצירותיו יצר מאז פרש מעבודה בשנת 1970, באותה התקופה, החל לזכות גם בהכרה בישראל כאמן ויצירותיו הוצגו בתערוכות וגלריות. ציוריו מוצגים גם בבית הזיכרון לשואה ולגבורה באריאל. על ציוריו העיד הופשטטר:
אני טראגי באופן יהודי. יש גם צחוק בציורים שלי. אינני פסימיסט. יש בתמונות שלי מאבק בין השחור והלבן, בין הטוב והרע. במעבר הזה יש יופי, וכל זמן שיש מאבק ויש יופי, יש מקום לאופטימיות.
לאחר פטירתו של הופשטטר הפכו בני הזוג וודיסלבסקי חלק מבית הזיכרון לשואה ולגבורה באריאל לתערוכה קבע לציוריו. באוקטובר 2013 הוצגה במכון "שם עולם", בכפר הרא"ה התערוכה "זה כל האדם", שסיפרה את סיפור חייו וכללה כ-20 מיצירותיו שטרם הוצגו בעבר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
