אברהם צבי פינחס

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ תחומי עיסוק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי אברהם צבי פינחס

לידה	15 בפברואר 1864 ח' באדר א' תרכ"ד נובי דבור (אנ')
פטירה	18 בדצמבר 1943 (בגיל 79) כ"א בכסלו תש"ד
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
השקפה דתית	יהדות

מצבתו של הרב אברהם צבי פינחס בבית הקברות הר הזיתים

רבי אברהם צבי פינחס; ח' באדר א' תרכ"ד, 15 בפברואר 1864 - כ"א בכסלו תש"ד, 18 בדצמבר 1943) היה רב ליטאי, כיהן ברבנות מספר עיירות, והתפרסם כרבה של טיקטין, בה כיהן במשך עשרים שנה. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. נודע כדרשן מחונן.^[1]

קורות חיים

נולד בנובי דבור (אנ'), פולין, הסמוכה להורדנה (לימים בבלארוס), לרב יצחק אייזיק פינחס (שם המשפחה המקורי היה אליאשברג)^[2] ולאשתו פרומה (לבית גולדשמידט). למד בילדותו אצל רבי מנדלי מדוברובה, ואחר כך בישיבות ליטא, בישיבת שער התורה בגרודנה אצל רבי משה טרופ, ובישיבת רוזינוי אצל רבי מרדכי גימפל יפה.

נישא לחיה גיטל קְרֶשֶׁס בת רבי יצחק משה (בנו הלמדן של הגביר שרגא פייבל קרשס) מביאליסטוק והמשיך בלימודיו לאחר נישואיו באיישישוק, בה למד עם הרב יואל הרצוג, ומאוחר יותר בישיבת וולוז'ין, בה היה תלמידם של הנצי"ב מוולוז'ין ורבי חיים סולובייצ'יק. חבריו לישיבה היו הרבנים לעתיד איסר זלמן מלצר, משה מרדכי אפשטיין צבי שטינמן (לימים רבה של רחובות) ואברהם יצחק הכהן קוק. לפי עדות בניו של הרב פינחס, השניים למדו בחברותא. עוד סיפרו כי אביהם הוא למד בארבע שנותיו בישיבה במשך שמונה עשרה שעות ביממה ולא דיבר דברים בטלים.

ב-1886 נסמך לרבנות בידי הנצי"ב מוולוז'ין. הוא שב לבית חמיו בביאליסטוק והיה פעיל בארגון שיעורי תורה. ב-1888 התמנה לרבנות העיירה קופצ'ווה, ב-1901 עבר לכהן ברבנות סרהייא (סייריאי (אנ')) הסמוכה לסובאלק. לאחר פרעות קישינב היה מעורב באיסוף כספים לטובת נפגעי הפרעות.^[3] באותן שנים סייע לרב שמואל מוהליבר בענייניו הציוניים.

נבחר לכהן כרבה של הקהילה היהודית באוסטרולנקה, לאחר עזיבתו של הרב משה נחום ירושלמסקי ב-1902. אולם, כמה מן החסידים בעיר שהתנגדו לבחירה הלשינו בפני מושל המחוז שהוא תומך בציונות, שהייתה תנועה פוליטית אסורה באימפריה הרוסית דאז, והלה פסל את בחירתו. הפרשה הביאה לפרוץ מאבק משפטי ארוך שנים, שהסתיים בהכרעה שתמיכה בציונות אינה עבירה פלילית, אך באותה עת כבר כיהן הרב פינחס כרבה של טיקטין.^[4][5]

החל מסוף שנת 1908 (ג' בטבת תרס"ט) כיהן כרבה של טיקטין. הוא נודע במיוחד בשל מאמציו הרבים לרווחת בני קהילתו בימי מלחמת העולם הראשונה.^[4]

בשנת תרע"ד, נפטרה אשתו חיה גיטל. לאחר מותה נישא בשנית לצינה זלמן מביאליסטוק.

בשנת 1928 עזב את טיקטין ועלה לארץ ישראל. הוא נתקבל בנמל יפו בנוכחות מאות אנשים, בעיקר מבני קהילתו טיקטין שהתגוררו בעיר.^[4] בארץ ישראל לא כיהן במשרה רבנית והתמקד בלימוד וכתיבת חידושי תורה. הוא התגורר בתל אביב, בביתו ברחוב הגלבוע התקיימו מנייני תפילה, ו"בית הכנסת" הזה כונה "אוהל אברהם".

נפטר בתל אביב בכ"א בכסלו תש"ד, 18 בדצמבר 1943, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.^[6]

משפחתו

בניו

• הרב יצחק לייב, חניך ישיבות ראדין, וולוז'ין, סלובודקה וסלוצק, הוסמך לרבנות וכטוען רבני, היה עסקן וחיבר ספר בשם "רגשי יצחק". נישא לצילה פולקביץ.^[7]
• הרב שרגא פייבל פינקוס, כיהן כרב בארצות הברית
• משה מרדכי

בנותיו

• דבורה פינס, אשת יוסף פינס בן מרדכי פינס מטיקטין, עלה לארץ ישראל והיה עסקן בתל אביב.
• מאשה איטה שור, אשת הרב אברהם לייב שור מרבני שיקגו.^[8]

לקריאה נוספת

• זכרונותיו של הרב אברהם צבי פינחס על הנצי"ב מוולוז'ין, בתוך: זאב אריה רבינר, אור מופלא, תל אביב תשל"ב, עמ' רכז.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "אברהם צבי פינחס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 88
• שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק, תרע"ב. עמ' 350, באתר היברובוקס
• שמואל זינויל ז'רסקי ומשה דוד שיף, הרב אברהם צבי פינחס-אלישברג, אנשי שם, תל אביב ירושלים תש"א, עמ' 10
• ישראל זיסל דבורץ (עורך), אבדות, תבונה, כרך ד, ירושלים תש"ד, עמ' מ
• ספר יזכור לקהילת טיקטין, בספריית העיר ניו יורק, תל אביב, תשי"ט - עמ' 99–103 (באתר 103–107); עמ' 388–390. (באתר 392–394)

כתביו

• דעת הרבנים ע"ד הציוניות - יד, מאמר פרי עטו, בכתב העת הצפירה, 1 ביוני 1900, באתר עיתונות יהודית היסטורית
• הספד על הרוגי פוגרום ביאליסטוק, נדפס בתוך אברהם צבי סץ (נינו), עטרת צבי, ירושלים תשנ"ז, עמ' רנד–רנט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)