Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Vibrio vulnificus או ויבריו וולניפיקוס הוא מין פתוגני של חיידקים גראם-שליליים, בצורת מתג, מהסוג Vibrio. החיידק נמצא בעיקר בסביבות ימיות כמו שפכי נהרות, בריכות או אזורי חוף, והוא נמצא באופן טבעי בקשקשי דגים. לחיידק יש קרבה עמוקה לחיידק Vibrio cholerae, החיידק המחולל את מחלת הכולרה.
 ויבריו וולניפיקוס | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | חיידקים אמיתיים |
| מערכה: | חיידקים ארגמניים |
| מחלקה: | Gamma Proteobacteria |
| סדרה: | Vibrionales |
| משפחה: | Vibrionaceae |
| סוג: | Vibrio |
| מין: | Vibrio vulnificus |
| שם מדעי | |
 Vibrio vulnificus | |
במקרים חמורים, זיהום ב-V. vulnificus עלול להוביל להתפשטות מהירה של דלקת רקמות תת-עורית (צלוליטיס) ולאלח דם, המוביל לנמק ומוות מהיר של רקמות, ועל כן מכונה בלשון העם גם "החיידק הטורף"[1][2]. החיידק בודד לראשונה כגורם מחלה בשנת 1976.[3]
V. vulnificus נחשב לחיידק אלים ביותר, שיכול לגרום לשלושה סוגים של זיהומים:
בקרב אנשים בריאים, חדירה של החיידק למערכת העיכול יכולה לגרום להקאות, שלשולים וכאבי בטן. אצל אנשים עם מערכת חיסון פגומה, ובמיוחד אצל אלה הסובלים ממחלת כבד כרונית, החיידק יכול לזהם את מחזור הדם, ובכך לגרום למחלה קשה ומסכנת חיים המאופיינת על ידי חום וצמרמורות, ירידה בלחץ הדם (הלם זיהומי) ונגעי עור בצורת שלפוחיות. אמנם הוכח כי גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר מזיהום זה מאשר נשים, אבל יחד עם מחלות רקע כמו שחמת הכבד כתוצאה מאלכוהול ומחלות המשפיעות על המערכת האנדוקרינית (סוכרת, דלקת מפרקים שגרונית וכו ') לשני המגדרים יש סיכון גבוה בהרבה לפתח זיהום חמור מחיידק זה[7]
זיהומי פצעים ב-V. vulnificus עשויים ב-25% מהמקרים לגרום למוות. אצל חולים שהגיעו למצב של אלח דם, בדרך כלל בעקבות אכילה, שיעור התמותה עולה ל-50%. רוב האנשים האלה מתים במהלך 48 השעות הראשונות להדבקה. הטיפול האופטימלי אינו ידוע, אולם במחקר רטרוספקטיבי אחד שנערך על 93 אנשים בטייוואן, השימוש בספלוספורין מהדור השלישי וטטרציקלין (למשל, צפטריאקסון ו-דוקסיציקלין, בהתאמה) הוביל לשיפור ניכר.[8] יש צורך במחקרים קליניים עתידיים כדי לאשש ממצא זה, אולם נתונים חוץ גופיים תומכים בהנחה כי שילוב זה הוא יעיל ביותר נגד V. vulnificus. כמו כן, האיגוד הרפואי האמריקני והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן ממליצים לטפל בחולה באנטיביוטיקות ממשפחת הקינולוניים או בדוקסיציקלין בצורה תוך ורידית עם קפטזידיים. הטיפול המתועד המוצלח הראשון של זיהום חריף בויבריו היה ב-1995. הטיפול שילב צפטאזידים וציפרופלוקסצין בצורה תוך-ורידית ודוקסיצילין IV, שהוכחו כמוצלחים.
V. vulnificus אינו נחשב חיידק נפוץ במיוחד, אך עם זאת, זהו גורם המוות הנפוץ ביותר כתוצאה מאכילת מאכלי ים בארצות הברית. זיהומי V. vulnificus גורמים ליותר מ־95% מקרי המוות בארצות הברית שידוע כי התרחשו בגלל אכילת פירות ים. אולם, אם הרופא מתחיל טיפול בטטרציקלין או אנטיביוטיקה אחרת מסוג צפלוספורין מרגע הופעת התסמין הראשון, ובתנאי שההליך הטיפולי התנהל כשורה, המטופלים לא יסבלו מהשפעות ארוכות טווח, כל עוד ימשיכו לקחת את הטיפול האנטיביוטי המלא לכל אורך הזמן הנדרש - בדרך כלל כשבועיים[9].
הפרוגנוזה הגרועה ביותר היא בקרב אנשים המגיעים לבית חולים במצב של הלם. התמותה הכוללת בקרב אנשים שטופלו (הן כאשר החיידק חודר ממערכת העיכול והן כאשר החיידק חודר דרך פצע פתוח) היא כ-33%[8].
קבוצות אוכלוסייה פגיעות במיוחד: חולים הסובלים ממחלות כבד (במיוחד שחמת ודלקת כבד) או מדוכאי מערכת החיסון (סוגים מסוימים של סרטן, דיכוי מח העצם, HIV, סוכרת וכו '). במקרים אלה, V. vulnificus בדרך כלל נכנס לזרם הדם, שם הוא עלול לזיהום סוער המתבטא בחום וצמרמורות, הלם זיהומי ונגעי עור בצורת שלפוחיות.[10] כמחצית מהאנשים שפיתחו אלח דם כתוצאה מהחיידק, מתים.
בארצות הברית, V. vulnificus נפוץ בעיקר במפרץ מקסיקו, שם יותר מתריסר אנשים מתו מהזיהום בשנים 1990-2011[11]. מרבית מקרי המוות באותה תקופה התרחשו בגלל התפרצות אלימה של הזיהום שגרר אלח דם, באזורים בהן מתרחש דיג צדפות, בקרב אנשים שאכלו אותן, או בקרב תיירים שחזרו מן האזור. היעדר הכרה במחלות אותן מחולל החיידק, וגם של גורמי הסיכון והגורם להם, היו ועדיין מהווים מכשולים מרכזיים למלחמה בזיהום. עליית טמפרטורת המים ושינויים במקורות הזרימה של נהרות השפיעו על צמיחת החיידק במים[12].
הפתוגן בודד לראשונה בשנת 1976 מסדרה של דגימות של תרבות דם שהוגשה למרכז לבקרת מחלות ומניעתן באטלנטה. אז תואר כ"ויבריו חיובי ללקטוז"[3]. לאחר מכן ניתן לו השם Beneckea vulnifica,[13] ולבסוף Vibrio vulnificus על ידי הרופא ג'. ג'. פארמר בשנת 1979.[14]
גם בישראל תועדו מקרי הדבקה ומוות כתוצאה מזיהום בחיידק. במקרה מ-2003, אישה משדרות נדבקה בחיידק לאחר שנדקרה מקשקש מזוהם של דג אמנון שקנתה בחנות, ולאחר שבוע מתה לאחר שהרופאים ניסו להצילה[6]. במקרה אחר מ-2007, צעיר בן 25 שבילה בחופי הכנרת ונדקר ברגלו לאחר שדרך בטעות על דג נדבק בזיהום המסוכן[15], וכך גם מקרה מ-2013 בו נדבק גבר בן 64 בחיידק מדג אותו רכש בחנות דגים[16].
החיידק התגלה כבעל יכולת להשתנות באופן טבעי במהלך גידול על מצע כיטין, חומר שממנו עשוי שריונם של סרטנים.[17] היכולת לבצע כעת ניסויי השתנות של החיידק במעבדה אמורה להקל על ביצוע ניתוח גנטי מולקולרי של הפתוגן, וכך להוביל לטיפול יותר אפקטיבי בזיהום.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
