חיידק בעל צורת מקל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בָּצִילוּס (מלטינית: Bacillus: מקלון[1]. בעברית: חיידק מֶתֶג) הוא חיידק בעל צורת מקל.
הגדרת חיידק כלשהו כמתג מבדילה אותו מן הצורות האחרות של חיידקים: נקד (Coccus) וסלילון (Spiral bacteria)[2]. זהו אופן אבחנה ראשוני מבין רבים שנועדו לתת שמות לסוגי החיידקים השונים בשיטה הבינומית. המונח הלועזי בצילוס הוצע לראשונה בשנת1853 על ידי הבוטנאי היהודי-גרמניפרדיננד כהן[1].
חיידקי מתג שונים (פתוגניים ולא פתוגניים) יכולים להופיע כמתג בודד, או לחלופין להישאר צמודים אחד לשני בתום הפליגה. אותם מתגים שנשארו צמודים אחד לשני יוצרים ארגון מרחבי אשר בעזרתו ניתן לאפיין ראשונית סוגים שונים של חיידקים. בשונה מחיידקי נקד, חיידקי מתג עוברים לרוב תהליך של פליגה על פני מישור אחד בלבד. להלן צורות שונות של התארגנות מתגית במרחב:
Diplobacilli (דִּיפְּלוֹבָּצִילִים) - זוגות של מתגים. דיפלובצילים נוצרים לאחר שזוג מתגים ראשון עובר פליגה על פני מישור אחד וממנו מתנתק הזוג החדש.
שרשראות - מתגים הצמודים זה לזה ברצף לאורך, במעין מערך המזכיר נקניקיות. שרשראות נוצרות כאשר המתגים אינם מתנתקים אחד מהשני בתום מספר רב של תהליכי פליגה על פני מישור אחד. התארגנות מרחבית זאת מאפיינת חיידקים בסוג Bacillus, לדוגמה: Bacillus anthracis.
כלונסאות - מתגים הצמודים זה לזה ברצף לרוחב, במעין מערך המזכיר גדר כלונסאות. שרשראות נוצרות כאשר המתגים אינם מתנתקים אחד מהשני בתום מספר רב של תהליכי פליגה על פני מישור אחד. התארגנות מרחבית זאת מאפיינת חיידקים בסוג Corynebacterium, לדוגמה: Corynebacterium diphtheriae.
התארגנות מתגית מיוחדת במרחב
"תפטיר" אופייני של חיידק במחלקת Actinobacteria
"תפטירים" - מתגים מסועפים הצמודים זה לזה במעין פקעת המזכירה תפטירים של עובשים. "תפטירים" נוצרים כאשר המתגים אינם מתנתקים אחד מהשני בתום מספר רב של תהליכי פליגה במרחבים שונים. התארגנות זאת מאפיינת חיידקים במחלקתActinobacteria.
מתגים מכופפים - מתגים בודדים בעלי צורה מכופפת. צורה זאת מאפיינת חיידקים בסוג Vibrio, לדוגמה: Vibrio cholerae.
מתגים מחודדים - מתגים בודדים בעלי קצוות מחודדים המזכירים מחטים. צורה זאת מאפיינת חיידקים בסוג Fusobacterium, לדוגמה: Fusobacterium nucleatum.
נבגים - סוגים מסוימים של מתגים גראם-חיוביים מסוגלים ליצור נבגים כאשר תנאי הסביבה בה הם נמצאים הופכים לעוינים עבורם. בין סוגי החיידקים שמסוגלים להתנבג ניתן לציין את הסוגים: Clostridium ו-Bacillus. היווצרות הנבג משנה קלות את המבנה המורפולוגי של המתג בעקבות המיקום של הנבג על גבי המתג. כך לדוגמה חיידקים בסוג Clostridium יוצרים נבג בקצה המתג, דבר שמקנה להם צורה של מקל תיפוף.
לאורך ההיסטוריה ניתנו למספר חיידקים פתוגניים, להם צורת מתג, שמות המשקפים ישירות את צורתם המורפולוגית. כך לדוגמה:
Hansen bacillus - מוכר כיום בתור Mycobacterium leprae
Koch bacillus - מוכר כיום בתור Mycobacterium tuberculosis
Klebs-Löffler bacillus - מוכר כיום בתור Corynebacterium diphtheriae
Yersin bacillus - מוכר כיום בתור Yersinia pestis
אולם אין מדובר במקרה זה על שיוכם לסוג הטקסונומי Bacillus כלל. כיום שמות אלה נחשבים למיושנים וכמעט שאינם מצויים עוד בשימוש.
המונח קוֹקוֹבָּצִילוּס (Coccobacillus) מתייחס לחיידק שלו צורה קוקואידית מוארכת, שמהווה מעין מצב ביניים בין צורה נקדית למתגית, לדוגמה: Bordetella pertusis - חיידק השעלת.
