Loading AI tools
אלבום מאת מרינה אנד דה דיימונדס מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Electra Heart הוא אלבום האולפן השני של הזמרת-יוצרת הוולשית מרינה דיאמנדיס, שיצא תחת שם הבמה מרינה אנד דה דיימונדס.[2] האלבום יצא לאור ב-27 באפריל 2012, על ידי חברות התקליטים אטלנטיק רקורדס ו-679 ארטיסטס. במהלך הפקתו, שיתפה דיאמנדיס פעולה עם מפיקים שונים, בהם ליאם האו, גרג קורסטין, ד"ר לוק, דיפלו וסטארגייט במהלך הקלטתו, והשתמשה בין השאר בסגנונות המוזיקליים של הגל החדש, שנכללו גם לאורך אלבום האולפן הראשון שלה, The Family Jewels. Electra Heart הוא אלבום קונספט המורכב מסוגות כמו אלקטרופופ ומוזיקת דאנס-פופ, ומהווה שינוי מהפרויקטים הקודמים שלה. מבחינה מילית, האלבום עוסק בנושאים של אהבה וזהות. דיאמנדיס יצרה את דמות הכותרת, "אלקטרה הארט", במטרה לייצג ארכיטיפים נשיים בתרבות האמריקאית הפופולרית (עקרת בית, מלכת יופי, הורסת בתים, נערה עצלה).
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת מרינה אנד דה דיימונדס | ||||||
| יצא לאור | 27 באפריל 2012 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 2010–2012 | |||||
| סוגה | אלקטרופופ • דאנס-פופ | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| אורך | 48:40 | |||||
| חברת תקליטים | אטלנטיק • 679 | |||||
| הפקה | מפיקים שונים[1] | |||||
| ||||||
| ||||||
מבקרי המוזיקה היו חלוקים בדעותיהם על האלבום, וכן כלפי השינוי של דיאמנדיס בסגנון המוזיקלי שלה. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי,[3] הודות למכירות של 21,358 עותקים בשבוע הראשון. בכך, הוא היה לאלבום הראשון של דיאמנדיס שהגיע לפסגת המצעד. מאוחר יותר, הגיע האלבום לתואר זהב על ידי איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי (BPI), לאחר שנמכרו למעלה מ-100,000 עותקים. Electra Heart זכה להצלחה מתונה במצעדים הבינלאומיים, כאשר הגיע בשיאו למקום ה-31 בבילבורד 200 האמריקאי, והיה לאלבום המצליח ביותר של דיאמנדיס בארצות הברית באותה תקופה, שכן נמכרו למעלה מ-11,000 עותקים.
מתוך האלבום יצאו שלושה סינגלים, שכולם זכו לווידאו קליפים. הראשון מביניהם, "Primadonna", יצא כסינגל המוביל מהאלבום ב-20 במרץ 2012, והגיע בשיאו למקום ה-11 במצעד הסינגלים הבריטי. לאחריו יצאו הסינגלים "Power & Control" ו-"How to Be a Heartbreaker", ב-20 ביולי וב-7 בדצמבר, והגיעו למקומות ה-193 וה-88 בבריטניה, בהתאמה. הסינגל השיווקי "Radioactive" נכנס ל-40 המובילים במצעדים של מספר מדינות. במאי 2012, החלה דיאמנדיס את סיבוב ההופעות לקידום האלבום, ששמו The Lonely Hearts Club Tour, ובמהלכו הופיעה באירופה ובצפון אמריקה. סיבוב ההופעות הסתיים שנה מאוחר יותר, במאי 2013.
|
"אלקטרה הארט היא האנטיתזה של כל מה שאני מייצגת, והפואנטה של להציג אותה ולבנות סביבה קונספט שלם הוא שהיא שייכת לצד המושחת של האידאולוגיה האמריקאית, ובעצם זו הגרסה המושחתת של עצמך. הפחד הכי גדול שלי, שהוא גם הפחד הכי גרוע של כולם, הוא לאבד את עצמי ולהיות אדם ריק. וזה קורה הרבה כשאתה מאוד שאפתן". |
| - דיאמנדיס מסבירה על האלבום ועל דמות הכותרת, אלקטרה הארט.[4] |
לאחר יציאת אלבום האולפן הראשון שלה, The Family Jewels, חזרה דיאמנדיס מארצות הברית, ושקלה ליצור דמות שתהפוך למרכז פרויקט ההמשך שלה. היא סיפרה שהיא קיבלה השראה מ"דור הטאמבלר" לצלם את עצמה במספר מקומות ברחבי ארצות הברית, כשהיא מופיעה כדמות שונה בכל תמונה.[5] התוצר הסופי היה "דמות קרה, חסרת רחמים ובלתי פגיעה",[6] שלימים נקראה "אלקטרה הארט", ושומשה ככלי לייצג שילוב של אלמנטים הקשורים לחלום האמריקאי ולטרגדיה היוונית.[4] האלבום הופק על ידי בני בלנקו, קפטן קאטס, די ג'יי צ'אקי, סירקט, דיפלו, דוקטור לוק, האליט, ליאם האו, דברים קראוגלו, גרג קורסטין, פביאן לנססן, ריק נואלס, דין ריד וסטארגייט.[7]
דיאמנדיס הכריזה לראשונה על Electra Heart באוגוסט 2011. בתחילה, הוא תוכנן להיות פרויקט בן שלושה חלקים בהשראת התרבות האמריקאית בשנות ה-70, אם כי בסופו של דבר התפתח לאלבום האולפן השני שלה.[4] דיאמנדיס תכננה במקור להוציא את האלבום כ"פרויקט צדדי" תחת ישות נפרדת ממרינה אנד דה דיימונדס, אך המנהל שלה לא הסכים לכך.[8] מרינה החלה להקליט את האלבום בשנת 2010 עד שנת 2012, תוך שאת הסינגל הראשון מתוכו הוציאה במרץ 2012.[9] הרצועה "Living Dead" הייתה הראשונה שהוקלטה, וכ-22 שירים הוקלטו לצורך הכללה פוטנציאלית באלבום.[10] דיאמנדיס הסבירה כי הדמות "אלקטרה הארט" הושפעה ממדונה, מרילין מונרו, ומלכת צרפת מארי אנטואנט.[11]
ב-1 במרץ, חשפה דיאמנדיס את עטיפת הגרסה הסטנדרטית של Electra Heart, בה מופיעה דיאמנדיס כאשר שיערה צבוע לבלונדיני והיא לובשת מספר רולים לשיער. מאוחר יותר חשפה הזמרת שבגלל הצבע, השיער שלה התחיל לנשור, אז היא קיצרה את שיערה וחבשה פאה.[12] בקי ביין מ-Idolator החמיאה ל"מראה הרטרו" של דיאמנדיס בעטיפת האלבום,[13] בעוד שבראדלי סטרן מ-MuMuse התייחס לרצועת האלבום "Homewrecker" והצהיר בהלצה כי היא "נראית כמו סוזי הומייקר אמיתית! (או שאני צריך להגיד סוזי הומרקר?)".[14] העטיפה של גרסת הדלוקס מציגות את אותה תמונה של דיאמנדיס, אם כי הכיתוב משתנה לגוון סגול. רשימת הרצועות לגרסה הרגילה אושרה ב-1 במרץ,[15] בעוד שרשימת הרצועות לגרסת הדלוקס הוכרזה ב-5 במרץ.[16] ערכת הקופסה במהדורה מוגבלת של האלבום הכילה את גרסת הדלוקס, ארבעה כרטיסי צילום, טבעת, פרספקס, שרשרת ומראת כיס.[17]
במהלך מסע הקידום של האלבום, פרסמה דיאמנדיס 11 וידאו קליפים בסך הכל. היא טענה שההפקה שלהם הובילה ככל הנראה את חברת התקליטים שלה לפשיטת רגל, אך הצהירה שהם יפורסמו ו"יסיימו את התקופה הזו כמו שאני רוצה".[18] הראשון, ששמו "Part 1: Fear and Loathing" (בעברית: "חלק 1: פחד ותיעוב"), יצא ב-8 באוגוסט 2011, והציג את דיאמנדיס חותכת את שערה החום הארוך ושרה את השיר במרפסת במהלך הלילה.[19] אחריו יצא "Part 2: Radioactive" ("חלק 2: רדיואקטיבית") ב-22 באוגוסט, בו מופיעה דיאמנדיס עם פאות בלונדינית, כאשר היא מטיילת ברחבי ארצות הברית עם בן זוגה.[20] הרצועה יצאה לאור דרך חנות האייטונס ב-23 בספטמבר,[21] והגיעה למקום ה-25 במצעד הסינגלים הבריטי.[22] הווידאו קליפ השלישי, "Part 3: The Archetypes" ("חלק 3: הארכיטיפים"), יצא ב-15 בדצמבר. הסרטון כולו הוא בשחור לבן, ומתנגן בו האינטרו של הרצועה "The State of Dreaming". בקליפ מוזכרים הארכיטיפים "עקרת בית", "מלכת יופי", "הורסת בתים" ו"נערה עצלה".[23][24] "Part 4: Primadonna" ("חלק 4: פרימדונה") יצא ב-12 במרץ 2012, ושימש כווידאו קליפ הרשמי של לסינגל המוביל מהאלבום.[25]
החלק החמישי, "Part 5: Su-Barbie-A", עלה ב-18 במאי. הסרטון הוא בשחור-לבן, ונשמעת בו ההתחלה של הרצועה "Valley of the Dolls". בקליפ, עומדת דיאמנדיס על מרפסת בית כאשר גבה מול דלת הכניסה.[26] אחריו יצא "Part 6: Power & Control" ("חלק 6: כוח ושליטה"), ב-30 במאי, שבו נראית דיאמנדיס משחקת בסדרה של משחקי חשיבה עם בן זוגה.[27] הסרטון משמש כווידאו קליפ של הסינגל השני מתוך האלבום. דיאמנדיס טענה שאטלנטיק רקורדס עיכבה את יציאת "Part 7: How to Be a Heartbreaker" ("חלק 7: איך להיות שובר לבבות"), מכיוון שהם הרגישו שהיא "מכוערת" בקליפ.[28] הוא פורסם, בסופו של דבר, ב-28 בספטמבר, ושימש כווידאו קליפ של הסינגל השלישי.[29] החלק השמיני, "Part 8: E.V.O.L.", יצא ב-14 בפברואר 2013, וכלל את הרצועה "E.V.O.L.", שלא יצאה בעבר. הקליפ הוא בשחור-לבן, ולאורכו עומדת דיאמנדיס בחדר עם קירות לבנים מרוצפים.[30]
בחלק התשיעי, "Part 9: The State of Dreaming" ("חלק 9: מצב החלומות"), שפורסם ב-2 במרץ, מופיעה דיאמנדיס כאשר היא שוכבת על מיטה בעודה "מחליפה בין עיניים עצובות לחיוך גדול". בתחילה הקליפ הוא בשחור-לבן, אם כי עובר לצבע לאחר הדקה הראשונה.[31] אחריו יצא "Part 10: Lies" ("חלק 10: שקרים"), ב-17 ביולי, והוא משתמש בטכניקת דומה לקליפ הקודם של שחור-לבן לצבע. בקליפ, מבטיחה דיאמנדיס למצלמה, ומאוחר יותר נכנסת לתוך היער ויושבת ליד שולחן בגשם.[32] הקליפ האחרון, "Part 11: Electra Heart", כלל את שיר הכותרת, שלא נכלל באלבום ולא פורסם עד אז. הקליפ עצמו מכיל קטעים מהקליפים המוקדמים יותר. הקליפ סיים באופן סמלי את מסע הקידום של Electra Heart, שכן דיאמנדיס צייצה בטוויטר "להתראות, אלקטרה הארט!" ב-8 באוגוסט, באותו היום בו יצא הקליפ.[33]
בהשראת מסע הקידום לששת הסינגלים מהאלבום Teenage Dream של קייטי פרי משנת 2010, תכננה דיאמנדיס להוציא שישה סינגלים מ-Electra Heart; עם זאת, לבסוף פורסמו רק שלושה.[34] ב-13 במרץ 2012 הוכרז "Primadonna" כסינגל המוביל מהאלבום,[25] ויצא לאור דרך חנות האייטונס בארצות הברית, ב-20 במרץ.[35] רוברט קופסי מ-דיגיטל ספיי שיבח על הרצועה והחמיא להפקתה הכוללת.[36] השיר הגיע למקום ה-11 במצעד הסינגלים הבריטי, והפך לשיר החמישי של דיאמנדיס שנכנס ל-40 המובילים בבריטניה.[37]
"Power & Control" יצא דרך חנות האייטונס בבריטניה ב-20 ביולי 2012, ושימש כסינגל השני של מתוך האלבום.[38] השיר הגיע למקום ה-193 במצעד הסינגלים הבריטי.[39] ביולי 2012, הוכרז כי "How to Be a Heartbreaker" עתיד לצאת כסינגל השני בארצות הברית וכסינגל השלישי בבריטניה. דיאמנדיס סיפרה כי כתבה את הרצועה בשלב מאוחר, וכתוצאה מכך הוא לא נכלל ברשימת הרצועות הראשונית של האלבום. עם זאת, הוא הוצג ברשימת הרצועות המתוקנת של הגרסה האמריקאית.[40] השיר יצא לאור דרך חנות האייטונס ב-7 בדצמבר 2012,[41] והגיע בשיאו למקום ה-88 במצעד הסינגלים הבריטי.[42]
ערך מורחב – The Lonely Hearts Club Tourבפברואר 2012, הכריזה דיאמנדיס על סיבוב ההופעות שלה לקידום האלבום, "The Lonely Hearts Club Tour".[43] סיבוב ההופעות החל לצד "Mylo Xyloto Tour" של הלהקה הבריטית קולדפליי, בו הופיעה דיאמנדיס מופעי חימום.[44] סיבוב ההופעות תוכנן תחילה להתחיל ב-4 במאי, בקתדרלת מנצ'סטר שבמנצ'סטר, אם כי התעכב כיוון שדיאמנדיס נפצעה במיתרי הקול, ובסופו של דבר החל ב-18 ביוני, ב-The Waterfront שבנוריץ'.[45] החלק האמריקאי של סיבוב ההופעות החל ב-10 ביולי, בתיאטרון פונדה שבלוס אנג'לס,[46] והסתיים ב-29 במאי 2013 לאחר הופעה ב-Rumsey Playfield שבניו יורק.[47]
Electra Heart זכה לביקורות מעורבות ממבקרי המוזיקה. ב-Metacritic, קיבל האלבום ציון ממוצע של 57, על סמך 16 ביקורות.[49] ג'יימס כריסטופר מונגר, כותב ב-AllMusic, השווה את האלבום לפרויקטים של הזמרות האמריקאיות קשה וליידי גאגא, וסיכם אותו לחיוב כ"אלבום מהורהר, סקסי, נואש, עמוס יתר על המידה ומדבק, שמודע וחסר בושה ליצירתו".[50] מייקל קראג מ-BBC Music הרגיש שהנרטיב החוזר של מערכת יחסים כושלת יצר "דיכוטומיה מוזרה" שיצרה תחושת לכידות, והרחיב שהוא "מושך אותך בחדות אל עולמה". הוא ראה בחצי השני של האלבום מאכזב קלות, אם כי הגיע למסקנה שזה נסלח מכיוון שהאלבום השלם "מאזן את האירוניה והלבביות, המוזרות והמיינסטרים, האמיתיות והמזויפות בביטחון עצמי יוצא דופן".[60]
אלכסיס פטרידיס, הכותב בהגרדיאן, ציין כי דיאמנדיס היא "כוכבת פופ מעניינת", אך סבר כי היצירתיות שלה מוגבלת על ידי שילוב כבד של אלטר אגו ונחישות מרומזת להצלחה מסחרית, שלדבריו לא משקפת את החדשנות של דיאמנדיס.[54] טים סטאק מאנטרטיינמנט ויקלי החמיא לדיאמנדיס על יכולתה "להתחרות בקייטי פרי על הוקים קליטים, ובגוון סטפני על יהירות, ואפילו להתקרב לרמה הווקאלית של פלורנס וולש". סטאק סברה ש-Electra Heart היא שילוב בריא של שירים קצביים ובלדות כנות, ואף שיבחה את הארכיטיפים הנשיים שנחקרו לאורך האלבום.[53] סיימון פרייס מאינדפנדנט כתב כי האלבום "מקצועי מכדי להיות באמת נורא", אם כי ציין שהתדמית הציבורית של דיאמנדיס כ"קייטי פרי הבריטית" חסרת בסיס.[55]
פריה אלן, כתבת ב-NME, סיכמה את האלבום כ"כישלון שנשמע יקר".[57] בכתבה לפיצ'פורק, פקפקה לורה סניפס בהחלטה ליצור את הדמות "אלקטרה הארט" לאלבום, וסברה כי היא מיותרת. היא הוסיפה וכתבה כי הרצועות "משעממות ובלתי נסבלות", והביעה אכזבה מיוחדת מכיוון שחשבה שהאלבום יכול היה להפוך ל"אחד מאלבומי הפופ המוערכים ביותר של השנה".[59] קיטי אמפייר מהאובזרבר הניחה ששיתופי הפעולה של דיאמנדיס עם ד"ר לוק וגרג קורסטין היו עדות ל"דחיפה גדולה של חברת התקליטים". היא השוותה את האלבום ליצירותיהן של פרי ובריטני ספירס, וחשה כי לנה דל ריי הצליחה להמחיש את הנושאים של "אהבה, זהות, נשיות ואמריקה" יותר ממה שמאפשרות ההפקות הגנריות של דיאמנדיס.[58] אמילי מקאי מ-The Quietus מתחה ביקורת על שמות השירים, שלטענתה חסרי ברק, והתאכזבה מכך שהדמות "אלקטרה הארט" הביעה את "כל החלקים הגרועים ביותר במרינה דיאמנדיס שהיא לא רצה להיות".[61]
האלבום דורג לראשונה במקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, הודות למכירות של 21,358 עותקים בשבוע הראשון.[62] הוא אף היה לאלבום הראשון של דיאמנדיס בפסגת המצעד הבריטי,[63] אם כי למעשה היה לאלבום הכי פחות נמכר במאה ה-21 שהגיע לראש המצעד. שלושה חודשים לאחר מכן, עקף אותו האלבום Write It on Your Skin של ניוטון פוקנר, שהגיע למקום הראשון במצעד עם מכירות של 16,647 עותקים בשבוע הראשון שלושה חודשים מאוחר יותר.[62] ב-15 באפריל 2016, הגיע האלבום לתואר זהב על ידי איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי, לאחר שהגיע לסך מכירות של 100,000 עותקים בבריטניה.[64] בנוסף, הגיע האלבום למקום הראשון במצעד האלבומים האירי והסקוטי, וכן זכה לתואר זהב על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האירי (IRMA).[65]
בארצות הברית, דורג האלבום לראשונה במקום ה-31 בבילבורד 200, והגיע למקום השני במצעד הדאנס/אלקטרוני. עד למאי 2015, נמכרו כ-150,000 עותקים.[66] ב-13 באפריל 2019, זכה האלבום לתואר זהב על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA), הודות למכירות של למעלה מ-500,000 עותקים בארצות הברית.[67] בנוסף, הגיע האלבום למקום ה-50 במצעד האלבומים הקנדי. באוגוסט 2012, טענה דיאמנדיס כי היא מאמינה שבבריטניה לא הבינו את ההומור שמאוחרי האלבום, ולכן הוא נחל הצלחה נמוכה מהמצופה. לעומת זאת, היא הרגישה שהקהל האמריקאי התחבר יותר לאלבום ולתדמיתה הציבורית.[68]
Electra Heart זכה להצלחה מתונה במצעדים באירופה. במצעד השווייצרי, הגיע האלבום בשיאו למקום ה-11, ובמצעד הגרמני, הגיע למקום ה-17. בנוסף, הגיע למקום ה-25 במצעד האוסטרי, למקום ה-30 במצעד הנורווגי, ולמקום ה-41 במצעד השוודי. האלבום נכנס גם למצעדים ההולנדי והוולוני, בהם הגיע למקומות ה-92 וה-132 בהתאמה. באוקיאניה, הגיע האלבום למקום ה-31 במצעד המוזיקה הרשמי של ניו זילנד ולמקום ה-32 במצעד האלבומים האוסטרלי. נכון ל-2015, נמכרו שלושה מיליון סינגלים מתוך האלבום.[69] בשנת 2021, רצועת הפתיחה של האלבום, "Bubblegum Bitch", זכתה להצלחה מחודשת בפלטפורמת המדיה החברתית טיקטוק, ולאחר מכן זכתה לתואר זהב בארצות הברית.[70] מאוחר יותר, זכתה גם הרצועה "Teen Idle" לתואר זהב, על אף שמעולם לא יצאה כסינגל.[67]
| Electra Heart – מהדורת סטנדרטית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | משך | |||||||
| 1. | Bubblegum Bitch |
2:34 | |||||||
| 2. | Primadonna |
3:41 | |||||||
| 3. | Lies |
3:46 | |||||||
| 4. | Homewrecker |
3:22 | |||||||
| 5. | Starring Role |
3:26 | |||||||
| 6. | The State of Dreaming |
3:36 | |||||||
| 7. | Power & Control |
3:46 | |||||||
| 8. | Living Dead |
4:04 | |||||||
| 9. | Teen Idle |
4:14 | |||||||
| 10. | Valley of the Dolls |
4:13 | |||||||
| 11. | Hypocrates |
4:01 | |||||||
| 12. | Fear and Loathing |
6:07 | |||||||
משך כולל: |
50:31 | ||||||||
| Electra Heart – מהדורת דלוקס (רצועות בונוס) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | משך | |||||||
| 13. | Radioactive |
3:46 | |||||||
| 14. | Sex Yeah |
3:46 | |||||||
| 15. | Lonely Hearts Club |
3:01 | |||||||
| 16. | Buy the Stars |
4:47 | |||||||
משך כולל: |
62:19 | ||||||||
| Electra Heart – מהדורת וידאו דלוקס של חנות אייטונס (רצועות בונוס) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | משך | |||||||
| 17. | How to Be a Heartbreaker |
3:41 | |||||||
| 18. | Radioactive(וידאו קליפ) |
3:48 | |||||||
| 19. | Primadonna(וידאו קליפ) |
3:47 | |||||||
משך כולל: |
73:26 | ||||||||
| Electra Heart – מהדורת ויניל אמריקאית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | משך | |||||||
| 8. | Sex Yeah |
3:46 | |||||||
| 9. | Teen Idle |
4:14 | |||||||
| 10. | Valley of the Dolls |
4:13 | |||||||
| 11. | Hypocrates |
4:01 | |||||||
| 12. | How to Be a Heartbreaker |
3:41 | |||||||
| 13. | Radioactive |
3:46 | |||||||
| 14. | Fear and Loathing |
6:07 | |||||||
משך כולל: |
54:01 | ||||||||
| Electra Heart – מהדורת אייטונס דלוקס אמריקאית וקנדית (רצועות בונוס) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | משך | |||||||
| 15. | Primadonna (Burns Remix) [Bonus Track] |
4:29 | |||||||
| 16. | Power & Control (Michael Woods Remix) [Bonus Track] |
6:38 | |||||||
| 17. | Primadonna(וידאו קליפ) |
3:47 | |||||||
| 18. | Radioactive(וידאו קליפ) |
3:48 | |||||||
משך כולל: |
72:41 | ||||||||
 | ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
 אוסטריה |
Ö3 אוסטריה טופ 40 | 25 |
 אוסטרליה |
מצעד האלבומים האוסטרלי | 32 |
 אירלנד |
מצעד האלבומים האירי | 1 |
 ארצות הברית |
בילבורד 200 | 31 |
| מצעד אלבומי הדאנס/אלקטרוני | 2 | |
 גרמניה |
GfK – טופ 100 | 17 |
 הולנד |
מצעד 100 האלבומים ההולנדיים | 92 |
 הממלכה המאוחדת |
מצעד האלבומים הבריטי | 1 |
 ולוניה |
אולטראטופ 40 | 132 |
 נורווגיה |
VG-lista | 30 |
 ניו זילנד |
המצעד הניו זילנדי הרשמי | 31 |
 סקוטלנד |
מצעד האלבומים הסקוטי | 1 |
 קנדה |
מצעד האלבומים הקנדי | 50 |
 שוודיה |
סוורייטופליסטן | 41 |
 שווייץ |
המצעד השווייצרי | 11 |
|
| ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
| ארצות הברית |
בילבורד 200 | - |
| מצעד אלבומי הדאנס/אלקטרוני | 24 | |
| הממלכה המאוחדת |
מצעד האלבומים הבריטי | 155 |
|
| ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
| ארצות הברית |
בילבורד 200 | - |
| מצעד אלבומי הדאנס/אלקטרוני | 14 | |
|
| ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
| ארצות הברית |
בילבורד 200 | - |
| מצעד אלבומי הדאנס/אלקטרוני | 21 | |
| מדינה | תאריך יציאה | פורמט | גרסה | חברת תקליטים | מקור |
|---|---|---|---|---|---|
| אירלנד | 27 באפריל 2012 | תקליטור • הורדה דיגיטלית | רגילה • דלוקס | אטלנטיק • 679 | [71] |
| הממלכה המאוחדת | 30 באפריל 2012 | רגילה • דלוקס • מארז תקליטורים | [72] | ||
| שוודיה | 2 במאי 2012 | רגילה • דלוקס | האחים וורנר | [73] | |
| פורטוגל | 6 במאי 2012 | [74] | |||
| ספרד | [74] | ||||
| אוסטריה | 11 במאי 2012 | [74] | |||
| יוון | 14 במאי 2012 | [74] | |||
| רוסיה | [74] | ||||
| אוסטרליה | 18 במאי 2012 | [75] | |||
| ניו זילנד | [74] | ||||
| שווייץ | [74] | ||||
| איטליה | 22 במאי 2012 | [76] | |||
| גרמניה | 25 במאי 2012 | [77] | |||
| הולנד | [78] | ||||
| פולין | 18 ביוני 2012 | [79] | |||
| ברזיל | הורדה דיגיטלית | [80] | |||
| קנדה | 10 ביולי 2012 | תקליטור • הורדה דיגיטלית | [81] | ||
| ארצות הברית | רגילה • דלוקס • מארז תקליטורי | אטלנטיק • אלקטרה | [82] | ||
| ברזיל | 11 ביולי 2012 | תקליטור | רגילה | האחים וורנר | [80] |
| אוסטרליה | 30 באוקטובר 2015 | תקליט | [83] | ||
| הממלכה המאוחדת | אטלנטיק • 679 | ||||
| ארצות הברית | אטלנטיק • אלקטרה |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
