Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעלי חיים תוקפים בני אדם מסיבות שונות. חלקם תוקפים כדי להגן על עצמם או על משפחתם, אחרים טורפים לשם מזון או מוצצי דם ואחרים תוקפים בני אדם כנקמה על התגרות או התעללות. מספר חיות תוקפות עקב הזיות כתוצאה ממחלות כמו הכלבת או כתאונה כמו אצל מדוזות.
תקיפות בעלי חיים היא סכנה גדולה על בריאות הציבור כשתקיפות רבות בכל שנה מסתיימות במוות, לעיתים גם במגורי האדם. מרבית התקיפות קורות בידי מינים ארסיים או תוקפניים ביותר ובידי חיות בית כמו כלבים חולים. עם זאת ישנם אנשים לא זהירים שמותקפים או אנשים במדינות עניות החיים קרוב לטבע מותקפים. למעשה רק חיות מעטות (ביניהם אריות וטיגריסים חלשים) תוקפים במכוון אנשים. למרות זאת, תקיפות עדיין מערערות את הביטחון האנושי וגורמות לדימוי שלילי למינים רבים.
בעבר תקיפות של טורפים כמו טיגריסים, אריות או תנינים ובעלי חיים ארסיים או תוקפניים מאוד היוו סכנה גדולה לבני האדם. במשך הזמן, אנשים רבים החלו לגור בערים ובמטרופולין מבודדים הרחוקים מהטבע ומחיות קטלניות. בנוסף, פיתוח הרפואה והטכנולוגיה איפשר לאדם להקטין את הסיכוי להיפגע קשה ופיתוח נסיוב נגד ארס מציל מוכשים רבים המגיעים לבתי חולים.
בארצות הברית נסיבות המוות מתקיפות נרשמות במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן שבמשרד הבריאות האמריקאי. ארגון הבריאות העולמי גם הוא משתדל לאסוף נתונים, אך איסוף המידע שמגיע ממדינות עולם שלישי לקוי ברובו כשתקיפות רבות לא מדווחות.
הערה: הערך עוסק בתקיפה של בעלי חיים עם גופם ולא באמצעות העברת מחלות או פגיעה מתאונות דרכים. הערך גם לא עוסק בתקיפות חיות במלחמה או בהוראת בעליהם.
רשימה זו (אנ') מודדת את החיות הקטלניות ביותר לפי הרוגים (כשחלקן רק מעבירות מחלות קטלניות ולא רוצחות בפועל), נכון לשנת 2016. מאחר שההגדרות למוות משתנות לפי מדדים שונים ישנה מחלוקת על השיוך אליהם. הרשימה מתבססת על 3 מקורי חדשות מהימנים:
| מקור: CNET[1] | מקור: Business Insider[2] | מקור: BBC News[3] | |||
|---|---|---|---|---|---|
| בעל חיים | מספר הרוגים לשנה בקירוב | בעל חיים | מספר הרוגים לשנה בקירוב | בעל חיים | מספר הרוגים לשנה בקירוב |
| יתושים | 1,000,000 | יתושים | 750,000 | יתושים | 725,000 |
| בני אדם (מקרי רצח) | 475,000 | בני אדם (מקרי רצח) | 437,000 | נחשים | 50,000 |
| נחשים | 50,000 | נחשים | 100,000 | כלבים | 25,000 |
| כלבים | 25,000 | כלבים | 35,000 | זבוב צה צה | 10,000 |
| זבובי צה צה | 10,000 | חלזונות מים מתוקים | 20,000 | תנינאים | 1,000 |
| טורפניתיים | 10,000 | טורפניתיים | 12,000 | היפופוטמים | 500 |
| חלזונות מים מתוקים | 10,000 | זבובי צה צה | 10,000 | ||
| עקרבים | 3,250 | עקרבים | 3,250 | ||
| נמטודות כרץ | 2,500 | נמטודות כרץ | 2,500 | ||
| שרשורים | 2,000 | שרשורים | 2,000 | ||
ישנם מספר סיבות למה חיות יוזמות תקיפה נגד אנשים:
לפי מחקר מ-1997 בכל שנה בארצות הברית כשני מיליון אנשים ננשכים בידי בעלי חיים, מרביתם חיות בית[4], כאשר במקום הראשון ישנם נשיכות של חתולים וכלבים ולאחריהם נשיכות אנשים[5].
רשויות הביטוח בארצות הברית משתמשים בקודים רפואיים מסוג ICD-10-CM כדי לכמת את המצב הרפואי הנגרם מתקיפות בעלי חיים שונים שאינם ארסיים או רעילים[6]:
לרוב תקיפות מעוררות פחד טבעי מהחיות התוקפניות, לעיתים מסיבות מוצדקות ולפעמים עקב טעויות בזיהוי וכדומה. מספר בעלי חיים כמו זאבים, צבועים או כרישים זכו בתרבות ליחס מרושע, אף שהתקיפות שלהם נדירות ולרוב נובעות מצרכים טבעיים או אף מתאונות.
במספר דתות ראו בתקיפת חיות עונש משמיים, למשל ביהדות:
חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ.
חיה רעה באה לעולם על שבועת שווא, ועל חילול השם.
עם זאת בידי הסנהדרין יכלו להוציא להורג את החיה הפוגעת:
"הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש מיתתן בעשרים ושלשה, רבי אליעזר אומר: כל הקודם להורגן זכה, רבי עקיבא אומר: מיתתן בעשרים ושלשה".
בעת העתיקה השתמשו בחיות מאיימות בתור עונש מוות (למשל מחיצה על ידי פיל או הפלה לגוב אריות) או בתור שעשועי גלדיאטורים שניסו להילחם בחיות מסוכנות, לרוב טורפות. ציידי חיות נחשבו ללוחמים אמיצים לאחר שהרגו חיה מסוכנת ולעיתים הם חזרו עם גביע ציידים מפואר על הקיר.
רעיון תקיפת בני אדם על ידי חיות הפך לרעיון מרכזי בסרטים ובסדרות רבים ובפרט בסוגות האימה והמותחנים.
בין סרטים אלו נמנים: סרטי תקיפות כרישים ודגים (מלתעות, אימה במצולות, פיראנה 3D), תקיפות זוחלים (אנקונדה, מלתעות האימה, האגם השקט נגד האנקונדה), תקיפות אריות (טרף), תקיפות עכבישים (עכבישים נגד אנשים) ועוד.
בין הסדרות נמנית גן חיות, העוקבת אחר צוות זואולוגיים המנסים לפתור בעיית בעלי חיים תוקפניים ברחבי העולם.
אנשים מתגוננים מתקיפות במספר צורות כשבעבר המתקפות היו נפוצות וצורות ההגנה היו פרימיטיביות יחסית. ככל הנראה השליטה באש נוצרה כדי לאפשר לאנשים להתגונן מטורפים גדולים, נוסף על ניסיונות להדוף טורפים במספרים גדולים תוך שימוש בנשקים ואולי גם בכלבים. כיום המתקפות פחתו עקב פיתוח הציוויליזציה והתרחקות האדם מהטבע.
פיתוחי הטכנולוגיה גרם להצלחות נוספות במניעת תקיפות, בין השאר עקב כלים לגילוי מוקדם של חיות, הרתעות חדשניות כמו אזעקות, תרסיסים, גדרות חשמליות, כלובים למניעת תקיפות כרישים ועוד ובעיקר טיפול בפגיעות של חיות ארסיות בידי נסיוב נגד ארס ואמצעים רפואיים דומים שהורידו את כמות ההרוגים באופן גורף. במקרים אחרים הסיכונים גוברים מאוד לתקיפות כך שישנם שילוטים ואזהרות נגד חיות מסוכנות ולעיתים סכסוך בין אנשים לחיות בר מאלץ את השלטונות לפנות לחלוטין את האוכלוסיות ואף לאסור כניסות לאזורים מסוימים. כך למשל ישנם חופים הסגורים לרחצה כתוצאה מתקיפות כרישים.
תקיפות חיות התחוללו גם לפני ההולוקן, כאשר נמצאו ראיות ממאובנים לכך שהומנידים קדומים הותקפו וככל הנראה חלקם נאכלו לאחר מכן בידי מספר חיות נכחדות (אם כי יש לסייג שייתכן שהגופות נאכלו לאחר המוות). בין השאר ישנם ממצאים של אוסטרלופיתקוס אפריקנוס עם סימני נשיכה שהתאימו ללסת דינופליס ומגנתריאון[7], אשר צד אותה. כך נכון גם לגבי שרידי הומו ארקטוס עם נשיכה של פכיקרוקוטה[8], תנין אנתרופופאגוס שבבטנו היו שרידים של פרנתרופוס בויזאי והומו הביליס[9], למעשה מהם קיבל התנין את שמו. ישנו אף ממצא של גולגולת אוסטרלופיתקוס שנמצאה בקן של דורס דומה לעיט כתר אפריקני, שרידים של ילד טאונג (אנ').
בעלי חיים נוספים נמצאו בקרבה רבה לעצמות אנושיות כך שניתן להניח שאלה התקיפו אנשים לעיתים תכופות, ביניהם ידועים הדוב קצר-פנים (באזור Lubbock Lake- Landmark), המגלניה, דוב המערות, אריה המערות, צבוע מערות ועוד. בחלק מהמקרים התקיפות גרמו לאנשים לצוד את אותם חיות עד להכחדה.
ערך מורחב – תקיפת טיגריס ערך מורחב – תקיפת נמר.jpg)
חתולים גדולים כמו אריה, טיגריס ונמר תוקפים וצדים אנשים במדינות העולם השלישי, בהן אין הגנות מוצלחות כשחלק מהטורפים חלשים מכדי לטרוף חיות בר. הקרבה של אנשים לחתולים תורמת לעלייה במספר התקיפות אך גם לירידת מספר החתולים בטבע. מספר חתולים כמו אריות צאבו או טיגריס צ'אמפאווט (אנ') נודעו כאוכלי אדם, אשר הרגו מאות אנשים וגם היום ישנם אזורים בהם חתולים תוקפים אנשים, למשל בסונדרבאנס. תקיפות נוספות נגרמו בידי יגוארים ופומות (אנ') ובשבי גם בידי חתולים קטנים יותר כמו ברדלס או שונר. גם חתולי בית חולי כלבת ינשכו אנשים לעיתים קרובות (אנ'), מה שמצריך טיפול רפואי.
אין מידע מדויק על התקיפות אך אריות וטיגריסים הורגים כ-250 אנשים בשנה בערך[10] כשמספר מקומות כמו הודו ידועים בשכיחות גבוהה של תקיפות.
ערך מורחב – נשיכת כלב ערך מורחב – תקיפת זאב ערך מורחב – תקיפת דינגו ערך מורחב – תקיפת קויוט,_Iraq_during_Operati_-_DPLA_-_9a129dd86c2c27fbbffb8bf5a6f654ea.jpeg)
כלבים רבים ובייחוד זנים של כלבי בעלי לסתות חזקות כמו האמסטף והרוטוויילר בעלי אופי אגרסיבי החיים לצד האדם ויכולים להרוג באמצעות נשיכה קטלנית. גם כלבים אחרים (בעיקר כלבי פרא) יכולים לגרום בנשיכתם לדימומים ומחלות כמו הכלבת. כ-17 אלף אנשים בשנה (נתוני 2015) נהרגים מכלבת כל שנה[11]. כחלק מהמאבק בתקיפות נחקק בישראל חוק להסדרת הפיקוח על כלבים.
כלבי בר כמו זאבים, קויוטים, תנים וכלבי דינגו יימנעו לרוב מתקיפת אנשים, למעט חולי כלבת. עם זאת זאבים בהודו ובאמריקה וקויוטים מזרחים תקפו ילדים ואנשים חלשים. כ-10 מתקפות של זאבים בשנה נגמרות במוות[12], אך קורבנות מכלביים חולי כלבת אף גבוהים יותר.
צבועים לרוב מתרחקים וחוששים מבני אדם במשך היום, אך להקות גדולות בלילות עלולים לתקוף. מאחר שהם אוכלי נבלות שיאכלו גוויות אנושיות שנהרגו במלחמות הם מתרגלים לטעם בשר אדם, מה שמרגיל אותם לתקוף. הם גם יתקפו אנשים בודדים בייחוד ילדים או אנשים חלשים.
תקיפות מצבועים מתרחשות בידי 2 מינים: צבוע מנומר וצבוע מפוספס, כשהראשון בשכיחות גבוהה יותר, ובמקרים רבים התרחשו על ידי צבועים גדולים מאוד - ששקלו מעל 70 ק"ג, כשתקיפות רבות התרחשו במלאווי[13]. ב-2021 צבועים טרפו שני אנשים בכפר ליד ניירובי, בירת קניה (סוכנות הידיעות הצרפתית)
ערך מורחב – תקיפות דובים.jpg)
מיני הדובים תוקפים אנשים במצבים שונים, לרוב באמריקה הצפונית ובאסיה כשבכל שנה ישנם בערך 40 תקיפות, אשר לרוב קטלניות[14].
הדובים הקטלניים ביותר הם: דוב חום ובייחוד הגריזלי, דוב קוטב, דוב שפתני, דוב שחור אמריקאי ודוב שחור אסייתי. דובים יתקפו מרעב, לחץ ותחרותיות או כהתגוננות ולעיתים גם בתנאי שבי מלחץ. הסכנה במרבית המפגשים עם דובים היא היותם בלתי צפויים.
גירית הדבש היא חיה אגרסיבית אשר לרוב נמנעת ממפגש עם האדם. בצפון הודו היו דיווחים שגיריות תקפו ילדים וכן חפרו בורות בהם הוטמנו גופות[15]. לעיתים נדירות גיריות חולות כלבת בקניה ובהודו תקפו אנשים ופצעו אותם קשה וכן הדביקו אותם בכלבת.
גם לוטרות עשויות לתקוף אנשים, בייחוד בחבורות גדולות. לוטרה ענקית היא טורפת-על הידועה בתקיפת אנשים שנפלו לכלובם ונפצעו קשה מטפריהם ולסתותיהם.
מבין הטורפים הימיים המין האגרסיבי כלב ים נמרי תוקף לעיתים אנשים על החוף או בים, כשתקיפה אחת הסתיימה במותה של הביולוגית קריסטי בראון, אשר ננשכה בראשה בידי כלב ים ונגררה לעומק 70 מטר[16]. במספר תקריות כלב ים זה כמעט טרף אנשים, בין השאר במשלחתו של ארנסט שקלטון לקוטב הדרומי (1914–1916). הוא תוקף גם סירות מרוץ ולעיתים הורס אותן.
אריות ים גם תוקפים לעיתים אנשים. תקיפות אריות ים התרחשו באוסטרליה בידי אריה ים אוסטרלי ולאורך מפרץ סן פרנסיסקו בידי אריות ים קליפורנים שהתרגלו לאדם ולעיתים חוטפים דגים לדייגים או אף מושכים ילדים מהמזח לים. בתקרית מסן דייגו אריה ים משך למים גבר בן 62 מסירה לים ונשך את רגלו עד העצם[17].
לעיתים נדירות גם המינים הגדולים והטריטוריאליים אריה ים שטלר, פיל ים והניבתן (אנ'), יתקפו או ירדפו אחר אנשים ולעיתים גם סירות גומי, מה שלעיתים קטלני לאדם.
היפופוטמים תוקפים כל שנה אלפי אנשים אשר מתקרבים אליהם, אל גוריהם או עוברים בתוך שטחם, בנוסף על תחרות עם אנשים על מקורות מים או אדמות מרעה. עוצמת הנשיכה החזקה של ההיפופוטם עוזרת לו להרוג בקלות.
מניחים שכ-500 אנשים נהרגים מהיפופוטמים בכל שנה[18], אך ייתכן שעוד מקרים לא מדווחים.
הפילים - האפריקני והאסייתי בעלי עוצמה גדולה ויכולים להרוג בקלות אדם. לרוב הם נמנעים מקרבה לאדם אך יתקפו להגנה או להשגת מזון ומים מתושבים. פילים גם יכולים להתנקם על פגעי אנשים אחרים בפילים. גם פילים זכרים במצב מוסט יפגעו באנשים.
תקיפות פילים קורות בטבע ובשבי ברחבי הודו ואפריקה שמדרום לסהרה. דו"ח של נשיונל ג'יאוגרפיק מ-2005 מדווח על כ-500 הרוגים כל שנה מעימותים עם פילים.
חמשת מיני הקרנפיים החיים הם בעלי חיים גדולים ובעלי קרן חזקה וחדה המיועדת לגרימת נזק גדול ותמיד קטלנית[19]. התוקפניים ביותר הם קרנף הודי, קרנף רחב-שפה וקרנף צר-שפה. לעיתים הם יתקפו אפילו כלי רכב או פילי רכיבה.
בצפון הודו, בעיקר באסאם ובנפאל קרנפים הורגים יותר מאשר טיגריסים או פילים. עם זאת הירידה בכמות הקרנפים מפחיתה את התקיפות לשנה.
סוסי בר פראיים תקפו והרגו אנשים באזורים שונים[20]. עם זאת לא כל סוסי הבר תוקפניים וישנם הבדלים בין סוסי הבר, כשסוסי המוסטנג האמריקאים תוקפניים ביותר לאדם. גם סוסים מבויתים תוקפים מפחד או אף מסקרנות, בבעיטות או בנשיכות חזקות. סוסים גם בועטים למוות ברוכביהם או משליכים אותו מגבם.
.jpg)
הפרים הם בעלי חיים גדולים שמזגם יכול להשתנות במהירות. קרניהם גדולות והחדות יכולות לפצוע ולהרוג בקלות. המסוכנים שבהם הם תאו אפריקני, תאו המים ותאו אסייתי. הם תוקפניים ביותר כאשר הם חשים באיום, למשל בצייד עם רובה. חלק מהתקיפות קורות בקבוצה גדולה, כשכמה פרטים מגיחים לעבר האדם מאחור ונוגחים בו למוות.
בערך 200 אנשים נהרגים בשנה מתאואים, לרוב כתוצאה מעימות עם חקלאים.
פרים קטלניים נוספים הם הביזון האמריקאי, שבבכמה פארקים הורג אנשים יותר מאשר דובים, פרים כמו הגאור ויאק הבר שהתקיפו אנשים שהפתיעו או התקרבו אליהם ופרות ושוורים ההורגים אנשים בכל שנה, לעיתים בתחרויות כמו מלחמת שוורים.
כמה מהיעלים כמו כבש המושק או צפיר הקורדילרים מהרי הרוקי תקפו אנשים כשחשו באיום. הנגיחה החזקה יכולה לשבור עצמות או להטיח אנשים מצוקים. תקיפה של צפיר קורדילרים הורגת בממוצע אדם אחד כל שנה[21].
גם עזים וכבשים תוקפים ולעיתים גם הורגים אנשים, אך לרוב יימנעו מתקיפה.
אנשים רבים נפצעים או נהרגים בכל שנה מתקיפת איילים, לרוב מזכרים אך גם נקבות עם עופרים תוקפות[22]. המסוכן ביותר הוא אייל קורא שעלול לתקוף מאיום של אנשים מתקרבים ביערות. לרוב הוא רק יבעט או יצליף אך אייל שנוגח בקרניו הגדולות והמסועפות יכול להרוג אדם.
איילים אחרים שתוקפים אנשים הם אייל הצפון, אייל אציל ואייל קנדי ולעיתים גם אייל פרדי או יחמור יתקפו לעיתים אנשים מתקרבים מפחד או מכניסה לטריטוריה/אזור הרבייה שלהם. בעזרת קרניהם החדות והמסועפות יכולים לפצוע קשה. האייל יכול להמשיך לנגוח עד שהאדם נופל ולעיתים נהרג.
תקיפות איילים הורגות 2 אנשים בממוצע כל שנה.
רוב החזירים יימנעו ממפגשים עם האדם אך חזירי בר החיים בקרבת האדם יתקפו אנשים המתקרבים לגוריהם או באנשים שפגעו בהם. בעיתות רעב קשות חזירי בר יתקפו גם ללא התגרות, כדי לטרוף או להניס את האדם ממזון. גם קבוצות גדולות עלולות לתקוף, בעיקר עקב הימצאות גורים לידם. תקיפות חזירי בר הן נדירות אך חמורות עקב הנגיחה עם חטיהם הגדולות. לרוב החזירים נלחמים עד שהאדם נופל.
חזירי בית מבויתים ופראיים (אנ') תוקפים אנשים בכל שנה. המסוכנים מביניהם הם "חזירי גב התער" של אוסטרליה והחזירים הפראיים של טקסס ואריזונה, אשר בין השנים 1825–2012 גרמו ליותר ממאה פציעות ולמעל 5 הרוגים, האחרון שבהם התרחש בטקסס בנובמבר 2019, אז אשה מטקסס הותקפה בידי קבוצת חזירים ומתה מאובדן דם[23].
.jpg)
הקטלני שבלווייתנים הוא לווייתן קטלן, טורף-העל של הימים הצד בלהקות גדולות. לרוב הוא לא יפגע באדם אך מספר תקיפות בשבי ובטבע התרחשו (אנ'). רוב התקיפות התרחשו בפארקי מים, כשהידועה שבהם היא תקרית מסיוורלד, אורלנדו, בה קבוצת קטלנים (ביניהם טיליקום) הרגו את מאמניהם. תקיפות בטבע התרחשו לחופי קליפורניה, אלסקה, איי גלאפגוס ובאנטארקטיקה למשלחת טרה נובה, מחוקרי הקוטב הדרומי. התקיפות כנראה נבעו מבלבול עם כלבי ים, הנחשבים לטרף לקטלנים. קטלנים לחופי פורטוגל תקפו גם כלי שיט במצבי לחץ[24].
לעיתים דולפינים כמו הדולפינן, תקפו אנשים בפארקי מים ודולפינריום וגם בים, התקיפות נדירות ונגרמות עקב התקרבות מאיימת לדולפין. התקיפה לרוב אינה קטלנית אך הדולפין טיאו (אנ') מסאו פאולו הידוע בשם "הדולפין הרוצח", הרג צוללן שניסה לתפוס אותו ותקף עוד 28 צוללנים.
נקבות לווייתנים גדולי סנפיר לעיתים ניסו לתקוף צוללנים לאחר שהתקרבו יותר מדי לגוריהם[25][26].
מספר פרימטים גדולים כמו הבבון, המנדריל, הדריל וקופי אדם כמו השימפנזה, הגורילה ואף האורנגאוטן יתקפו להגנה ולעיתים יפצעו קשה אנשים, כשבבונים בדרום אפריקה גם נכנסים לחצרות כדי לגנוב מזון. שימפנזות בכמה אזורים באפריקה תוקפים תושבים וכמה פרטים אלימים אף צדו תינוקות, אם כי זוהי התנהגות נדירה.
נפוצה יותר תקיפה מלהקות קופים כמו מקוקי רזוס בהודו, החוטפים מזון וחפצים לאנשים ולעיתים גם נושכים אותם. במדינת אודישה ב-2018 נחטף ונהרג תינוק בידי מקוקים. תקיפה נוספת הובילה לנפילתו למוות של סגן ראש עיריית דלהי Surinder Singh Bajwa (אנ'), במהלך עימות עם קופים. גם לנגורים אפורים תקפו ואף הרגו ילדים ללא התגרות. ישנם עוד מיני קופים שיתקפו בשביה או להגנה מאדם קרב, כמו הקפוצ'ינים.
נשיכת הקופים (אנ') יכולה לפצוע ולהעביר מחלות קשות, ביניהם כלבת, הרפס ודלקת המוח הקטלנית. היקף הנשיכות תלוי במיקום כשבהודו 2%–21 מנשיכות חיות מגיעות מקופים, שניים רק לכלבים[27][28]. אחד ההרוגים הידועים הוא אלכסנדרוס הראשון, מלך יוון שנהרג מאלח דם מזיהום של מקוק ברברי שנשך אותו. הפרימט לוריס איטי הוא יונק ארסי ולעיתים נדירות אנשים נהרגו מהנשיכה הארסית כתוצאה מאנפילקסיס.
מעט מאוד מכרסמים יתקפו אנשים, רובם גדולים כמו הבוניים והקפיברות אשר יתקפו בתגובה לאיום ויכולים להרוג בנשיכתם. תקיפות בונים (אנ') שכיחות בהרבה מהמצופה וקרו באמריקה ובאירופה הן על היבשה והן במים, לרוב בתגובה להתקרבות לסכר אך גם כשהבונה חלה בכלבת. ב-2013 בבלארוס בונה הרג דייג בן 60 בנשיכת רגלו ופגיעה בעורק הרגליים. תקיפות נוספות, אחת לחופי נובה סקוטיה לא היו קטלניות.
גם סנאיים תקפו אנשים בתקריות שונות, לרוב חולי כלבת או מחלה אחרת. סנאי מסוגל לקפוץ על חזה של אדם ולפצוע קשה בנשיכותיו. במספר אזורים כמו בניו יורק הסנאים איבדו את הרתיעה מהאדם ולעיתים יתקפו מסיגי גבול.
להקות חולדות גם עלולות לתקוף אנשים באזורים צפופים ביותר, בהם לעיתים אין מזון. במספר אזורים להקות חולדות טרפו אנשים חולים שישנו[29]. תקיפות חולדות נרשמו גם בישראל[30]
העטלף היחיד המחפש לתקוף בני אדם הוא ערפד מצוי מאמריקה הדרומית, המלקק דם מטרפו. ערפדים באזורים הטרופיים נשכו אנשים והדביקו אותם בכלבת קטלנית ובשאר מחלות, מה שגרם להדבקות רבות בכמה אזורים. רוק העטלף גם ארסי ומכיל דרקולין - נוזל מונע קרישה, מה שעלול להיות קטלני לבעלי בעיות בקרישת דם.
מרבית הדלשינאים הם איטיים ולא יתקפו אנשים, אך מין אחד - דוב נמלים גדול תקף והרג אנשים באמצעות חיבוקו הקטלני וטפריו העצומות כמו של טיגריס. דובי נמלים שהופתעו בטבע הרגו 3 אנשים ותקיפה אחת בשבי הסתיימה במות מטפל.
שלושת המינים הגדולים בקנגוריים וביונקי הכיס בכלל: קנגורו אדום, קנגורו אפור מזרחי וקנגורו אפור מערבי תוקפים אנשים המתקרבים אליהם או לטריטוריה שלהם. בעיטת הקנגורו חזקה ויכלה לשסף בטן אנושית. בכל שנה ישנן כמה תקיפות סמוך ליישובים, אך לרוב הן מסתכמות בכמה שריטות וחבלות. על פי כמה הערכות בין 2000 ל-2010 דווח על 2,000 הרוגים מפגיעות קנגורו[31].
_in_a_bird_show.jpg)
רוב העופות נמנעים מתקיפת אנשים. מעט מינים יכולים לגרום לנזק רציני, מרביתם חסרי יכולת תעופה.
העופות המסוכנים ביותר הם גם הגדולים ביותר: 2 מיני היען, המין קזואר מצוי והאמו שלהם רגליים חזקות ביותר בעלות טפרים ארוכים. אופיים התוקפני יכול לגרום להם לקפץ על אדם ולשסף את בטנו או חזהו. מספר מקרי מוות ידועים מתקיפותיהם[32].
עופות אחרים עלולים לתקוף אנשים קטנים או חלשים, לרוב עופות דורסים כמו עיט כתר שתועד כמעט חוטף ילד (העיט נהרג בידי המשפחה), עיטם לבן-זנב שתועד כשניסה לחטוף ילד בנורווגיה (אך נכשל)[33], עיט לוחם שטרף ילדים באתיופיה[34] וההרפיה שטפריה הענקיות עוזרות להרוג קופים ולעיתים תתקוף להגנה חוקרים מטפסים. הפרס יכול לתקוף אנשים חלשים ומסופר כי הרג את ההוגה היווני אייסכילוס. מיני אווזים וברבורים כמו ברבור מצוי יפגעו במסיגי גבול ולעיתים משמשים להגנה מפולשים. בתקרית ליד שיקגו זוג ברבורים הטביע למוות אדם שחדר לשטחם[35]. גם תרנגולים הרגו ילדים בדקירות מקור שלהם.
עופות נוספים תוקפים אנשים שמאיימים עליהם או על אפרוחיהם/גוזליהם ביניהם מרבו אפריקני שהורג ילדים המתקרבים אליו ומיני שחפיים, חמסניים, עורביים ועופות דורסים (כמו עיט זהוב ועוד עיטים, ליליות ואוח מצוי). עקעק אוסטרלי תוקף ופוצע בעונת הרבייה רוכבי אופניים ובתקרית אחת גם הרג אדם זקן.
ערך מורחב – הכשת נחש.jpg)
נחשים ארסיים מהווים סכנה בכל מקום בו הם נמצאים, כולל בים מנחשי ים. נחשים שונים אחד מהשני באגרסיביות, בעוצמת הארס וכן בכמות הכשות ממוצעת, מה שמשפיע על קטלניותם.
קשה לאסוף נתונים על הכשות אך מדובר בהרוגים רבים כל שנה שלא תמיד מקבלים טיפול, ייתכן שמעל 50 אלף ואף מעל 100 אלף[18].
בהודו ידועים ארבעת הנחשים הקטלניים ביותר בשם "4 הגדולים": קוברה הודית, צפע ראסל, קרייט מצוי ואפעה קריני. באוסטרליה ישנם מינים רבים של נחשים ארסיים ממשפחת הפתניים, היכולים להרוג בקלות ובראשם הטאיפן (אם כי פתן חום מזרחי הורג יותר מכולם). באפריקה ישנם הרוגים רבים מנחשי קוברה, ממבה שחורה ואפעה מערב אפריקאי כשהקטלני ביותר הוא ביטיס מתנפח.
נחשים פחות קטלניים כוללים נחשים תת-ארסיים כמו נחש העפאים או תלום קשקשים מצוי ונחשי חנק גדולים כמו האנקונדה ונחשי פיתון שלעיתים בולעים אנשים קטנים בשלמותם[36].
הלטאה היחידה שתוקפת בני אדם היא כוח ענק מהאי קומודו. לטאות הכוח נמנעות מתקיפה גלויה ורוב התקיפות קורות לאנשים בודדים, כשמספר תקיפות קרו לאנשים שנשאו בשר או דגים ואף השאירו גרביים סמוך למיטתם. הלטאה הענקית בעלת שיניים וטפרים חדים וגם ארס המונע קרישת דם ולרוב היא הורגת את טרפה במקום. ידועים 6 מקרי מוות מהלטאה.
כוחיים אחרים כמו כוח המים, כוח התחרה וכוח אוסטרלי נשכו ושרטו קשה במצבי לחץ וכך גם טגואיים ואיגואנות בשביה. ההלודרמיים הם הלטאות הארסיות היחידות ולעיתים יהרגו אנשים חלשים, אך מקרי המוות נדירים.
ערך מורחב – תקיפת תנין
התנינים למיניהם הם טורפי-על היכולים להרוג עם עוצמת נשיכה חזקה, לרוב ממארב תת-מיימי או להגנה על צאצאיהם. ברחבי אפריקה וחלק מדרום אסיה, אנשים משתמשים במים באזורים שורצי תנינים ולעיתים קרובות נהרגים. הקטלניים שבתנינים הם: תנין היאור, תנין הים ותנין אמריקאי. תנינים הורגים כל שנה בין 500 ל-1,000 איש, לרוב באפריקה[18].
באמריקה ישנם את האליגטורים והקיימנים התוקפים פחות אנשים בשנה, אך עדיין קטלניים לאדם. לפחות 28 תקיפות קטלניות של אליגטורים אמריקאים התרחשו בארצות הברית מאז 1970 (אנ').
הצבים האגרסיביים ביותר - צבים נשכניים כמו צב נשכן וצב אליגטור מצוי יתקפו במצבי לחץ ואיום באמצעות לסתותיהם החזקות. בדרום גרמניה צב אליגטור שברח מהשבי נשך אנשים באגם עד שנלכד. מאז 1999 צבים אלה אסורים לגידול בגרמניה[37].
צבי ים גם תקפו צוללנים או גולשים בחופים מאוכלסים מאוד באנשים ובצבים. רוב התקיפות מתרחשות בעונת הרבייה והם יכולות לגרום לאשפוז, אך לא הסתיימו במוות[38].
ערך מורחב – עקיצת עקרב.jpg)
עקרבים עוקצים להתגוננות בידי העוקץ שבקצה זנבם או צבתותיהם. הקטלניים ביותר הם בני משפחת העקצניים שהם בעלי עוקץ עם ארס רב.
המינים הקטלניים בעקרבים הם עקצן צהוב, המצוי בישראל וצפון אפריקה ועקרב צהוב ברזילאי, מהאמזונאס. באמריקה הצפונית הקטלני ביותר הוא עקרב צהוב אריזוני ובהודו המסוכן ביותר הוא עקרב הודי אדום, ההורג אלפי אנשים כל שנה - מרביתם ילדים וקשישים.
עקיצות עקרבים לרוב לא מדווחת, אך מעריכים שמעל 3,250 אנשים נהרגים מעקיצות[10].
ערך מורחב – הכשת עכביש
מרבית מיני העכבישים הם ארסיים אך רק מעטים יסכנו אנשים בנשיכתם (אנ'). הקטלניים מבין העכבישים הם: עכביש המשפך של סידני ועכביש נודד ברזילאי, אשר הורגים אנשים רבים כל שנה, אף שנפגעים אחרים מקבלים נסיוב נגד ארס. עכבישים קטלניים נוספים הם עכביש Eratigena agrestis, מיני האלמנה השחורה והארסניים, המכישים אנשים רבים כל שנה במגוריהם ולעיתים גם קטלניים[39].
הקרציות הן מוצצות דם של יצורים שונים ויכולים להעביר מחלות שונות בעקיצה, מה שגורם למותם של אנשים רבים כל שנה. עם זאת רוק הקרציות מכיל ארס חלש יחסית אך עדיין יכול לגרום לתופעות שונות לאנשים אלרגיים ואף למוות (אנ'). מבין הקרציות המסוכנות ביותר הם קרציית הכוכב הבודד, קרציית כלבים אמריקאית (אנ'), וקרצייה משתקת אוסטרלית (אנ').
הנמלים הם חרקים חברתיים התוקפים בקבוצה גדולה ולרבים מהם ישנו עוקץ קטלני (אנ'). המסוכנת מבין הנמלים לפי אתר גינס שיאי עולם היא נמלת הבולדוג מהמין Myrmecia pyriformis, אשר לה ארס חזק מאוד שהאוכלוסייה בטסמניה אלרגית אליו ביותר (מעל 3% בעלי אלרגיה לארס ורבים מתים מהעקיצות). גם נמלי אש עוקצים באגרסיביות וגורמים לתסמינים קשים ולעיתים גם למוות מהלם אנפילקטי או קריסת איברים. נמלי אש הן פולשות שקשה להשמיד אותן והן חיות בקרבת האדם.
סוגי נמלים בעלות תגובה חריפה בעקיצותיהם הם: Formica, Tetramorium, Pogonomyrmex, Pachycondyla, Odontomachus, Rhytidoponera, Pseudomyrmex ו-Hypoponera. גם מספר מינים מהסוג Monomorium עלולים לגרום לעקיצות חמורות. נמלת הקליע (Paraponera clavata) ונמלת קציר מריקופה (Pogonomyrmex maricopa), בעלת עקיצה כואבת ביותר היכולה לגרום להימום ולאובדן הכרה מרוב כאב, אך לרוב אינה הורגת אנשים בריאים. נמלי הגדוד של אמריקה הדרומית ואפריקה צדות בשיירה ויכולות לגבור על חיות גדולות מהם בהרבה, אף על פי שהן נכנסות ליישובים אנושיים ולעיתים נדירות הרגו אנשים שיכורים או תינוקות ואולי אף שימשו מספר תרבויות להוצאה להורג[40].
הדבורים הם חרקים חברתיים המגוננים כגוף אחד על כוורת שלמה בעזרת עוקצם הארסי (אנ'). עקיצה של דבורה בודדה יכולה להכאיב אך לא להרוג, אלא אם כן הקורבן לוקה באלרגיה לארס. לרוב, עוקץ הדבורה "נקרע" מגופה בשעה שהיא עוקצת, מה שגורם למותה, ומונע אפשרות של עקיצה חוזרת.
התוקפנית ביותר מבין הדבורים הוא זן הכלאיים דבורה קטלנית מאמריקה. הדבורים תוקפות מסיגי גבול בלהקה תוקפנית ביותר וגורמות לעקיצות קשות וגם למוות, כשמעל 1,000 אנשים כבר נהרגו מהדבורים. גם דבורי דבש הורגות 53 אנשים בשנה בממוצע, כשהמוות נובע מהלם אנפילקטי.
הצרעות תוקפות בלהקות תוקפניות והן בעלות עוקץ שאינו נשלף, מה שעוזר להן לעקוץ שוב ושוב (בניגוד לדבורים).
הקטלנית שבצרעות ואחד החרקים המסוכנים ביותר בעולם כולו היא צרעת ענק אסייתית ממזרח אסיה שעקיצותיה גורמות לשיתוק מהלם אנפילקטי, אי-ספיקת כליות, לדום לב ולמוות. כמות ההרוגים ביפן מהעקיצות של צרעות רבות מגיע ל-30–40 כל שנה. בסין המספרים גבוהים אף יותר[41]. גם עקיצת צרעות אחרות (כמו צרעה מזרחית או גרמנית) מסוכנת לאנשים אלרגיים.
הנדלים בעלי זוג של טפרים ארסיים סמוך לראשם, המיועד לשתק טרף קטן אך גם משמש להגנה (אנ'). עקיצות נדלים כואבות ביותר אך לעיתים נדירות קטלניות. המינים הגדולים ביותר, בעיקר מיני הרבנדל (כמו רבנדל אמזונאס ענק) בעלי ארס רב יחסית הקטלני לילדים או לאנשים חולים וכן אלרגיים. גם אנשים בוגרים עלולים לסבול בעקיצה מכאבים חזקים, נמק, בחילות והקאות ומזיהומים משניים שלעיתים חמורים.
ערך מורחב – תקיפות כרישים_(32532118720).jpg)
כרישים תוקפים בעוצמת נשיכה חזקה כטורפי על ימיים. ארבעה המינים הקטלניים ביותר לאדם: כריש ארך-גף, כריש שורי, כריש טיגרי והקטלני מכולם - עמלץ לבן. ישנם עוד כרישים כמו עמלץ כחול, פטישן גדול, כריש כחול וכריש שחור-שוליים, אשר תקפו אנשים בחופים שונים.
התקיפות קורות מטעמי ציד ישיר או בטעות זיהוי, כסקרנות, מכניסה לשטחו וכהתגוננות מצד הכריש. תקיפות רבות מסתיימות במוות או בתלישת איברים. אך למרות הדימוי הרווח כרישים הורגים רק 6 אנשים בשנה בממוצע והסיכוי להיפגע לכריש קטן מהסיכוי להיפגע מברק.
מספר דגים ידועים בתקיפות אנשים, לעיתים קטלניות. הקטלני ביותר הוא האבנון החי בחופים סביב האזור האינדו-פסיפי ובעל ארס הפוגע במי שדורך עליו ופוצע קשה ביותר ולעיתים הורג. ישנם תקיפות לאורך חופים שונים, בעיקר באוסטרליה אך ההרוגים מעטים.
טריגוניים ושאר טריגונאים תקפו להגנה גולשים או מתרחצים בחופים (אנ'). עוקץ הטריגון נע מעלה בהצלפה והוא בעל ארס בינוני היכול להרוג אנשים אלרגיים. מספר הרוגים הותקפו בידי העוקץ לחזם או ראשם, ביניהם ידוע ההרפתקן האוסטרלי סטיב ארווין.
שפודניים כמו חניתן תניני תוקפים בטעות כאשר הם מזנקים בלהט ציד לעבר דייגים או צוללנים וגורמים לפצעים חמורים ואף נרשמו כמה מקרי מוות מדג זה, תלוי במיקום הפגיעה. עוד דגים שדקרו אנשים למוות הם דג החרב והמפרשניים. רוב התקיפות קורות במהלך דיג אך לעיתים מטעות וחלקם הסתיימו במוות.
שפמנונאים גדולים תקפו אנשים והמין שפמנון תניני ענק נודע כטורף אנשים, לאחר מציאת גופות אכולות בנהר קורי בנפאל (אנ').
פיראנות, יתקפו אנשים לעיתים הן מרעב והן להגנה. לרוב הם יתרחקו ולא יתקפו יתקפו אדם בריא[42], אך תועדו בכל זאת תוקפים אנשים לעיתים רחוקות[43]. לעיתים נדירות גם דג טיגריס גולייתי תוקף אנשים אך מעולם לא תועד צד אדם.
תקיפות נוספות קרו מדגי חשמל שהמסוכן ביניהם הוא צלופח חשמלי המהמם בכוח של מעל 860 וולט והוא יכול להרוג אדם מהתקף לב או שבץ, אך רק מספר תקיפות היו קטלניות. דגי חשמל מסוכנים פחות הם החשמלנאים והאצטגנוניים.
לעיתים נדירות (לרוב באגמים הגדולים) צמדאים נשכו ומצצו דם לאנשים ודגי אובלד שחור-זנב תקפו אנשים בספרד, בניסיונם לאכול יבלות ועור מת. עם זאת הם קטנים מכדי להזיק לאדם בזמן קצר.
מספר דגי שונית תוקפים לעיתים אנשים, לרוב מטעות בזיהוי כטרף, כשהם מעולם לא הרגו אדם, ביניהם: מורניים, ברקודה ענקית, נצרתן זיתני, דקר ענק ודקר גוליית אטלנטי. עם זאת מורנות ידועות בכך שתלשו אצבעות מצוללנים ואכלו אותם.
מרבית מיני המדוזות בעלות תאים צורבים העוזרים בציד ואצל מספר מינים קטלניים ביותר, כשרוב התקיפות מתרחשות בטעות עקב נגיעה בזרועות. הקטלנית שבמדוזות היא קטלנית אוסטרלית, החיה בחופי אוסטרליה ודרום-מזרח אסיה ומדוזת אירוקנג'י אשר צריבותיהם גורמות להתקפים קשים ולמוות מהיר. עוד מדוזות בעלות צריבה חזקה כוללות שלפוחן מצוי, מדוזת רעמת האריה ומדוזת סרפד פסיפית, אשר רק לעיתים רחוקות קטלניות לאדם בוגר.
מדוזות הורגות כ-40 איש בשנה, אך עקיצות נוספות מתרחשות יותר[10].
מעט רכיכות יתקפו אנשים, כמעט תמיד לאחר שנוגעים או פוגעים בהם. מספר מינים בעלי ארס קטלני לאדם כמו החרוטיים ובעיקר חרוט מסוכן (Conus geographus) והתמנון כחול הטבעות המצויים סביב האזור האינדו-פסיפי. הם יכולים להרוג בפחות משעה אדם אך מספר ההרוגים ממינים אלה נמוך.
סילוניות תוקפים אנשים לעיתים נדירות (אנ'). הגדולות שבסילוניות - דיונון עצום ודיונון ענק יכולים לפגוע באדם או להטביעו, אך לא תועדה מעולם תקיפה שלהם. המינים דיונון הומבולדט ותמנון פסיפי ענק[44] לעיתים תוקפים צוללנים או דייגים, לרוב בטירוף אכילה. התקיפה יכולה לשבור זרוע של אדם ולגרור אותו למצולות, אך מעולם לא תועדו הורגים אדם.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
