Loading AI tools
מוזיקאי יהודי-אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאודור מאיר ביקל (באנגלית: Theodore Meir Bikel; 2 במאי 1924 – 21 ביולי 2015) היה שחקן קולנוע ותיאטרון, זמר עם ומוזיקאי יהודי-אמריקאי. היה מועמד לפרס אוסקר על תפקיד המשנה שגילם כשריף מקס מולר, בסרט "הנועזים" (1958). ביקל כיהן כנשיא איגוד השחקנים והאמנים של אמריקה, וכן כיושב ראש הדירקטוריון של סניף מפלגת מרצ בארצות הברית[1]. האוטוביוגרפיה שלו, "Theo", פורסמה ב-1995.
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
2 במאי 1924 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  |
|---|---|
| פטירה |
21 ביולי 2015 (בגיל 91) ווסטווד, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הילסייד ממוריאל פארק |
| מדינה |
ארצות הברית, אוסטריה, ישראל |
| תקופת הפעילות |
1946–2007 (כ־61 שנים) |
| מקום לימודים |
האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (1948) |
| בן או בת זוג |
תמרה ברוקס (2008–2012) |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביקל נולד בווינה שבאוסטריה למרים ויוסף ביקל מבוקובינה[2]. עם סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית נמלטה משפחתו לארץ ישראל.
את קריירת המשחק שלו החל בארץ ישראל בשנות העשרה שלו. נמנה עם המייסדים של התיאטרון הקאמרי. אף על פי שהתחייב להופיע בתפקיד צ'ארלי ויקהם בהצגה "דודתו של צ'ארלי" בספטמבר 1946, החליט לצאת לאנגליה ללימודי משחק באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה בלונדון[3]. בשנת 1948 המליץ עליו מייקל רדגרייב לידידו לורנס אוליבייה כממלא מקום לתפקידי סטנלי קוואלסקי ומיטש בהצגת הבכורה של מחזהו של טנסי ויליאמס חשמלית ושמה תשוקה[4]. לאחר מכן שיחק לצד אשתו של הבמאי אוליבייה, ויוויאן לי.
אחרי ששיחק בכמה סרטים ומחזות באירופה עבר ביקל לארצות הברית בשנת 1954, וקיבל אזרחות בשנת 1961. הוא גילם קצין ראשון בצוללת בסרט "The enemy below" (1957), ב-1958 שיחק בסרט "אני רוצה לחיות" לצידה של סוזן הייוורד. ושיחק תפקיד של מפקד הצוללת הרוסית בסרט "הרוסים באים, הרוסים באים" (1966).
בברודוויי הוא יצר את התפקיד של קפטן פון-טראפ במחזה צלילי המוסיקה ב-1959. ביקל לא אהב את תפקידו בצלילי המוזיקה משום שיכולתו לשיר הייתה מוגבלת במחזה והוא לא אהב לגלם את תפקיד הקפטן שוב ושוב. ב-1964 הוא הופיע בתפקיד זולטן קרפאתי (Zoltan Karpathy) המומחה לדיאלקטים בגרסת הסרט של גברתי הנאווה. מאז הופעתו הראשונה כטוביה במחזמר כנר על הגג ב-1967 שיחק אותו ביקל לעיתים קרובות יותר מכל שחקן אחר (יותר מ-2,000 הופעות). כשחיים טופול נאלץ לפרוש מהמסע בצפון אמריקה של המחזה ב-2009 החליף אותו ביקל בכמה הופעות בקנדה כולל בקלגארי בינואר 2010 וקבע תאריכי הופעות הרבה מעבר ליום הולדתו ה-86 במאי[5].
בשנות החמישים שר ביקל והפיק כמה אלבומים של שירי עם יהודיים. הוא היה מייסד שותף של פסטיבל הפולק של ניופורט (יחד עם פיט סיגר וג'ורג' ויין (אנ') ב-1959. ביקל פתח, יחד עם שותפו לעסקים, הרב כהן בלוס אנג'לס את בית הקפה הראשון שבו הושמעה מוזיקה עממית – The Unicorn. הפופולריות שלו הביאה לפתיחת המועדון השני, Cosmo Alley, שבו הופיעו, בנוסף לזמרים גם משוררים כמו מאיה אנג'לו וקומיקאים כמו לני ברוס. ביקל נעשה מעורב יותר ויותר בשאלות של זכויות אדם והיה ציר לוועידה הדמוקרטית ב-1968[6].
בנוסף להופעות רבות בסרטים ועל הבמה היה ביקל כוכב אורח במופעי טלוויזיה פופולריים רבים. הוא הופיע בפרק של הסדרה Justice ב-1954.
הוא הופיע בפרק בסדרה אזור הדמדומים כאוליבר קריינגל. הוא הופיע בתפקידי אורח בסדרות הוואי חמש-אפס, קולומבו, המלאכיות של צ'רלי, בית קטן בערבה, משימה בלתי אפשרית, שושלת, הכל נשאר במשפחה, אביר על גלגלים וחוק וסדר.
בתחילת שנות ה-90 הוא הופיע בפרק משפחה בסדרה מסע בין כוכבים: הדור הבא בתפקיד סרגיי רוז'נקו, אביו המאמץ ממוצא רוסי של וורף. ביקל גילם שני תפקידים בסדרה בבילון 5. ב-1994 הוא גילם את רבי קוסלוב בעונה ראשונה בפרק TKO. ב-1998 הופיע בתפקיד אנלשוק.
ביקל היה נשיא איגוד השחקנים והאמנים של אמריקה. הוא היה נשיא Actor's Equity בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80. במסגרת תפקיד זה הוא תמך בזכויות אדם. ב־1977 בוועידה של AFL-CIO (American Federation of Labor and Congress of Industrial Organizations) הוא ברך את הדיסידנט הרוסי ולדימיר בוקובסקי לרגל יציאתו מברית המועצות.
ב־28 בינואר 2007 הוא הסכים לכהן כיושב ראש בדירקטוריון של מרצ ארצות הברית.
ביקל היה נשוי ארבע פעמים. ב-1955 נישא לישראלית עפרה איכילוב (נולדה ב-1936, במאית סרטים דוקומנטריים, שזכתה בפרסי אמי); הזוג התגרש כעבור שנה. ב-1969 נשא לאשה את ריטה ויינברג ונולדו להם שני ילדים; הם התגרשו ב-2008. באותה שנה נשא את אשתו השלישית, מנצחת המקהלות תמרה ברוקס (Tamara Brooks). ברוקס נפטרה מהתקף לב ב-2012.
בגיל 89 נישא שוב לאימי גינזבורג, כתבת ידיעות אחרונות לשעבר
תיאודור ביקל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
תיאודור ביקל, באתר AllMovie (באנגלית)
תיאודור ביקל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
תיאודור ביקל, באתר AllMusic (באנגלית).svg){kind=logo}
תיאודור ביקל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
תיאודור ביקל, באתר Discogs (באנגלית)
תיאודור ביקל, באתר Songkick (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
