Remove ads
סרט משנת 1964 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבירתי הנאווה (באנגלית: My Fair Lady) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי משנת 1964 בבימויו של ג'ורג' קיוקור. הסרט הוא עיבוד קולנועי המבוסס על מחזם של פרדריק לאו ואלן ג'יי לרנר בעל אותו שם, המחזה "פיגמליון" של ג'ורג' ברנרד שו וסרט בעל אותו שם משנת 1938. הסרט מגולל את סיפורו של פרופסור הנרי היגינס (רקס הריסון) המנסה ללמד את אלייזה דוליטל (אודרי הפבורן) לדבר אנגלית במשלב גבוה.
כרזת הסרט | |
מבוסס על | גבירתי הנאווה |
---|---|
בימוי | ג׳ורג׳ קיוקור |
הופק בידי | ג'ק וורנר |
תסריט |
פרדריק לאו אלן ג'יי לרנר |
עריכה | ויליאם זיגלר |
שחקנים ראשיים |
רקס הריסון אודרי הפבורן סטנלי הולוויי וילפריד הייד-וייט גלדיס קופר |
מוזיקה | פרדריק לאו |
צילום | הארי סטרדלינג |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | האחים וורנר, Warner Bros. Pictures |
חברה מפיצה | האחים וורנר |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
21 באוקטובר 1964 19 בדצמבר 1964[1] |
משך הקרנה | 171 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט מוזיקלי, סרט דרמה, סרט רומנטי, קומדיה רומנטית |
מקום התרחשות | לונדון |
תקופת התרחשות | המאה ה־20, התקופה האדוארדית |
תקציב | 17 מיליון דולר |
הכנסות | $72,000,000 |
הכנסות באתר מוג'ו | myfairlady |
פרסים |
8 פרסי אוסקר 3 פרסי גלובוס הזהב פרס באפט"א |
תרגום לעברית | ירושלים סגל (הפצה מקורית) |
דף הסרט ב־IMDb | |
הסרט זכה בשמונה פרסי אוסקר כולל הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר.
התפקיד הראשי של אלייזה דוליטל יועד במקור לג'ולי אנדרוז, אלייזה דוליטל הבימתית, אך מפיקי הסרט חיפשו כוכבת, שם "נוצץ" יותר לתפקיד אלייזה. אנדרוז, שנעלבה עקב הוצאתה מההפקה, השתתפה בסרט מצליח אחר באותה שנה - סרטו של וולט דיסני, "מרי פופינס". הנקמה המתוקה של אנדרוז באה כשזכתה באותה שנה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, בעוד ש"גבירתי הנאווה" כלל לא היה מועמד בקטגוריה זו. בסופו של דבר ניתן התפקיד לשחקנית אודרי הפבורן. עקב העובדה שלא ידעה לשיר החליטו המפיקים במבצע סודי ביותר כי השירים יוקלטו על ידי הזמרת מארני ניקסון. פלייבק לא היה מקובל בזמנו והסוד נשמר שנים רבות.[דרוש מקור]
המנצח על כל הרצועות בפסקול הוא אנדרה פרווין.
בשנת 2000, המכון הסרטים האמריקאי דירג את השיר "I Could Have Danced All Night" שבוצע על ידי מארני ניקסון במקום ה-17 ברשימת ברשימת השירים הטובים ביותר בסרטים. בנוסף השירים "I've Grown Accustomed to Her Face" שבוצע על ידי רקס הריסון ו-"The Rain in Spain" שבוצע על ידי רקס הריסון, מארני ניקסון ווילפריד הייד-וייט היו מועמדים לרשימה.
הסרט זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב; הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי, הבמאי הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי. ובשתי מועמדויות; השחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי ושחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע. בנוסף הסרט זכה בפרס באפט"א לסרט הטוב ביותר ובמועמדות לפרס בקטגורית השחקן הטוב ביותר.
בשנת 1998, מכון הסרטים האמריקאי דירג את הסרט במקום ה-91 ברשימת הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים. אולם, במהדורה של שנת 2007 הסרט נותר רק מועמד לרשימה.
הסרט זכה בשמונה פרסי אוסקר:
בנוסף, הסרט היה מועמד לארבעה פרסים:
בשנת 1995, מנהלי פוקס המאה ה-20 התלבטו לעשות רימייק מצויר לסרט "אנסטסיה" משנת 1956 או לסרט "גבירתי הנאווה". לבסוף, הם הכריעו לטובת הראשון שיצא ב-1997 והפך להיות אחד הסרטים הרווחים ביותר לשנה זו.
ביוני 2008, דווח שהשחקנים קולין פירת' וקירה נייטלי יגלמו את היגינס ואלייזה בהתאמה בסרט מאותחל שהיה אמור לצאת ב-2010 על ידי סרטי קולומביה. בנוסף, דווח כי אמה תומפסון תכתוב את התסריט. בדצמבר 2009, נבחר ג'ון מאדן לביים את הסרט.
ג'ורג' קלוני ובראד פיט ניסו לקבל את התפקיד של היגינס, אך לבסוף ויתרו על התפקיד לטובת פירת'. במרץ 2010, דווח שקארי מאליגן תחליף את נייטלי בתפקיד אלייזה.
במאי 2014 דווח כי הרימייק לא ייצא לפועל.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.