Loading AI tools
אמנית קעקועים ישראלית שנרצחה במתקפת הטרור של חמאס ב-2023 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שָׁנִי נִיקוֹל לוּק (7 בפברואר 2001 – 7 באוקטובר 2023) הייתה אמנית קעקועים ואושיית רשת גרמנייה-ישראלית, אשר נרצחה במהלך הטבח בפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר 2023, וגופתה נחטפה לרצועת עזה. ב־17 במאי 2024 חולצה גופתה במהלך מבצע חילוץ ברצועת עזה.
סרטון שהופץ ברשתות החברתיות מציג את גופתה הכמעט עירומה, מוטלת מעוותת בחלקו האחורי של רכב מסוג טנדר, כשגופתה מוצגת לראווה על ידי מחבלי חמאס כשלל מלחמה, מול המון עזתי צוהל אשר יורק על הגופה תוך כדי שגופתה נחטפת לרצועת עזה. סרטון זה היה בין הראשונים שחשפו את מעשי הזוועה של חמאס במתקפת הפתע על ישראל. הווידאו צבר פרסום במהירות והפך לסמל חזותי של היחס הברוטלי של המחבלים הפלסטינים כלפי אזרחים לא חמושים[1][2][3].
המקרה של לוק זכה לתשומת לב גם עקב קמפיין של משפחתה, שסברה כי עודנה בחיים ומטופלת בבית חולים בעזה, עקב שיחת טלפון שאמה קיבלה מעזה[4]. אולם בסוף חודש אוקטובר אימתה מדינת ישראל את מותה של לוק, בהתבסס על גילוי שבר גולגולת בכביש היוצא משטח הפסטיבל, אשר מוכיח כי היא נרצחה במהלך התקיפה[5].
שני לוק נולדה ב-7 בפברואר 2001 במושב אדרת בקרבת עמק האלה, ובגיל שנתיים עברה עם משפחתה ליישוב שריגים[6][7][8]. לה אחות גדולה ושני אחים קטנים. אביה, ניסים לוק, ישראלי, ואמה ריקארדה לוק, קתולית מרוונסבורג, גרמנייה, אשר התגיירה ועלתה לישראל בתחילת שנות ה-90[9]. סבה, עמרם לוק, כיהן כראש מועצת בית שמש בשנים 1967–1979. לוק ומשפחתה עברו לפורטלנד, אורגון, ארצות הברית, בתחילת שנות האלפיים, והיא למדה בגן ילדים באקדמיה היהודית של פורטלנד[10].
בבגרותה עברה לוק לתל אביב[9], שם עבדה כאמנית קעקועים (אנ') עצמאית[11], וגם הייתה משפיענית באינסטגרם[12][13][14]. בריאיון ל"דר שפיגל" סיפרה דודתה כי לוק החזיקה בדעות פציפיסטיות, ולטענתה קיבלה פטור משירות צבאי בעזרת אזרחותה הכפולה[15].
ערך מורחב – הטבח בפסטיבל נובהב-7 באוקטובר 2023, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל, חצו מחבלי חמאס וארגוני טרור אחרים מרצועת עזה לישראל. הם ביצעו טבח בפסטיבל המוזיקה נובה ביום שבת, חג שמחת תורה. האירוע היה פסטיבל טראנס פסיכדלי באוויר הפתוח, שהתקיים ביום האחרון של סוכות ובשמחת תורה, ליד קיבוץ רעים שבחבל אשכול, כ-5 ק"מ גדר המערכת. לאחר שההתקפה החלה ונשמעה התרעת צבע אדום[16], לוק דיברה בטלפון עם אמה ואמרה שיש מעט מקומות להסתתר ושהיא תנסה למצוא מחבוא[17][18]. היא נעלמה לאחר מכן[19]. לוק הייתה בפסטיבל יחד עם בן הזוג שלה, אוריון הרננדס ראדו, אזרח מקסיקני אשר נחטף לעזה[20]. לאחר החטיפה משפחתו קיבלה מהטלפון שלו הודעות טקסט מאיימות בערבית[21]. קרוב של אוריון העיד כי הם רצו למכוניות. שני נהגה ברכב הראשון, לכיוון הכביש הראשי. שם עצרו אותם חמאס, והיא התקשרה לחבריה ברכב השני והתריעה בפניהם על הסכנה. בזכות כך הם נטשו את הרכב, ברחו רגלית, ובכך ניצלו. הדבר האחרון שהוא שמע היו הצרחות של שני, יריות, ואז התנתק הקשר[22].
זמן קצר לאחר הטבח הופץ סרטון בו נראה גופתה של לוק, מעוותת ומוטלת באחורי טנדר, כשבגדיה נתלשו והיא כמעט עירומה. מעל לגופתה מחבלי חמאס המובילים אותה כשלל מלחמה, בקריאות "אללה אכבר", לצהלות המון עזתי היורק על גופתה. עצמותיה נשברו ואיבריה כופפו בזוויות בלתי טבעיות, כדי שתיכנס לתא המטען. ניתן לזהות פגיעת ראש משמעותית וכי שיערה ספוג דם.
הווידאו, שנחשב לאמצעי תעמולה של חמאס ברשתות החברתיות, צבר פרסום במהירות, והיה בין הראשונים שחשפו את מעשי הזוועה של חמאס במתקפת הפתע על ישראל. הסרטון הפך לאחד הסרטונים הוויראליים הראשונים שפורסמו. לאחר מכן נפתח גל סרטונים של אנשי חמאס המצעידים בני ערובה וגופותיהם[23][24][25]. כמו כן צולמו תמונות והופצו באינטרנט[26]. לפי מומחי אבטחה שרואיינו לסוכנות הידיעות הצרפתית, לפרסום הסרטון, יחד עם סרטונים אחרים המציגים אזרחים מתים או שבויים, יש אופי של תעמולה מכוונת ומתוחכמת שמטרתה לעורר תחושות "חוסר אונים, שיתוק והשפלה", וכי התפשטות ויראלית של חומרים כאלה גורמת להגברת הנרטיב הרצוי לחמאס[27]. בטור בניו יורק טיימס, ניקולס קריסטוף דן בסרטון כדוגמה לגורמים לטראומה פסיכולוגית ולכעס שחוו בקהילות יהודיות לאחר ההתקפות[28]. לפי הפרשן בובי גוש מהוושינגטון פוסט, חמאס פרסם סרטוני תעמולה במהירות, מתוך רצון להיות הראשון לצבור הישגים בלוחמה פסיכולוגית. עם זאת, הסרטון שהמציג את לוק לא גרם לדמורליזציה בחברה הישראלית. במקום זאת, היחס הברוטאלי מצד החוטפים, הביא לסלידה ולדחייה, ואם כבר, חיזק את הנחישות הישראלית לדרוש עונש[29].
אף על פי שחמאס נחסם בטוויטר עקב היותו ארגון טרור, חלק מסרטוני התעמולה שלו הופצו בפלטפורמה, לאחר שנשאבו מרשתות חברתיות אחרות[30]. עיתונאים דנו בסרטון המראה את לוק, יחד עם תכנים אחרים הקשורים לחמאס, בהקשר של אזהרת הנציבות האירופית לאילון מאסק, הבעלים של טוויטר, לגבי התרת הפצת תוכן לא חוקי[31][32][33]. ב-12 באוקטובר, הנציבות האירופית יזמה חקירה נגד טוויטר בגין הפצת "תוכן אלים וטרור" וצורות אחרות של תוכן בלתי חוקי[34].
עלי מחמוד, צלם עצמאי שעובד עבור סוכנות הידיעות AP והתלווה למחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, פרסם את תמונת החטיפה של שני לוק. התמונה מציגה את גופתה מוטלת באחורי טנדר כשהמחבלים חוגגים מעליה, בנסיעה לעיר עזה[35][36]. בנימוקי הבחירה, הכילו נימה המאדירה את פשעי חמאס: ”שליטי חמאס המיליטנטיים של רצועת עזה ביצעו מתקפה חסרת תקדים, רב חזיתית על ישראל עם הזריחה ביום שבת, 7 באוקטובר, תוך כדי ירי של אלפי רקטות, במקביל לחדירת 'לוחמי חמאס' לגבול - דרך האוויר, היבשה והים”[37]. בהכריזם על זכייתה של AP, מארגני הפרס פרסמו את התמונה הלא מצונזרת של לוק כשהיא ללא רוח חיים, בעמוד האינסטגרם שלהם, אך היא נמחקה לאחר ההתקוממות[38]. עצומה שעליה חתמו מאה אלף בני אדם דורשת מענקית הצילום היפנית "ניקון", הספונסרית של התחרות, לפעול לשלילת הפרס[39].
התמונה זכתה בפרס בתחרות הפוטו-ג'ורנליזם מטעם בית הספר לעיתונות באוניברסיטת מיזורי[40]. מיכל קוטלר-וונש, שליחה מיוחדת מטעם משרד החוץ למאבק באנטישמיות, תקפה את הבחירה באומרה: "כך נראית נורמליזציה של שנאה אנטישמית"[40]. פוסט ברשת הפייסבוק שכתבה ניקול לוק, סבתה של שני, אודות השתיקה של העולם נוכח מתן הפרס לצילום המזעזע של גופתה של נכדתה, זכה לפרסום רב: ”העולם שותק ואני זועקת הייתכן? מתי בהיסטוריה של הצילום זכתה תמונה של גופה בפרס?”[41][42][43].
סוכנות AP טענה כי לא ידע דבר על המתקפה[44]. אף על פי כן, משפחתה של לוק, לצד משפחות אחרות של נרצחי הטבח במסיבת הנובה, תבעו את סוכנויות הידיעות שצלמים ועיתונאים מטעמן לקחו חלק בטבח[45].
כבר מ-7 באוקטובר דווח בתקשורת כי לוק נהרגה, והסרטון תואר כמציג גופה ללא רוח חיים[46][47][48].
בני משפחתה של לוק האמינו שהיא עדיין בחיים, ואמה, ריקארדה לוק, פנתה לממשלת גרמניה בבקשה לעזרה[49][50]. ריקארדה סיפרה כי קיבלה מידע מחבר משפחה, שלו איש קשר בעזה[51], ממנו עלה שלוק מקבלת טיפול בבית חולים האינדונזי בעיר עזה, עקב חבלת ראש קשה, והיא מאושפזת באורח אנוש[4]. בנוסף, ריקארדה קיבלה הודעה מהבנק כי ב-8 באוקטובר נעשה שימוש בכרטיס האשראי של לוק ליד אותו בית חולים[50].
בשבועות שלאחר מכן, חבריה ובני משפחתה של לוק השתתפו בקמפיין מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים[52]. ב-13 באוקטובר הגיעה לישראל שרת החוץ של גרמניה אנאלנה ברבוק, ונפגשה עם ריקארדה ובני משפחה של חטופים בעלי אזרחות גרמנית. לאחר מכן בני המשפחות נפגשו גם עם קנצלר גרמניה, אולף שולץ, במהלך ביקור הסולידריות שלו בישראל ב-17 באוקטובר[53]. השלטונות הגרמניים החשיבו את לוק כאחת מאזרחיה שנחטפו לעזה[54], ורבים האמינו שהיא נחטפה בחיים[55].
אביה של לוק, ניסים לוק, השתתף בקמפיין בצורה פחות בולטת, ולא רצה למשוך תשומת לב לרקע הצבאי והמודיעיני שלו. הוא נסע לארצות הברית ונפגש עם רוברט קנדי ג'וניור ועם סנאטורים אמריקאים[56].
ב-30 באוקטובר 2023, ממשלות ישראל וגרמניה אישרו את מותה של לוק. בודקים משפטיים מצאו את החלק הפטרוסי של עצם הרקה מהגולגולת שלה בכביש המוביל אל מחוץ למתחם הפסטיבל[51][52], עם ה-DNA שלה[57][58][59]. עקירת עצם זו מעידה על מוות ודאי, על פי המרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר[60]. ישראל רואה בה כמי שנהרגה לפני הגעת גופתה לעזה[61]. בתגובה למידע החדש כתבה פוקוס כי התברר כי היא נהרגה במהלך הטבח[62]. שאר גופתה לא נמצאה[63][64], מניעת הלוויה[65]. אף על פי כן, המשפחה ישבה שבעה[48] שבמהלכה ביקרו בביתם כ-4,000 בני אדם כביטוי של סולידריות, לדברי ריקרדה[66].
בעיתון "בילד" הגרמני נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג צוטט כמי שאמר שראשה של לוק נערף[67], אולם דוברו תיקן ואמר כי נמצא "חלק ניכר מהגולגולת שלה"[68][69][70].
ב-17 במאי 2024, חצי שנה אחרי שנמסר למשפחתה כי אינה בחיים, חילצו כוחות צה"ל ושב"כ את גופתה של שני לוק מעזה, ביחד עם גופותיהם של יצחק (איציק) גלרנטר, עמית בוסקילה ורון בנימין, והביאו אותן לישראל[71][72]. המודיעין על מיקום הגופות נמסר בחקירת שב"כ של מחבל שנתפס על ידי כוחות הביטחון[73]. הגופות אותרו במנהרה תת-קרקעית במבנה אשר שופץ על ידי אונר"א ובמימון גרמני, מה שעורר זעם בגרמניה[74]. משפחתה קיבלה לידיהם את התכשיטים שענדה ביום הטבח: עגילי זהב, צמיד לרגל, וגם הצמיד המקורי שלה מפסטיבל הנובה[75].
שבעה ימים לאחר מכן, ב-24 במאי 2024, חילץ צה"ל מג'באליה שבצפון רצועת עזה גם את גופתו של אוריון הרננדס, בן זוגה של שני אשר היה תייר ממקסיקו, ונרצח גם הוא ב-7 באוקטובר. באיתור נמצאו גם גופותיהם של חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום[76]. במקרה זה האיתור נחשף שלא באמצעות ידיעה מודיעינית, אלא בזכות קפדנות כוח יהל"ם לחקור פיר מנהרה חשוד, שאף חפרו בו במו ידיהם[77].
ב-19 במאי 2024, מספר ימים לאחר איתור הגופה, נקברה שני בבית העלמין שביישוב שריגים[78], מאות ליוו אותה בדרכה האחרונה[79]. אביה ניסים העיד כי שרי הממשלה התנו את הגעתם במתן זכות לנאום בהלוויה, האב סירב ומשכך אף שר לא הגיע[80].
אוסף עבודות אמנות של לוק הוצג במוזיאון נחום גוטמן לאמנות בתל אביב[81].
יום הולדתה ה-23, שנערך 4 חודשים אחרי הרצח, נחגג על ידי חבריה הקרובים של שני לוק במועדון "הקולאבו" בתל אביב. באירוע, שנקרא "Shaniqua Forever", השתתפו בהתנדבות אמנים מתחומים שונים, ובהם הדיג'יים קפטן הוק וספייס קאט, הזמר דודו פארוק וכן מקעקעים וציירים. הרווחים עברו למשפחה למען פרויקט הנצחה באמצעות קולקציית בגדים לפי ציוריה של שני[82].
הזמר דודו פארוק הוציא את השיר "גולני שלה", אותו הקדיש לזכרה של שני לוק[83].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
