שא-נור
התנחלות בשומרון שפונתה בתוכנית ההתנתקות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שא-נור הייתה התנחלות בצפון השומרון, צפונית-מערבית לכפר ג'בע. נקראה בשמה על ידי נעמי שמר,[1] ויש האומרים ששמה הוא על שם הכפר הפלסטיני הסמוך סנור, השוכן צפונית-מזרחית לו. שא-נור פונה מתושביו ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות, אך השליטה הביטחונית במקום נותרה בידי צה"ל. שטח היישוב נותר במעמד שטח C (שליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית), וכך גם דרך הגישה אליו (כביש 60).
 | |
| התנחלות שא-נור במרכז התמונה במבט מגבעה 669 שליד חומש | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| שפה רשמית | עברית |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| על שם |
עמק סנור  |
| שטח | 60 דונם |
| סיבת נטישה | תוכנית ההתנתקות |
| תאריך נטישה | אוגוסט 2005 |
| דת | יהודים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 60 משפחות (2005) |
| קואורדינטות | 32°20′14″N 35°12′07″E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
ב-22 במאי 2024 הנחה שר הביטחון לממש את "חוק ביטול ההתנתקות" כך שיחול גם על שא-נור, גנים וכדים שבצפון השומרון, בנוסף על חומש שנכללה בחוק עוד קודם, כך שלא יהיה איסור על יהודים להיכנס לשטח התנחלויות אלה ולהתגורר בהן. עם זאת, אלוף פיקוד המרכז אישר צו שלפיו התנחלויות אלה, ובתוכן שא-נור, תוגדרנה כשטח צבאי סגור, כך שלא ניתן להיכנס לשטחן.[2]
ההתנחלות הראשונה
ההתנחלות הוקמה סביב מצודת טגארט שהוקמה על ידי משטרת המנדט בשנת 1941, במטרה להגן על כביש שכם–ג'נין העובר בסמוך (במקור הוא המצודה נקראה משטרת סילת א-ד'אהר על שם הכפר הסמוך).[3] ב-28 בספטמבר 1977, ביצעו חברי גרעין "דותן" ניסיון התנחלות ראשון במבנה.[4] הם בחרו במקום מאחר שבניין המשטרה היה רכוש ממשלתי בריטי, אחר כך רכוש ממשלתי ירדני, ולאחר מלחמת ששת הימים עבר לחזקת צה"ל. המבנה היה נטוש, אך הוא שימש לאימוני לוחמה בשטח בנוי של טירוני הצנחנים ממחנה סנור הסמוך (מחנה צבא ירדני לשעבר ששימש כבסיס אימונים של חטיבת הצנחנים באותן שנים).[5]
גרעין "דותן", הוקם על ידי תנועת גוש אמונים בינואר 1975 בחיפה, במטרה להקים התנחלות בעמק דותן.[6] בגרעין היו כ-50 חברים, חילונים בעלי מקצועות חופשיים תושבי חיפה, הקריות ועמק יזרעאל.[7] לאחר המהפך בבחירות 1977, החלו לפעול למימוש התוכנית.[8][9] ניסיון ההתנחלות בוצע ללא אישור כחלק מ"מבצע התנחלות" שארגן "גוש אמונים", בו בוצעו ניסיונות התנחלות בחמש נקודות בו זמנית. צה"ל פינה את כולם מיד ללא התנגדות, לאחר שהושג הסדר שהציע ראש הממשלה מנחם בגין, על פיו יכלו המתנחלים לעבור למחנות צה"ל סמוכים באופן זמני.[10][11] במסגרת ההסדר שהושג היה על חברי גרעיני גוש אמונים, ללבוש מדי צה"ל ולפעול כחיילים. חברי גרעין "דותן" קיבלו אישור לנקות ולשפץ את מבנה תחנת המשטרה בעודם לובשים מדי צה"ל. מטרת המהלך הייתה למנוע משבר מדיני עם ממשלת ארצות הברית, שהתנגדה להתנחלויות, ולהסוות את ההתנחלות כפעילות צבאית.[12] הם הגיעו למקום ב-12 באוקטובר 1977 והחלו בשיפוצים.[13]
אנשי הגרעין התגוררו במבנה המשטרה ובקרוואנים, אך לאחר שנה פקד את היישוב משבר עקב סכסוכים בין חברי הגרעין ורוב המשפחות עזבו את המקום.[14] באוגוסט 1979 אותר שטח של כ-100 דונם ליד עראבה להקמת יישוב קבע לחברי הגרעין בשם מבוא דותן[15] וועדת השרים להתיישבות אישרה את הקמת היישוב בסוף אוגוסט 1979.[16] ההחלטה אושררה בממשלה באמצע ספטמבר,[17] לאור טענות שלועדת השרים להתיישבות לא הייתה סמכות לאשר יישובים הרחק מיישובים קיימים.[18] על ההחלטה להקים את היישוב ערער יגאל ידין, בגלל התנגדותו להקים יישובים באזורים של אוכלוסייה ערבית צפופה,[19] אך ערעורו נדחה.[20] מבוא דותן עלה על הקרקע ביוני 1981 והמקום חזר לשמש את צה"ל לאימונים.[5]
הקמת כפר האמנים
באפריל 1988 עלתה למקום, קבוצה של אמנים, עולים מברית המועצות, שהקימו במקום כפר אמנים לפי המודל של עין הוד.[21] המקום קיבל אז את השם "שא-נור".[22] על פי עדות יעל בן יעקב, ממייסדות ההתיישבות בשומרון, ניתן השם שׂא-נור על ידי המשוררת נעמי שמר, לאחר התייעצות עמה בבחירת השם.[1]
מבנה המשטרה שופץ ושימש אולם לתערוכות, הוקמה גם סדנה ובית יציקה לפיסול. בסך הכל גרו במקום 11 משפחות של אמנים, רובם ציירים.[23] בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הצטרפו אליהם מספר אמנים נוספים עולים מברית המועצות, ביניהם גם אדוארד גרוסמן.[24] בסוף שנת 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, הפכה הגישה להתנחלות המבודדת למסוכנת, רוב האמנים נטשו את המקום ונותרו בו רק 7 תושבים. במקומם עברה קבוצה של משפחות ורווקים מאנשי חב"ד להתגורר בו, והם הקימו ישיבה במבנה ששימש את החיילים הירדנים כמסגד.[25] כעבור חצי שנה גם אנשי חב"ד נטשו את המקום[26] ונשארו במקום משפחות בודדות.
בשנת 2005, לקראת פינוי ההתנחלות במסגרת תוכנית ההתנתקות, הצטרפו להתנחלות תושבים נוספים, בהם חבר הכנסת אריה אלדד (שיצא ממנה למסע מחאה נגד ההתנתקות), יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, ו-25 תלמידים מישיבת ניר שבקריית ארבע.
פינוי ההתנחלות
לפני פינוי ההתנחלות ציטטו אמצעי התקשורת גורמים צבאיים שהביעו חששות שביישוב ישנם אמצעי לחימה ושמתבצרים קיצוניים השייכים לכך או לנוער הגבעות מתכוונים להשתמש בנשק חם כנגד הכוחות המפנים. ראשי היישוב, שאספו את כל כלי הנשק מהתושבים ודאגו לרסן את הגורמים הרדיקלים ביותר מבין מתנגדי ההתנתקות, הכחישו האשמות אלה, וטענו שהן נועדו להשחיר את שמם של מתנגדי ההתנתקות. במהלך פינוי ה"מצודה" נדקרה חיילת על ידי מתנגדת לתוכנית ההתנתקות.[27]
הפינוי נערך ב-23 באוגוסט 2005, הכוחות המפנים השתמשו במנופים על מנת לפנות אנשים שהתבצרו על הגגות. חרף תקריות אחדות, מרבית המתבצרים התנגדו רק באופן פסיבי. הרמטכ"ל דן חלוץ, המפכ"ל משה קראדי ודוברת צה"ל מירי רגב אף ציינו לשבח את הנהגת היישוב ורבני יש"ע שדאגו להרגיע את הרוחות ומנעו אלימות בפינוי.
בית הכנסת החדש במקום, על שמו של רב-אלוף רפאל איתן, שנחנך זמן קצר קודם לפינוי היישוב, מולא ונקבר בעפר, לאחר שהתברר כי לא ניתן לפרק את בית הכנסת שבמקום, ולאחר שהממשלה החליטה כי בתי הכנסת בהתנחלויות המפונות לא ייהרסו. את הרעיון לקבור את בית הכנסת הגה אלוף פיקוד המרכז, יאיר נווה.[28]
בסיס הקבע של צה"ל, בסיס סנור, שהיה על מורדות ההר שמול ההתנחלות, פונה אף הוא כשנה לאחר תוכנית ההתנתקות. ב-2006 נבדקה בפיקוד המרכז האפשרות להקמת הבסיס מחדש בנימוק שהוא חיוני למלחמה בטרור באזור צפון מערב השומרון. חוות דעת משפטית שהוגשה לאלוף פיקוד מרכז העלתה שהקמת הבסיס מחדש עומדת בניגוד להחלטת הממשלה על תוכנית ההתנתקות.[29]
ניסיונות חזרה
- מספר חודשים לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, הגיעה קבוצה של כשישים בנות אולפנה לשא־נור בהליכה רגלית מאלון מורה, אך פונתה באותו יום.
- ביום העצמאות של שנת 2008 הגיעו לשא־נור מספר קבוצות מכיוונים שונים לאחר הליכה לילית, שאורגנו על ידי מטה צפון ומטה חומש תחילה. הקבוצות התפנו מהיישוב לאחר יום העצמאות.[30]
- ב-21 ביולי 2009, עשרות מתנחלים הסתננו לשא-נור, כדי לערוך במקום ברית מילה לתינוק שנולד לזוג שפונה מההתנחלות.[31]
- ב-28 ביולי 2015, שבו כ-200 פעילי ימין במבצע חשאי ליישוב ובהם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וחבר הכנסת לשעבר אריה אלדד ומספר משפחות שגרו ביישוב.[32] כעבור שתי יממות פינה אותם הצבא.[33]
- ב-15 בנובמבר 2020 פורסם על גרעין שא-נור המתחדש ובו כ-20 משפחות ששמו להם למטרה לבטל את חוק ההתנתקות ולהחזיר את ההתנחלות היהודית בצפון השומרון.[34]
- ב-17 בנובמבר 2020, במבצע לילי, עלו ליישוב כ-100 איש, בהם כ-15 משפחות חברות הגרעין, יחד עם ח"כ אריאל קלנר, במטרה ליישב מחדש את היישוב. בבוקר הגיעו למקום ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן וארבעה חברי כנסת והביעו תמיכה במתנחלים.[35][34]
- ב-23 בפברואר 2021, עלה סיור ח"כים של סיעת הציונות הדתית ליישוב ובו הצהירו על הכנסה של ביטול חוק ההתנתקות בהסכמים הקואליציוניים העתידיים.
- ב-16 במרץ 2021, עלו חברי הגרעין ליישוב עם 100 איש, יחד עם ח"כ אורית סטרוק במטרה להקים את היישוב מחדש. המתיישבים פונו בתוך כיממה.[36][37]
במאי 2023 תיקנה הכנסת את חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה כך שלא יחול על צפון השומרון. למרות זאת, צו יישום תוכנית ההתנתקות תוקן רק ביחס למרחב חומש ולא לשאר צפון השומרון. ב־22 במאי 2024 חתם שר הביטחון יואב גלנט על הרחבת ביטול תחולת החוק לכלל המרחב שטח C שבצפון השומרון.[38][39] צו נפרד, עליו חתם אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס, עדין אוסר את הכניסה ליישובים אלו כשטח צבאי סגור.[40]
- גדי גולן, בהשתלטות על המצודה בשא-נור הושלם פינוי כולל של השוהים בשטחי ההתנתקות, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2005
- איתמר לוין, זוג תושבי ההתנחלות שא-נור הציעו את ביתם כשטח פרסום ב-eBay לקראת פינויו, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2005
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
