Loading AI tools
צום תשעה בטבת הוא תענית ביום ט' בטבת המופיע במגילת תענית בתרא. יחד עם שאר הרשימה, יום ט' בטבת נזכר כיום שראוי להתענות בו גם בשולחן ערוך.[1] אולם, בניגוד לשאר התעניות ברשימה, שניתן להן טעם על שם אירוע היסטורי שהתרחש בהן או על שם פטירת דמות חשובה בתולדות עם ישראל, על תענית זו נאמר "לא כתבו רבותינו מה היא הצרה שאירעה בו".
עובדה זו הביאה חכמים וחוקרים לאורך הדורות להעלות השערות שונות על מה נקבעה תענית זו.
ערך מורחב – תענית צדיקים
ט' בטבת מוזכר כיום צום ברשימה של כ-20 ימי צרה המופיעה במגילת תענית בתרא, חיבור מהמאה החמישית או השישית לספירה המצוטט לראשונה בהלכות גדולות,[2] והועתקה ממנו לארבעה טורים ולשולחן ערוך.
בניגוד לשאר הימים ברשימה לא מובאת בה סיבה לצום זה, אלא מצוין: ”לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו”.[3] היו שהסבירו שזה נובע מכך שחז"ל לא ידעו את סיבת הצום, ואחרים כתבו שחז"ל ידעו את סיבת הצום אך הסתירו אותו.
הקביעה ש"לא כתבו רבותינו על מה הוא" נראית כמסתירה אחריה סוד, מה שסקרן רבים והביא להשערות רבות.[4]
מות עזרא הסופר
ברשימת הצומות כפי שהיא מופיעה בספר הלכות גדולות, נאמר ש"בתשעה בו לא כתבו רבותינו על מה הוא, ובו ביום מת עזרא הכהן ונחמיה בן חכליה",[5] ופטירתו של עזרא הסופר בתשעה בטבת נזכרת במקורות נוספים.[6] אף על פי שמדברי הלכות גדולות משתמע שפטירת עזרא היא אירוע נפרד מקביעת הצום, יש שהציעו שפטירת עזרא היא הסוד שעליו נקבע הצום.[7] היו שהסבירו את סיבת העלמת הסיבה בכך שעזרא היה דומה למשה רבנו עליו נאמר: "ולא ידע איש את קבורתו".[8]
רבי אברהם זכות כתב שעזרא נפטר בי' בטבת[9] וכך מופיע גם בסליחות בנוסח הספרדים. רבי יוסף דוד מציע ליישב את הסתירה בכך שנפטר בי' בטבת אך מכיוון שכבר יש צום בי' בטבת הקדימו את הצום על מותו לט' בטבת.[10]
היו שטענו שלא נהוג כלל לקבוע צומות על מות אנשים[11] ועל כן דחו פירוש זה.[12]
מות ר' יהוסף הנגיד ופרעות בגרנדה
מותו של רבי יהוסף הנגיד[13] ופרעות גרנדה בשנת ד'תתכ"ז - 30 בדצמבר 1066. בספר הקבלה של הרב אברהם אבן דאוד נכתב על כך: "ועמד על כנו ר' יהוסף הלוי בנו (של רבי שמואל הנגיד) ...ויקנאו בו סרני פלשתים עד שנהרג ביום השבת בתשעה בטבת שנת ד'תתכ"ז הוא וקהל גרנאטה וכל הבאים מארצות הרחוקות לראות תורתו וגדולתו ואבלו היה הולך בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר. ומימי רבותי' ז"ל הקדמונים שכתבו מגילת תענית וגזרו תענית בט' בטבת ולא ידעו על מה הוא ומכאן ידענו שכוונו ברוח הקדש ליום זה."[14]
ישנן עדויות סותרות לגבי התאריך המדויק של האירוע, היו שכתבו כ' בטבת[15] והיו שכתבו י' בטבת,[16] דבר שמקשה על הסבר זה.
רבים תמהו על דברים אלו, שכן לא סביר שייקבע צום ברוח הקודש על מקרה שייתרחש בעתיד.[17]
לקיחת אסתר לבית אחשוורוש או מותה
רמ"א בספרו מחיר יין העלה סיבה אפשרית לצום, אלו דבריו:[18] ”ואמר שלקיחה זו (של אסתר למלך) היתה בחדש העשירי הוא חדש טבת בשנת שבע למלכותו, נקט זה החדש יותר מכל חדשי השנה להיות שבעל הלכות גדולות ז"ל כתב כל יומי דראוי להתענות כו', וכתב ט' בטבת ולא כתב על מה מתענין בו כי לא כתבו רבותינו טעמו, לכן קאמר שמחת אסתר היתה בחדש העשירי בחדש טבת.” דבריו לא ברורים, היו שכתבו שהוא מתכוון לומר שסיבת הצום היא מפני שאז נלקחה אסתר המלכה אל המלך אחשוורוש,[19] הרב יאיר חיים בכרך הבין שסיבת הצום היא מיתת אסתר.[20]
במדרש לקח טוב[21] מובא שאסתר נלקחה בה' בטבת, אותו תאריך שבו הגיעה בשורת חורבן בית ראשון ליהודים שגלו עם יהויכין לבבל.[22]
ערב עשרה בטבת
רבי יהונתן אייבשיץ מבאר שמחצות היום, כבר 'מתחיל עניין היום הבא', ועשרה בטבת נחשב לצום חמור, ולכן הנהיגו להתענות כבר בערב עשרה בטבת. כסימוכין לדבריו הוא מביא, שאף שחורבן הבית היה בי' באב, אך בתשעה באב החל החורבן, וכן מהוראת חז"ל להתוודות כבר בערב יום כיפור.[23]
יום לידת ישו
יום לידת ישו, והדבר הוסתר מפחד הנוצרים,[24] המקור לכך הוא התאריך המקובל בנצרות - 25 בדצמבר שנת 1 לפני הספירה - שמקבילו בלוח העברי הקבוע הוא ט' בטבת ג'תשס"א.[25] פרופסור שאול ליברמן הביא ראיה ממקורות קדומים שכבר במאה השישית הייתה מסורת על ט' בטבת כתאריך לידתו.[26]
מות שמעון כיפא
הרב ברוך תאומים-פרנקל כתב: "מצאתי בכתב יד שבט' טבת נפטר שמעון הקלפוס שהושיע את ישראל בצרה גדולה בזמן הפריצים נקבע יום מיתתו לתענית עולם בירושלים".[27] כוונתו היא למותו של פטרוס, בהתאם לנאמר בספר תולדות ישו שרווח אצל היהודים בימי הביניים שפטרוס היה למעשה מרגל פרושי שתול בקרב הנוצרים הראשונים.
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם כותב "ביום זה מת בו שמעון הפריץ".[28] הלברשטאם הבין שמילת פריץ מדברת על הסיקריקים המתוארים ביוסיפון וכתב שהוא היה אחד מהם, ייתכן שכוונתו לשמעון בר גיורא המכונה שמעון הפריץ ביוסיפון.
מות בר כוכבא
הרב מרדכי הכהן העלה השערה שיום זה הוא יום מותו של שמעון בר כוכבא.[29]
Sid Z. Leiman, "The Scroll of Fasts: The Ninth of Tebeth", JQR 74 [2] (october 1983), pp. 174-195.
- חיים סיימונס, "סיבות לתענית תשעה בטבת", סיני 106 (1990), עמ' קלח-קנא.
- יוסף ויכלדר, מסתורין בתשעה בטבת, המבשר התורני גיליון 216, ג' בטבת תשע"ד, באתר אוצר החכמה
- משה בלוי ואליהו לוין, שמעון כיפא – צדיק או משומד, קולמוס גיליון 34, תשס"ו, עמ' 10–13, 29., באתר אוצר החכמה
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
