פרעות גרנדה

פוגרום גרָנָדָה הוא טבח שנערך ביום שבת, 30 בדצמבר 1066 (ט בטבת ד'תתכ"ז) כנגד הקהילה היהודית של העיר גרנדה באנדלוסיה על ידי האוכלוסייה המוסלמית של העיר. הפוגרום החל כשהמונים מוסלמים הסתערו על הטירה של שליט גרנדה ורצחו את יועצו היהודי רבי יהוסף הנגיד (בנו של רבי שמואל הנגיד) והמשיך בטבח של כלל האוכלוסייה היהודית של העיר.^[1][2]

יהוסף בן שמואל הנגיד

ערך מורחב – יהוסף הנגיד

רבי יהוסף בר שמואל הלוי הנגיד או "יוסף אבן נע'רילה" (1033-1066) נולד בגרנדה לאביו רבי שמואל הנגיד, אחד מסמלי תור הזהב של היהודים בספרד. רבי יהוסף הנגיד פרסם את כתביו של אביו בקבוצת מאמרים מיוחדת, וסיפר על עצמו בהקדמה של אותה אסופת מאמרים. לפי תיאורו, בגיל 9 ליווה את אביו לקרב אך במהרה התגעגע לעיר מולדתו גרנדה, וחיבר על כך שיר כבר בגילו הצעיר. את מירב השכלתו קיבל מאביו שמואל הנגיד. עם מותו של אביו, החליף אותו יהוסף כנגיד וכראש הקהילה היהודית של גרנדה.

בכתבים וכרוניקות שנכתבו על ידי ערבים ומוסלמים בני התקופה, יהוסף הנגיד מואשם בכך שהוא היה אדם תככן ולא מוסרי. באופן ספציפי, הוא מואשם בכך שערך מניפולציות על המלך של גרנדה והפעיל מרגלים במטרה להגדיל את כוחו וסמכותו. בכך הפר לכאורה את תנאי עומר שמעניקים ליהודים (בני מעמד הד'ימי) הגנה רק אם הם שומרים על נאמנותם לשלטון מוסלמי. האשמה נוספת נגד רבי יהוסף הנגיד ממקורות מוסלמיים היא שניסה לעורר מתחים בין האוכלוסייה הברברית לבין האוכלוסייה הערבית בעיר, וניסה להביא למלחמת אזרחים כדבריהם.^[3]

הטבח

ביום שבת ט' בטבת ד'תתכ"ז (30 בדצמבר 1066) הסתערו המוני מוסלמים על ארמון המלך, המקום בו יהוסף הנגיד הסתתר, הרגו אותו וצלבו את גופתו על שער העיר. לאחר מכן ההמונים המוסלמים ערכו טבח בשאר האוכלוסייה היהודית בעיר במהלכו נהרגו אלפים. לפי האנציקלופדיה היהודית של 1906 "יותר מ-1500 משפחות יהודיות, שמנו ביחד יותר מ-4000 אנשים, נהרגו באותו יום".^[4][5] אשתו של יהוסף הנגיד הצליחה להימלט מהעיר ביחד עם בנה הצעיר עזריה,^[6] בעזרת יהודים מבני העיר.

לפי ההיסטוריון ברנרד לואיס:

לפעמים, כאשר מתרחשות רדיפות, אנו מוצאים שיוזמיהן דואגים להצדיקן במונחים של החוק הקדוש. הטענה הייתה שהיהודים או הנוצרים הפרו את ההסכם בכך שחרגו מעבר למעמדם הנאות. בכך הם הפרו את תנאי החוזה עם האסלאם, והמדינה המוסלמית ועמה לא היו מחויבים עוד לנהוג על פיו. ... מאלף במיוחד בנושא הזה הוא השיר נגד היהודים, שחיבר אבו אסחאק בגרנדה בשנת 1066. השיר, שנאמר עליו שהיה הגורם להתעוררות נגד היהודים באותה שנה, כולל את השורות המשמעותיות הבאות:

אל תראה את הריגתם כהפרת אמון, הפרת אמון תהיה להניח להם להמשיך.

הם הפרו את בריתנו עמם, כיצד תֵחשבו לאשמים כלפי מפרי הברית?

כיצד יוכלו להיות בעלי ברית, כשאנחנו עלומים והם בולטים?

עכשיו אנחנו ירודים לעומתם, כאילו אנחנו הטועים והם הצודקים!^[7]

הטבח תואר על ידי היסטוריונים מודרניים כגון זאב לקויר כפוגרום. לדבריו תחת השלטון המוסלמי "יהודים ככלל לא הצליחו להשיג תפקידים ציבוריים (אך כרגיל, היו יוצאי דופן), והיו לעיתים פוגרומים, כמו זה של גרנדה ב-1066".^[8]

הראב"ד הראשון כתב שצום תשעה בטבת, שלא נאמר מה טעמו, נקבע מראש ברוח הקודש על הפרעות בגרנדה.^[9] שולמית אליצור ביארה שהיהודים בני התקופה התפעלו מצירוף המקרים ועל כן כתבו כן.^[10]

בשנים שלאחר הטבח בגרנדה של שנת 1066 הקהילה היהודית בעיר החלה להשתקם. אולם כבר בשנת 1090 נהרס שוב הרובע היהודי בגרנדה במהלך כיבוש העיר על ידי שושלת המוראביטון בהנהגת יוסוף בן תאשפין,^[11] עקב האשמה כנגד היהודים שהם צידדו בצד הנוצרי במהלך המלחמה.

לקריאה נוספת

• Munk, Notice sur Abou'l Walid, pp. 94 et seq.;
• Dozy, R. Geschichte der Mauren in Spanien, German ed., ii. 300 et seq.;
• Grätz, Geschichte vi. 55 et seq., 415 et seq.;
• Ersch & Gruber, Encyclopedia section ii., part 31, p. 86.;
• Medieval Sourcebook: Abraham Ibn Daud: On Samuel Ha-Nagid, Vizier of Granada, 11 Cent
• Nagdela (Nagrela), Abu Husain Joseph Ibn by Richard Gottheil, Meyer

הערות שוליים

1. Lucien Gubbay (1999). Sunlight and Shadow: The Jewish Experience of Islam. New York: Other Press. p. 80. ISBN 1-892746-69-7.
2. Norman Roth (1994). Jews, Visigoths, and Muslims in Medieval Spain: Cooperation and Conflict. Netherlands: E. J. Brill. p. 110. ISBN 90-04-09971-9.
3. 1066 30 December, Granada (Spain) in Jewish history (Jewish Agency for Israel)
4. Granada by Richard Gottheil, Meyer Kayserling, Jewish Encyclopedia. 1906 ed.
5. 1971 Jewish Encyclopedia
6. שבהמשך נפטר בנעוריו בנסיבות טבעיות
7. ברנרד לואיס, היהודים בעולם האסלאם, מכון זלמן שזר לתולדות ישראל, 1996, עמ' 47.
8. Laqueur, Walter (2006). The changing face of antisemitism: from ancient times to the present day. New York, New York: Oxford University Press. pp. [ 68]. ISBN 978-0-19-530429-9. LCCN 2005030491. OCLC 62127914.
9. ספר הקבלה, עמ' 73
10. שולמית אליצור, למה צמנו?, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשס"ז, עמ' 191.
11. Norman A. Stillman, The Jews of Arab Lands: A History and Source Book, Jewish Publication Society, 1979, p. 59.