שנה |
מקבלי הפרס |
מוסד[1] |
נימוקים |
1901 |
|
אמיל אדולף פון ברינג |
אוניברסיטת מרבורג |
על עבודתו בטיפול בעזרת נסיוב בייחוד כנגד דיפתריה |
1902 |
|
רונלד רוס |
אוניברסיטת ליברפול |
מחקרו על המלריה בו הראה כיצד היא נכנסת לגוף |
1903 |
|
נילס ריברג פינסן |
מכון פינסן לאור רפואי |
פוטותרפיה למחלת שחפת העור (lupus vulgaris) |
1904 |
|
איוואן פבלוב |
האקדמיה לרפואה צבאית בסנקט פטרבורג |
על הבנת הפיזיולוגיה של מערכת העיכול |
1905 |
|
רוברט קוך |
המכון למחלות מידבקות |
על גילוי הגורם למחלת השחפת |
1906 |
|
קמילו גולג'י |
אוניברסיטת פאביה |
מחקרם על מבנה מערכת העצבים |
|
סנטיאגו רמון אי קחאל |
אוניברסיטת מדריד |
1907 |
|
שארל לואי אלפונס לבראן |
מכון פסטר |
על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות |
1908 |
|
איליה מצ'ניקוב |
מכון פסטר |
על חקר מערכת החיסון |
|
פאול ארליך |
אוניברסיטת גטינגן, המכון המלכותי לטיפול נסיוני |
1909 |
|
אמיל תאודור קוכר |
אוניברסיטת ברן |
מחקרו על הפיזיולוגיה, הפתולוגיה וניתוח בלוטת התריס |
1910 |
|
אלברכט קוסל |
אוניברסיטת היידלברג |
תרומתו להבנת הכימיה של התא, דרך מחקרו על חלבונים כולל חומרי הגרעין |
1911 |
|
אלבר גולסטרנד |
אוניברסיטת אופסלה |
עבודתו על הדיופטריקה של העין |
1912 |
|
אלכסיס קארל |
מכון רוקפלר למחקר רפואי |
עבודתו על תפירת כלי דם והשתלות כלי דם ואיברים |
1913 |
|
שארל רובר רישה |
סורבון |
על גילוי האנפילקסיס. |
1914 |
|
רוברט באראני |
אוניברסיטת וינה |
עבודתו על הפיזיולוגיה והפתולוגיה של מערכת שיווי המשקל |
1915 1916 1917 1918 |
|
לא הוענק |
1919 |
|
ז'ול בורדה |
אוניברסיטת בריסל |
גילוי מערכת המשלים כחלק ממערכת החיסון |
1920 |
|
שק אוגוסט סטינברג קרוג |
אוניברסיטת קופנהגן |
על גילוי המכניזם של מנוע הבקרה הנימי |
1921 |
|
לא הוענק |
1922 |
|
ארצ'יבלד ויויאן היל |
יוניברסיטי קולג' לונדון |
גילוייו לגבי יצירת החום בשריר |
|
אוטו פריץ מאירהוף |
אוניברסיטת קיל |
על גילוי היחס הקבוע בין צריכת החמצן לבין המטבוליזם של חומצה לקטית בשריר. |
1923 |
|
פרדריק בנטינג |
אוניברסיטת טורונטו |
על גילוי האינסולין[2] |
|
ג'ון מקלאוד |
1924 |
|
וילם איינטהובן |
אוניברסיטת ליידן |
גילוי מנגנון האלקטרוקרדיוגרם |
1925 |
|
לא הוענק |
1926 |
|
יוהנס אנדראס גריב פיביגר |
אוניברסיטת קופנהגן |
גילוי התולעת הנימית Spiroptera carcinoma |
1927 |
|
יוליוס ואגנר-יאורג |
אוניברסיטת וינה |
על ריפוי "השיתוק הכללי המתקדם" של חולי עגבת על ידי הדבקה במלריה |
1928 |
|
שארל ז'ול הנרי ניקול |
מכון פסטר |
מחקר על טיפוס |
1929 |
|
כריסטיאן אייקמן |
אוניברסיטת אוטרכט |
על גילוי הוויטמין האנטי-נאוריטי |
|
פרדריק גואולנד הופקינס |
אוניברסיטת קיימברידג' |
גילוי הויטמינים מעוררי הגדילה |
1930 |
|
קרל לנדשטיינר |
מכון רוקפלר למחקר רפואי |
על גילוי סוגי הדם האנושי |
1931 |
|
אוטו היינריך ורבורג |
מכון הקייזר וליהלם לביולוגיה |
גילוי והאנזים האחראי על צריכת החמצן של תאים |
1932 |
|
צ'ארלס סקוט שרינגטון |
אוניברסיטת אוקספורד |
גילויים על תפקוד הנוירונים |
|
אדגר דאגלס אדריאן |
אוניברסיטת קיימברידג' |
1933 |
|
תומאס האנט מורגן |
המכון הטכנולוגי של קליפורניה |
גילוי תפקיד הכרומוזומים בתורשה |
1934 |
|
ג'ורג' הויט ויפל |
אוניברסיטת רוצ'סטר |
גילוי טיפול בעזרת כבד לריפוי מאנמיה |
|
ג'ורג' ריצ'רדס מיינוט |
אוניברסיטת הרווארד |
|
ויליאם פרי מרפי |
אוניברסיטת הרווארד, בית החולים בריגהאם |
1935 |
|
הנס שפמן |
אוניברסיטת פרייבורג |
על גילוי המארגנים בהתפתחות העוברית |
1936 |
|
הנרי דייל |
המכון הלאומי למחקר רפואי |
תכליותיהם על ההעברה הכימית של אותות עצביים |
|
אוטו לוי |
אוניברסיטת גראץ |
1937 |
|
אלברט סנט-גיירגי |
אוניברסיטת סגד |
גילוייו לגבי תהליכי הבעירה הביולוגית ובייחוד תפקידם של וויטמין סי ושל החומצה הפומרית. |
1938 |
|
קורניי ז'אן פרנסואה היימנס |
אוניברסיטת גנט |
גילוי התפקיד של גופיפים בעורק תרדמני ובאבי העורקים בבקרה על מערכת הנשימה |
1939 |
|
גרהרד דומק |
אוניברסיטת מינסטר |
על גילוי ההשפעות האנטי-בקטריאליות של פרונטוזיל |
1940 |
|
לא הוענק |
1941
|
1942 |
1943 |
|
הנריק דאם |
המכון הפוליטכני של קופנהגן |
על גילוי ויטמין K |
|
אדוארד אדלברט דויזי |
אוניברסיטת סנט לואיס |
על גילוי התכונות הכימיות של ויטמין K |
1944 |
|
הרברט ספנסר גסר |
מכון רוקפלר למחקר רפואי |
על גילוי ההבדלים בתפקוד של סיבים עצביים |
|
יוסף ארלנגר |
אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס |
1945 |
|
אלכסנדר פלמינג |
אוניברסיטת לונדון |
על גילוי הפניצילין והאנטיביוטיקה לריפוי מחלות זיהומיות מידבקות |
|
ארנסט בוריס צ'יין |
אוניברסיטת אוקספורד |
|
הווארד וולטר פלורי |
1946 |
|
הרמן מולר |
אוניברסיטת אינדיאנה |
על גילוי יצירת מוטציות גנטיות באמצעות קרני X |
1947 |
|
קארל פרדיננד קורי |
אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס |
על גילוי מסלול ההמרה הקטליטית של גליקוגן |
|
גרטי תרזה קורי |
|
ברנרדו אלברטו הוסיי |
המכון לביולוגיה ורפואה ניסוייות |
על גילוי תפקיד הורמון בלוטת יותרת המוח הקדמית במטבוליזם של סוכר |
1948 |
|
פאול הרמן מילר |
מעבדות מפעל הצבעים גייג'י |
על גילוי יעילות הדי די טי כרעל מגע כנגד כמה פרוקי-רגליים |
1949 |
|
וולטר רודולף הס |
אוניברסיטת ציריך |
על גילוי הארגון התפקודי של מוח הביניים כמתאם הפעילות של האיברים הפנימיים. |
|
אנטוניו אגש מוניש |
אוניברסיטת ליסבון |
על גילוי הערך של לובוטומיה עבור טיפול פסיכוזות מסוימות |
1950 |
|
אדוארד קלווין קנדל |
מאיו קליניק |
על גילוי ההורמונים של בלוטת יותרת הכליה, המבנה שלהם, והשפעתם הביולוגית |
|
פיליפ שוולטר הנץ' |
|
טדאוש רייכשטיין |
אוניברסיטת בזל |
1951 |
|
מקס תיילר |
המחלקה לרפואה ובריאות הציבור של קרן רוקפלר |
על תגליותיו לגבי קדחת צהובה וכיצד להילחם בה |
1952 |
|
סלמן אברהם וקסמן |
אוניברסיטת ראטגרס |
על גילוי הסטרפטומיצין, האנטיביוטיקה היעילה הראשונה נגד שחפת |
1953 |
|
הנס אדולף קרבס |
אוניברסיטת שפילד |
על גילוי מעגל החומצה הציטרית |
|
פריץ אלברט ליפמן |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בית החולים הכללי מסצ'וסטס |
על גילוי קואנזים A, וחשיבותו למטבוליזם התאי |
1954 |
|
ג'ון פרנקלין אנדרס |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בית החולים לילדים של בוסטון |
על גילוי האפשרות של וירוס שיתוק ילדים לגדול בתרבית בסוגי רקמות שונות |
|
תומאס הקל וולר |
בית החולים לילדים של בוסטון |
|
פרדריק צ'פמן רובינס |
אוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב |
1955 |
|
אקסל הוגו תאודור תאורל |
מכון קרולינסקה |
על גילוייו לגבי האופי ודרכי הפעולה של אנזימים מחמצנים |
1956 |
|
אנדרה פרדריק קורנאן |
אוניברסיטת קולומביה, בית החולים בלוויו |
על תגליותיהם לגבי צנתור לב ושינויים פתולוגיים במערכת הדם |
|
ורנר פורסמן |
|
|
דיקינסון וו. ריצ'רדס |
אוניברסיטת קולומביה |
1957 |
|
דניאל בובה |
אינסטוטו סופיריורה די סניטה |
על גילוי תרכובות מלאכותיות שמעכבות פעולה של חומרים מסוימים בגוף, ובייחוד את פעולתם על מערכת הדם ושרירי השלד |
1958 |
|
ג'ורג' וולס בידל |
המכון הטכנולוגי של קליפורניה |
על הגילוי שגנים פועלים על ידי פיקוח על אירועים כימיים מוגדרים |
|
אדוארד לורי טטום |
מכון רוקפלר למחקר רפואי |
|
יהושע לדרברג |
אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון |
תגליותיו לגבי רקומבינציה גנטית והארגון של החומר הגני של חיידקים |
1959 |
|
סברו אוצ'ואה |
הקולג' הרפואי של אוניברסיטת ניו יורק |
על הסינתזה של חומצות הגרעין RNA ו-DNA |
|
ארתור קורנברג |
אוניברסיטת סטנפורד |
1960 |
|
פרנק מקפרלן ברנט |
מכון וולטר ואלייזה הול למחקר רפואי |
על גילוי סבילות חיסונית נרכשת |
|
פיטר בריאן מדאוור |
יוניברסיטי קולג' לונדון |
1961 |
|
גאורג פון בקשי |
אוניברסיטת הרווארד |
הבהרת המנגנון הפיזי של הגירוי בשבלול האוזן |
1962 |
|
פרנסיס קריק |
המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי |
על גילוייהם לגבי המבנה המולקולרי של חומצות הגרעין וחשיבותו בהעברת מידע בחומרים חיים |
|
ג'יימס ווטסון |
אוניברסיטת הרווארד |
|
מוריס וילקינס |
אוניברסיטת לונדון |
1963 |
|
ג'ון קריו אקלס |
האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה |
על תגליותיהם לגבי המנגנונים היוניים המעורבים בעירור ובעיכוב של החלקים הקיצוניים והמרכזיים של קרום תא העצב |
|
אלן לויד הודג'קין |
אוניברסיטת קיימברידג' |
|
אנדרו פילדינג הקסלי |
יוניברסיטי קולג' לונדון |
1964 |
|
קונרד אמיל בלוך |
אוניברסיטת הרווארד |
על תגליותיהם לגבי מנגנון המטבוליזם של כולסטרול ושל חומצות שומן |
|
פאודור לינן |
מכון מקס פלאנק לכימיה תאית |
1963 |
|
פרנסואה ז'קוב |
מכון פסטר |
על תגליותיהם לגבי הבקרה הגנטית על יצירת אנזימים ווירוסים |
|
אנדרה לווף |
|
ז'ק מונו |
1966 |
|
פייטון רוס |
אוניברסיטת רוקפלר |
על גילוי וירוסים הגורמים לגידולים |
|
צ'ארלס ב. הגינס |
אוניברסיטת שיקגו |
על גילוי הטיפול לסרטן הערמונית באמצעות הורמונים |
1967 |
|
רגנר גרניט |
מכון קרולינסקה |
על תגליותיהם לגבי תהליכי הראייה הפיזיולוגיים והכימיים הראשוניים בעין |
|
הלדן קפלר הרטליין |
אוניברסיטת רוקפלר |
|
ג'ורג' וולד |
אוניברסיטת הרווארד |
1968 |
|
רוברט וו. הולי |
אוניברסיטת קורנל |
על הפרשנות של הקוד הגנטי וביטויו בסינתזה של חלבון |
|
הר גובינד קוראנה |
אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון |
|
מרשל וורן נירנברג |
המכונים הלאומיים לבריאות |
1969 |
|
מקס דלבריק |
המכון הטכנולוגי של קליפורניה |
על תגליותיהם בתחום מנגנון השכפול והמבנה הגנטי של וירוסים |
|
אלפרד הרשי |
מכון קרנגי למדע |
|
סלבדור לוריא |
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס |
1970 |
|
ברנרד כץ |
יוניברסיטי קולג' לונדון |
על עבודתם בתחום מוליכים עצביים |
|
אולף פון אוילר |
מכון קרולינסקה |
|
ג'וליוס אקסלרוד |
המכונים הלאומיים לבריאות |
1971 |
|
ארל וו. סת'רלנד, הבן |
אוניברסיטת ואנדרבילט |
על גילוי פעולת הורמונים, באופן מיוחד אפינפרין, דרך שליחים שניוניים |
1972 |
|
ג'רלד אדלמן |
אוניברסיטת רוקפלר |
על גילוי המבנה הכימי של נוגדנים |
|
רודני ר. פורטר |
אוניברסיטת אוקספורד |
1973 |
|
קרל פון פריש |
המכון הזואולוגי של אוניברסיטת מינכן |
על חקר התנהגות חיות חברתיות, במיוחד הסבר שפת הריקוד של הדבורה ועל תופעת ההחתמה בעופות |
|
קונראד לורנץ |
מכון קונרד לורנץ של האקדמיה האוסטרית למדעים |
|
ניקולאס טינברגן |
אוניברסיטת אוקספורד |
1974 |
|
אלבר קלוד |
אוניברסיטת לוון |
על תיאור המבנה והפעולה של האברונים בתאים ביולוגיים |
|
כריסטיאן דה דוב |
אוניברסיטת רוקפלר, אוניברסיטת לוון |
|
ג'ורג'ה אמיל פאלאדה |
אוניברסיטת ייל |
1975 |
|
דייוויד בולטימור |
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס |
על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא |
|
רנאטו דולבקו |
הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן |
|
הווארד מרטין טמין |
אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון |
1976 |
|
ברוך שמואל בלומברג |
המכון לחקר הסרטן, פילדלפיה |
על גילוי נגיף הצהבת מסוג B |
|
דניאל קרלטון גאידושק |
המכונים הלאומיים לבריאות |
על תיאור מחלת קורו הנגרמת על ידי קניבליזם |
1977 |
|
רוז'ה גימן |
מכון סאלק למחקרים ביולוגיים |
על תיאור הורמון פפטידי המופק במוח |
|
אנדרו שלי |
בית החולים של מנהל הווטרנים, ניו אורלינס |
|
רוזלין זוסמן יאלו |
בית החולים של מנהל הווטרנים, ברונקס |
על פיתוח שיטת רדיו-אימונואסיי למדידת כמויות זעירות של הורמון פפטידי על ידי שימוש בנוגדנים מסומנים רדיואקטיבית |
1978 |
|
ורנר ארבר |
אוניברסיטת בזל |
על גילוי אנזימי הגבלה השימושיים בגנטיקה מולקולרית |
|
דניאל נתנס |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס |
|
המילטון או. סמית' |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס |
1979 |
|
אלן מקלוד קורמאק |
אוניברסיטת טאפטס |
על פיתוח הטומוגרפיה הממוחשבת |
|
גודפרי האונספילד |
מעבדות המחקר של EMI |
1980 |
|
ברוך בנאסרף |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד |
על גילוי הגנים של MHC (Major Histocompatibility Complex) |
|
ז'אן דוסה |
סורבון |
|
ג'ורג' ד. סנל |
מעבדות ג'קסון |
1981 |
|
רוג'ר וולקוט ספרי |
המכון הטכנולוגי של קליפורניה |
מחקרו על ההתמחות הפונקציונלית של המיספירות המוח |
|
דייוויד הובל |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד |
מחקרם על עיבוד מידע במערכת הראייה |
|
טורסטן ויזל |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד |
1982 |
|
סונה ברגסטרם |
מכון קרולינסקה |
על גילוייהם לגבי פרוסטגלנדינים |
|
בנט סמואלסון |
מכון קרולינסקה |
|
ג'ון ר. ויין |
קרן ולקם |
1983 |
|
ברברה מקלינטוק |
מעבדת קולד ספרינג הארבור |
על גילוי הניידות של אלמנטים גנטיים ("הגנים הקופצים" - הטרנספוזונים) |
1984 |
|
נילס ק. ג'רן |
מכון בזל לאימונולוגיה |
עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים) |
|
ז'ורז' קלר |
מכון בזל לאימונולוגיה |
|
סזר מילשטיין |
המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי |
1985 |
|
מייקל ס. בראון |
המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס |
על תיאור ויסות מטבוליזם הכולסטרול |
|
ג'וזף גולדשטיין |
המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס |
1986 |
|
סטנלי כהן |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת ואנדרבילט |
על גילוי גורמי הגדילה |
|
ריטה לוי-מונטלצ'יני |
המכון לביולוגיה של התא במועצת המחקר הלאומי של איטליה |
1987 |
|
סוסומו טונגאווה |
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס |
על גילוי המנגנון הגנטי המוביל למגוון הנוגדנים |
1988 |
|
סר ג'יימס וו. בלאק |
בית הספר לרפואה בקינגס קולג' לונדון |
על גילוי עקרונות חשובים בטיפול תרופתי שהובילו ליצירת תרופות חדשות |
|
גרטרוד עליון |
מעבדות המחקר של בורוז וולקם |
|
ג'ורג' ה. היצ'ינגס |
מעבדות המחקר של בורוז וולקם |
1989 |
|
ג'. מייקל בישופ |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו |
על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו וירוסיים |
|
הרולד א. ורמוס |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו |
1990 |
|
ג'וזף א. מארי |
בריגהאם אנד וימנ'ס הוספיטל |
על עבודתם בשטח השתלות איברים ותאים |
|
דונל תומאס |
מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן |
1991 |
|
ארווין נהר |
מכון מקס פלאנק לכימיה ביופיזיקלית |
על פיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימות בכל קרומי התא ומאפשרות לימוד תכונותיהם |
|
ברט זקמן |
מכון מקס פלאנק למחקר רפואי |
1992 |
|
אדמונד פישר |
אוניברסיטת וושינגטון |
על הגילוי כיצד הוספת זרחה (PO4) לחלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים |
|
אדווין ג. קרבס |
אוניברסיטת וושינגטון |
1993 |
|
ריצ'רד ג'. רוברטס |
ניו אינגלנד ביולבז |
על הגילוי כי גנים באיקריוטיים אינם שרשרות רציפות אלא מכילים אינטרונים וכי הקטיעה של mRNA כדי להוריד את אותם אינטרונים יכולה להתרחש בדרכים שונות, כך נוצרים חלבונים שונים מאותו רצף DNA |
|
פיליפ א. שרפ |
המרכז לחקר הסרטן של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס |
1994 |
|
אלפרד גילמן |
המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס |
על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותות בתא |
|
מרטין רודבל |
המכון הלאומי למדעי הבריאות הסביבתית |
1995 |
|
אדוארד ב. לואיס |
המכון הטכנולוגי של קליפורניה |
על גילוי מנגנוני בקרה גנטית בשלבים עובריים מוקדמים, בעזרת מחקרים על זבוב הפירות |
|
כריסטיאנה ניסליין-פולהרד |
מכון מקס פלאנק לביולוגיה התפתחותית |
|
אריק פ. וישהאוס |
אוניברסיטת פרינסטון |
1996 |
|
פיטר צ. דוהרטי |
בית החולים המחקרי לילדים סנט ג'וד |
על הגילוי כיצד נעשה שימוש במולקולות MHC בתאי הדם הלבנים כדי לאתר ולהרוג תאים הנגועים בנגיף |
|
רולף מ. צינקרנגל |
המכון לאימונולוגיה ניסויית של אוניברסיטת ציריך |
1997 |
|
סטנלי פרוזינר |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו |
על גילוי הפריון, חלקיקי חלבון מדבקים |
1998 |
|
רוברט פרשגוט |
המרכז למדעי הבריאות של אוניברסיטת מדינת ניו יורק |
על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO) במערכת הקרדיווסקולרית |
|
לואיס איגנרו |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס |
|
פריד מורד |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת טקסס ביוסטון |
1999 |
|
גינתר בלובל |
אוניברסיטת רוקפלר |
על הגילוי כי חלבונים שזה עתה סונתזו מכילים "תוויות כתובת" המכוונות אותם למיקום הנכון בתא |
2000 |
|
ארוויד קרלסון |
אוניברסיטת גטבורג |
על שהוכיח כי דופמין הוא מוליך עצבי במוח שחסרונו מוביל לתסמינים של מחלת פרקינסון |
|
פול גרינגרד |
אוניברסיטת רוקפלר |
על שהראה כי מוליכים עצביים פועלים על התא ויכולים להפעיל מולקולה מרכזית הידועה בשם DARPP-32 |
|
אריק קנדל |
אוניברסיטת קולומביה |
על שתיאר כיצד זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך מתבטאים ברמה המולקולרית |
2001 |
|
לילנד ה. הרטוול |
מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן |
על גילוי משפחת חלבוני הציקלין וקינאזות תלויות ציקלין, מולקולות מרכזיות בוויסות מחזור התא |
|
טים הנט |
הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן |
|
פול נרס |
הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן |
2002 |
|
סידני ברנר |
המכון למדעים מולקולריים |
על תגליותיהם לגבי בקרה גנטית של התפתחות איברים ומוות תאי מתוכנת (אפופטוזה) על ידי מחקרים בתולעת Caenorhabditis elegans |
|
רוברט הורביץ |
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס |
|
ג'ון סלסטון |
מכון סנגר של קרן ולקם |
2003 |
|
פול לוטרבור |
אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין |
על תגליותיהם ביחס ל-MRI |
|
פיטר מנספילד |
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת נוטינגהאם |
2004 |
|
ריצ'רד אקסל |
אוניברסיטת קולומביה |
על גילוי קולטני ריח וארגון מערכת חוש הריח |
|
לינדה באק |
מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן |
2005 |
|
בארי מרשל
|
המרכז הרפואי QEII, אוניברסיטת מערב אוסטרליה |
על גילוי חיידק הליקובקטר פילורי שגורם לדלקות בקיבה, לכיב קיבה, לכיב תריסריון, ולמחלות סרטן בקיבה ובתריסריון |
|
רובין וורן |
|
2006 |
|
אנדרו פייר |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד |
על הגילוי של "הפרעת RNA" - השתקת גנים על ידי סליל כפול של RNA |
|
קרייג מלו |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת מסצ'וסטס |
2007 |
|
מריו קפקי |
אוניברסיטת יוטה |
על גילוי העיקרון שבשינוי גנטי מכוון בעכברים על ידי שימוש בתאי גזע |
|
מרטין אוונס |
אוניברסיטת קארדיף |
|
אוליבר סמיתיס |
אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל |
2008 |
|
הרלד צור האוזן |
המרכז הגרמני לחקר הסרטן |
על גילוי הקשר בין נגיף הפפילומה האנושי לסרטן צוואר הרחם |
|
פרנסואז בארה-סינוסי |
המחלקה לוירולוגיה במכון פסטר |
על זיהוי וירוס ה-HIV שגורם לאיידס |
|
לוק מונטנייה |
הקרן העולמית למחקר ולמניעת איידס |
2009 |
|
אליזבת בלקברן |
אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו |
על הגילוי כיצד כרומוזומים מוגנים על ידי טלומרים והאנזים טלומראז |
|
קרול גריידר |
אוניברסיטת ג'ונס הופקינס |
|
ג'ק שוסטק |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בית החולים הכללי מסצ'וסטס, מכון הווארד יוז לרפואה |
2010 |
|
רוברט אדוארדס |
אוניברסיטת קיימברידג' |
על פיתוח ההפריה החוץ-גופית |
2011 |
|
ברוס בויטלר |
המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס, מכון סקריפס למחקר |
על תגליותיהם לגבי הפעלת מערכת החיסון המולדת
על גילוי התא הדנדריטי ותפקידו במערכת החיסון הנרכשת |
|
ז'ול הופמן |
אוניברסיטת שטרסבורג |
|
ראלף סטיינמן |
אוניברסיטת רוקפלר |
2012 |
|
ג'ון גרדון |
מכון גרדון |
על הגילוי שניתן להפוך תאים בוגרים לתאי גזע פלוריפוטנטים |
|
שיניה יאמאנקה |
אוניברסיטת קיוטו, מכון גלדסטון |
2013 |
|
ג'יימס רותמן |
אוניברסיטת ייל |
על הגילוי המנגנון השולט על תנועת בועיות, כלי מרכזי להעברת חומרים בתאי הגוף |
|
רנדי שקמן |
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מכון הווארד יוז לרפואה |
|
תומאס סודהוף |
אוניברסיטת סטנפורד, מכון הווארד יוז לרפואה |
2014 |
|
ג'ון אוקיף |
יוניברסיטי קולג' לונדון |
על עבודתם לזיהוי התאים המעניקים את תחושת ההתמצאות במרחב במוח האנושי. |
|
מיי-בריט מוסר |
האוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה |
|
אדוורד מוסר |
האוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה |
2015 |
|
ויליאם קמפבל |
אוניברסיטת דרו |
על טיפול חדש נגד זיהומים הנגרמים על ידי תולעים נימיות |
|
סטושי אומורה |
אוניברסיטת קיטסאטו |
|
טו יויו |
האקדמיה הסינית לרפואה סינית מסורתית |
על טיפול חדש נגד מלריה |
2016 |
|
יושינורי אושומי |
המכון הטכנולוגי של טוקיו |
על גילוי מנגנונים לאוטופגיה |
2017 |
|
ג'פרי סי. הול |
אוניברסיטת מיין |
על גילוי המנגנון המולקולרי המשפיע על השעון הביולוגי |
|
מייקל רוסבאש |
אוניברסיטת ברנדייס, מכון הווארד יוז לרפואה |
|
מייקל יאנג |
אוניברסיטת רוקפלר |
2018 |
|
ג'יימס אליסון |
מרכז מ.ד. אנדרסון לסרטן באוניברסיטת טקסס, מכון פרקר לאימונותרפיה |
על גילוייהם בתחום הטיפול בסרטן באמצעות אינהיביציה של רגולציה חיסונית שלילית |
|
טסוקו הונג'ו |
אוניברסיטת קיוטו |
2019 |
|
ויליאם קיילין |
אוניברסיטת הרווארד |
על תגליותיהם בנושא הסתגלות התאים לזמינות משתנה של חמצן |
|
פיטר ג'יי. רטקליף |
אוניברסיטת אוקספורד |
|
גרג ל. סמנזה |
אוניברסיטת ג'ונס הופקינס |
2020 |
|
הארווי אלטר |
המכונים הלאומיים לבריאות |
על גילוי נגיף הפטיטיס C |
|
מייקל האוטון |
אוניברסיטת אלברטה |
|
צ'ארלס רייס |
אוניברסיטת רוקפלר |
2021 |
|
דייוויד ג'וליוס |
אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו |
על גילוי קולטנים לטמפרטורה ולמגע |
|
ארדם פטפוטיאן |
מכון הווארד יוז לרפואה, מכון סקריפס למחקר |
2022 |
|
סוונטה פבו |
מכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית |
על תגליותיו בחקר הגנום של הומיניניים שנכחדו ואבולוציית האדם |
2023 |
|
קטלין קריקו |
אוניברסיטת סגד ואוניברסיטת פנסילבניה |
על תגליותיהם בנוגע לשינויים בבסיס נוקלאוזידים שאיפשרו פיתוח חיסוני mRNA יעילים נגד COVID-19 |
|
דרו וייסמן |
אוניברסיטת פנסילבניה |
2024 |
|
ויקטור אמברוס |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת מסצ'וסטס (אנ') |
על גילוי microRNA ותפקידו ברגולציה גנטית לאחר שעתוק[3] |
|
גארי רובקון |
בית החולים הכללי מסצ'וסטס ובית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד |