הומיניניים

הומיניניים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	פרימטים
תת־סדרה:	בעלי אף יבש
משפחה:	הומינידיים
תת־משפחה:	הומיננאים
שבט:	הומיניניים
שם מדעי
	Hominini; ‏גריי, 1825

הומיניניים (שם מדעי: Hominini), שבט בתת-משפחת הומיננאים, ממשפחת ההומינידיים ומסדרת הפרימטים. שהתפתח ממין שנהוג לכנותו כאב קדמון משותף לאדם ולשימפנזה או בסלנג באנגלית Primate X על מנת להדגיש כי בעקבות נדירותם של מאובנים מתקופה זו, אין יודעים בביטחון מי היה מין זה.

עובדות מהירות הומיניניים, מיון מדעי ...

סגירה

שבט ההומיניניים כולל את:

תת-שבט פאנינים (Paninina) בעל סוג יחיד שימפנזה (Pan) ובו שני מינים השימפנזה המצוי והשימפנזה הננסי (בונובו).
תת-שבט הומינינים (Hominina) בעל סוג ומין יחיד שאינו נכחד והוא האדם הנבון (Homo sapiens), ועוד מינים נכחדים מהסוגים אדם, אוסטרלופיתיקוס, פראנתרופוס וארדיפיתיקוס.

המונח Hominini הוצג לראשונה על ידי קמיל ארמבורג בשנת 1948, אשר שילב את הקטגוריות של Hominina ו-Simiina לפי הסיווגים הקודמים של גריי משנת 1825.

באופן מסורתי, שימפנזים, גורילות ואורנגאוטנים קובצו יחד, למעט בני האדם, תחת הקטגוריה "פונגידים" (pongids). מאז הסיווגים של גריי, שבא בעקבות ראיות חותכות שנצברו מחקר הפילוגנטיקה הגנטית אשר אישרו שבני האדם, השימפנזים והגורילות קרובים יותר זה לזה מאשר לאורנגאוטנים היה צורך לפצל את משפחת ההומינידיים וליצור את תת-משפחת הומיננאים (Homininae). לאחר מכן המשיכו במחקר וגילו שהשימפנזה קרובה יותר לאדם מאשר לגורילה מה שגרם לתהייה מי האב הקדמון המשותף של האדם והשימפנזה ויצר את הצורך לפיצול נוסף וכך נוצרה דרגת השבט ובה שבט הומיניניים (Hominini) אשר מכיל את השימפנזה והאדם בלבד.

המאפיינים המשותפים של ההומיניניים כוללים הליכה זקופה על שתיים והמאפיינים האנטומיים הקשורים הם הארכת הגפיים האחוריות והתאמתן להליכה על הקרקע (הסוג אדם הוא הפרימט היחיד שיש לו גפיים אחוריות ארוכות יותר מגפיים קדמיות). שינוי מבנה כפות הרגליים להליכה על הקרקע באמצעות הארכת עצמות כף הרגל, קיצור האצבעות ואיבוד כושר ההתנגדות של האגודל בכף הרגל. שינוי משמעותי נוסף הוא של האגן שנועד להגדלת שטח התמיכה ולהתאמה להליכה. הגדלת תעלת הלידה (בעיקר בתת-שבט הומינינים) על מנת להתאים לנפח המוח המוגדל של היילוד. שינוי מבנה הידיים תוך דגש לשימוש בכלים ולהתעסקות בפריטים (במקום לטיפוס) באמצעות קיצור עצמות הידיים ושיטוח גובר של החזה. כל ההומיניניים חסרי בלוטה במצח (זאת בניגוד ניכר למראה השבט הקרוב ביותר אליהם הגורילניים).

באמצעות שיטות שעון מולקולרי, אפשר להעריך במקורב את הזמן שבו חי אב קדמון משותף לאדם ולשימפנזה – בין 8 ל-4 מיליון שנה לפני זמננו. אולם, עקב נדירותם של מאובנים מתקופה זו, אין יודעים בוודאות מי היה מין זה. ארבעה מועמדים אפשריים הם המינים: סהלאנתרופוס צ'אדנסיס, אורורין טוגננסיס, ארדיפיתקוס קדבה וארדיפיתקוס רמידוס, וייתכן גם שהיה זה מין אחר שעדיין לא התגלו מאובנים שלו.

ההיפרדות של הקו המוביל לאדם המודרני מהסוג Pan (השימפנזות) נראית כתהליך מורכב ולא כהפרדה נקייה, שהתרחשה במהלך תקופה שנמשכה בין 13 מיליון שנים לפני זמננו (קרוב לגיל משפחת ההומינידיים עצמו) ועד כ-4 מיליון שנים לפני זמננו. כרומוזומים שונים נראים נפרדו בזמנים שונים, עם פעילות רחבת היקף שהתרחשה בין שני הקווים המופיעים עד התקופה של 6.3 עד 5.4 מיליון שנים לפני זמננו, כולל לחץ סלקציה על כרומוזום ה-X באוכלוסיות הקדומות לפני האבות המשותפים האחרונים של השימפנזים והאדם.

רוב המחקרים הגנטיים מוצאים שבני האדם וסוג Pan (השימפנזות) זהים בכ-99% מבחינת ה-DNA, עם חלק מההבדלים המתרחשים ב-DNA שאינו מקודד. סביר להניח שהאוסטרלופיתקינים, שתוארכו בין 4.4 ל-3 מיליון שנים לפני זמננו, התפתחו לחברי הסוג המוקדמים ביותר של הומו. בשנת 2000, גילוי המין Orrorin tugenensis, שתוארך ל-6.2 מיליון שנים לפני זמננו, שמטיל ספק על הנחה זו כי גילוי זה מציע שהאב הקדמון המשותף חי מוקדם יותר משחשבו.